לפני שבע שנים, כשפניה של אחותו הבכורה הציצו מכל תחנת אוטובוס ומחלף בארץ, כפרזנטורית של פוקס, התחיל דור רפאלי את עבודתו כמקפל בגדים זוטר באחת החנויות של אותה רשת בדיוק.
"הייתי אז בן 23, ונוצר מצב שכמה חודשים הייתי מחוסר עבודה. קבעתי פגישה עם הראל ויזל (הבעלים של פוקס; ע"ס) וסיפרתי לו שאשמח להשתלב. הוא ענה: 'בשמחה, אבל אצלי מתחילים מלמטה'. הייתי בטוח שהוא מתכוון לתפקיד משרדי, אבל אז הוא הבהיר: 'בוא תתחיל כמוכר בחנות לנשים'.
"שובצתי כמקפל בגדים בקניון, שש משמרות בשבוע, עשר שעות בכל משמרת. הרווחתי 3,400 שקלים בחודש. אחרי תקופה הגעתי לשיחה עם ויזל והבנתי שייקח חודשים עד שאתקדם לתפקיד מוֹכר, ועוד חודשים עד שאגיע למעמד אחראי משמרת. אני חלילה לא מזלזל באף מוכר או מקפל בגדים, אבל הרגשתי שלי זה פחות מתאים. זה לא היה הכיוון שתיכננתי. עזבתי".
הלקוחות בחנות זיהו אותך?
"בחנות לא הסתירו את הייחוס שלי, וזה היה החלק הפחות נעים. לקוחות היו מבקשות להצטלם איתי. ראית פעם מקפל בגדים שמבקשים להצטלם איתו? זה היה מוזר".
אז אולי פשוט התביישת לעבוד בתחתית שרשרת המזון, ברשת שאותה אחותך מפרסמת?
"זו היתה התקופה הכי גרועה שאני זוכר. יש יתרונות בלהיות אח של בר, אבל מה שדופק אותך באמת הוא שבשלב מסוים אתה מרגיש שבגלל זה אתה יכול להשיג מה שתרצה. למשל, אתה מרגיש שאם אתה מחפש משקיע, זה יעזור לך להגיע לאנשים הנכונים. ואם אתה רוצה להיות שחקן, בטח תוכל להגיע לאודישן ולמורים הכי טובים, שיכינו אותך. זה יתרון שאין לרוב האנשים במדינה.
"ובאמת, היו תקופות, במיוחד כשהיא היתה עם לאונרדו (דיקפריו; ע"ס), שבהן הרגשתי שכל דבר שאני רוצה לעשות - אני יכול. מרוב האפשרויות הבלתי נגמרות, בגיל צעיר מאוד אתה נדפק. עד כדי כך, שבשורה התחתונה מצאתי את עצמי לא עושה כלום".
מבחירה?
"מעולם לא הייתי פרזיט או עצלן שמתחיל את היום בצהריים, אבל היה שלב שפשוט לא ידעתי מה לעשות ואיך לעשות. זה היה מלחיץ, גם כי אחותי מצליחה מאוד מגיל צעיר, והיה לחץ מהסביבה, וגם כי היו לי הרבה דלתות שיכולתי לעבור בהן, ולא ידעתי במה לבחור. אז בתכלס, לא עשיתי כלום. זה היה נורא".
קינאת בה?
"חלילה. יש לי רק הערכה כלפיה. אני יודע שההצלחות שלה פנומנליות, אבל באותה מידה גם לא הייתי מתחלף איתה לרגע, והיא גם יודעת את זה. היא לא יכולה ללכת לים בלי שיצלמו אותה, לא יכולה לצאת לסרט לבד עם כפכפים, לא יכולה לחטט באף, ועוד מיליון דברים. מבחינתי, כסף זה כלום לעומת החופש. היא בנויה לזה, אני לא".
גם לא תמורת הרבה מאוד כסף?
"היו כמה פעמים בחיים שעצרתי וחשבתי לעצמי, שלי יש סכום מסוים בחשבון ולה יש מיליונים, למרות שיש לנו אותם הורים וגדלנו באותו המקום ונולדנו בהפרש של שנה ורבע. זו הילדה שקניתי לה סנדוויץ' בבי"ס. אי אפשר שמחשבות כאלה לא יעברו.
"יש לנו בדיחה, שאנחנו מספרים תמיד לפני יום ההולדת שלי. כשבר היתה שואלת מה אני רוצה למתנה, הייתי עונה לה: 'שאעביר לך את כל מה שאקבל אחרי תקופה שאני עובד בטירוף, ואת בתמורה תעבירי לי את מה שאת מקבלת על יום עבודה אחד'".
וזה קרה?
"לא".
* * *
רפאלי, שחגג השבוע 30, הוא במובנים רבים אנטיתזה לאחותו הצופה עלינו מנתיבי איילון. הצבעים כמעט אותם צבעים, אבל הפער גדול מאוד. הוא רווק, גר ביחידת דיור נפרדת באחוזת המשפחה בהוד השרון. במקום לבלות בברים ובמסיבות, הוא מעדיף להתמקד באופנועים, בטיפוח הגינה ובטיפול בכלבים. חובב של מוסיקת קאנטרי, בלוז וג'אז.
"החברים שלי מכנים אותי 'אלרגי לכיף'. כשכולם הולכים למסיבה או לפאב, הם אומרים לי, 'יהיה שם כיף, לא כדאי לך לבוא'. אם בכל זאת הצליחו לסחוב אותי איתם, אני נכנס, עושה סיבוב קצר ונעלם. הם כבר רגילים, אפילו לא מתקשרים לשאול איפה אני.
"אלה מקומות הבילוי הפחות מועדפים עלי. אני לא אוהב לצאת ולראות כל הזמן את אותם פרצופים. התחושה הכללית שלי במקומות האלה היא שמשהו שם לא אמיתי. הכל מזויף. אני מתעורר כל בוקר עם אלה פיצג'רלד, פרנק סינטרה ובי בי קינג. גם כשהחברים נוסעים איתי ברכב, אנחנו רבים איזו מוסיקה נשמע".
בגלל סמיכות הגילאים, הוא ובר גדלו יחד. חלקו חדר עד גיל הבגרות, למדו באותו בית ספר, כשהוא בשכבה שמתחתיה, שיתפו זה את זה בסודות ורקמו מזימות של אחים שהם גם חברים.
הוא היה שם כשקיבלה את הקמפיין הראשון שלה, כשהופיעה על שער המגזין הראשון, ולא שוכח את הבוקר שבו התעוררו למראה צילום של שלט החוצות הענק באיילון, שעליו מתנוססת תמונתה. תמיד הסתכל מהצד, פירגן, תמך, העריך, אבל יותר מכל - הבין מה הוא לא רוצה לעצמו בחיים.
"כשבר התחילה להתפרסם, אני זוכר את כל הצד הפחות נעים של העולם הזה. אני חטפתי את הריקושטים. באותה תקופה לא היו רשתות חברתיות, ואנשים היו צמאים למידע עליה והיו מגיעים אלינו הביתה. הייתי מגיע למצב שממש הלכתי מכות עם אנשים שאני לא מכיר, כי הם ניסו להיכנס לבית ולשאול איפה בר.
"ככל שהיא גדלה, העניין סביבה גדל, שזה מדהים ומבורך, וזה מה שהיא רצתה, אבל אני לא בחרתי בעולם הזה. הוא נכפה עלי. מצד שני, גם לא יכולתי לברוח מזה, כי זו אחותי, שהיא גם חברה שלי. אפילו החברים שלנו משותפים".
באיזה שלב הבנת שהחיים כ"אח של" כבר לא יהיו רגילים מבחינתך?
"אני חושב שאחרי כל התקרית סביב הצבא שלה (בר נמנעה משירות באמצעות נישואים פיקטיביים לחבר מבוגר של המשפחה; ע"ס). פתאום, להפתעתי, כל העיתונים דיווחו על זה, וזה הגיע לדרגים הכי גבוהים בצה"ל, לדיונים ולמהדורות החדשות.
"זה היה הרגע שבו הבנתי שמשהו אחר קורה פה. גם היום, 13 שנה אחרי, כשהיא כבר נשואה פלוס ילדה, מישהו תמיד יכתוב בטוקבקים שהיא משתמטת. בעל כורחי חייתי וחוויתי את זה יחד איתה.
"בבית מדברים על זה ומתעסקים בזה, במיוחד שאמא שלי (ציפי לוין־רפאלי; ע"ס) מנהלת אותה. בכל העיתונים כותבים על בר, ואתה כבר שומע סיפורים שעוברים לידך.
"עם השנים, כל המשפחה הפכה לאייטם. אם קרה משהו הכי קטן לאחד מאיתנו, היו מקשרים את זה לבר, ובהקצנה. בכל פעם שהגעתי הביתה וראיתי שאנחנו שוב בכותרות, המחשבה הראשונית היתה: זה לא אמיתי. מישהו שוב מחפש לעשות רייטינג על חשבוננו".
"הייתי קורא את האייטמים על בר רק כדי לראות עד כמה המידע שפורסם נכון. היו גם דברים רגישים, כמו הזוגיות שלה עם לאונרדו, שבאותה תקופה ידעו עליה רק בני המשפחה והחברות הכי טובות. תמיד חשבתי מה עובר עליה כשהיא קוראת את זה. הרי ברור שאנחנו, המשפחה, לא סיפרנו כלום, ומי שנשאר זה החברות שלה. עצם המחשבה, גם אם היא לא נכונה, שאתה מספר משהו לחבר הקרוב שלך, ואולי דרכו זה מגיע לעיתון - היא נוראית".
משפחת רפאלי כיכבה לא אחת במרכזן של פרשיות מתוקשרות, רבות מהן עוררו סערה. בין הכותרות הזכורות: חקירת מס ההכנסה נגד בר (שעדיין לא הגיעה לסיומה); החתונה עם עדי עזרא וסגירת המרחב האווירי מעל המתחם; ביקורו של לאונרדו דיקפריו בארץ בימים שהיה בן זוגה; והיחסים המורכבים של כל בני המשפחה עם צלמי הפפראצי.
עם בר // צילום: אי.אף. פי
לכל אלה נוספו לאחרונה גם חקירת מצ"ח נגד האח הצעיר בן ה־19, און, בחשד שהיה מעורב לכאורה במתן טובות הנאה לנגד בבסיס שבו שירת, תמורת הקלות ופטורים, ותקרית של האב רפי עם המשטרה, שבעקבותיה הוא נעצר. מאוחר יותר גם התלונן נגדו סגן ראש עיריית הוד השרון, שטען כי רפי רפאלי תקף אותו.
"באופי שלי אני לא אוהב להיות במרכז העניינים, ומבחינתי זה לא שווה אף סכום. פתאום גם אני, שאני לא דוגמן ולא בחרתי בעולם הזה, צריך להתמודד עם תופעות הלוואי של הפפראצי ושל החדירה לפרטיות. אתה מכיר עוד הורים או אחים של מפורסם שמדברים עליהם כל כך הרבה? כי אני לא".
מתרגלים לעמידה הזאת מול הביקורת הציבורית?
"אף פעם. כי אתה לא יודע איך זה יבוא, מתי זה יבוא, ומה הסיפור הפעם. אחרי כל תקופת רגיעה עוברת לי בראש השאלה מה תהיה הדרמה הבאה. מה עוד כבר יכול להיות".
היה מקרה שבו נפגעת מהאש באופן אישי?
"רק אחד? בוקר אחד הייתי בדרך לצאת למשרד, ופתאום דופקים לי בדלת. אני פותח והאנשים אומרים לי: 'שלום, אנחנו ממס הכנסה'. דבר ראשון הם לוקחים לי את הטלפון ואת המחשב, ולא נותנים לי להודיע לבוס שלי שלא אגיע לעבודה.
"הם מראים לי צו ומודיעים לי שעכשיו אני צריך ללכת איתם, לוקחים אותי לחקירה של 15 שעות. למה אני? איך אני קשור? מה לי ולזה? אני יודע מה קורה לבר בחשבון הבנק? זה מסוג הימים שבהם אתה חושב שכבר התרגלת לכל, עד שאתה מוצא את עצמך מבלה יום שלם בחקירה בגלל ענייני עבודה של אחותך. זה דופק אותך. למזלי, אין הרבה ימים כאלה".
מה עבר לך בראש באותם רגעים, בחקירה?
"זו לא סיטואציה רגילה עבורי, אבל לרגע לא עברה לי מחשבה בסגנון 'איזה באסה שאני אח שלה'. בשלב מתקדם יותר, כשהבנתי איפה אני, כבר צחקתי על זה. אין לי מה לעשות בנידון, אז לפחות אנסה להעביר את זה בקלילות. יעזור לי אם אתבאס? לא".
יש מצבים שבהם הקשר המשפחתי מועיל לך?
"לפעמים זה יכול לעזור דווקא בדברים הכי פשוטים. אם אני שוכח תעודת זהות בדואר, אז הפקידה מזהה אותי ולא מתעכבת על זה".
לאורך השנים הרגשת שמתקרבים אליך בגלל בר?
"אחרי 15 שנות ניסיון, כשמישהו פונה אלי היום, אני יכול להגיד מהשנייה הראשונה אם הוא רוצה לדבר איתי על אחותי. ואז, מראש יש לי הבעה שמשדרת, זה לא יקרה. אני לא הולך להיות החבר שלך, אז עדיף שלא תתקרב".
עיתונאים מתקשרים אליך?
"מעט מאוד, כי הם יודעים שאין שום סיכוי שאדבר. הצלחתי לשמור על פרופיל נמוך, כי לא הייתי הולך עם בר יותר מדי לאירועים מתוקשרים".
הייחוס עוזר לך עם בחורות?
"אנשים בטוחים עד היום שאני כל היום חוגג או שאני מטייל על שטיחים אדומים. אני לא מרוויח את הסכומים שלה, לא מקבל את החשיפה שלה, והחיים שלי אחרים לגמרי. כשאנשים שומעים שאני עובד, הם בשוֹק, כי הם מדמיינים שבר זורקת עלי מיליונים ואני מתבטל. לפעמים זה בעייתי לי להכיר בחורות או לנסות להיכנס לקשר רציני, כי הן תמיד חושבות שאני ילד מפונק שרוצה אותן רק לכמה שעות. המשפט שאני שומע הכי הרבה, אחרי כמה שניות, הוא 'אני חייבת להגיד לך משהו. חשבתי שאתה מה זה סנוב'. זה מטריף אותי. על סמך מה חשבת שאני סנוב?"
בחורות מתחילות איתך?
"לא, ומאז החברה האחרונה שלי, שממנה נפרדתי לפני שלוש שנים, לא הצלחתי להתאהב. אני לא יודע למה, אבל יש לי הבעה קצת קשוחה, שאולי משדרת 'אל תתקרבו'. ולא רק לגבי בחורות. זה לא משקף את מי שאני".
אחיך, און, דומה יותר לבר בהתנהלות שלו.
"נכון, הוא הרבה יותר 'פארטי בוי', ואני מחזיק ממנו. הוא שונה ממני לגמרי. כבר יודע איך להתמודד עם הכל, ושום דבר לא מזיז לו".
גם כל הכותרות השליליות שהוא קיבל?
"זה לא עובר לידו, וזה בטוח מפריע, אבל בוא נגיד שאם כבר שמו אותך בעמוד הראשון של העיתון - עדיף ששם המשפחה שלך יהיה רפאלי. כי בבית לא יעשו מזה סרט, ויידעו להתמודד עם זה. אנחנו רגילים".
* * *
למרות הכל, את העימות המתוקשר של אביו עם שוטרים שהגיעו לביתו בטענה לגרימת רעש יתר, לקח דור באופן הרבה יותר קשה.
"כל הסיפור הזה היה שקר אחד גדול, וגם לזה יש גבול. אנחנו סובלים באופן קבוע בבית, ולמרות שבר לא גרה שם כבר יותר מעשור, תמיד אנשים חושבים שזה הבית שלה. מגיע אלינו בחור להתקין מים מינרליים? אתה מגלה שהטלפון הנייד שלו מצלם. סבלים מחברת הובלות מביאים ספה? הם מצלמים.
"עם המשטרה זה כבר היה מוגזם. יש לי כבוד לגוף הזה ולשוטרים, וכשהייתי קורא את הסיפורים המוזרים עליהם בפייסבוק, הייתי חושב שאלי זה לא יגיע. עד שזה הגיע - והבנתי שהדברים האלה באמת קורים".
מה קרה שם בדיוק?
"אצלנו בבית אין רעש. יש לנו בית מאוד גדול, ואנחנו אף פעם לא שומעים מוסיקה בווליום גבוה. לא שומעים טראנס או טכנו, אלא רוב הזמן קאנטרי, ומבחוץ לא שומעים כלום.
"מה שעיצבן במקרה הזה, מעבר להתנכלות בלי סיבה, היה ההתנהגות של השוטרים בשטח. אתה מסתכל ולא מאמין שהם מתנהגים ככה. לאבא שלי ולי יש קשר מאוד מיוחד, אנחנו מאוד קרובים. אם הייתי נוכח באירוע הזה, ושוטרת היתה שולפת אקדח על אבא שלי, שכביכול התנגד למעצר לא חוקי - הייתי שובר לכולם שם את הראש.
"אני מכיר את אבא שלי. הוא אדם חמוד וחכם, והוא יודע שכל העיניים עלינו. הוא בחיים לא יעשה שום דבר רע. כשהראו לי את הסרטון מהמצלמות בבית, לא הייתי מסוגל להסתכל. אבא שלי מתמודד מול כמה שוטרים שתופסים לו את הידיים מאחורי הגב. הם באו לעשות דאחקה על חשבונו.
"כמה זמן אח"כ הגעתי נינוח, מקולח ועם כפכפים לתחנת המשטרה, לשאול איפה העניין עומד ומה צריך לעשות - ופתאום מודיעים לי שקיבלו הוראה לא להכניס אותי. הבנתי שהולך להיות בלאגן.
"אחרי כמה זמן מתקשר אלי עורך דין ואומר לי שזה לא נראה טוב, ושאבא שלי נמצא בתא מעצר עם שוהים בלתי חוקיים, אזוק בידיים וברגליים. אתם רציניים? הוא ניסה להרוג מישהו? אתם נורמליים?
"הרגשתי בעיקר חסר אונים. ואז, כמובן, בתוך כמה דקות מתפרסמות הידיעות באינטרנט, ולמחרת בעיתון, ולכאורה מטשטשים את התמונה. אתה מזהה את הפנים מקילומטר. בלילה אחד אבא שלי הפך להיות עבריין אלים, פושע שתוקף שוטרים.
"אם נסכם את החודש האחרון, אז אחי שיחד רס"ר בפיתה עם שווארמה, ואבא שלי עבריין אלים שתוקף גם שוטרים וגם את סגן ראש העיר".
הרגשת שעושים סיבוב על חשבון המשפחה?
"ברור. בהתחלה חשבתי, גם לגבי המשטרה וגם לגבי מס הכנסה, שאולי זה מסוג הדברים שלא ייצאו החוצה, כי אלה גופים של המדינה, שאולי פועלים אחרת. אבל בשני המקרים הכל יצא מהר מאוד".
את העבודה הראשונה שלו, כשוטף סירים באולמי הוד השרון, בחר כדי לחמוק מהייחוס המחייב. לאורך השנים ניסה לא מעט עבודות, בהן גנן ("בחרתי בעולם שהוא 180 מעלות ממנה"), ברמן, שיפוצניק, מלצר ומוכר בדיוטי פרי.
תמיד דחה על הסף את ההצעות העסקיות שהוצעו לו, בעיקר מצד מותגי אופנה, שפינטזו על הגימיק של שני אחים פוטוגניים בקמפיין אחד. עד שהגיע הקמפיין של חברת המשקפיים "קרולינה למקה", שבה היתה בר שותפה. "יוסי גביזון, מבעלי השליטה בחברה, הוא אדם עם חזון, שקשה לסרב לו. הוא גם העריך וכיבד את מי שמסביב לבר. ההצעה שלו הגיעה בנקודה שכבר הרגשתי בטוח במקום שלי. הבנתי מה אני רוצה לעצמי בחיים ומה לא. כשהחלטתי לקחת את זה, ידעתי שזאת תהיה הרפתקה חד־פעמית. אני לא מצטער עליה".
את הכותרות הגדולות, שמשכו לכיוונו אש צולבת, קיבל בדצמבר, כשקבוצת "שלנו", בבעלות עודד קובו ורומן אברמוביץ', שבה עובד דור בתור מנהל פיתוח עסקי ואחראי שיווק גרילה, השיקה את אפליקציית המסרים המיידיים Blindspot, שמאפשרת לשלוח סמסים אנונימיים. המבקרים טענו שסמסים כאלו עלולים להיות הרסניים ומסוכנים בסיטואציות מסוימות.
"ידעתי שזה יהיה שנוי במחלוקת, ולמרות שאני מחשיב את עצמי כאחד שמבין תקשורת, לא צפיתי את זה ברמות האלה. חשבתי שייתנו לי הזדמנות למסור את גירסתי, אבל ידעתי שלא משנה מה אגיד, יצלבו אותי. יגידו שיש פה אפליקציה לא טובה, ומאחר שאני אח של בר - אלה שתי סיבות מצוינות לחגיגה. וזה בדיוק מה שקרה. גם אם אמציא אפליקציה שתביא שלום עולמי, ימצאו במה להאשים אותי. חוסר פרגון טוטאלי".
איך מלכתחילה הגעת לעבוד שם?
"פגשתי את עודד כשהוא התחיל לצאת עם בר, והיה בינינו חיבור מצוין מהיום הראשון שפגשתי אותו. הוא אחד האנשים הכי חכמים, מבריקים ונחמדים שפגשתי וכשהוא הציע לי להצטרף לקבוצה, היה לי ברור שאני הולך על זה. הוא אחד האנשים שהכי השפיעו עלי בחיים".
פעם ראשונה שאתה במרכזה של שערורייה.
"הפעם הראשונה שזה נפל עלי באופן אישי, כן. אנשים ניגשו אלי ואמרו שהם מעריצים אותי על ההתמודדות שלי. הייתי נכנס למשרד והיו מוחאים לי כפיים על שבכלל הגעתי, כי ערב קודם כיסחו אותי בתקשורת. אחרים הציעו לי לנסוע לחופשה בחו"ל כדי להירגע.
"היו ימים שישבתי במשרד ושאלתי את עצמי, אני צריך להרגיש רע שזה לא כל כך מזיז לי? מה, אתם רציניים? בגלל תוכנית טלוויזיה שלקחה אותי כפרויקט אישי ("הצינור" של גיא לרר בערוץ 10; ע"ס) אני אעצור את החיים שלי? הרגשתי ששוב מחפשים כותרות, והתייחסתי בהתאם".
לא עצרת לחשוב שאולי באמת יש בעיה עם האפליקציה?
"ברור שחשבתי על זה, ויותר מפעם אחת. התשובה היתה חד־משמעית: לא. אסביר לך למה: קודם כל, האפליקציה אושרה לשימוש באפסטור, החנות המקוונת של אפל, שהם הכי קפדניים לגבי תוכן מותר ותוכן אסור. ושנית, יש עוד מאות אפליקציות זהות".
קהל היעד העיקרי של האפליקציה הוא ילדים, שרגישים ועלולים בסוף להיפגע.
"הרשתות החברתיות הן היום המקום הכי זול והכי אפקטיבי לפרסם בו. במקרה של האפליקציה הזאת, זה התאים לנו יותר מפלטפורמות אחרות. אני פניתי למי שיש לו הרבה עוקבים, בלי קשר לחתך גילאים. ולמי יש עשרות אלפי עוקבים? לכל כוכבי הילדים. אם לחיים יבין היו 100 אלף עוקבים, הייתי משלם גם לו".
מה קרה עם "הצינור"?
"אין לי מושג מה גיא לרר רוצה ממני. הוא כנראה לקח על עצמו את תפקיד הצדיק שבא לתקן את המדינה. אני אוהב את התוכנית שלו, ואין לי דבר אישי נגדו, לא פגשתי אותו אף פעם. הוא לקח אותי כפרויקט. יש לנו חברים משותפים שאמרו לו, 'גיא, רד מהבנאדם', אבל שם המשפחה שלי הסתדר לו בול כדי להביא עוד צופים.
"אנשים חושבים שאני ועוד שני חברים ישבנו בבית ופיתחנו את האפליקציה. למעשה, אני עובד אחד מתוך 70 עובדים בחברה. דווקא אלי באים בטענות? חשבו גם שאני מנסה להתעשר על חשבון אנשים. התחילו לשאול איזה מודל עסקי יש באפליקציה חינמית. לך תסביר לאנשים. לרר הביא לתוכנית אנשים שבדקו איתנו אפשרות לשיתוף פעולה, ופתאום הם מלכלכים עלינו. בהתחלה התראיינתי בכמה מקומות, כי מבחינתי היה אפשר לעשות הרבה דברים טובים עם האפליקציה, אבל אנשים בוחרים להסתכל על מה שרע".
מה טוב באפליקציה הזאת?
"למשל, אנשים השתמשו בה כדי לצאת מהארון, כי היה להם נוח לעשות את זה בהודעה אנונימית. ויש עוד מיליון דוגמאות. אנחנו חיים בעולם דיגיטלי מפחיד, ולא האפליקציה הזאת היא הבעיה. אדם שבאמת רוצה להסתתר, יש לו בעיה? כל אחד יכול לפתוח פרופיל פייסבוק מזויף ולכתוב מיליון טוקבקים. יש כל כך הרבה דרכים".
בשיאו של המאבק, עיתונאי "הארץ" חיים לוינסון פירסם את מספר הטלפון הנייד שלך.
"המטרה שלו היתה שישלחו לי הודעות דרך האפליקציה. מה שקרה זה שאנשים התקשרו אלי ושלחו לי הודעות בווטסאפ, סמסים בלי סוף, בכל שעה אפשרית. והכל מלא בקללות ובדברים אישיים. המספר עבר במהירות לכולם, והטלפון שלי התפוצץ מהודעות. לא היתה שנייה שהוא לא צילצל.
"אני חסין, ועברתי דברים בחיים, אבל זאת חוצפה שאי אפשר להסביר. אתה נגד האפליקציה? זכותך. לך תפגין מול המשרדים, מול הבית שלי. אבל לפרסם את המספר האישי שלי? אני לא הבעלים של האפליקציה.
"יש באמת אנשים שחושבים שישבתי על כיסא, ליטפתי חתול וחשבתי איך אני גורם לילדים להתאבד? אנשים, תיכנסו לפרופורציה. אף אחד לא התאבד".
הקמפיין פגע בהורדות של האפליקציה?
"לא, וזה מה שהיה מגוחך. זה היה הפרסום הכי אינטנסיבי שיכול להיות. הגענו למצב של מיליון הורדות ביום, וכל פוסט של 'הצינור' בפייסבוק רק הקפיץ את ההורדות. הם לא ידעו שהם למעשה עושים לנו טובה".
* * *
לאחרונה מנהל דור, בשותפות, עסק לצמידים מעוצבים בשם "סקאלי". "האפליקציות והתכשיטים הם תחום שמעניין אותי, אבל החלום האמיתי שלי הוא בכלל להיות נגר, או כל עבודה אחרת עם הידיים. אני יודע לרתך, הייתי גנן הרבה שנים, וגם עשיתי קורס נפחוּת".
מה מונע ממך להיות נגר?
"אלו מקצועות שקשה להתפרנס מהם בארץ. השאיפה שלי היא להתבסס מספיק כדי שתהיה לי היכולת לעבור למקום שקט בארה"ב, אולי טקסס או קולורדו. מקום שתמורת 300 אלף דולר אתה קונה בו כמה דונמים עם אגם פרטי בחצר, עם כלבים, טרקטורונים, טנדר, אופנועים, ובעיקר מוסיקה.
"שלא יחשבו שאני מתבכיין. בסופו של דבר, החיים שלי פה טובים ומלאים, יש לי חברים שאני אוהב, משפחה, לא רע לי. אני אדם של בוקר, ואני מחייך כשאני קם. החיים דבש.
"אבל עם כל האהבה שלי לארץ ולחברים פה, אני מחפש את השקט לכמה שנים ואז לחזור. מקום שאוכל לממש את עצמי בו, ללכת עם התחביבים שלי בצורה הכי נוחה. חוץ מזה שבארה"ב האופנועים זולים משמעותית, ותרבות הנהיגה שונה".
חיבתו של דור לרכיבה על אופנועים כבדים כמעט עלתה לו לפני חודש בבריאותו, אחרי שהיה מעורב בתאונת דרכים. רכב שנסע בהיסח דעת התנגש בו מאחור, בשעה שרפאלי המתין ברמזור אדום. הוא הובהל לבדיקות בבית חולים, אך שוחרר כשהתברר שלא נפגע. האופנוע, לעומת זאת, ניזוק קשות.
"כשאני רוכב על אופנוע, אני מתמלא אושר שאי אפשר להסביר אותו. יש לי חיוך מצד אחד של הקסדה עד הצד השני. אבל בארץ אני תמיד יודע שמישהו עלול להרוג אותי. זאת סכנת נפשות".
אתה הולך להשתתף ב"מחוברים"?
"הציעו לי לא מעט תוכניות ריאליטי בזמן שעוד חיפשתי את מקומי, וסירבתי. יש דיבור עם 'מחוברים', אבל שום דבר לא סגור".
מה עם משפחה?
"אני בעד זוגיות וילדים, אבל לא ממש בעד חתונה. בכל מקרה, אני לא נותן לנושא להכתיב לי את החיים".
יוצא לך לחשוב מה היה קורה אם לא היית נולד למשפחת רפאלי?
"כל הזמן. אבל שם המשפחה הוא לגמרי חלק ממני, מגיל מאוד צעיר. האישיות שלי כבר נבנתה עליו. אז יש את שם המשפחה רפאלי, המפורסם, זה שרוב האנשים בארץ מכירים, ויש את השם רפאלי, שקיבלתי מאבא שלי, ואני הכי גאה בו ובשם שהוא העביר אלי".
גיא לרר אמר בתגובה לדברים: "שום דבר לא היה אישי. דור נראה בחור נחמד, ואנחנו מאוד מחבבים את אמא שלו. אנו מודים למאות אלפי ישראלים שנרתמו לקמפיין נגד האפליקציה ושמחים שנעלמה לשימוש בישראל. דור מוזמן לדרינק אצלנו במשרד לסגור את הפרשה ברוח טובה".
erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו