בשורת חברות הלואו־קוסט הפכה את הטיסות לחו"ל לזמינות יותר, נוחות יותר ובעיקר זולות יותר עבור הצרכן הישראלי, אך לאחרונה מתברר שהחברות עצמן משלמות את החשבון היקר. קריסת חברת התעופה WOW מאיסלנד השבוע היא הרביעית של חברת לואו־קוסט בחצי השנה האחרונה, אחרי שקדמו לה PrimeraAir, Flybmi, שלא טסו לישראל, וחברת Germania שהפעילה קווים סדירים לנתב"ג.
עולם התעופה חווה לא פעם פשיטות רגל של חברות תעופה - גם גדולות ומוכרות דוגמת אליטליה או Norwegian. הקשיים אינם נחלת חברות החסך בלבד, וגם פירמות מבוססות שאינן קוראות את המפה ואינן מתאימות את עצמן לשוק המשתנה, נופלות בסופו של דבר. Malysia Airlines, למשל, היא דוגמה נוספת לחברה גדולה שמוצאת עצמה במצוקה בגלל ניהול כושל, עלייה בלתי צפויה של מחירי הדלק, כניסה של מתחרים חדשים ועוד משתנים.
ביום רביעי השבוע קורקעו 15 מטוסים שחכרה חברת הלואו־קוסט ההודית Jet Airways בעקבות פיגור בתשלומים החודשיים, ועתה היא פועלת רק עם 20 מטוסים, מתוך 123 שפעלו בשיא פעילותה. 69 ממטוסים אלה היו חכורים והוחזרו לחברה המחכירה. קשיי נזילות, מסיבות שונות, מקשים על החברה לפעול והיא מתמקדת עתה ב־650 טיסות בשבוע עם צי מדולדל.
מחפשים יציבות
הישראלים בעידן השמיים הפתוחים אינם מהססים להזמין חצי שנה וגם שנה מראש, בשל המחירים הנמוכים. אולם המצב הרגיש של חברות הלואו־קוסט מעלה חששות שעד מועד הטיסה החברה תקרוס והכסף, ברוב המקרים, ילך לאיבוד, זאת לצד הזמנת כרטיס חלופי במחיר גבוה יותר. כיום, פעילות חברות החסך בנתב"ג כבר נושקת ל־30 אחוזים מהטיסות בנמל - 300 טיסות בכל שבוע - והפיתוי גדול.
מדוע, בעצם, נקלעות חברות לואו־קוסט רבות כל כך למשבר? ראשית, חברות אלו פועלות במרווח קטן מאוד של רווח, ולכן כל עלייה בלתי צפויה במחירי הדלק יכולה לגרום להן להפסדים. מצד אחד, הן מנסות להקטין עלויות על ידי רכישה של פחות שירותים בנמלי התעופה - כמו ריינאייר שבמטוסיה יש גרם מדרגות - ועל ידי שהות מינימלית על הקרקע כדי לבצע כמה שיותר סבבים באותו מטוס. מצד שני, הן משתדלות לפתות את הנוסעים לרכוש מהן כמה שיותר שירותים נוספים, כגון הושבה במושב מועדף, ארוחות, שתייה, העלאת מזוודות, וכל שירות שכרוך בתוספת תשלום.
חברת WOW ניסתה לייצר מודל עסקי חדש של לואו־קוסט במטוסים רחבי גוף, למרחקים ארוכים, כשהיעדים העיקריים שלה הם מעבר לאוקיינוס. רוב חברות החסך מפעילות טיסות קצרות של שעה עד שלוש שעות, וכמה סבבים באותו יום במטוסים צרי גוף מהדור החדש החסכוני, כך שיש ניצול מלא של המטוס והצוות. בטיסות ארוכות יש צורך להלין צוותים בשני הצדדים כדי שיהיה צוות רענן לכל מטוס שמגיע, ולכן העלות גבוהה יותר מאשר בטיסות הקצרות. כמו כן, קשה להרחיב את הפעילות כשבעורף נושפות החברות הסדירות, שמרוויחות בעיקר מנוסעי מחלקות היוקרה, המשלמים מחיר כפול ואף יותר מזה, ולכן מאפשרים להוריד את מחירי הכרטיסים במחלקות הזולות.
אחרי תקופה של גישושים וניסיונות כושלים להקים חברות־בת במודל לואו־קוסט (אל על אפ, למשל), למדו חברות התעופה הרגילות להכיר את המצב החדש והתאימו את עצמן לעידן של טיסות מוזלות, אם במודל כמו של אל על עם שלוש רמות תעריפים, ואם במודלים אחרים המאפשרים גמישות מרבית בתפעול רשת של קווי תעופה במחירים שמתקרבים למחירי הלואו־קוסט.
המוניטין המפוקפק של חברות הלואו־קוסט, שעלולות לקרוס, גרם לכך שבאירופה יש נטייה לחזור לחברות המבוססות, גם אם המחירים שלהן גבוהים יותר. השבוע הזהירה חברת איזיג'ט הבריטית כי יש ירידה בהזמנות, מכיוון שהנוסעים מהססים לרכוש כרטיסים כשלא ידוע מה יהיה גורל הברקזיט ופרישת בריטניה מהאיחוד האירופי. החברה הודיעה על הפסד צפוי של 350 מיליון דולר בששת החודשים שהסתיימו בסוף מארס, בגלל ירידה בהזמנות ובתפוסה, שהצטרפו לירידה במחיר הממוצע של מושב בטיסותיה.
בעמדת המתנה
איזיג'ט מאמינה שבמחצית השנייה של השנה יאמירו מחירי הטיסות, אך עדיין יש קושי לדעת איך תשפיע הפרישה מהאיחוד. לדברי מנכ"ל החברה, יוהאן לונדגרן, "בכל פעם שאנשים צופים בטלוויזיה או קוראים חדשות באינטרנט, הם רואים חוסר בהירות והרבה חדשות רעות. זה גורם להם להמתין ולא להזמין את החופשה הבאה".
בריטניה והאיחוד הודיעו שהטיסות יימשכו בכל הסדר שייקבע, גם אם לא תהיה הסכמה, אולם הנוסעים מעדיפים להמתין. איזיג'ט לא נפגעה מקרקוע מטוסי בואינג מקס בעקבות התאונה באתיופיה, אך סמנכ"ל הכספים שלה, אנדרו פינדלי, אומר ש"ככל שנגיע מהר יותר למצב של ודאות לגבי העתיד, כך יחזרו אנשים לבטוח בחברות ולרצות להוציא כסף על חופשת הקיץ".
Norwegian, לעומתה, שמתבססת על הצי החדיש ביותר, השביתה חלק מהטיסות, וכל עוד לא הובטחו לה פיצויים של חברת בואינג, מצבה אינו ברור. בימים אלו היא מנסה לעבור בטיסות לטווח ארוך מנמלי תעופה משניים לעיקריים, כדי לצמצם הוצאות וגם למשוך קהלים שלא הכירו אותה בפעילות הטרנס־אטלנטית.
ועדיין - המחיר משתלם
אבל לא הכל שחור. חברת ריינאייר האירית נחשבת לגדולה באירופה עם צי חדיש, יעיל וחסכוני, ועם מערכת מכירות משומנת, שמציעה תעריפים נמוכים. גם אם אין ערובה לכך שהטיסות אכן ייצאו לפועל, וגם אם מזמינים ומשלמים הרבה זמן מראש, המחיר הנמוך מפתה לרכוש ישירות באתר. אם הטיסות יבוטלו וריינאייר תקרוס, האסון הכלכלי של כל נוסע לא יהיה כזה גדול ולכן - מבחינת המזמין - שווה לקחת את הסיכון.
מה בכל זאת עושה מי שרכש כרטיס בחברה שפשטה רגל? אם רכשתם ישירות מאתר חברת התעופה, מומלץ לפנות אל חברת האשראי שדרכה בוצעה העסקה ולבקש החזר תשלום בגין "כשל תמורה". נוסעים שנתקלו בביטול טיסה דיווחו כי קיבלו את מלוא כספם בדרך זו. מהחברה עצמה אין טעם לדרוש החזר, כי חוק הגנת הצרכן אינו חל על חברות הלואו־קוסט, ולפי החוק הקיים, הן גם אינן מחויבות להפקיד ערבויות ברשות התעופה האזרחית שיוכלו לשפות את בעלי הכרטיסים שנתקעו בלי טיסה. נוסעים שרכשו כרטיסי טיסה דרך סוכני נסיעות יוכלו לפנות אל הסוכנים בדרישה לקבלת הכסף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו