בואו נריב על זה

ישראל ישראלי ידע שיש לו בעיה. הוא נורא אוהב להתווכח, זה זורם אצלו בדם. מאידך, זה התחיל להימאס. בוקר אחד התעורר ישראלי נחוש לצלוח יום שלם ללא עצבים ובלי ויכוחים. "היום אני אתפשר על הכל", הבטיח לעצמו כשלגם מכוס הקפה הפושר שלו, ומייד הבין כי החלב החמיץ.

לא קל להתחמק מעימותים, הבין במהרה מר ישראלי. ובאמת, היום שלו התפוצץ מחיכוכים. השכן

מוועד הבית תפס אותו במדרגות ושוב התנהג כאילו הוא יודע הכל, אחר כך חתכו אותו באיילון, איזו חוצפנית עקפה בתור, רוכב אופניים כמעט התנגש בו, ואיכשהו פגישת העבודה התפתחה לשיח לוהט על הרפורמה המשפטית ועל ההפגנות. וגם - מנהל הבנק לא אישר את ההלוואה.

בעוד ישראל ישראלי מדמיין איך הוא משליך את המנהל המדושן על קיר סניף הבנק - שעליו התנוסס פרצופה המחייך של הפרזנטורית רותם סלע - גיבורנו שאף מלוא אוויר והגניב חיוך. "היום אהיה גדול מכל זה", חשב ועודד את עצמו להתפשר ולסתום את הפה, כי זה מעצים ובוגר.

ואף שעמוק־עמוק בערה בו התשוקה להעמיד את האנשים היהירים במקומם, להגיב בעקיצה או בוואטאבאוטיזם - הבחור שלנו החזיק מעמד. גם כשמכוניתו העלתה עשן בכביש הראשי, כשהגרר התעכב וכשהמוסכניק שחט במחיר ונימק: לי זה עלה יותר.

בערב נרגע מר ישראלי בסלון ביתו, זפזפ בין הערוצים ושמע רק ויכוחים. הוא כיבה את הטלוויזיה ואמר לאשתו, גברת ישראלה ישראלי: "אני חושב שנותנים יותר מדי רותם סלע. בכל מקום יש רותם סלע, את חושבת שיגיע יום שלא נראה אותה יותר?". "אני לא מאמינה שאמרת דבר כזה על רותם סלע!", השיבה וסובבה אליו את הגב. היא ארזה מזוודה ועזבה אותו. בלי שום ויכוח. היא ידעה שהם לא מתאימים. היא לא סבלה ויכוחים.

ישראלה ישראלי היא לא אישה אמיתית. לא רק כי המצאתי אותה, אלא כי ישראלים אמיתיים מוכרחים להתווכח על הכל. לכן בישראל יש בחירות פעם בשנה, לכן נוח לנו לשמר סכסוך עם השכנים, וגם פערים עדתיים שמחלקים אותנו לישראל הראשונה והשנייה, לימין ולשמאל. לריב ולהתנגח זה חלק מהדנ"א המקומי. אנשים כאן נדלקים בשנייה ונשאבים בהנאה לוויכוחים על חניה, על פוליטיקה, על חיסונים או על מקום בתור. כמו שאנחנו ממש טובים בג'ודו - ככה ניקח מדליית זהב אם תהיה אולימפיאדה בוויכוחים ובסכסוכים. אם רק נצליח להסכים בינינו מי ייצג אותנו שם.

החיכוך החברתי הישראלי לא ייפתר עם שום מתווה או הסכמה. ה"הידברות" הזאת שמציעים לנו עכשיו כדי להרגיע את הכאוס הציבורי לא תשנה את המציאות - כי אנחנו פשוט אוהבים לריב.