הארגזים עם מעטפות ההצבעה של עובדי נציגויות ישראל בוולינגטון, בירת ניו זילנד, במונטריאול שבקנדה, בואנוס איירס, רבת עמון, בנגקוק ו־90 נציגויות נוספות של ישראל ברחבי העולם, הגיעו לארץ יחד עם מעטפות ההצבעה של עובדי הסוכנות היהודית באותן מדינות, וזאת על רקע הודעת ועד עובדי משרד החוץ כי בשל קיזוז משכורות יקפיא את הטיפול בקלפיות הישראלים שהוצבו ברחבי העולם. בישראל נשמרים הארגזים תחת אבטחה במשרד החוץ, וביום שני הבא יועברו למשכן הכנסת וייספרו יחד עם כל "המעטפות הכפולות" של המצביעים ביום שלישי בערב.
אנשי ועדת הבחירות השקיעו מאמצים גדולים, כספיים ולוגיסטיים, כדי לאפשר את קיום הבחירות אלפי קילומטרים מהבית. הם ריכזו את רשימות בעלי זכות ההצבעה ובני משפחותיהם ובחרו עובדים שישמשו מזכירי קלפי. לאחר מכן הם העבירו ל־96 יעדים על פני הגלובוס, שבהם יש נציגות ישראלית רשמית, את פתקי ההצבעה של 43 המפלגות המתמודדות בבחירות יחד עם המעטפות, הפרגודים והקלפיות באמצעות הדואר הדיפלומטי של משרד החוץ.
בארה"ב, למשל, התקיימו ההצבעות בתשע ערים (אטלנטה, בוסטון, יוסטון, וושינגטון, לוס אנג'לס, מיאמי, ניו יורק, סן פרנסיסקו ושיקגו), בגרמניה הן נערכו בנציגויות ישראל בברלין ובמינכן, בברזיל היו הצבעות בברזיליה ובסן פאולו, בשווייץ הגיעו הקלפיות לברן ולז'נבה, ובטורקיה הן נערכו באיסטנבול ובאנקרה.
"בחו"ל אין שבתון"
נתונים על שיעורי ההצבעה הסופיים בחו"ל, הנחשפים כאן לראשונה, מגלים כי חלק נכבד מהשליחים של משרד החוץ והסוכנות היהודית לא השתתפו בהצבעה ולא מילאו את חובתם האזרחית. מתוך 5,094 בעלי זכות הצבעה, הגיע לקלפיות 3,867 איש המהווים 76%. כלומר, 1,227 איש ויתרו על השתתפותם.
מהנתונים הפנימיים של ועדת הבחירות עולה כי במדריד הצביעו רק 63 מתוך 139 העובדים (45% בלבד), בלוס אנג'לס הצביעו 88 מתוך 145 איש (61%) , במיאמי 30 מתוך 59 איש (51%) וברומא 133 מתוך 208 בעלי זכות בחירה (64%).
מספר המצביעים הגדול ביותר נרשם בניו יורק, שבה הצביעו 485 איש (66%), במינכן שבגרמניה 285 איש (92%) ובברלין 200 מצביעים (86%). לעומת זאת, מספר המצביעים הקטן ביותר היה בבאקו שבאזרבייג'ן ובטירנה שבאלבניה, שבהן הצביעו ארבעה ישראלים בכל נציגות, כאשר שישה מצביעים מימשו את זכותם בסנטו דומינגו ובסנט פטרבורג.
מנכ"לית ועדת הבחירות אורלי עדס, האחראית לכל ארגון ההצבעות בחו"ל המתבצע בסיוע משרד החוץ, איננה מסתירה את אכזבתה מכך ש־24% מבעלי זכות ההצבעה לא הגיעו לקלפי, בעיקר לאור העובדה שוועדת הבחירות הקצתה תקציב משמעותי של 860 אלף שקלים לנושא זה.
"הייתי מצפה ששיעור המצביעים יהיה גבוה יותר כי הקלפי הגיעה אליהם". עם זאת, ציינה כי "אני מבינה שיש מקומות מרוחקים, למשל אוקראינה, שבה שליחי הסוכנות היהודית נמצאים במרחק של כמה שעות נסיעה מהמקום שבו מוצבת הקלפי בקייב, ומצב דומה קיים גם במוסקבה ובסנט פטרבורג - ולכן הם התקשו להגיע".
דוד בן אבו, ראש אגף הצבעות מיוחדות בוועדת הבחירות, אומר כי בבחירות לכנסת ה־20 היה שיעור המצביעים בחו"ל נמוך עוד יותר והגיע ל־71% בלבד. לדבריו, "אסור גם לשכוח שבחו"ל אין יום שבתון ביום הבחירות והעובדים הישראלים נדרשים להתייצב במקום עבודתם כרגיל".
בקשות הטייסים
המסקנה העולה מהנתונים היא שהישראלים המשתתפים בבחירות בחו"ל הם המצביעים היקרים ביותר בישראל. עלות הצבעתם יקרה יותר מזו של אסירים בכלא ושל חיילים בחזיתות השונות לאורך הגבול. עלות הצבעתו של כל מצביע בחו"ל מסתכמת ב־222 שקלים (לאור העובדה ש־3,867 איש השתתפו בבחירות שעלותן 860 אלף שקלים).
אין זה סוד שישראלים רבים השוהים בחו"ל במסגרת עבודתם ביום הבחירות - מתרעמים על כך שלא מאפשרים גם להם להצביע בשגרירויות ישראל. עדס מספרת כי מדי שנה מגיעות אליה פניות של איגודים שונים שמבקשים לאפשר לאנשיהם להצביע. כך, למשל, איגוד הטייסים ביקש מוועדת הבחירות לאפשר לטייסים ולצוותי האוויר השוהים בחו"ל ביום הבחירות להצביע בנציגויות של ישראל.
"נפגשנו עם נציגי הטייסים", מספרת עדס, "והצענו להם להקים ביום הבחירות קלפי בנמל התעופה בן־גוריון, כזו שתאפשר להם להצביע לפני המראתם לחו"ל, אלא שהצעת החוק בנושא זה שנדונה בוועדת החוקה עדיין לא אושרה, ולכן גם לא יכולנו לממש זאת.
עובדת שגרירות ישראל בשטוקהולם // צילום: משרד החוץ
"היתה גם פנייה של בנות השירות הלאומי ששוהות בחו"ל בשליחות, לאפשר להן להצביע בנציגויות ישראל, וכן של ישראלים שנמצאים בחו"ל בשליחות. נרשמו בקשות של חברות היי־טק שביקשו לאפשר לעובדיהן להצביע, אבל כל בקשה כזו מחייבת שינויי חקיקה.
"ככלל, הגישה שלנו היא שיש להימנע מהרחבת מספר המצביעים ב'מעטפות כפולות', משום שהגדלת מספר המצביעים הללו שספירת קולותיהם ממושכת יותר, עלולה אף לגרום לכך שלא נעמוד בלוח הזמנים שנקבע בחוק, ולפיו עלינו לפרסם את התוצאות הסופיות, כידוע, לא יאוחר משמונה ימים לאחר הבחירות".
לתקן את העיוות
נראה כי חוק הבחירות לכנסת בנושא ההצבעות בנציגויות ישראל בחו"ל, שחוקק ב־1959, הוא מיושן וארכאי - ויוצר אפליה בלתי מוצדקת בין נציגי משרד החוץ והמוסדות הלאומיים (הסוכנות, קק"ל וקרן היסוד), שרשאים להצביע, לבין שליחים רשמיים אחרים של ישראל, דוגמת נציגים של בנק ישראל, בנק לאומי ובנק הפועלים.
לא ברור גם מדוע מונעים מישראלים המייצגים חברות כלכליות בחו"ל לממש את זכות ההצבעה שלהם. הם אינם פחות ישראלים משליחי הסוכנות וקרן היסוד. הוא הדין באשר לצוותי האוויר של טייסי ודיילי אל על וארקיע.
נראה שהחשש של המתנגדים להכללת ישראלים אלה ברשימת הזכאים להצביע, נובע מכך ששינויים כאלה יעוררו דרישה גם מצידם של מרצים וסטודנטים ישראלים בחו"ל להשתתף בבחירות, ובכך יגדל העומס הרובץ על ועדת הבחירות הנדרשת לעמוד בלוח הזמנים לפרסום התוצאות הסופיות של הבחירות; אבל את העיוות הזה חייבים לתקן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו