זאת קריאת השכמה. אי אפשר לקרוא את הדברים אחרת. היא לא נובעת מרצון לעוד תקציב או תקנים. יצטרכו כמובן גם אותם, אבל זה לא הסיפור. הבסיס של הקריאה הוא ההבנה שאנחנו מפספסים את הסיפור. שנתעורר כשכבר יהיה מאוחר מדי. שבדיוק כמו אחרי מלחמת יום הכיפורים ב־1973, את מה שלא נשקיע עכשיו במוכנות לצורכי הרתעה, נשקיע פי כמה ביום שאחרי.
כדאי להקשיב לדובר. הוא יודע דבר או שניים בנושא. זה התפקיד שלו, שהפך למשימת חייו. הוא לא גדל בו, אבל גדל לתוכו. כטייס קרב, מוביל רביעייה ומפקד טייסת הוא מכיר את הצד המבצעי היטב. בתפקידו הנוכחי הוא למד גם את כל מה שמסביב: האסטרטגיה, המודיעין, התכנון, הפוליטיקה, הכלכלה, ובעיקר הלהט. אותו להט שבגללו הוא לא ישן היטב בלילה.
העניין הוא איראן. כן, עוד פעם איראן. אבל לא אותה איראן שהכרנו. כלומר, גם היא - עם הגרעין והאזהרות הרגילות - אבל הסיפור גדול בהרבה. גדול מכפי שהיה ידוע עד כה, גדול מכפי שהוצג, גדול מכפי שהציבור ומקבלי ההחלטות בארץ ובעולם מבינים. בצה"ל האסימון כבר נפל; באיחור, אבל נפל. גם במוסד. כל המערכת הביטחונית כבר מכוילת ומוכוונת אליו לגמרי. עכשיו נותרו הפוליטיקאים, שעסוקים בבחירות. אם הם לא יתעוררו בהקדם, אנחנו עלולים כולנו להתעורר למציאות שונה לגמרי.
"מעצמה אזורית שקמה לידנו"
אל"מ ט' הוא ראש מטה איראן באגף לאסטרטגיה ומעגל שלישי, האגף החדש שהוקם במטכ"ל לפני יותר משנתיים במטה הכללי מתוך הבנה שאיראן והשפעותיה מחייבים עיסוק ומיקוד מעל ומעבר לכל זירה אחרת.
הסיבה שהוא מתראיין כאן רק תחת האות הראשונה של שמו נובעת מכך שהוא עדיין טייס קרב פעיל, שלא פעם מוצא את עצמו במשימות מבצעיות. לפני שנה וחצי הטייסת שלו יירטה את המל"ט ארוך הטווח שאיראן שיגרה לעבר ישראל, פרשה שנשמרה בחשאי במשך יותר משנה ונחשפה לפני חודשים אחדים ב"ישראל היום".
המטה שהוא עומד בראשו הוקם כדי לעצב תפיסה ותוכניות עבודה מול האיום האיראני. "זה אתגר שעתיד ללוות אותנו בעשרות השנים הקרובות, והוא רק יתעצם", הוא אומר בראיון ראשון ובלעדי.
"איראן של שנת 2000 או של שנת 2010 שונה לגמרי מאיראן של 2020. זה מחייב אותנו לפעול אחרת. קודם כל, להקים גוף שיארגן את החשיבה ויבנה תפיסות, שעל בסיסן אפשר יהיה לתכנן תוכניות מבצעיות ולעשות בניין כוח והתאמות נדרשות. זה תהליך שרק יתעצם, כי האתגר שאנחנו רואים הוא כל כך גדול קדימה, שהוא מחייב אותנו להיערכות ארוכת טווח, עם תקציבים ותשתיות שיתאימו לגודל האתגר שצפוי לנו".
איראן אמנם נמצאת במוקד העניין הישראלי כבר עשרות שנים, אבל הסכם הגרעין שנחתם בין איראן לבין המעצמות ב־2015 אפשר לצה"ל להסיט קשב ומשאבים לסוגיות אחרות - בעיקר לצבא היבשה - מתוך הבנה שההתמודדות עם האתגר האיראני נדחית בשנים רבות. יציאת ארה"ב מההסכם ב־2018 וההתקדמות האיטית של איראן לעבר הגרעין חייבו חשיבה מחודשת, שהואצה בגלל תהליכים נוספים שקורים באיראן - ובראשם המאמץ הבלתי פוסק שלה להגביר את השפעתה באזור באמצעות חימוש בני החסות שלה ופעילות טרור בלתי פוסקת.
תגדיר לי מהי איראן מבחינתך כיום.
"מעצמה אזורית שקמה לידנו, שמהווה את האיום המרכזי על מדינת ישראל ומאתגרת את תפיסת הביטחון הישראלית להמון שנים קדימה. זה יחייב אותנו להיערכות מתאימה, להשקעת משאבים, לקשב. אם לא נתייחס לזה בשיא הרצינות, אנחנו עלולים להתעורר להתפתחויות שלא נערכנו להן בזמן".
האתגר הזה, אומר אל"מ ט', הוא לא אתגר צבאי נטו. מדובר באתגר לאומי. צה"ל מוביל את ההתמודדות מולו, אבל הוא לא יוכל לו לבדו. נדרש שינוי בחשיבה הלאומית, ובמה שנגזר ממנה. קודם כל בהבנת האתגר, ואחר כך במה שנגזר ממנו.
"איראן מאתגרת אותנו בכמה מישורים. הראשון, בחתירה שלהם לגרעין. השני, בשלוחים שהם מנסים להקים סביבנו, בין שזה חיזבאללה בלבנון, בין שזה הרצון להתבסס בסוריה ובין שזה התמיכה במיליציות השיעיות בעיראק, בתימן או בג'יהאד האסאלמי בעזה.
"המישור השלישי הוא שאיראן היא המפיצה הגדולה והמסוכנת ביותר של נשק, יכולות, אמצעים וטכנולוגיה לכל האויבים שלנו. וכשאתה משלב את כל הרכיבים האלה לתמונה אחת של האתגר שאיראן מציבה לנו, זה אתגר שמחייב אותנו להיערך אליו בשיא הרצינות, בוודאי כשנלווית אליו העובדה שאיראן שוללת את הקיום שלנו ופועלת אקטיבית כדי לממש את זה, כדי שאנחנו לא נהיה כאן בעוד עשר, 20, 30 שנים.
"היא פועלת לזה באידיאולוגיה, בכסף, בתקציבים, בניסיון לפגוע בנו איפה שאנחנו לא נמצאים, וכשמדובר במעצמה אזורית בבנייה, שיש לה גם הרבה אמצעים ועתודות ויהיו לה יכולות עוד יותר מתקדמות בעתיד הלא רחוק - זה אתגר מרכזי לביטחון שלנו".
אבל מה חדש? הרי כל זה קיים לכאורה כבר הרבה שנים.
"הווקטורים היו שם, אבל האיום בעוצמה הזאת לא היה. איראן עשתה קפיצת דרך דרמטית ביכולת הצבאית שלה. בשנת 2000 לא היתה לה אפשרות לפגוע בנו מאיראן. בשנת 2010 היו לה כמה מאות טילים לא מדויקים. אתה מסתכל היום על הארסנל שלה, על כמות הטילים המדויקים שיש לה, על איך היא מחמשת את האויבים שלנו - זאת איראן אחרת. אז הגרעין הוא כמובן האיום המרכזי, אבל יחד איתו מתפתח כאן איום בהיקף שלא הכרנו, שרק עומד להתגבר בשנים הקרובות ומחייב אותנו למוכנות ולהתמודדות אחרת".
דבר במספרים. לאן זה הולך?
"אם היום יש להם מאות רבות של טילים וכלי טיס בלתי מאוישים שיכולים להגיע לכאן מאיראן, בשנת 2025 יהיו להם אלפים. כולם מדויקים".
שזה אומר מה מבחינתנו?
"יש לישראל שכבות הגנה מדהימות, אבל ההיערכות שלנו מול איראן צריכה להיות גם היערכות התקפית, כדי שאם נגיע לעימות נוכל להגן על עצמנו, אבל גם לתת מכה כל כך כואבת באיראן בחזרה, שהם לא יחשבו עוד פעם לנסות להתגרות בנו".
אל"מ ט' לא סבור שאיראן מעוניינת במערכה רחבה עם ישראל כיום, אבל היא בונה את עצמה לאפשרות עתידית כזאת. "ככל שכוחה הצבאי של איראן יגבר, והיא תרגיש יותר ביטחון ביכולות שלה, כך היא עלולה לפעול או להצטרף במקרה של מלחמה עם חיזבאללה בצפון.
"איראן זה לא רק איראן גופא, איראן זה המערכת האזורית שהיא מנסה לייצר. והמערכת הזאת תרצה לשמור ולהגן אחד על השני. ולכן, כשאנחנו מסתכלים קדימה, אנחנו צריכים להיערך לא רק לזירה אחת אלא להתמודדות עם המערכת האיראנית כולה".
"זה לא רק הטייס בקוקפיט"
אל"מ ט' מתנזר מתקשורת, לא נפגש עם עיתונאים. זה הראיון הראשון שהוא מעניק, ולדבריו החליט לדבר רק בגלל דחיפות הנושא וחשיבותו.
הוא בן 43, נשוי ואב לארבעה. התגורר במשך שנים ארוכות בשיכוני הקבע בבסיסי חיל האוויר שבהם שירת, וכיום גר בקיבוץ בדרום הארץ. יש לו תואר ראשון בחשבונאות ובמימון, וכן בממשל, דמוקרטיה ואסטרטגיה, ותואר שני בביטחון לאומי. בתפקידו הקודם הוא היה מפקדה השני של טייסת האדיר (F-35) והוביל את מבצוע המטוסים ואת שילובם בפעילות המבצעית בזירות השונות.
בראשית העשור שעבר הוא היה אמור להיות אחד המובילים של תקיפת אתרי הגרעין באיראן, קודם שנחתם הסכם הגרעין והתוכנית נגנזה. הוא השקיע בהכנות מאות שעות ומכיר את הזירה לפרטי פרטים. כששואלים אותו על התקופה ההיא, הוא מחייך. בסופו של דבר, טיסת קרב היא אהבתו הגדולה.
מה אתה לוקח מאותה תקופה, של מוכנות שיא לתקוף באיראן?
"קודם כל, שזה נורא חשוב, ולעשות את זה אומר להתמודד עם האיום הפוטנציאלי הגדול ביותר על מדינת ישראל. שנית, שאין מישהו אחר שיעשה את זה, שגורלנו בידינו ושכדאי מאוד שנהיה מוכנים לזה. ושלישית, גאווה שיש לנו היכולת, האמצעים, המודיעין, הנשקים, אחוות הלוחמים - כל המרכיבים שבסוף מביאים ליכולת בקצה".
חשבת אז שנתקוף?
"התעסקנו בזה מאוד מאוד מאוד ברצינות. לא ידעתי אם זה עומד לקרות, וזה גם לא כל כך עניין. התפקיד שלנו הוא להיות ערוכים למה שיבקשו מאיתנו. וזה מה שעשינו. התאמנו הכי חזק והכי טוב שאנחנו יודעים לעשות, כדי שכשיבקשו - היכולת תהיה שם".
וכשלא נשלחים בסוף, אחרי כל כך הרבה הכנות ואימונים, זה לא מתסכל?
"חד־משמעית לא. זה נותן תחושת ביטחון, שמפעילים אותך רק כשצריך. אתה סומך על מקבלי ההחלטות שלא יפעילו אותך סתם, וכשמפעילים אתה יודע שזה מספיק חשוב לביטחון המדינה".
עד כמה זה מורכב?
"מאוד. כדי להביא יכולת, זה לא רק הטייס בקוקפיט. זה המודיעין והאופרציה והמדיניות והתיאום עם השותפים, ואלף ואחד גורמים שונים, מדיניים וצבאיים, שצריכים לנגן כדי שזה יקרה".
ט' סבור שגם היום ישראל צריכה להחזיק בתוכנית צבאית ישימה בכל רגע, למקרה שאיראן תנסה לפרוץ לעבר הפצצה. "אנחנו צריכים יכולת צבאית מוחצת כדי לעשות זאת, וגם כדי להכות בה במקרה שהיא תחליט להגיב. בטהרן צריכים לדעת שאם זה יקרה, איראן תצא מזה מוכה וחבולה ותבין שהגרעין זה הדבר האחרון שמשתלם לה לעשות בגלל המחיר הכבד שהיא תשלם על כך".
השתמשת במונח "מעצמה אזורית". מה זה אומר?
"הם משקיעים המון בבניין הכוח שלהם, במגוון תחומים. אנחנו רואים אותם מתחילים להתערב לא רק במה שקורה כאן באזור, אלא גם במקומות אחרים בעולם. תראה את המעורבות שלהם במלחמה באוקראינה, במכירות אמל"ח, באפריקה, בדרום אמריקה. זאת מדינה שתופסת את עצמה כמעצמה ומרשה לעצמה לעשות היום דברים שהיא לא עשתה בעבר".
ישראל מזהירה שהתהליכים האלה יואצו מרגע שייחתם הסכם הגרעין המחודש, ואיראן תקבל מיליארדי דולרים שהוקפאו ותוכל לייצא נפט בחופשיות.
"חד־משמעית זה מה שיקרה", מסכים ט', "איראן תתעדף את בניין הכוח, את העצמת השלוחים ואת הפצת המהפכה על פני האזרחים שלה. כל שקל ראשון שיגיע לאיראן ילך למשמרות המהפכה, קודם כל כדי לשמור על הקיום של המשטר, ואחרי זה כדי להפיץ טרור ואי־סדר בכל מקום שאיראן נוגעת בו".
מה הלוגיקה שלהם? לאן הם רוצים להגיע?
"הם קודם כל מונעים מהסכסוך בין השיעה לסונה. במה שנוגע אלינו, הם עושים ויעשו הכל כדי להביא לקריסתה העתידית של מדינת ישראל. הם פועלים לכך בעצמם, ובאמצעות השלוחים שלהם באזור. החזון שלהם הוא לייצר סהר שיעי במזרח התיכון ולסיים את קיומה של ישראל כישות יהודית".
ט' מצביע על מה שהוא מכנה "הנחישות האסטרטגית של איראן". אותה נחישות שגורמת לה להמשיך בדרכה, למרות המחירים הכבדים שהיא משלמת בדרך. דוגמה לכך היא המשך המאמצים להקים מיליציות שיעיות בסוריה ולחמש את חיזבאללה, למרות אלפי פעולות ותקיפות שביצע צה"ל, בעיקר בסוריה. "יש להם סבלנות אסטרטגית", הוא אומר. "מנגד, הצלחנו לסכל את רוב התוכניות שלהם".
למשל?
"ההתבססות בסוריה. הרצון להיות בעלי הבית בסוריה, להכניס ולהפעיל כאן מערכות שוברות שוויון של טילים מדויקים ושל מערכות הגנה אווירית מתקדמות. את כל אלה מנענו עד עכשיו, אבל הם לא ויתרו. מה שנעשה עד עכשיו מעיד שכשאנחנו רוצים משהו, והוא מספיק חשוב לנו, אפשר להגיע לתוצאות. אבל האתגר הזה לא נגמר. הוא רק מתחיל".
בוא נפרק רגע את האיום האיראני לגורמים. נתחיל בגרעין: אתה משוכנע שהם רוצים פצצה?
"הם הלכו לתוכנית צבאית, זה כבר נחשף בארכיון הגרעין, והם נסוגו בגלל האיום הצבאי והלחץ הבינלאומי. ולכן הנחת העבודה של מדינת ישראל ושל העולם המערבי צריכה להיות שלא השתנה כלום אצלם, והם מושכים זמן עד שהם יהיו בתנאים האסטרטגיים הנכונים לעשות את זה".
אילו תנאים?
"שהם יהיו מספיק חזקים, ויחשבו שכשהם מחליטים לפרוץ לגרעין אף אחד לא יוכל לעצור אותם. כל השאר זה משחקים בדרך. זה מה שאני מאמין בו. יכול להיות שבשנייה הנוכחית הם לא חותרים לגרעין צבאי, אבל הם פועלים כדי לייצר לעצמם מרחב גמישות כדי לעשות זאת בעתיד. הם התקדמו משמעותית מאז שהם עזבו את הסכם הגרעין".
כתוצאה מכך שינה צה"ל בשלהי השנה שעברה את תוכניות העבודה שלו והקפיץ את איראן - ואת המוכנות לתקיפה - לראש סדר העדיפויות, על כל המשמעויות (האופרטיביות והתקציביות) שמשתמעות מכך.
"זאת החובה הבסיסית ביותר שלנו כצה"ל", אומר אל"מ ט', אבל זאת רק ההתחלה: "מחובתנו להתכונן לעוד עשר, 20 שנה. להבין את גודל האתגר, לאן זה הולך. זה לא עוד מאותו הדבר. מה שנבנה מולנו זה משהו אחר ממה שהכרנו עד היום".
באיזה אופן?
"יותר מורכב, יותר גדול, יותר מסוכן. דיברנו על הגרעין, דיברנו על הפצת הנשק, דיברנו על מאמצי ההשפעה באזור. זה כבר לא איום שהוא רק אירוע צה"לי. זה אירוע מדיני ולאומי. אנחנו לא מדברים על מלחמה בעזה או בלבנון, אלא על מדינה שנמצאת 1,500 ק"מ מכאן ומנהלת איתנו תחרות אסטרטגית אזורית, שבה אנחנו חייבים לשמר עליונות תמידית, כדי שאם ניקלע מולה לעימות נצא ממנו במצב אסטרטגי משופר".
ואתה אומר שישראל לא ערוכה היום לאיום בסדר הגודל הזה.
"צה"ל היום הוא העוצמתי ביותר שהיה אי־פעם, אבל כשאני רואה לאן האיראנים הולכים, את העננים שמתקדרים סביבנו באופק, כדאי מאוד שנתייחס לזה ברצינות וניערך לזה מבעוד מועד, ועכשיו זה המבעוד מועד הזה.
"זה מחייב השקעות נוספות, וככל שנעשה אותן מוקדם יותר, נכון יותר, מדויק יותר, כך נגיע מוכנים יותר. ככל שנשדר עוצמה בשנים הקרובות - כך נרתיע, וככל שנשדר יותר חולשה, כך זה עלול להוביל לניסיונות לאתגר אותנו. לכן, רק אם נשקיע, לא נמצא את עצמנו נגררים להרפתקאות מסוכנות".
מה חסר - כסף? מטוסים? מודיעין?
"אני לא אכנס לכל אחד מהפרטים ספציפית, ואם מישהו יגרור אותנו למלחמה מצפות לו הפתעות מעבר לכל דמיון כי ישראל באמת חזקה; אבל היכולת לנהל מערכה שלמה, נרחבת, ארוכה, 1,500 ק"מ מכאן, מחייבת עוד אמצעים, שהם שונים מאלה שנדרשים כדי לנהל מערכה במעגל הראשון. וכדי שהיכולת הזאת תתקיים גם בעתיד אל מול האיום הדרמטי שנבנה סביבנו, צריך להשקיע עכשיו".
ואם זה לא יקרה, נתעורר כמו אחרי מלחמת יום הכיפורים ונשקיע הכל בביטחון?
"תיארת את זה יפה. אם זה לא יקרה, אנחנו נסכן את העליונות שקיימת היום ואת המוכנות הביטחונית של ישראל למלחמה עתידית, ונידרש להשקעות גדולות בהרבה בעתיד מאלה שאפשר להשקיע מראש בצורה מושכלת".
"הכסף לטרור לא מפסיק לזרום"
ט' יודע שיהיו לא מעטים, בעיקר במשרד האוצר, שיטענו שצה"ל שוב מאיים כדי לקבל תקציבים. שזה עוד מאותו הדבר. שכבר שנים מאיימים עלינו ב"זאב, זאב" הזה, ועובדה שכלום לא קרה. הוא טוען שזה לא המקרה. שהפעם באמת מדובר במשהו אחר מזה שהכרנו עד כה.
"אנחנו בצה"ל לא מנותקים ממה שקורה במדינה. אני גר בדרום כבר 15 שנה, אנחנו עומדים בפקקים עם כולם, הילדים שלי לומדים במערכת החינוך. אני חושב שצריך כסף למורים ולבתי חולים - האתגרים ברורים גם לי, ואני יודע שיש עוד דברים דחופים וחשובים. אבל האתגר שאני רואה שעומד להגיע לפתחנו יחייב אותנו קודם כל להיות חזקים, כדי שלא יתעסקו איתנו, ושאם בטעות יעשו זאת - התוצאות עבורם יהיו הרסניות. ולצערי, כשאני מסתכל קדימה, אני בהחלט חושב שזה עלול לקרות וכדאי שנהיה מוכנים לזה".
לדבריו, הוא לא מוטרד מהטווח הקצר. "איראן לא מסתכלת לעוד שנה או חמש שנים, ואפילו לא עשר. יש לה סבלנות, וממש לא אכפת לה אם זה יקרה בעוד 25 או 50 שנה. היא יוצרת סיטואציה מרחבית שתביא לכך שישראל תקרוס. ליצור בקצה מזרח תיכון בלי ישראל, והיא משקיעה בזה בכל יום. תראה את התשתיות באיראן. הכל תת־רמה, כי זה לא מתועדף. אבל כסף למשמרות המהפכה ולהתעצמות ולבני החסות ולטרור יש. זה לא נפסק לרגע".
תפרק לי את זה לגורמים. מה הם מנסים לעשות?
"גרעין כבר אמרנו. אני חושב שברגע שיוסרו המסיכות, ואיראן תהיה מספיק חזקה, היא תחתור לגרעין צבאי. והם גם רוצים לחמש את כל בני החסות שלהם בכמויות בלתי נתפסות של חימוש מדויק. שלכולם יהיו טילים וכטב"מים שיכולים להגיע לטווח ארוך. שיהיה רצף שיעי מאיראן, דרך עיראק וסוריה ולבנון, שיערער את הרוב הסוני.
"והם ירצו לאתגר את ישראל באמצעות השלוחים שלהם, מבלי שזה יפגע בהם באיראן. שכל אחד ישלם מדי פעם מחיר ויקריב עבורו - בלבנון, בעזה - והם שם, באיראן, יישארו ללא פגע. הם רוצים להתיש אותנו, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהדבר הזה ימשיך להתקיים".
הגנה אווירית?
"למשל. דיברנו על זה שאיראן היא מעצמה בבנייה, ואנחנו מרגישים כבר את האתגר של הטילים המדויקים סביבנו, וזה נכון גם למערכות ההגנה שלהם. אני חושב שבשנים הקרובות אנחנו נראה אותם מנסים לשלול את העליונות האווירית שלנו. להציב מערכות כאלה סביבנו, ביבשה ובים".
הם טובים?
"הם מאוד זריזים. הם לומדים מהר, מפתחים גרסאות חדשות, משתפרים. יש כאן תחרות למידה בינינו לבינם, והם מציבים לנו אתגר לא פשוט בתחום הזה".
אם תשאל ברחוב, יגידו לך שאנחנו קורעים אותם. מחסלים להם באיראן, עוצרים חוליות מתנקשים בטורקיה, תוקפים ללא הפרעה בסוריה. זאת לא התמונה שאתה רואה.
"כשאתה מסתכל על ההתמודדות שלנו מול איראן בתמונת סטילס, אז התמונה יכולה להיות כמו שתיארת עכשיו. אבל כשאתה מסתכל על זה בתמונת וידאו לאורך שנים, אתה רואה שהמצב שלהם כיום טוב לאין ערוך מזה שהיה בשנת 2010, והרבה יותר טוב מזה שהיה בשנת 2000. וכשאתה מריץ את האקסטרפולציה, לאן זה הולך קדימה, אתה מבין לאן זה הולך.
"אני נותן לאיראנים את כל הכבוד - עם חכם, ותיק, עם היסטוריה ועם יכולת למידה גבוהה מאוד. ולכן כדאי מאוד שנתייחס לזה ברצינות הכי גדולה שאנחנו יכולים".
אל"מ ט' סבור שהאתגר האיראני הוא לא של ישראל בלבד. אנחנו אולי במוקד, אבל גרעין והתעצמות איראנית ישפיעו על כל המזרח התיכון, ובהמשך על אירופה ועל ארה"ב. "זה צריך להטריד את כל העולם, ואנחנו חייבים לנסות לפתח שותפויות, אבל אנחנו חייבים להתנהג כאילו אנחנו לבד בסיפור הזה, כי בשעת אמת אני לא יודע מי יבוא לעזרה".
ישראל גם צריכה, לדעתו, להעביר מסר ברור שלצד מניעת איראן גרעינית, היא לא תאפשר גם את המשך החימוש המואץ של שלוחיה באזור, בעיקר בנשק מדויק. "זה אומר שאנחנו לא נאפשר להקיף אותנו באויבים ו/או במערכות נשק קונבנציונלי בכמויות לא קבילות, עד כדי שאולי ניאלץ לפעול באופן יזום כמו שאנחנו עושים בסוריה כדי לעצור את האיום לפני שהוא יהיה גדול יותר. צריך להבין שהתוצאות יהיו הרסניות יותר ככל שנדחה את ההתמודדות".
"עדיין מתרגש לפני משימות"
כאמור, מה שאל"מ ט' הכי אוהב - זה לטוס. לצאת לפעילות מבצעית. ה־F-35, הוא אומר, זו מכונת מלחמה מדהימה, שהוא כבר לקח אותה ללא מעט מבצעים בשלל יעדים באזור. "הזכות לטוס ולהגן טבועה בדמו של כל טייס. לשבת שם בגובה נמוך, אתה וגוש הפלדה הזה, ולשמור על המדינה".
אל תדבר כמו קצין בכיר. בסוף אתה שם, ונדרש לתקוף יעדים איראניים שמאיימים על ישראל. מה אתה מרגיש?
"כשהייתי צעיר, הייתי בטוח שרק אני כטייס צעיר מתרגש לפני פעילות מבצעית, ושכל הוותיקים כבר לא מתרגשים מהדבר הזה. ואז אתה מתבגר ואתה מגלה שאתה מתרגש בדיוק אותו הדבר כמו שהתרגשת כשהיית צעיר.
"אבל מהרגע שהמנועים נפתחים על המסלול, ההתרגשות עוברת - ואתה רק בתוך המשימה. אז אתה מוצא את עצמך יכול להיות מאות קילומטרים מכאן, ואתה מחודד על איך אני עושה עכשיו את המשימה הזאת הכי טוב".
אז בוא נדבר רגע על האדיר. בכל זאת, ישראל היא החלוצה של השימוש המבצעי במטוס הזה בעולם, ואני לא חושב שיש הרבה טייסים שיש להם רקורד מבצעי עליו כמוך.
"זה חד־משמעית המטוס הכי טוב היום בעולם. הוא משלב גם את כל היכולות של מטוסי קרב מדורות קודמים, בנשיאת חימוש, נשקים וכאלה, וגם יכולות של חמקנות ושרידות שמאפשרות לו להגיע למקומות שמטוסים אחרים לא יכולים להגיע. ראיתי כל מיני פרסומים זרים לאן האדיר כבר הגיע, ויש עוד הרבה דברים שלא מפורסמים.
"וזה גם מטוס שמייצר כמות מודיעין שמאפשרת קבלת החלטות, עבודה ברשתיות ושיתופי פעולה בתוך ישראל ועם ישראל. לא סתם האמריקנים מתאמנים כאן עם מטוסי אדיר, והאיטלקים פה עם מטוסי אדיר. זה מאפשר לנו להעצים את שיתופי הפעולה כנגד כל איום שיגיע".
וכמה פעמים היית עם האדיר במקומות שחייכת ואמרת לעצמך - אילו רק היו יודעים?
"כטייס קרב יוצא לך לא מעט פעמים לרכוב בגוש מתכת של עשרות טונות, בגובה מאוד־מאוד נמוך, במהירות של אלף קמ"ש. זאת חוויה ייחודית שלא יוצא להרבה אנשים לחוות אותה".
בוא נחזור לאיראן. עד כמה אתה מוטרד מכך שיגידו שאתה משוגע ו"אלרמיסט"? הרי האנשים ברחוב רוצים לחיות, ויש פער עצום בין מה שהם מרגישים לבין מה שאתה מנסה לצעוק כאן.
"זה מה שמטריד אותי. שהתובנות שיושבות אצלי בראש, ואצלנו במערכת הביטחון, עוד לא חלחלו בדרג העליון. אני לא מנסה להכניס כאן לפאניקה, זה לא הקטע. אני מתבסס על ידע, על ניסיון. זה משהו רציונלי שמבוסס מודיעין.
"אנחנו הולכים כאן לאתגר מאוד גדול, והתפקיד שלי הוא להיות זה שמרים את הדגל ואומר 'חברים, יש לנו הרבה אתגרים, אבל בואו, תסתכלו לכאן, זה צריך להיות בין האתגרים הראשונים שלנו, ועכשיו זה הזמן - כדי שלא נצטער אחרי זה'".
מה האיראנים יחשבו כשהם יקראו את הראיון הזה?
"שישראל מתייחסת אליהם מאוד ברצינות. אני מקווה שהם לא יתבלבלו ויעשו שגיאות אסטרטגיות, ויטעו לחשוב שישראל היא מדינה קטנה וחלשה. הם פשוט לא מבינים איזה כוח יש בישראל, גם בצבא, גם בתחבולות שאנחנו מכינים, וגם בהון האנושי. הם עלולים להתבלבל ולחשוב שחברת השפע הזאת לא תהיה מוכנה לשלם את המחירים כשיגיעו".
קורי העכביש של נסראללה.
"הם פשוט לא מבינים אותנו. הם לא מבינים את המניעים שלנו, הם לא מבינים מאיפה הגענו והם לא מבינים שאין לנו שום ארץ אחרת. והחתירה שלהם לשים איומים עד כדי איומים קיומיים על ישראל עלולה לדחוק אותנו לקיר, והם יצטערו על זה מאוד".
איך זה שהעולם לא חולק אותה דאגה שאתה מעלה כאן? הרי המודיעין והאיום אמורים להיות שקופים לכולם.
"קשה לשכנע את מי שלא גר באזור ולא חוטף ביום־יום, ואין לו רמת המודיעין שיש לנו והוא פשוט לא מבין. ישראל עומדת בחזית, מתוקף המיקום הגיאוגרפי שלה, אבל אני חושב שאנחנו נהיה אולי הראשונים שנחטוף, אבל האיראנים מסתכלים על יצוא המהפכה לכולם".
פירסט ווי טייק מנהטן?
"כן. גם להם אנחנו אומרים שזה לא 'זאב, זאב'. זאת המציאות, וכדאי לנו ולכולם להיערך אליה כמו שצריך. יש כאן הזדמנויות עצומות באזור - הסכמי אברהם, תגליות הגז - שאנחנו צריכים למנף אותן ככל הניתן עם השותפים שלנו, ובראשם ארה"ב. תפקידנו במערכת הביטחון הוא לאפשר לכל הדבר הזה לצמוח, כי ככל שהכלכלה תשגשג, כך נוכל לעשות יותר גם במערכה הצבאית".
ובסוף, אמרת, אנחנו נשארים לבד עם הבעיה.
"אני לא יודע אם אנחנו נשארים לבד, אבל אני יודע שאנחנו צריכים להיערך כאילו אנחנו לבד. לעשות כמובן את כל המאמצים כדי ליצור שותפויות, אבל לסמוך רק על עצמנו".
shishabat@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו