סוף סוף גם אני הבנתי את זה על שחר חסון

בחירות חמישיות: אני לא יודעת למה יורדים על שמאלנים. תחשבו אילו תעצומות נפש נדרשות כדי להפסיד שוב ושוב ושוב. תשאלו את אוהדי הפועל ת"א. מדובר באנשים שגילו את הסוד לחיים: ציפיות נמוכות. וזה לא היה סתם הפסד: ארבע שנים חמותי חופרת שאם ביבי ינצח בבחירות הוא יקים ממשלה קיצונית, יפרק את בית המשפט העליון, יחוקק חוקים אנטי־דמוקרטיים, ימנה גזענים חשוכים לתפקידים בכירים וישנה לנצח את דמותה של המדינה. אז מה, עכשיו אני צריכה להתמודד גם עם הממשלה וגם עם זה שחמותי צדקה? סיכם את זה יפה מישהו בטוויטר: "לא נורא, אף פעם לא יוצאת מדינה טובה בניסיון הראשון".

מונדיאל: פעם בארבע שנים גברים יכולים לספר בדיחות מז'אנר "אשתי נעמדת מול הטלוויזיה, שואלת אם אני עדיין אוהב אותה ומה זה נבדל". אתם יודעים מה? אני מפרגנת. אהבתי במיוחד את ההוא שסגר את הסלון בסרט סימון משטרתי. נקודות לשיפור למונדיאל הבא: הלוקיישן, המארחים, המארגנים. מה נשאר? נקודות לשימור: כדורגלנים מתחבקים ומתנשקים.

"הזמר במסכה" חזרה: התוכנית שבה מופיעים, לבושים בתחפושות מטופשות, אנשים שלא התקבלו להיות השופטים ב"זמר במסכה". במקביל, אני מתכוננת נפשית לשבועות ארוכים שבהם ישאלו אותי אם אני הפשטידה.

בועת ההייטק מתפוצצת: אלפי גברים בכפכפי אצבע ובחולצה של ילד בן 8 צריכים להתפשר על עבודה במשרד שיש בו סוג אחד בלבד של קורנפלקס.

התחלתי לכתוב טור בעיתון: יותר ויותר אנשים שואלים אותי אם העובדה שאני מבטאת את דעותיי הפוליטיות לא גורמת לכך שיזמינו אותי לפחות הופעות. אין מה לדאוג, חברים, השירים שלי עושים את זה ממילא.

אוכלוסיית העולם חצתה את קו ה־8 מיליארד: אתמול ביקשתי בנימוס מאיש אחד בדואר לא לעמוד לידי ולהסתכל לי בטלפון בזמן שאני מנהלת את ענייניי מול הפקידה. בתגובה הוא אמר שפרטיות יש רק בבית. חביבי, אני אמא. גם כשאני נכנסת לשירותים לא נותנים לי לסגור את הדלת. לסיכום, אוכלוסיית ישראל גדולה מדי, אוכלוסיית העולם גדולה מדי, ואם בנינו על אילון מאסק שיקים לנו עיר על מאדים, ב־2022 הבנו שאנחנו גם ככה לא נרצה לגור בה.

יוקר המחיה: יותר ויותר ישראלים שואלים ישראלים אחרים איפה הם עושים קניות, ובתגובה לתשובה שורקים ואומרים "יקר". שנאמר - גם ימנים הופכים סוציאליסטים כשמגיע הטלפון מהבנק. אני לא מוכנה לספר כמה אנחנו משלמים שכר דירה כי אתם תרדו עלי בתגובות. חוץ מזה, לי מאוד חשוב לגור בתל אביב. לאנשים אחרים מאוד חשוב להאכיל את הילדים שלהם. כל אחד וסדרי העדיפויות שלו.

שחר חסון: השנה גם אני הבנתי, באיחור מביך, ששחר חסון הוא האיש הכי מצחיק בארץ. עם אנרגיות ויכולות אלתור שמזכירות את רובין וויליאמס המנוח, הגיע הזמן שחבריי הפוצים התל־אביבים יכירו בזה גם הם.

עברנו לדירה גדולה יותר: עכשיו יש לי רטיבות ביותר קירות.

מחדל הדרכונים: אם תהיתם למה איתן סטיבה טס לחלל ולא, נניח, לברצלונה או ללונדון. שנה אזרחית טובה.