ואחרי ככלות הכל - אחרי הזוהמה, הרפש והשקרים שהטילו המפלגות והקמפיינרים איש ברעהו; אחרי תחושת הגועל והקבס שאחזה ברבים לנוכח מערכת בחירות מכוערת במיוחד - חייבים לבחור.
עבור עם שרק לפני דורות מעטים נאבק על עצם קיומו הפיזי וחלם על ריבונות ומדינה יהודית, האפשרות להישאר בבית ולהשתמט מהזכות והחובה הזאת - אסור שתבוא בחשבון.
אבותינו חלמו ולחמו כדי שנוכל לקיים כאן מדינה ולבחור לעצמנו פרלמנט, ממשלה ומוסדות, ולהחליט לבד, בעצמנו; "לשים עלינו מלך" ולבחור לעצמנו הנהגה. פעם בארבע שנים (ולפעמים פחות) מגיע הרגע הזה, וגם אם קצה נפשם של רבים מאיתנו ב"עלמא דשיקרא" שחווינו כאן ימים רבים - איננו רשאים לוותר על הזכות והחובה לבחור, איש איש על פי דרכו, מצפונו ואמונתו.
דרכי שלי היא החלום. בחלומי אני רואה את חבלי המולדת העתיקה שלנו ביהודה ושומרון ובנימין - שרובם פנויים כיום מכל יושב - מאוכלסים במיליון יהודים, ואת ירושלים החדשה והעתיקה והמורחבת - מאוחדת באופן אמיתי על תושביה היהודים והערבים, כשריבונות ישראלית ממומשת הלכה למעשה בכל שטחה, ושכונות יהודיות נבנות במזרחה, בואכה מדבר יהודה ומעלה אדומים.
אל מול החלום הזה ניצב בקלפי הפיל הבלתי נראה ששני היריבים המרכזיים בבחירות הללו - בנימין נתניהו ובני גנץ - כמעט לא דיברו בו, ולא במקרה: הפיל הפלשתיני; המדינה הפלשתינית. הפיל המעופף הזה עתיד כנראה לנחות כאן מייד לאחר הבחירות, ארוז היטב בתוך "עסקת המאה" של טראמפ, שידידות האמת שלו איתנו תיבחן גם בנכונותו לשמוע את המילה "לא".
לפחות אצלי זה פשוט: כל מי שאי פעם תמך בהקמת מדינה שכזאת, או תומך בה כיום או קיימת סכנה שיתמוך בה בעתיד; כל מי שדוחק את החלום היהודי שלנו מפני החלום הפלשתיני שלהם, לא יזכה בקולי. לא חזרנו לארץ ישראל כדי לממש בה חלומות של אחרים.
אני מעדיף את החלום היהודי - עם כל הקשיים הדמוגרפיים והביטחוניים - על פני החלום הפלשתיני, שלא רק מממש את מאווייו שלו, אלא גם שואף להחשיך את יומנו וקיומנו כאן. אני יודע, זה מאוד "פשטני", אבל כך אני מצביע. כך אני מקווה שיצביעו רבים.
פעם בארבע שנים יש לנו את הפריבילגיה לדבוק בחלום שלנו, להתחשב פחות ב"מציאות"; להעניק את המשקל הראוי גם לייעוד, לחזון, לאידיאה, לתפילות ולכיסופים שיהודים נשאו אלפי שנים לעבר ירושלים וארץ ישראל - לא רק ארץ ישראל שבין חדרה לגדרה.
אני מצפה מממשלתי וממנהיגיי שיתחשבו במציאות רק במידה; שיעניקו משקל יתר ל"חלום" בעיצוב אותה מציאות; שיידעו להפעיל כוח כשצריך, שישכילו לעיתים להכיר גם במגבלות הכוח, אבל מעל לכל - שיפעלו מכוח הזכות, שהיא הבסיס.
לצד הדרך, וגם במרכזה, יש ענייני חברה, כלכלה, שחיתות, דת, טוהר מידות, בריאות, ערכי שוויון ומוסר, דמוקרטיה, דוגמה אישית ועוד נושאים חשובים, באמת חשובים. עשו לעצמכם טובה ותצביעו לפי ה"אישיו" (הנושא) ולא לפי האיש והדימוי.
הניחו לגובה המועמד, לקלסתר פניו, לחיתוך דיבורו או לגמגום דיבורו וגם למעיל הרוח שבו הוא מתעטף מול המצלמות. החליטו לפי נושא אחד או שניים שהם הכי חשובים לכם וקרובים לליבכם. שקללו תוצאות מול הבטחות עבר, הישגים מול כישלונות, ניסיון, יכולת פוליטית, אמינות ויושרה, והפעילו גם את מבחן התוצאה. תבחרו מהשכל, תרגישו גם מהבטן. זכרו שאין מושלם, שיש רע במיעוטו. רק אל תישארו בבית. לכו להצביע. לבחור!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו