תיאטרון אל־מידאן הוקם על ידי שרת החינוך והתרבות שולמית אלוני, הכוהנת הגדולה של השמאל הישראלי לדורותיו. בשנת 2014 העלה התיאטרון את ההצגה "הזמן המקביל", המתארת את חוויות הכלא של וליד דקה, שפיקד על החוליה שעינתה ורצחה את החייל משה תמם הי"ד. על הכרטיסים להצגה הופיע גם הלוגו של בל"ד. בדו"ח רשם העמותות נכתב שהתיאטרון משכיר את אולמותיו לאירועים של "האגודה למען האסיר", ארגון שהוצא אל מחוץ לחוק ובראשו עמד אדם שנידון למאסר עולם ושוחרר בעסקת ג'יבריל. מבקרי תיאטרון, שדעותיהם מוכרות, הסבירו שמדובר בהצגה "עדינה ועצובה". מתקבל הרושם כאילו הרוצח וחבריו בכלא הם חניכי אמא תרזה.
אין עוד מדינה נורמלית בעולם שמתשלומי מסים של אזרחיה מעניקים תמיכה להצגות שבאות לעורר סימפתיה ורחמים לרוצחי אזרחים. כך גם באשר להצגות שחותרות תחת קיום המדינה ומציגות את הקמתה כאסון.
מעטות המדינות שבהן חופש הביטוי מוגן, מעוגן ומובטח כמו בישראל. סופרי השמאל והממסד התיאטרלי והקולנועי יוכלו להמשיך לתקוף ולבקר את המדינה והנהגתה, גם אחרי חוק הנאמנות בתרבות. שומרי היערות, המפקפקים בנחיצות הקמת המדינה, המזהים את חיילי צה"ל עם קלגסים, השבויים בידי הצדק הפלשתיני, חופשיים לכתוב ולצלם ללא מורא וללא חשש. הם ימשיכו לזכות בפרסים בינלאומיים עבור הטיעונים המוכשרים שהם מספקים לשונאי ישראל בגרמניה, ברוסיה ובצרפת. פרסי ישראל, כמו בעבר, יוענקו להם למכביר שהרי חברי ועדות הפרס גם הם מחוגי השמאל. השינוי היחיד הוא שהם לא יקבלו מימון ציבורי ליצירות שפוגעות בערכי יסוד של המדינה.
הזכות לבחור ולהיבחר גם היא זכות יסוד מובהקת. בחוק יסוד: הכנסת נקבע שאדם או רשימה השוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או תומכים במאבק מזוין של ארגון טרור, לא יוכלו להתמודד לכנסת. אין כל סיבה שאותה הגבלה לא תחול גם על מי שמנסה להשיג את אותן מטרות בסיוע כספי מדינה לפעילות "תרבותית".
במסגרת הצורך לתקן עיוותים שהתבססו לאורך שנים, הגיעה העת לטפל גם בסוגיית מינוי היועצים המשפטיים במשרדי ממשלה. היועצים המשפטיים הפכו להיות נציגי בג"ץ במשרדי הממשלה, במקום שהם יהיו נציגי הממשלה מול הבג"ץ. יועצים משפטיים אינם שומרי סף שלא מאפשרים לעבור את סף הלשכות שלהם. בכל משרדי הממשלה יש מספיק מנגנוני בקרה מובהקים.
היועצים משפטיים הפכו להיות מנהלי המשרדים. באווירה שבה שרים, מנכ"לים ונבחרי ציבור מוצגים כמושחתים שדואגים רק לעצמם, הצליחו המשפטנים באמצעות עילות הסבירות והמידתיות לעקר את יכולת הנבחרים לקדם מדיניות. היועצים המשפטיים אמורים לסייע לשרים בקידום המדיניות שלהם ולא להיות מכשול. בהשפעה המסוימת שניתנת כעת לשרים להיות מעורבים במינוי היועצים המשפטיים אין שמץ של פגיעה בשלטון החוק. השרים ימשיכו להיות כפופים לחוק ולהחלטות בג"ץ.
להווי ידוע שמשילות איננה מילה גסה. היא ביטוי עליון למימוש רצון העם באמצעות הנבחרים. יש לקוות ששרת המשפטים תצליח להשלים את תיקון העיוות מול הממסד המשפטי שנחלץ להגן על הנחלה שלו.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
