אם צה"ל לא עבר מהפך דרמטי בשנים האחרונות, למכלי השוקולד למריחה בחדרי האוכל הצבאיים צמודה מדבקה שעליה מודפסת בלבן המילה "סתמי". המונח הצה"לי ל"פרווה". לא חלבי, ולא בשרי.
אחרי הראיון שנתן לשלמה ארצי ולחנוך דאום ב"ידיעות אחרונות", הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, זכאי לשאת את מדבקת ה"סתמי" גם על עצמו.
כי רק דבר אחד היה חסר בראיון של גנץ - ששלמה ארצי יירד מהבמה, כהרגלו בהופעות, וישיר יחד עם גנץ את "גבר הולך לאיבוד"; כפי שאני מניח, שרו היועצים של חוסן לישראל, תוך כדי שהם תולשים את שערות ראשם וזועקים בייאוש, "למה הוא לא היה יכול להמשיך לסתום את הפה?"
מכיוון שאם יש משהו שהיועצים יודעים בוודאות, ואפילו גנץ מסוגל להבין: כדי שהרמטכ"ל לשעבר ייכנס לבלפור מהכניסה של הרכב המשוריין, הוא צריך למצוא דרך להעביר אליו קולות מהימין. לשכנע מצביעי ימין שהוא האיש שלהם, לא פחות מנתניהו ומבנט. ובראיון גנץ עשה כל מה שצריך כדי שזה לא יקרה.
אם הוא פנטז שיעלון יעניק לו תעודת הכשר בימין, מה שמלכתחילה היה הזיית יועצים, הרי בעקבות הראיון גם יעלון הוכתם בגלל הקשר עם גנץ. בין היתר, כי גנץ חזר על סיסמת השמאל הכי מזוהה - "למצוא דרך לא לשלוט על עם אחר". וליתר ביטחון, גם הגן על ההתנתקות, הכי סמרטוט אדום בעיני מצביעי הימין, וגם הציע להמשיך בדרך הזו.
ואת כתב ההגנה על הפיאסקו של ההתנתקות הוא הגיש לנו רגע אחרי שאנשיו דפקו לנו על הראש עם "אין שמאל ואין ימין", ואחרי שהתחמק, בצורה הכי מסורבלת שניתן להעלות על הדעת, מתשובות ענייניות על מחדל המנהרות וכישלונותיו העסקיים הקולוסאליים.
מה שכן, גנץ כבר פיתח לרמת אמנות את היכולת לדבר הרבה בלי לומר כלום: ראיון נרחב שאחריו אין לנו שום מידע שלא היה לנו קודם, חוץ מזה שגנץ נמצא עמוק בשמאל, יותר ממה שחשבנו קודם.
"למה לא המשכת לסתום את הפה", נשמעו הצרחות עד החדר שבו אני יושב עכשיו, עשרות קילומטרים מגנץ. ורק איש אחד חייך ומלמל לעצמו בערבית: "אז זה האיש שממנו פחדנו, ככה הוא חושב לכבוש את הישראלים? אפשר להירגע".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
