"השליחים שלנו נטשו אותנו"

"הרשימה המשותפת דיכאה בקדנציה האחרונה את ערביי ישראל - היא לא ייצגה אותנו ועשתה נזק גדול לאזרח הערבי שרוצה להשתלב", כך אומר עבדול עבד אל־רחמן, תושב אבו גוש, לקראת הבחירות ב־9 באפריל. 

אל־רחמן מייצג בדבריו אזרחים ערבים־ישראלים רבים שהתאכזבו ממי שאמורים היו לייצג את האינטרסים שלהם בכנסת, ובבחירות הקרובות הם מתכוונים להתחשבן איתם בקלפי ולהצביע דווקא למפלגות שלא חורתות על דגלן את מאבקו של המגזר. 

"בזמן שהאווירה מתוחה הם הוסיפו שמן למדורה על מנת לדכא את האזרח הערבי", מוסיף אל־רחמן, "הרשימה הערבית המשותפת רצתה לראות ערבי נחות, מושפל, כמו חתול שצריך ללטף אותו. למה? כל עוד הערבים בישראל במצב הזה, זה עושה עבורם את העבודה, הם רוצים שהערבים יתחננו אליהם ויהיו חלשים מולם. הם הפקירו את האזרח שבחר אותם והתעסקו באינטרסים של אבו מאזן ושל סוריה".

הרשימה המשותפת (שהפכה בינתיים לרשימות נפרדות) איבדה מכוחה לאחר עזיבתו של אחמד טיבי, שמצידו הקים מפלגה חדשה שצפויה להפתיע, אם לשפוט לפי הסקרים. בבחירות הקודמות כ־90 אחוזים מערביי ישראל הצביעו לרשימה המשותפת, אך הפעם רבים מהם מעידים כי יבחרו במפלגות אחרות מכל הקשת הפוליטית.

 

"ש"ס? אפשר ללמוד ממנה"

ד"ר סוהילה אחמד חליל, רופאה מעכו, מספרת מה באמת חשוב לה ולרבים אחרים במגזר הערבי, ולא מדובר דווקא במאבקם של הפלשתינים: "מה אנחנו רוצים? להתפרנס בכבוד, לחיות כמו בני אדם, זה מה שהאזרח הפשוט רוצה ומי שהיה אמור לדאוג לנו כביכול - המפלגות הערביות - פשוט נטש אותנו. 

"אני גאה להיות ערבייה מוסלמית וישראלית. תגיעו לעכו ותראו כמה צעירים יושבים בבית בלי ללכת לבית הספר, כמה מהם יושבים ברחובות ומעשנים נרגילה. מה שראשי המפלגות הערביות עושים זה לפאר ולעשות כבוד למחבלים רוצחים: הם עולים לבמה, מדברים על פלשתין ולא שמים לב מה קורה פה".

לד"ר חליל חשוב להדגיש כי היא וחבריה רוצים להשתלב במדינה, להתפרנס בכבוד ולחיות כמו כל שאר האזרחים, "אבל הם מתעסקים בדברים נוראיים שלא קשורים אלינו", היא מאשימה את חברי הכנסת הערביים.

 

"אנחנו מכירים במדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון. עבדול עבד אל־רחמן

 

"אני מורידה את הכובע בפני ש"ס", מוסיפה ד"ר חליל, "תראה איך הם דואגים לבוחרים, הלוואי שכל המפלגות היו ככה. בעכו יש רק שני בתי ספר יסודיים ערביים ותיכון אחד, תבין שכל שאר הילדים ברחובות, אין מי שידאג לנו. אני רוצה לציין את עאידה תומא (הרשימה המשותפת) כאחת מחברות הכנסת הערביות היחידות שעשו משהו, וזה המאבק נגד האלימות כלפי נשים. היא צריכה להנהיג את הנשים בישראל. באופן אישי אני מתכוונת להצביע לאחת ממפלגות הימין, לא החלטתי למי. אני חושבת שמדינה פלשתינית צריכה להיות בצד השני של הגדה, לא כאן, כאן זאת מדינת ישראל וצריכים לחיות יחד".

אל־רחמן מחזק את דבריה של ד"ר חליל בכל הנוגע לדאגה, או נכון יותר חוסר הדאגה, של הפוליטיקאים לנעשה במרחב העירוני: "התשתיות ביישובים הערביים חייבות טיפול והם לא דואגים לזה, המצב החברתי והכלכלי לא טוב. אנחנו מכירים בקיומה של המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון ורוצים להיות חלק מהמדינה, וגאים בה. אנחנו, ערביי ישראל, חיים בקיום עם אחינו היהודים. לא דו־קיום - קיום. מדינת ישראל היא הצלחה כלכלית, והבעיה של היישובים הערביים היא ראשי המועצות. סבא שלי הוא ראש מועצת אבו גוש, בוא תראה איך אנחנו חיים פה, התשתיות מעולות והמועצה מצליחה ומשגשגת, יותר טוב מבהרבה יישובים יהודיים. אבל יש יישובים ערביים שבהם ראשי המועצות מתנגחים עם הפוליטיקאים וזה פוגע בתושבים. 

"אם ראשי המועצות ישתחררו מאיימן עודה ומאחמד טיבי, הם יגיעו לאוזן קשבת ונראה שיפור מדהים בכפרים הערביים - אם באבו גוש אפשר, אז בכל מקום אפשר. חשוב לי להתייחס גם לכל עניין החרם על ישראל. ארגוני ה־BDS מחרימים רק את מה שנוח להם ומשתמשים בלא מעט המצאות ישראליות ומוצרים ישראליים. אני רוצה לראות אותם מפסיקים להשתמש בווייז או בכל אחד מהפיתוחים הישראליים, הארגונים האלה צבועים ובעלי אינטרסים נסתרים".

 

הטרנד: ביבי, בנט וגנץ

מוחמד כעביה (28), יועץ אסטרטגי מהכפר כעביה שבגליל המערבי, מדבר גם הוא על הדאגה לפלשתינים, על חשבון האזרח הערבי־ישראלי: "חד"ש ובל"ד כתבו במצע שלהן שהן מאמינות במדינת פלשתין ולא במדינת ישראל. אנחנו לא יכולים להצביע למפלגות שלא רוצות להיכנס לקואליציה בשום מצב, הן לא יוכלו לעזור לאף אחד. הדבר הכי כושל בפוליטיקה הערבית הוא הרשימה המשותפת ועכשיו נגמרו ימיה. עם כל ההערות הגזעניות של אחמד טיבי, הוא הכי מתון מבין כל הפוליטיקאים הערבים, הם עד כדי כך קיצונים. כל היום צועקים 'הכיבוש הכיבוש'. 

"חנין זועבי, זחאלקה וחבריהם לא סופרים את האזרחים הערבים במדינת ישראל ואף אחד כבר לא מאמין בהם. זועבי ניסתה להתמודד על ראשות עיריית נצרת, שם חמולת זועבי היא הגדולה ביותר, ולמרות זאת לא ניצחה, אפילו המשפחה שלה לא הצביעה לה. אתה מבין כמה לא מאמינים בה ובחבריה?!" 

כעביה, פעיל ומעורב מאוד בחברה הערבית, מסביר כי אחוזי ההצבעה הגבוהים לרשימה המשותפת בבחירות האחרונות נבעו בעיקר מחוסר אלטרנטיבה. "מפלגות השמאל מסתכלות בהתנשאות על ערביי ישראל והערבים לא טיפשים, הם רואים את זה ומתרחקים מהן", הוא אומר, "הימין במדינה נתפס כיותר אמין בעיני ערביי ישראל, ולכן אנחנו רואים מגמה שהולכת וצוברת תאוצה של ערבים שמצביעים למחנה הזה. בש"ס דואגים לבוחרים שלהם, שרבים מהם עם משפחות מרובות ילדים, בדיוק כמו במגזר הערבי, ולכן זה משרת את המטרה.  

"הכישלון הגדול של הפוליטיקאים הערבים היה כשניסו להתערב בבחירות לרשויות המקומיות ונחלו כישלון. עכשיו הציבור הערבי פשוט נרתע מהם כי הם הגיעו בגישה מזלזלת, הם חושבים שהם יותר טובים מכל שאר הציבור הערבי אבל איבדו את האמון שלו. אני לא יודע אם הם יודעים את זה, אבל ביבי, בנט וגנץ הפכו לטרנד במגזר הערבי". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו