לפני ארבע שנים קרה בהוליווד משהו שמעטים מאוד ציפו לו. עשר שנים ו-18 סרטים מאז התפוצץ היקום הקולנועי של מארוול על המסכים בכל העולם, וקבע סדר יום קולנועי חדש עם תאגיד סרטים חסר תקדים ברווחיותו, "הפנתר השחור" הפך לסרט גיבורי העל הראשון אי פעם להיות מועמד לאוסקר לסרט הטוב ביותר. עשר שנים אחרי שדיסני זיהתה את הפוטנציאל ורכשה את מארוול קומיקס ב-4 מיליארד דולרים, גם האקדמיה האמריקנית לקולנוע נתנה רשמית את חותם האיכות עם שבע מועמדויות בטקס היוקרתי, כולל בקטגוריה היוקרתית מכל.
"זה היה הרבה יותר מסרט, זו היתה תופעה תרבותית והישג בעל משמעות אדירה לתעשיית הסרטים כולה", אומר במבט לאחור קווין פייגי, נשיא אולפני מארוול ומי שהודות לתאגיד הסרטים הפך למפיק המכניס ביותר בקופות בהיסטוריה של הקולנוע.
באדיבות פורום פילם
"גדלתי בניו ג'רזי, ילד שהלך כל ערב שישי לקולנוע ונשאר מאוחר בלילה מידי שנה לצפות בטקס האוסקר, אין מה שמסמל הישגיות יותר מהמעמד הזה למי שחולם על עשיית סרטים", אומר בהתרגשות המפיק בן ה-49, שאת תחילת דרכו באולפני מארוול עשה אי אז בשנת 2000. "המועמדות של 'הפנתר השחור' הייתה רגע מרגש בחיי, הרבה בזכות החוויה שעבר הצוות ביצירה שלו, שהביאה אותנו עד לטקס. כי סרטים של מארוול בקלות נתפסים בביטול כעוד מוצר מסחרי בתרבות הפופולרית, בטח כשהם עושים הרבה כסף ויש הנחה שההיבט העסקי הוא היחידי עבורנו. אבל זה לא נכון, כי אנחנו מונעים מתשוקה להביא את הסיפורים הללו למסך ושיכללנו את זה לביטוי אמנותי שאנחנו אוהבים וזה מה שהכי מרגש".
פייגי מזכיר שהצלחת הסרט הראשון של "הפנתר השחור" עומדת בניגוד לכל הסיכונים שלקחו בחברה עת הפיקו את הסרט, החל מהבמאי והיוצר הצעיר שהחתימו לפרויקט, ועד המסרים החברתיים החשובים שעומדים במרכזו. "אנחנו ברי מזל, עם הצלחות קופתיות אחת אחרי השנייה בתאגיד שלנו, אבל לאוסקר הגענו דווקא עם היוצר הצעיר ביותר שאי פעם שכרנו, הבמאי ריאן קוגלר (36). בחור אינטליגנט ומוכשר באופן טבעי, שהכיר לנו את יתר אנשי הצוות שהוא צירף לפרויקט. לקחנו סיכון כפי שלא נהגנו לעשות בעבר וכל האנשים הללו הוכיחו לנו, כל אחד בתחומו, כמה הם גאונים, ועכשיו זה ידוע לכל מי שצפה בסרט בכל העולם. יצרנו סרט גיבורי על מבדר, מסוגנן ושמתעמת עם סוגיות חברתיות בנות זמננו בצורה מופתית ובלתי מתנצלת. למעשה, חזרנו לאותו חזון מקורי של מייסד מארוול סטן לי, מתחילת שנות ה-60', של קומיקס בגובה העיניים לקוראים בוגרים, עם ייצוג אתני מגוון ואמירה משמעותית שאנחנו עומדים מאחוריה יותר מתמיד, לתת במה לכל סוגי האנשים שישנם".
מארוול לנצח
"הפנתר השחור", שהכניס 1.3 מיליארד דולר בקופות והתברג באחד מהסרטים הרווחיים אי פעם וגם זכה בשלושה אוסקרים בקטגוריות הטכניות, התרחש במדינה פיקטיבית באפריקה הנקראת וואקנדה סביב שובו של יורש העצר טצ'אלה, אותו גילם השחקן המנוח צ'דוויק בוזמן, שהחודש היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-46. ברגע השיא הוא עטה על עצמו את זהות גיבור העל הפנתר השחור מחבורת "הנוקמים" כדי להגן את מולדתו, המחזיקה במתכת ייחודית ועוצמתית בשם ויברניום שהפכה אותה לאומה טכנולוגית משגשגת, מתחת לרדאר של כל העולם.
לסרט ולהישגים להם הוא זכה היתה משמעות מיוחדת עבור הקהילה השחורה בארה"ב, סביב האקלים החברתי הטעון בשנים האחרונות. נקודת הזכות המשמעותית ביותר היתה כמובן הייצוג של יוצרים ושחקנים שחורים בשלאגר כלכלי עצום. עבור מארוול הייתה זו נקודת הזנקה להרחבת היריעה שלהם, הן בנוגע לגיוון אתני נוסף ביצירות העתידיות של הסדרה (רק לאחרונה נודע שתהיה אפילו גיבורת על יהודייה וישראלית שתגלם שירה האס), והן בתוספת הפלטפורמה של שירות הסטרימינג דיסני+, עם שלל סדרות שמשלימות את היקום הקולנועי של החברה, בהן גם סדרות אנימציה.
"יש לנו המון דברים בקנה, בטח מאז שדיסני+ נכנס לתמונה ואני גאה בסיפורים הייחודים שאנחנו מביאים לקדמת הבמה", מוסיף פייגי, "הכל מתוכנן שנים קדימה, אזכורים לגבי וואקנדה ו-ויברניום, למשל, כללנו כבר ב'איירון-מן 2' ובסרט 'הנוקמים' השני, וטצ'אלה הופיע לראשונה ב'קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים'. כשהמסע כה ארוך ולבסוף יוצא סרט שמתקבל בצורה שכזאת, אתה רואה כי עבודה קשה וסבלנות שוות את הכל. מארוול קיבלו רוח גבית בעקבות הרכישה של דיסני אבל הם קיימים כבר יותר מ-80 שנה, השמיים הם הגבול בכמות הסיפורים שעוד יש לספר, יש לנו שלל דמויות נצחיות לרשותנו. המטרה שלנו היא כל הזמן לחדש, לגוון, להפתיע ולהוביל את הז'אנר. זה המפתח והקו המנחה אותי לאורך כל הדרך, הרבה לפני הרווחים בקופות ואפילו שבחי המבקרים, זוהי התגובה של הקהל שממשיכה לעודד אותנו ולהניע אותנו הלאה".
הסרט השני בסדרת "הפנתר השחור" יצא בסוף השבוע לאקרנים בתקווה לשחזר הן את ההצלחה המסחרית של הראשון (שגרף 202 מיליון דולר בקופות בסוף השבוע הראשון לצאתו) והן את החיבוק מהמבקרים והקהל. גם הפעם המבקרים מרעיפים שבחים מכל עבר בעוד המומחים מצפים למועמדויות לאוסקר, בעיקר בקטגוריות הטכניות, אבל גם מנבאים בזהירות מועמדות מכובדת לשחקנית אנג'לה באסט, המגלמת את רמונדה, המלכה האם של וואקנדה. אפילו ריאהנה בסיפור עם שיר הנושא שהיא מבצעת "Lift Me Up" שמסומן להתברג במירוץ לקטגורית השיר המקורי, בקאמבק מוסיקלי של כוכבת הפופ שבע שנים אחרי אלבומה האחרון.
כמעיין המתגבר
על כל ההתרגשות והציפייה לסרט החדש מעיב האובדן הטרגי של הכוכב הראשי צ'דוויק בוזמן, שנפטר באוגוסט 2020 בגיל 43 לאחר שנאבק בסרטן המעי הגס בסתר במשך ארבע שנים. לצד הטיפול הרפואי שעבר הוא המשיך לעבוד, בין היתר על הסרט "הבלוז של מא רייני", תפקיד עליו זכה לאחר מותו בגלובוס הזהב והיה מועמד לאוסקר, ודיבוב של הפנתר השחור בסדרת האנימציה האנתולוגית של מארוול "מה אם...?", שזיכה אותו באמי לפני חודשיים.
"התעוררתי בבוקר בביתי בלונדון והיו לי מלא שיחות שלא נענו ממספרים אמריקנים. הסתכלתי על הצג והיו אימיילים עם המילה 'תנחומים' והודעות טקסט מהמנהלים והיח"צנים שלי ששאלו 'את רוצה לכתוב כמה מילים על צ'דוויק?'. לא הבנתי מה קורה סביבי", נזכרת השחקנית הבריטית לטישיה רייט, המגלמת בסרט את שורי, אחותו הצעירה של טצ'אלה ומדענית שבלכתו היא זאת שביום מן הימים תוביל את משפחת המלוכה של וואקנדה.
רייט (29) הופיעה לבכורת הסרט בהוליווד לפני שבועיים בחליפת מכנסיים מחויטת שחורה עם עיטורי כסף בדומה לחליפה שלבש בוזמן לטקס האוסקר 2019 והייתה נרגשת במיוחד בפאנל שהתקיים לאחר מכן. "חשבתי לעצמי, איך אפשר לעשות סדר בבלגן הזה? פשוט אצלצל לצ'דוויק, הוא יענה לי וכל הבלבול הזה ייפתר. המשכתי לצלצל ולא היה מענה ואז לפתע קיבלתי טלפון מדניאל קלאויה, והממזר האדיש הזה אף פעם לא מצלצל לאף אחד", מספרת רייט על הרגע בו קיבלה את הבשורה המרה מהשחקן ששיחק בסרט הראשון את וו'קאבי, איש סודו של טצ'אלה, ושזכה בשנה שעברה באוסקר על תפקידו בסרט "יהודה איש קריות והמשיח השחור".
"עניתי לדניאל מיד 'יש לך חמש שניות לומר לי שזה לא נכון', אבל הוא לא פצה הגה. הייתי נסערת, אמרתי לו שאני מצלצלת לצ'דוויק. אז הוא אמר לי 'טיש, תחשבי על המשפחה שלו'. זה היה הרגע שבו נשברתי.
"ככל שאנשים החלו לפרסם דברי אבל ברשתות החברתיות, תמונות והספדים, אני פשוט איבדתי את זה, לא ידעתי מה לעשות. באחת השיחות עם הבמאי ריאן קוגלר אמרתי לו 'איך אתה בכלל חושב להרים סרט המשך? זה בלתי אפשרי'.
"מה שהרגיע אותי הם כל מיני תמונות גנריות שמצאתי באינטרנט של מקורות מים, כאילו לשם שפכתי את דמעותיי. אז חיברתי שיר לזכרו של צ'דוויק שייצג את הדמעות, את הכאב שנשאתי, ופרסמתי אותו על רקע של אותם תמונות של מים וטבע ופרחים, היו מיליוני צפיות ולייקים וזאת הייתה ההתמודדות שלי למעשה. לא יכולתי לחשוב על דרך אחרת לבטא את מה שהרגשתי.
"ואז ריאן קיים איתי שיחה ואמר שבעקבות השיר שחיברתי יש לו רעיון כיצד לקחת הלאה את הסרט דרך העיניים והרגשות של שורי. פתאום היה איזה זיק של אור כיצד כל הפרויקט יתאפשר ובדיעבד זה מה שעזר לי בריפוי הנפשי, בהכוונתו של ריאן. הוא נתן לי ערוץ אמנותי לנתב אליו את התחושות והופעת המשחק הפעם היא האמת שלי".
לדבריה של רייט, העבודה על הסרט בקיץ 2021, כשנה לאחר מותו של בוזמן, עזרה לה להשלים עם המצב. "הרגשות של כולנו היו כלואים במשך זמן רב והכל השתחרר הודות לריאן, לתסריט שהוא כתב, על עולם בו פיסת האושר הקדושה נלקחת לעד ולא יודעים לאן ממשיכים מכאן", מסבירה רייט, "מכל שלבי האבל על אחינו צד'וויק, היה לי הכי קשה לתעל את הזעם הרב שבעבע בתוכי ודווקא דרך הביטוי העוצמתי בטקסט כפי ששורי מבטאת אותו, מבלי לעשות ספוילרים כמובן, מצאתי את השחרור שלי. בסופו של דבר הבנתי כמה ריאן מאמין בי ונתן לי במה כאמנית לעשות את מה שאני מסוגלת ודווקא בסרט השני היה לו יותר קל לפצח את שורי בגלל שהיא כה חשופה ופגיעה. שורי היא הלב והאור של הסרט החדש ויכולתי לעוף איתה הפעם לשמיים".
מכאוס לתקווה
עלילת "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח" הייתה אמורה במקור לעקוב אחר טצ'אלה שחוזר לוואקאנדה אחרי הנקישה הגורלית של הארכי-נבל תאנוס שחתמה את סאגת "הנוקמים" הראשונה, בה הוא נמנה על חצי מהאוכלוסיה שנעלמה וחזר בחלוף חמש שנים באירועי "הנוקמים: סוף המשחק", ולהראות כיצד הוא מתאבל על הזמן שהפסיד בממלכתו. בעקבות פטירתו של בוזמן, התסריט צלל עמוק יותר אל מוטיב האבל, כשהפעם הממלכה מוצאת עצמה ללא המנהיג שלה, וכס המלוכה שב לאמו רמונדה (אנג'לה באסט), ולימינה בתה שורי והלוחמת אוקויה (דנאי גורירה, "המתים המהלכים"), העומדת בראש צבא שומרות הראש שלה.
לצד המציאות החדשה ללא טצ'אלה, העולם הפך עוין כלפי וואקנדה בתביעה שהממלכה תחלוק את הויברניום, כאשר במקביל צץ איום חדש בדמות שבט עתיק יומין תת ימי בשם טאלוקאן, בראשו עומד מוטנט בעל כוונות אפלות בשם נאמור (טנוך הוארטה), שדורש שיתוף פעולה מוואקנדה כנגד שאר העולם ולא בוחל באמצעים להשליט טרור. בסרט מככבים גם מרטין פרימן (טרילוגיית "ההוביט") בתור סוכן ה-CIA האמריקני שהפך בסרט הראשון לבן ברית של וואקנדה, ג'וליה לואי-דרייפוס שמצטרפת למשפחת מארוול בתפקיד סוכנת הריגול הבכירה ולנטינה דה-פונטיין וזוכת האוסקר לופיטה ניונגו ("12 שנים של עבדות"), שחוזרת לגלם את נאקיה, אהובתו משעבר הימים של טצ'אלה שמאז אירועי הסרט הקודם משמשת כעת כמרגלת סמויה עבור הממלכה ומתגוררת הרחק ממנה.
"האבל שלי על צ'דוויק היה הרבה יותר כאוטי ואפל, בניגוד לנאקיה שבסרט מתמודדת עם המצב בצורה יותר שקולה ומלאת חן", אומרת ניונגו בפאנל, "נאקיה הייתה מעיין מפלט עבור טצ'אלה, נווה מדבר מרגיע בלב הסערה. כעת היא איבדה את אהבת חייה אבל עדיין נותרה גורם מאזן שמסייעת לשורי להבין מה מקומה בוואקנדה בהיעדרו של הפנתר השחור, היא מביאה עמה תובנות חדשות בסרט החדש. והקהל יזכה לראות הרבה יותר מוואקנדה הפעם".
דנאי גורירה, שהופעתה בסרט הראשון סומנה כפריצת דרך משמעותית עבור השחקנית שגילמה את הדמות הבלתי נשכחת של אוקויה, מנהיגת צבא הלוחמות ובמארוול כבר שוקדים על פיתוח סדרת בת שהיא תוביל בדיסני+, דיברה על החשיבות האישית של עשיית הסרט עבורה, "כמי שגדלה בדרום אפריקה להורים ילידי זימבבואה, תמיד נשאתי עיניי לאמריקה המתקדמת ובפרט לאופן בו התייחסו לגיבורי על בקולנוע. החוויה להיות על הסט עם שלל מצלמות מסביב, ואני שם כדי לתת במה לתרבות שלי, היא כל מה שיכולתי לחלום עליו.
"בסרט החדש אוקויה חשה עצב ותבוסה ואני אסירת תודה על ההזדמנות להביא את הצד הזה שלה ובכלל של נשים אפריקניות, לצלול לנבכי הנפש שלהן ולראות אותן בצורה אנושית וחשופה. מעבר לבני משפחתו של טצ'אלה היא מסמלת את יתר העולם סביב, שהקרקע נשמטה לו מתחת לרגליים עם מותו של הפנתר השחור ועבור אוקויה זהו בפועל אובדן שליטה, אף כי היא יודעת שמחובתה לשמור על שלום הממלכה. ובמקום הזה בדומה ללטישיה ולופיטה, ריאן עבד צמוד גם איתי כדי להבין את המסע שכעת הדמות שלי עוברת במסע האבל והרצון לשקם מחדש, שטומן בחובו ברכה. אני באופי שלי זו שתמיד ממהרת לתקן ולסדר הכל והצילומים הגיעו בזמן שעדיין לא עיכלתי את האובדן שחווינו".
מנצח התזמורת
כאמור, על הפרויקט מנצח ביד רמה הבמאי ריאן קוגלר, יליד צפון קליפורניה שזכה לחשיפה עם סרט הבכורה שלו באורך מלא "תחנת פרוטווייל", שהיה הזוכה הגדול בפסטיבל לסרטים עצמאים סאנדנס ב-2013. לפני שבע שנים היה חתום על הקאמבק של סדרת סרטי "רוקי" עם הסרט "קריד", שהתמקד בבנו של יריבו המנוח של רוקי בלבואה שהפך לחברו, אפולו קריד. את הסרט הוביל מייקל ב. ג'ורדן, לאחר שכיכב ב"תחנת פרוטווייל". "קריד" זכה לשבחים מהמבקרים ואף סידר לסילבסטר סטאלון זכיה בגלובוס הזהב ומועמדות לאוסקר לשחקן משנה. ב-2018 יצא סרט המשך ובאביב ייצא אחד נוסף, כאשר קוגלר שחתום על הקאמבק של רוקי, מסתפק הפעם בקרדיט מפיק, נוכח לוח הזמנים העמוס שלו.
"אחרי שצ'דוויק נפטר האולפנים הם אלה שחיזקו את ידיי והודיעו לי חד משמעית שסרט ההמשך לא יבוטל", אומר קוגלר שב-2018 התברג לרשימה היוקרתית של מאה האנשים המשפיעים בעולם של מגזין "טיים". "כמי שהחל בתור יוצר עצמאי, אי אפשר לקחת את זה כמובן מאליו שאתה ניגש לכתוב סרט שאתה סמוך ובטוח שייצא לפועל, למרות הכל".
"אחרי שעבדתי עם כמה מהשחקנים בסרט הראשון, הפעם כבר הגעתי לאחר היכרות אישית איתם, ידעתי מהם דפוסי ההתנהגות שאני יכול להוציא מהם, מודע ליכולות שהם מביאים איתם, ואחרי שידענו שהסרט הולך לקרות התחלתי להבין איך הוא ייראה. כמו מוזיקאי שמחבר שיר שאמנים אחרים יוכלו לבצע יחד ובצורה שתתאים לכל אחד וכישוריו, לא רק כי הזמינו ממני שיר ועליי לספק את הסחורה ולצאת ידיי חובה", אמר הבמאי בפרמיירה ההוליוודית של הסרט, בעודו עונד שרשרת עם תליון עליו חרוטה דמותו של בוזמן על גבי החליפה הלבנה שלבש, צבע המסמל אבל וטוהר בתרבות האפריקנית.
בין מחוות נוספות על השטיח האדום בלטו שחקנית המשנה והפעלולנית ג'נאשיה אדמס-גיניארד עם ציור גוף אפריקני מסורתי ודיוקן של בוזמן על גבה וכוכב הטיק-טוק האיטלקי-סנגלי קאבי לאמה, המחזיק בסכום שיא של 151 מיליון עוקבים באפליקציה, שחשף מתחת לחליפת הטוקסידו טישירט עם איור של בוזמן.
"זהו מאמץ קבוצתי בסופו של דבר, כל אחד בא לתת את הטוב ביותר שלו, והפכנו כבר מזמן למשפחה. ואף אחד לא רואה את העבודה מאחורי הקלעים, כמו בניין פאר שנבנה ובוחנים אותו, אבל אתה כבר לא חוזר אחורה להציץ ברישומים של הארכיטקט, אלה שלבים נסתרים מעין הציבור. אם היית מביט ברישומים של בורג' ח'ליפה לא היה לזה את אותו אפקט כמו לעמוד מול הבניין המרשים בדובאי. אלה הרגעים בחיים ששווים הכל.
"אני זוכר למשל שצפיתי בטריילר הראשון לסרט הקודם וצ'דוויק היה לימיני. הוא היה בחור בנוי עם זרועות רחבות, חלק מהסיבה למה הוא היה כה אייקוני בחליפת הפנתר, ואני זוכר ששנינו עמדנו מהצד והוא תפס לי את הכתפיים בהתרגשות. אני לא יכולתי לזוז מעוצמת המעמד והוא המשיך לטפוח לי על הכתפיים, שנינו נדהמנו שהנה זה קורה. כל אותו היום לאחר מכן הסתובבתי עם תחושה של ידיו של צ'דוויק עליי ואני שוב מרגיש אותם כעת לקראת עליית הסרט החדש. זה סרט שהוא רכבת הרים של רגש, אקשן והומור. זאת ההשראה שצ'דוויק הותיר עמי. הוא היה אדם מלא אמביציה, שהחדיר בי את החתירה למצוינות ושאם אתה עושה משהו, לך עד הסוף. לכן הפעם אנחנו מרימים את הרף והולכים על המשך בגדול, כמו שצ'דוויק לימד אותי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו