בין שתי ערים

על גבול הונגריה וסלובקיה נמצאת העיר החצויה קומארום, שממחישה את הקונפליקט בין היורו למטבעות המקומיים • סיור בה מבהיר כי האיחוד האירופי הביא לצמיחה בשכר, אך פגע באוכלוסיות חלשות ולא תמיד יצר מקומות עבודה חדשים

ממשלות פופוליסטיות מעדיפות לפחת את המטבע שלהן. עמדת "צ'יינג'" בקומארום // צילום: רונן דורפן // ממשלות פופוליסטיות מעדיפות לפחת את המטבע שלהן. עמדת "צ'יינג'" בקומארום

העיר קומארום היתה פעם מצודה נאה על גדות הדנובה, ששיחקה תפקיד במרד ההונגרי של 1848. היום - לאחר שהונגריה בותרה בהסכם הכניעה של מלחמת העולם הראשונה - נמצאות כאן שתי ערים. קומארום ההונגרית ומולה, מעבר לדנובה, קומראנו הסלובקית שחלק לא מבוטל מאוכלוסייתה דובר הונגרית. 

בסמוך לגשר נמצאת דוגמה חיה למקומות עבודה שמייצר מטבע הפורינט ההונגרי העצמאי: חמש חנויות של חלפני כספים; רק שתיים מהן היו פתוחות ביום שלישי השבוע - כי זו אינה עונת התיירות. 325 פורינט יקנו לך יורו אחד - שאותו תוכל למכור ב־312. פער של 4-3 אחוזים שמפרנס את החלפנים. 

האזור הוא למעשה גבול מטבע, ללא גבול מדיני או מיסויי. שתי המדינות - הונגריה וסלובקיה - הן חברות באיחוד האירופי ושייכות לכלכלה אחת.

זהו תחום של אירופה שממחיש את בעייתיות היורו כמטבע משותף. הפער במשכורות בין המדינות העשירות ביותר בגוש היורו (לוקסמבורג ואחריה הולנד) הוא פי 4 עד 6 ממדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר שעברו לשימוש ביורו. לשם השוואה - במדינה עם ממוצע השכר הגבוה בארה"ב (מרילנד, נכון לסוף ממשל אובאמה) השכר היה גבוה רק פי 1.75 מהמדינה עם הממוצע הנמוך ביותר (מיסיסיפי). 

בתוך הפערים הללו שואפת הכלכלה האירופית לתמרן בין בעיות שונות מאוד, עם מטבע אחד ושער ריבית אחד. שאלת היורו היא נושא כלכלי מרכזי באזור. הכלכלות הפוסט־קומוניסטיות ברובן לא עברו לשימוש ביורו. המדינות הבלטיות, סלובקיה וסלובניה, הן היחידות שעשו כן. צ'כיה, פולין, קרואטיה, בולגריה, רומניה והונגריה - בינתיים לא. ממשלות פופוליסטיות לא ימהרו לוותר על האפשרות לפחת את המטבע שלהן. השוק האירופי אכזב בינתיים בהבטחה להביא איכות חיים דומה למערב.  

 

למי אכפת מדירוג האשראי?

משני צידי הדנובה יש מרכולי ענק של חברת "טסקו". כמקובל באזור זה, במרכולים תמצאו גם מכונות כביסה, ביגוד, מכסחות דשא ואפילו צמיגים לרכב. בדיקה קצרה של מחירי מזון מבהירה שמה שקונים ב־10 יורו בצד הסלובקי, אפשר לקנות ב־8 יורו בצד ההונגרי. זאת, למרות שהמע"מ ההונגרי גבוה בהרבה מהסלובקי (27% לעומת 20%, ו־18% לעומת 10% בחלק ממוצרי המזון). 

מהי הסיבה? שער הפורינט, שנע בין 260 ל־320 פורינט ליורו בעשר השנים האחרונות - לרוב בעלייה הדרגתית - נמצא כמעט בנקודת שיא - 318. רק לפני 16 חודשים הוא עמד על 296. 

סלובקיה הצטרפה לגוש היורו ב־2009, לאחר שעמדה בתנאי הקבלה. באותה תקופה חפצו גם שכנותיה, צ'כיה והונגריה, להצטרף - אך כיום שתי הממשלות הללו אינן מעוניינות בכך. במקרה ההונגרי, זה קורה למרות מחקרים שמראים שהצטרפות לגוש תמשוך השקעות רבות לכלכלה ההונגרית. המחקרים אינם נחוצים במיוחד - אפשר רק להביט לצד השני של הדנובה. דירוג האשראי של הונגריה הוא BBB ונמוך מזה של סלובקיה - A+. 

גם המשכורות בסלובקיה גבוהות באופן ניכר מבהונגריה - בכ־20%. ב־2012, עפ"י נתוני ארגון העבודה של האו"ם, הן היו כמעט זהות. חשוב להתייחס בחשדנות לנתונים הללו. במדינות כאלו רבים מנצלים את האפשרות לעבוד מעבר לגבול - ומשתי המדינות יוצא כוח עבודה גדול מדי יום לכיוון אוסטריה העשירה מאוד.

אז האם היורו הוא תרופה מאחזת עיניים? התשובה עדיין לא ברורה. מעבר לנתוני המקרו, סלובקיה היא דוגמה לכלכלה של כלכלנים ומשקיעים - אבל לאו דווקא של אזרחים עובדים. חלק גדול מההשקעות הזרות במדינה הן בסקטור הפיננסי ואפילו בנדל"ן סלובקי. מה יוצא מזה לאזרח הפשוט? בערך מה שיוצא לתל־אביבי מכך שצרפתי השקיע בדירה בעירו.

ביאנקה, מנהלת בית קפה בקומראנו הסלובקית, אומרת גם שהיורו הביא להתייקרות החיים ופגע קשות באוכלוסיות חלשות. "אם המחירים בסופרמרקט עולים והמשכורת לא עלתה באותה מידה, זה לא באמת עוזר לך שהבית שלך שווה יותר", היא אומרת. המחירים היותר נמוכים במרחק קילומטר בצד ההונגרי הם לא כל כך אטרקטיביים, כי את רוב החיסכון יאכלו חלפני הכספים או עמלות ההמרה של הבנקים. 

אני שואל אותה אם הונגרים חוצים את הנהר לסלובקיה בגלל הבדלי המשכורות. היא מספרת שלהפך. הסיבה היא היסטורית: בסלובקיה יש הרבה דוברי הונגרית; הם לא פעם יעבדו בהונגריה, והאקדמאים שבהם ישאפו להגיע לבודפשט. בהונגריה, בהכללה, אין דוברי סלובקית־צ'כית, ומי שרוצים לעבוד בחו"ל מסיבות כלכליות פונים לאוסטריה על בסיס יומי, או לגרמניה, בריטניה וצרפת על בסיס קבוע. קומראנו הסלובקית, למשל, מלאה ברופאים מסרביה. "הם באים לפה כי הרופאים שלנו נסעו לעבוד בגרמניה", מסבירה ביאנקה. האיחוד האירופי רוקן את המזרח מכוח אדם איכותי.  

 

מתגאים בב.מ.וו ומרצדס

רקה ברצ'י היא דוגמה לסלובקית ממוצא הונגרי שעובדת בהונגריה. היא אישה משכילה שמתמחה בענייני סין במשרד פרסום בבודפשט. "היורו הועיל מאוד לחברות הבינלאומיות ולחברות הגדולות - הרבה משקיעים הגיעו, מחירי הבתים והדיור בברטיסלבה נסקו", היא אומרת. "זה כמובן נוח לדור שלי, שיכול להסתובב באירופה בלי להחליף כספים. אבל זה פגע מאוד במבוגרים ובעניים וייקר להם את החיים".

המדינה הראשונה באזור לעבור ליורו היתה סלובניה ב־2007, והיא באמת מובילה את מדינות האזור בשכר ממוצע. אבל הפרסומים ההגונים של ממשלת סלובניה מצביעים כי כוח הקנייה הסלובני ירד מ־90 אחוז ל־82 מהממוצע באיחוד במשך התקופה.

ניתן להוסיף ששיעורי האבטלה בסלובקיה (6.6%) גבוהים באופן ניכר מהונגריה (3.7%). הנתון מושפע ממקומות עבודה בשכר נמוך, שהממשלה ההונגרית יוצרת בפריפריה. 

אבל גם האסטרטגיה ליצירת מקומות עבודה טובים יותר היא יותר ישירה־מפא"יניקית, ופחות תולדה של הפקולטות לכלכלה. בשנה שעברה הונגריה רשמה ניצחון גדול כשחברת ב.מ.וו החליטה על בניית מפעל בדברצן, העיר השנייה בגודלה בהונגריה, שייצר 150 אלף כלי רכב בשנה. זה מצטרף למפעלים מאוד מצליחים של חברות המכוניות הגרמניות בהונגריה - בין היתר אאודי בעיר גיור, ומרצדס בעיר קצ'קמט. תעשיית הרכב היא ענף היצוא הגדול של הונגריה - יותר משליש היצוא הכולל. 

הפרט המעניין בנושא הוא שדברצן גברה במכרז על קושיצה הסלובקית - בזכות מענקים נדיבים של הממשלה ההונגרית. זה ממחיש את היתרון במטבע עצמאי: את הכסף הזה אפשר להשיג בחוב חיצוני. נכון, הפורינט מאבד מערכו והמשכורות ביורו יורדות. אבל למען האמת, משכורות נמוכות רק משמחות את יצרני הרכב הגרמנים. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר