"לא תאמינו: הבוקר מצאתי בתיבת הדואר שלי הודעה משר הפנים אריה דרעי הקוראת לי לבוא להצביע בבחירות המוניציפליות הקרובות", כתב מוטסים עלי, אחד ממנהיגי הקהילה הסודאנית והאפריקנית בישראל, בעמוד הפייסבוק שלו בשבוע שעבר. "זו תהיה הפעם הראשונה בחיי שבה אני מצביע... למישהו יש המלצות בהרצליה?" הוא סיים.
הודעה נרגשת זו, מפי מי שהוביל פעולות רבות במחאת המסתננים נגד מדיניות ההגירה של ישראל ונחשב במובנים רבים ל"פנים" של המסתננים בתקשורת בישראל ובעולם, חושפת תופעה שרבים אינם מודעים לה. חלק מהמסתננים והעובדים הזרים המקבלים מעמד בישראל מסיבות שונות, מקבלים גם את הזכות להצביע בבחירות המקומיות, דבר ההופך אוכלוסייה זו לפוטנציאל אלקטורלי לא מבוטל.
על פי ההערכות, כיום יש בישראל יותר מ־6,000 זרים המחזיקים באשרת תושב מסוג א5, המקנה בין היתר זכות להצביע בבחירות המוניציפליות. כ־4,000 מהם הם עובדים זרים שקיבלו מעמד בעקבות ילדיהם; כמו כן, יש כ־1,400 דארפורים שקיבלו מעמד על פי החלטות ממשלה במשך השנים, ועוד כמה מאות שקיבלו מעמד זה על פי החלטות בתי הדין לעררים או כבני זוג של אזרחים ישראלים.
בהנחה סבירה שלפחות מחצית מבעלי המעמד הזה מתגוררים בתל אביב, ובהינתן שיעור ההצבעה בבחירות המוניציפליות האחרונות, קבוצה זו יכולה להגיע
לכ־4-3 אחוזים מכלל המצביעים. לא גיים צ'יינג'ר, אבל גם לא מספר מבוטל. באם תחליט הממשלה להעניק מעמד ל־3,000 יוצאי דארפור נוספים, למשל, המספרים יגדלו במהירות. אין זה פלא, אם כך, שחלק מהמתמודדים בתל אביב כבר מטפחים את הפוטנציאל האלקטורלי החדש. בשבועות האחרונים פועלת בקדחתנות סיעת "אנחנו העיר", בראשות אסף הראל, בקרב ריכוזי זרים בשכונות דרום תל אביב. ב־21 באוקטובר, למשל, התקיים חוג בית עם הקהילה הקונגולזית, שבו על פי האמור בעמודי הפייסבוק של פעילי הרשימה "שמענו משולה קשת על מאבק משותף ועל העתיד שאפשר לבנות פה בדרום תל אביב, ומאמיר בדראן (בצרפתית שוטפת) על יפו ותל אביב כבית לכל התושבות והתושבים". באירוע נאמה גם מועמדת "אנחנו העיר" למועצת העירייה, מריה ג'וזה, "פעילה ומנהיגה בקהילה הקונגולזית".
ב־18 באוקטובר קיימו אנשי הרשימה חוג בית נוסף שתואר כ"חוג בית מ־ד־הים עם מהגרות עבודה מהפיליפינים, מהודו ומקולומביה, עשרות מנהיגות, גיבורות ופעילות מופלאות, כל אחת בזכות עצמה".
ב־15 באוקטובר התקיים חוג בית דומה בקהילה הסודאנית בשכונת נווה שאנן. גם שם שולה קשת, נציגת דרום תל אביב ברשימה, הובילה את האירוע ודיברה על "המאבק בגירוש, ועל עתיד משותף של תקווה ושוויון". אליה חבר טוגוד עומר אדם ש"מוסיף תרגום סימולטני לערבית, למתקשים בעברית".
לא רק הרשימות הפוליטיות מתעוררות, אלא גם העמותות. הארגון ללא מטרות רווח HIAS, למשל, המסייע לפליטים, הוציא סרטון שמסביר כיצד בעלי מעמד א5 יכולים לממש את זכות ההצבעה. בסרטון, פעיל הארגון סיפק הסברים בעברית, ונציג הקהילה הסודאנית תרגם לערבית.
ההתעוררות האלקטורלית באוכלוסייה הזרה מעוררת דאגה בקרב פעילי השכונות, ומהווה לדבריהם סימן מטריד. "אם כוונת השמאל להעניק לכולם מעמד תתממש, תהיה לזה השפעה דרמטית. אתם מבינים למה השמאל מלטף מסתננים? הם צריכים אותם בבחירות".
מעמותת "עוטף תחנה מרכזית" נמסר: "הענקת מעמד וזכות הצבעה לאלפי מסתננים תביא למצב שבו הם קובעים כיצד תתנהל העיר וכיצד תיראה השכונה. זו מכה אנושה נוספת לתושבי דרום ת"א והשכונות. יש לפתוח במבצע להחזרת הדרפורים לארצם, בדיוק כפי שעושות מדינות אירופה ונציבות האו"ם".
היועצים המקומיים
הרבה תגובות הגיעו בעקבות הטור בשבוע שעבר - שעסק בברית המשונה בין מפלגת יש עתיד לקבוצות הקשורות לקרן החדשה לישראל בבחירות המקומיות. חשוב לחדד: מי שפועל לקידום הקבוצות החילוניות אינו ארגון "ישראל חופשית" בעצמו, אלא קבוצת ארגונים הפועלים במשולב ב"פורום ערים חופשיות", שהוקם על ידי הקרן החדשה לישראל ושתיל. בעמוד הבית של הפורום מופיע באנר רחב עם הכיתוב "בבחירות ב־30.10.2018 הבחירה שלי - עיר חופשית", ולצידו מפה אינטראקטיבית הכוללת רשימת קבוצות חילוניות הפועלות בערים, שחלקן מריצות רשימות מוניציפליות.
עבודה קדחתנית. אסף הראל // צילום: קוקו
על פי האמור באתר הפורום, שותפים לפורום ארגונים נתמכי הקרן כמו "ישראל חופשית", "חידוש", "המרכז הרפורמי לדת ומדינה"; ו"הפורום החילוני", שנכון לשנת 2017 לא קיבל תרומות. ב"ישראל חופשית" טוענים שהם לא פועלים לקדם מועמדים בבחירות המקומיות, וכי השתתפותם בפורום היא על תקן יועצים בלבד.
כמו כן, נחשפתי לתופעה מעניינת ביותר. פעילים מקבוצות הרצליה חופשית וגבעתיים חופשית הופתעו לקרוא כאן שהם נכללים ברשימות המופיעות באתר פורום ערים חופשיות. לטענתם, הם מעולם לא עמדו בקשר עם ישראל חופשית, שתיל או הקרן החדשה לישראל - ובהרצליה חופשית אף מוחים על כך שההתארגנות שלהם מזוהה עם השמאל הקיצוני.
כשפנינו על כך לקרן החדשה לישראל נמסר לנו כי "חברים ב'הרצליה חופשית' ו'גבעתיים חופשית' בהחלט היו חלק מפורום ערים חופשיות שמפעילה הקרן החדשה לישראל ושתיל, ונועד להעניק ליווי לפעילים הנלחמים בעירם למען חופש דת וחופש מדת".
כמו כן, ביקשו בקרן להבהיר כי "לרשימות המוניציפליות שרצות תחת השם 'חופשית' אין כל קשר לעמותת 'ישראל חופשית', והשם שבו הן משתמשות מייצג קבוצות והתארגנויות מקומיות של תושבים. יתרה מכך, לקרן החדשה לישראל או לשתיל אין קשר לרשימות פוליטיות כלשהן".
צאו להצביע
אחד הגורמים הכי קריטיים במערכות בחירות שרבים נוטים לשכוח הוא שיעור ההצבעה. זה לא משנה כמה תומכים יש לך בעיר, אלא כמה מהם מטריחים את עצמם לצאת מהבית ולהגיע לקלפיות. אחת הבעיות ברשויות המקומיות הוא שיעור הצבעה נמוך מאוד.
הממוצע הארצי בבחירות הקודמות היה 51 אחוז, כאשר ערים מרכזיות כמו תל אביב, חיפה וחולון רשמו שיעור נמוך במיוחד - סביב ה־30 אחוז, דבר שנתן כוח לא פרופורציונלי לקבוצות מגובשות שהגיעו לקלפיות בשיעורים גבוהים. הבחירות השנה נערכות לראשונה במרוכז וביום שבתון כללי למשק, דבר שעשוי להשפיע דרמטית על התוצאות. מזג האוויר ביום שלישי צפוי להיות נאה, אז בין המנגל לים, אולי כדאי שתקפצו גם לקלפי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו