בית ספר לחיים

"מגיל 6 חלמתי להיות שוטר"

"עולם המשטרה תמיד משך אותי, מגיל 6 חלמתי להיות שוטר", מספר ניצן סויסה, בן 16 וחצי מדימונה, שיעלה בסוף הקיץ לכיתה י"ב במגמת משטרה וקרימינולוגיה ב"גימנסיה באר שבע" מרשת גימנסיה. 

"לפני שהגעתי לבית הספר הזה, למדתי בפנימייה שבה למדו גם נערים עם רקע עברייני. הרגשתי שם לא שייך, וברור שלא שיתפתי אותם ברצון שלי ללמוד במסגרת שכזאת. מבחינתם, משטרה זה לא דבר טוב, אבל אין סיבה לשנוא את המשטרה - אלא אם כן עשית משהו רע ואתה חושש ממשהו". 

מה מרתק אותך בלימודי המשטרה?

"קרימינולוגיה. למדתי להבין שלפשע יש שורשים, וברוב המקרים אפשר לחזות שהוא יקרה. מלמדים אותנו להיכנס למוח של אנשים שונים ולהבין איך הם חושבים ומה הסיבות למעשים שלהם.

"עשינו גם סיור ביחידה שמתמחה בפשיעת סייבר. לאנשים אין מושג עד כמה אנחנו חשופים ופגיעים להונאות מכל הסוגים, למשל הונאות אשראי וסחיטות עבור פרטים אישיים ששייכים לנו. 

"במסגרת החלק המעשי במגמה אני מתנדב במשטרה ומגיע לזירות שבהן יש מקרי אלימות, שכרות ותאונות דרכים. אני לא אדם של משרד ותמיד מעדיף להתנהל מול אזרחים בכל מיני סיטואציות, מהטובות ביותר לרעות ביותר. החיים משעממים מכדי שתהיה לך עבודה משעממת".

אבל לפעמים מדובר במקרים קשים, לא?

"כן, אבל זה האתגר וזה העניין. אני זוכר מקרה של אלימות מאוד קשה בין אמא והבן שלה. כשבאנו, היא לא רצתה להגיש תלונה, כי זה בכל זאת הבן שלה. היו שם המון בכי וצעקות. הבן שלה, במקום לשמוח שאמא שלו לא מגישה תלונה, עוד ניסה להתגרות בה ולעצבן אותה יותר".

מה אתה עושה במקרים כאלה?

"בסיורים האלה למדתי לנתק את הרגש ולשים אותו בצד. זה קשה, אבל לומדים לעשות את זה".

"גימנסיה באר שבע" מרשת תיכון גימנסיה היא בית הספר היחיד בארץ ללימודי משטרה וקרימינולוגיה. התלמידים לומדים חמש יחידות לימוד לבגרות, לאורך שלוש שנים. "תוכנית הלימודים מאפשרת רכישת השכלה פורמלית ובגרות מלאה, לצד אפיק שירות צבאי משמעותי - שירות במג"ב או שח"מ, ובהמשך אף אפיק תעסוקתי במשטרת ישראל", מסבירה מנהלת בית הספר, יעל לזמי. "תלמידים המעוניינים בכך אף מקבלים קדימות בגיוס למשטרה כחולה (שח"מ)". 

 

"הרכיבה על הסוסים הצילה אותי"

"כשהייתי בן 6 נרשמתי לקייטנת רכיבה על סוסים, ובמהלך הלימודים הייתי מגיע לרכיבה טיפולית בחוות סוסים. סבלתי מהפרעות קשב וריכוז קשות ומלקות למידה והרכיבה הצילה אותי", אומר יואב שסלר, בן 16 שעולה לכיתה י"א במגמת אילוף ורכיבה בבית הספר "אדם, חברה וטבע" בכרמיאל.

יואב שסלר // צילום: יהושע יוסף

"בגלל הפרעות הקשב ולקות הלמידה הייתי ילד מופנם וסגור, והרכיבה על הסוסים והטיפול בהם עזרו לי להיפתח לאנשים. אני זוכר שבשיעורים בבית הספר הייתי מתרכז, אבל גם חושב יותר על הרכיבה שמחכה לי אחרי הלימודים. ממש התרגשתי ואהבתי את זה.

"אנשים לא מבינים שמדובר בבעל חיים מדהים. יש לי סוס ערבי מדהים, שלפני שהגיע לחווה סבל מהתעללות והרביצו לו. עכשיו אני מטפל בו ודואג לו. אני שוטף אותו, מסרק ומאכיל אותו, וכמובן לומד לאלף אותו בשיטה חיובית. אתה בא לסוס בטוב ובגישה שנעשה את הדברים בצורה נעימה, בשום אופן לא באיומים ולא במכות. ככה הוא לומד ומבין וגם הופך לסוג של חבר ונפתח אליך יותר".

ועל מה הבגרות במגמה כזאת?

"אנחנו לומדים על הסוסים ומבינים איך מטפלים בהם במקרה של פציעות, בעיות נשימה ומחלות שונות". 

הרכיבה היא לא עניין מסוכן?

"הרכיבה יכולה להיות מסוכנת מאוד כי הסוס עלול פתאום להשתולל, אבל במסגרת הלימודים אתה לומד איך לתקשר נכון עם הסוס ולהבין את ההתנהגויות שלו. פתאום אני מוצא את עצמי רוכב עם חברים שלא לומדים איתי, וזה כיף שהם נחשפו לסוסים בזכותי".

"הבגרות בחקלאות שאליה ניגשים בסוף כיתה י"א כוללת כ־22 יחידות לימוד, והפוקוס הוא בעיקר על הסוסים", מסביר אסף אחיטוב, רכז המגמה בבית הספר, מרשת דרור בתי חינוך, מבית תנועת דרור ישראל. "בתחום העיוני נלמדים האנטומיה של הסוס, מחלות ואופן הטיפול בהן, הרבעה וגידול סייחים, וטרינריה בסיסית, אילוף סוסים, פסיכולוגיית סוסים, הקשר בין אדם לסוס ושימושי הסוס",  "התלמידים לומדים על נתינה ועל אחריות, והדאגה לסוסים מפתחת בהם את היכולת החברתית והאהבה לסביבה".

 

"החקלאות מחברת אותי לישראל"

"כשהגעתי לכאן היה לי בהתחלה מבלבל וקשה. די מהר ראיתי שיש פה אווירה מיוחדת ומקצועות לימוד מעניינים שלא הכרתי בבית הספר ברוסיה. התלהבתי מזה שיש בתוך הכפר משק חקלאי עם רפת, לול, חממות, כרם ויקב", מספר לי גאורגי ברומברג, בן 17, שהגיע ארצה מאוקראינה לבדו לפני שנתיים במסגרת תוכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים) של משרד החינוך. עם נחיתתו נקלט בכפר הנוער "מאיר שפיה", המשמש עבורו לא רק מקום לימודים אלא גם בית ראשון בארץ.

גאורגי ברומברג // צילום: יהושע יוסף

לפני שבעה חודשים עלו הוריו ארצה בעקבותיו, והמשפחה מתגוררת בקריית חיים. "הם מאוד שמחים בשבילי שאני לומד משהו אחר ושונה, אבל משלב את זה גם עם מחקר ומדעים", הוא מוסיף.

"הלימודים לא קלים, ואני גם צריך ללמוד מושגים חדשים בעברית. אבל אני נהנה מאוד כי לא לומדים רק תיאוריה בכיתה, אלא יוצאים לכרם, עובדים ביקב ולומדים דברים פרקטיים שקשורים לתחום. זה אולי יישמע מצחיק לחלק מהאנשים, אבל החקלאות מאוד מחברת אותי לארץ ישראל. זה גם תחום מעניין, שכולל בתוכו הרבה נושאים מתחום המדע והטכנולוגיה שאני מאוד אוהב. בעתיד אני רוצה ללמוד באוניברסיטה מדעים ולעסוק בתחום שמשלב חקלאות וטכנולוגיה ולתרום בחזרה למדינה".

אתה לא משתכר שם מכל היין שאתם שותים?

"הרבה שואלים את זה וזה מצחיק אותי, כי המורים והמדריכים מקפידים שרק נטעם בשביל הלימודים. חוץ מזה, אני עוד לא בן 18 ואסור לי בכלל לשתות, אבל זה כיף ליצור יינות שונים".

במגמת יקב, כרם והכנת יין בכפר הנוער מאיר שפיה בזכרון יעקב לומדים 100 תלמידים. הלימודים כוללים לימודי כימיה, פיזיקה, בוטניקה וביוטכנולוגיה, לצד התנסות בתהליכים. "הלימודים מאפשרים לתלמידים לחוות את כל העשייה החקלאית - משלב גידול הגפנים בכרם, הזמירה, הבציר וייצור היין ועד לשלב הבִקבוק והמכירה", אומרת ראשת ענף כרם־יקב בכפר, רות בן ישראל. 

 

"רציתי להבין מה קורה סביבנו"

"בבית ההורים דיברו איתנו המון על כל מה שקורה בפוליטיקה בארץ ובעולם, ונתנו לי ולאחים שלי חופש להביע את דעתנו בנושאים האלה של יחסים בין מדינות, טרור ומלחמות שונות בהיסטוריה", מסביר לי יותם אלישע, בן 17 וחצי, שעולה לכיתה י"ב במגמת לימודי איראן, מודיעין וביטחון בתיכון בן גוריון בפתח תקווה. "כילד צרכתי המון חדשות והתעניינתי ביחסים בין המדינות השונות בעולם, זה ממש מרתק אותי".

להבין באיזה עולם אתה חי זה טוב ויפה, אבל מה לך וללימודי פרסית?

"אני מאוד אוהב ללמוד שפות. אני לומד ויודע ערבית, אנגלית וצרפתית. השפה הפרסית שמלמדים במסגרת המגמה היא יותר כרקע וכהבנה ופחות כדי שאדבר פרסית באופן שוטף. מה שכן, מדובר בשפה קשה במיוחד, ששונה מבחינה תחבירית ממה שאנחנו מכירים בעברית או באנגלית, למשל.

יותם אלישע // צילום: יהושע יוסף

"בהתחלה אנשים לא הבינו למה אני טורח ללמוד את כל הדברים שרובנו שומעים עליהם בחדשות ומפחדים מהם. אני חושב שצריך לגלות עניין ולהבין מה קורה היום סביבנו. הרי גם על השואה מלמדים בגני ילדים. זה נושא שלא קל לילדים ללמוד עליו ובכל זאת מלמדים אותו כי זה חשוב".

במהלך הלימודים נחשף אלישע לסוגיות דוגמת פיגועים, מידע מודיעיני, מקורו של הטרור ומחבלים. "למדנו, למשל, שאין פרופיל אחד של מחבל ואי אפשר לאבחן מחבל על פי כמה קריטריונים. אין קשר בין הסכסוך הערבי־ישראלי ליחסים שלנו עם איראן. נוסף על נושאים כאלה, אנחנו גם לומדים על התרבות הפרסית ומבינים שהאיראנים הם לא מקשה אחת ויש גם צדדים יפים ותרבות עשירה לעם הפרסי".

כשאני מברר מה רוצה התלמיד הרציני הזה להיות כשיהיה גדול, הוא מפתיע ומספר שהוא חזק בתוך הסטנד־אפ: "יש לי ערוץ יוטיוב שבו אני מעלה כל מיני קטעי סטנד־אפ שאני כותב. ברור לי כרגע שזה רק תחביב ומי יודע לאן זה יצמח".

לא ראיתי שם בדיחות על פרסים.

(צוחק) "נכון. האמת שלא כתבתי בדיחות על פרסים. לא חשבתי על זה והבאת לי רעיון, אבל יש לי קטע על סוריה".

"למגמה מגיעים תלמידים שרוצים להכיר ולהבין מה באמת קורה באיראן ובונים על קריירה ביחידות המודיעין בצה"ל", אומר רכז המגמה, פיני שמילוביץ', שהגיע לתחום ההוראה אחרי קריירה רבת שנים במערכת הביטחון. "‏לצד הלימודים על התרבות והשפה הפרסית, דנים התלמידים בהסכם הגרעין ומבינים איך אוספים מידע מודיעיני ואיך מתמודדים עם טרור. במקביל, אנחנו רוצים להנגיש את כל מה שקורה במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי ולחשוף את התלמידים לתרבות מקסימה ולשפה חדשה".

 

"אני אוהבת אקשן וחולה על אתגרים"

"אני אוהבת אקשן וחולה על אתגרים ועל פעילויות בשטח. אני גם מתנדבת במד"א, ומבחינתי הלימודים האלה הם בדיוק בשבילי. כל יום אני לומדת משהו", אומרת יובל אזולאי, בת 16 מראשון לציון, שעולה לכיתה י"א ולומדת במגמת כבאות והצלה בכפר הנוער "ויצו נחלת יהודה" בעירה. 

כבר יצא לך לכבות שריפות?

"האמת שעדיין לא יצאתי לקריאות של שריפות ממש. זה מתחיל השנה ואני ממש מחכה לזה. יש כאלה שאומרים לי שזה מסוכן ומפחיד ומה אני צריכה את זה, אבל תמיד הייתי טומבוי כזאת שרק מחפשת אתגרים מסוכנים. בהתחלה ההורים שלי חששו, אבל ראו שהכל נעשה עם מורים ומדריכים מנוסים. היום הם מאוד מעודדים ושמחים בשבילי. יש גם אנשים שלא מבינים מה אני צריכה את זה, ולהם אני תמיד אומרת שזאת הבחירה שלי ושיתמודדו".

יובל אזולאי // צילום: יהושע יוסף

מדי לוחמת האש הם כנראה גולת הכותרת מבחינת הסובבים: "יש לי חברים שלא לומדים איתי בפנימייה והם מתלהבים מהמדים שאני לובשת במסגרת הלימודים. כשאני נוסעת באוטובוס במדים, תמיד יהיה מי שישאל אותי איך אני קשורה למכבי האש. זה תמיד מוביל לשיחה כי זה מעניין אנשים.

"יש כאלה שמתפלאים שבחרתי בכבאות, אבל לומדות איתי עוד 11 תלמידות ובכל המסלול יש 39 בנות. אני חושבת שבנים ובנות יכולים לעשות את אותה עבודה אם יש להם את הכישורים והרצון".

התוכניות לעתיד הן לכבות שריפות?

"יש לי הרבה חלומות ומוקדם מדי לדעת. מה שבטוח זה שאני אשתמש בידע שלמדתי פה כדי להתנדב בכוחות הכיבוי וההצלה בהמשך כי יהיה קשה לי לוותר על האקשן".

"במסגרת תוכנית הלימודים, התלמידים לומדים על טיפול בחומרים מסוכנים הגורמים לשריפות ומניעתן, חקירת דליקות, בטיחות אש, הפעלת ציוד כיבוי אש, קורס החייאה, טיפול בנפגעים והתמודדות עם מצבי לחץ", אומר קצין כבאות אש, רב־רשף דורון שבי, ראש מסלול כבאות והצלה בכפר. "התלמידים מתנדבים בתחנת כיבוי אש ראשון לציון, שבתחומה נמצא כפר הנוער, וכחלק מההכשרה עורכים סיורים מקצועיים באתרים בארץ ובחו"ל. לאחרונה הם שבו מסיור לימודי בגרמניה". המגמה היא יוזמה משותפת של המינהל לחינוך התיישבותי ופנימייתי במשרד החינוך, המשרד לביטחון פנים-אגף מצילה, ויצ"ו ומשרד הקליטה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו