לאחר כמה שנים שבהן הגיעה המוטיבציה של בני הנוער לשירות קרבי לשפל חסר תקדים, צה"ל חושף לראשונה עלייה חדה של יותר מ־4 אחוזים ברצון של בני הנוער להשתבץ ביחידות הלוחמות במחזור הגיוס הנוכחי. למרות הנתונים המעודדים, בצבא עדיין מסרבים לחשוף את הנתון המדויק, אך ניתן לומר שלאחר שפחות מ־65 אחוזים מבני הנוער הביעו רצון לשרת בקרבי בשנים האחרונות, נתוני המחזור הנוכחי מצביעים על כך שקרוב ל־70 אחוזים מהצעירים הכשירים לכך הביעו עניין בתפקידי לחימה בצבא.
לשינוי המגמה אבות רבים, אך אין ספק שאחד מהקצינים שניתן לזקוף לזכותם את השינוי הוא ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם (תומכ"א) בצה"ל, תת־אלוף ערן שני, שצפוי לפרוש מצה"ל בשבועות הקרובים. בראיון מיוחד ל"ישראל השבוע" לרגל פרישתו מדבר תא"ל שני בפתיחות על המוטיבציה של בני הנוער לשרת בצה"ל, על התנגדותו לקיצור שירות נוסף לגברים ועל העובדה שלראשונה זה שנים, הנוער מעדיף להתגייס לחטיבת החי"ר ופחות למג"ב.
איך אתה מסביר את שינוי המגמה במוטיבציה של הנוער לשרת בקרבי, לאחר שנים של ירידה עקבית?
"העלייה במוטיבציה נובעת משילוב של כמה דברים, ובין השאר גם מהמציאות הביטחונית. אנחנו רואים, למשל, עלייה חדה ברצון של בני הנוער לשרת בחיל ההנדסה, ובהחלט אפשר לשייך את זה למנהרות שנחשפו. בני הנוער ערים למה שנכתב בתקשורת, ובשנה האחרונה הם קראו הרבה על המנהרות. הנוער רוצה שירות משמעותי. כשיש חיכוך משמעותי באיו"ש, הם רוצים מג"ב. עכשיו הם מעדיפים את חטיבות החי"ר על פני מג"ב.
"יש עלייה של כמה מאות בני נוער שביקשו להתייצב ליום שדה. יש עלייה חדה גם בהיקף המתייצבים לגיבוש קורס טיס, בעיקר נשים, וכן עלייה חדה במספר הצעירים שרוצים להגיע לסיירת מטכ"ל ולשייטת 13. יש גם עלייה של יותר מ־5 אחוזים בהיקף בני הנוער שרוצים לשרת בחטיבות החי"ר בעדיפות ראשונה".
קרבי זה הכי
לאחר שצה"ל זיהה ירידה עקבית במוטיבציה של בני הנוער לשרת בקרבי, גיבשו תא"ל שני ואנשיו תוכנית אסטרטגית, שנחשפה לראשונה ב"ישראל היום", שתכליתה לעודד את בני הנוער לשירות קרבי.
בין השאר, במסגרת התוכנית נשלחו חניכי המכללה לפיקוד טקטי וחניכי המכללה לפיקוד ומטה לשוחח עם בני נוער ומורים בבתי ספר, החילות השונים הגבירו את מעורבותם במערכות החינוך, בני הנוער נשלחו לגדנ"עות בבסיסי הכשרות של צה"ל ולא רק בבסיסי גדנ"ע ייחודיים ועוד. הודות לתוכנית, בתוך כשנה בלבד חל שינוי מגמה חד במוטיבציה של בני הנוער לשרת בקרבי.
במוקד: שיפור השירות
אך זו לא היתה המהפכה היחידה שהוביל בשנים האחרונות תא"ל שני (48), שיסיים בחודש הבא 30 שנות שירות בצה"ל. קצינים המכירים אותו מביעים צער על פרישתו, שכן הוא נחשב לאחד הקצינים המבריקים שהיו באגף כוח האדם בשנים האחרונות, ושהצליח במו ידיו להוביל מהפכה המשפיעה על כל אחד מהמתגייסים לצה"ל: שיפור השירות שנותן צה"ל למיועדים לשירות ביטחון ולמשפחותיהם.
"טנקיסט צריך חלוקת קשב גבוהה יותר". לוחמי שריון // צילום: גיל אליהו/ג'יני
את התהליך החל הקצין הפורש עוד בתפקידו הקודם, כשהיה מפקד מיט"ב (הבקו"ם לשעבר), אז נאלצו המתגייסים לצה"ל להמתין שעות ארוכות למענה טלפוני מצד הצבא, ונדרשו לשלוח לצבא מסמכים באמצעות פקסים מיושנים. "קיבלנו קיתונות של תלונות", ציין תא"ל שני. "צה"ל הוא לא חברה עסקית, ולכן נשאלו השאלות אם נכון לעסוק בכך. הגעתי למסקנה שאם לא ניתן לנוער שירות טוב, פשוט נאבד אותם, והמוטיבציה שלהם להתגייס תרד. הדור מתקדם מהר מאוד. זה דור של מסכים, נוער עם הפרעות קשב, ועדיין, נוער מצוין. מי שחושב שהנוער של היום פחות ערכי, פשוט טועה. המוטיבציה לשרת בצה"ל גבוהה, הנוער רוצה שירות משמעותי, רק שהנוער של היום תופס 'משמעות' בצורה שונה.
"העוצמה של צה"ל היא אמון הציבור. אני הרגשתי שבשער הכניסה לצה"ל אנחנו מפשלים. שאנחנו לא עונים, לא זמינים, ביורוקרטיים. חשבתי שנכון לעשות מהפכה רצינית. נדרשנו לשכנע את הצבא שנכון לעשות את זה. יחד עם אגף התקשוב, נדרשנו לראות איך מטמיעים מערכות אזרחיות במערכות צבאיות בלי לסכן את מערכת המחשוב הצה"לית".
ועדיין, התלונות כלפי מערכת הגיוס לא נעלמו.
"יש לנו עדיין במה להשתפר. אנחנו מטפלים במאסות, צה"ל הוא המעסיק הגדול ביותר במזרח התיכון. החיסרון שלנו הוא היכולת לזהות את החריגים, אבל השתפרנו מאוד בגישה. הגישה של צה"ל היום היא הרבה יותר שירותית. המתגייסים רואים את כל המיונים, כל המידע על כל היחידות, יכולים להעלות טפסים דרך הטלפון, ובקרוב יוכלו למלא גם את שאלון ההעדפות באמצעות הנייד. זמן ההמתנה למענה טלפוני הוא 35 שניות, לפני כמה שנים זה היה 35 דקות. אלפי פניות עוברות במדיה הדיגיטלית, המלש"בים יכולים להזיז זימונים באתר. עשינו ממש מהפכה, ואני גאה בה".
אז ממה נובעות הבעיות בתהליך הגיוס לצה"ל?
"קודם כל, מהמשמעת של הנוער. בצווים לא אחודים (במקרים שבהם לא כל שכבת בית הספר מגיעה ללשכת הגיוס בבת אחת; ל"ש), כל מלש"ב שני לא מגיע ללשכת הגיוס בפעם הראשונה שקוראים לו. זה עניין של תרבות של הנוער ושל משמעת. הצווים האחודים משפרים את ההתייצבות, כש־95 אחוזים מתייצבים בלשכת הגיוס בזמן. מעבר לכך בנינו את מודל ה'כוכבים', שלפיו אם מלש"ב משתף פעולה, מגיע בזמן, מכין את החומר מראש, אנחנו נקדם אותו בתורים מהר וגם נתחשב ברצונות שלו בשיבוץ. בבחינת 'צדיק וטוב לו'.
"בעיה נוספת בגיוס לצה"ל היא התשתיות בלשכות הגיוס. לשכות הגיוס בטבריה ובירושלים מיושנות מאוד, אבל בבאר שבע בנינו לשכה חדשה, לשכת דגל, ורואים את זה בזמני ההמתנה ובשירות שהמתגייסים מקבלים".
"הנשים מחזקות את צה"ל"
מלבד הנגשת תהליך הגיוס לצעירים, החל צה"ל בחודשים האחרונים גם בשינוי שיטת המיון לצבא, שכמעט שלא שונתה מאז שנות ה־50. תא"ל שני מציין כי כלי המיון שהיו קיימים בצה"ל עשרות שנים - קב"א ודפ"ר - מהימנים מאוד בניבוי יציאה לקצונה למשל, אבל אינם נותנים מענה לבחינת יכולות הנוער של היום. "פעם חיפשו אצל טייסים קואורדינציה, חלוקת קשב. היום טייס נדרש להפעיל פלטפורמה מורכבת, עם מספר מערכות בו בזמן, והקואורדינציה פחות דומיננטית". לדבריו, במערכים נוספים רבים נדרשות היום יכולות טכנולוגיות משמעותיות יותר, ובין השאר בחיל השריון, שבו נראה טנק כמו קוקפיט של 16-F.
"לפני 12 שנים נכנס לצה"ל יום ה־100, שבוחן יכולות של מלש"ביות. אבל גם מאז נכנסו הרבה מאוד כלים חדשים. למשל, בקרוב ייכנס ללשכות הגיוס מבחן שבוחן יכולות ניהוליות. יכולה להיות ילדה לא חכמה במיוחד, אבל בעלת כישורים ניהוליים פנטסטיים, ויכולת מצוינת בארגון זמן, ולעומתה ילדה אחרת, גאונה, עם אפס יכולת בניהול זמן ובסדר וארגון. מישהי מסודרת ושיטתית יכולה להצליח מאוד בתפקידים מסוימים, גם אם היא לא גאונה. יש בצה"ל גם מח"טים שהם לא גאונים, אבל יש להם יכולות סדר וארגון טובות".
תא"ל שני חושף כי צה"ל בוחן בימים אלה את האפשרות לקיים מיון תעסוקתי ללוחמי צה"ל לפני גיוסם, וכעת מתקיים פיילוט בקרב כ־250 צעירים המיועדים לתפקידי לחימה. "כדי להיות לוחם ביהל"ם צריך מוטוריקה עדינה, טנקיסט צריך חלוקת קשב גבוהה יותר מאשר לוחם חי"ר", מציין רח"ט תומכ"א הפורש.
במסגרת שינוי שיטת המיון, בשנה האחרונה החל צה"ל לראשונה לראיין גם נשים בלשכות הגיוס, והצעירים אף מתבקשים לענות על שאלון תחביבים כדי לאפשר לצה"ל לדעת אם הם ניחנים בכישורים מיוחדים. "אם מישהו מטיס טיסנים מגיל קטן, שילך למערך הכטמ"מ", אומר תא"ל שני. "אם מישהו מפרק טרקטורים, שילך ליחידות מיוחדות שצריכות כישורים כאלה. השאיפה שלנו היא להביא את החייל הנכון למקום הנכון. כך השיבוץ יהיה מדויק יותר, והאפקטיביות המבצעית של צה"ל תתחזק".
בשנים האחרונות צה"ל מצוי תחת מתקפה בגלל שילוב הנשים, ובעיקר שילובן במערך הלוחם. אפילו נטען ששירות הנשים מחליש את האפקטיביות המבצעית של צה"ל. מה עמדתך בנושא?
"המתח בסוגיית שירות הנשים תמיד קיים בגלל המרכיב החברתי במדינת ישראל. יש אנשים שעובדים בליבוי המתח הזה, כל מיני ארגונים שזו האג'נדה שלהם. אני לא חושב שבתוך הצבא יש כזה מתח. זה פשוט קשקוש ששירות הנשים מחליש את צה"ל. שירות נשים בתפקידי לחימה מחזק את צה"ל. שילובן במערך הלוחם הוא הצלחה בלתי רגילה".
אבל שילוב הנשים בחיל השריון נכשל.
"היה פיילוט שהשתתפו בו היקף קטן מאוד של נשים. החלטנו שבנות לא תשולבנה בשריון כי אין צורך בזה, וצריך אותן יותר במקומות אחרים שלא ידענו מראש שנצטרך אותן בהם. זה לא אומר שבנות לא יכולות להיות טנקיסטיות אם הצבא יחליט שצריך אותן שם. מצד שני, אני מתקשה לראות בנות בחטיבות החי"ר הגדולות (דוגמת גולני והצנחנים) כי לא צריך, וגם כי עדיין לבנות פיזיולוגיה אחרת מבנים".
הרחבת שירות הנשים ביחידות הקרביות בצה"ל היתה בין השאר חלק מהמענה הצה"לי לקיצור שירות הגברים מ־36 חודשים ל־32. במשך תקופה ארוכה נערך צה"ל לקיצור הזה, יש שיגידו שלא בצורה המיטבית, אך כעת, שנה וארבעה חודשים לאחר שהשתחרר המחזור הראשון ששירותו קוצר, צה"ל מצליח להתמודד עם המצב שנכפה עליו. "קיצור השירות מאחורינו", קובע תא"ל שני. "הצלחנו להתמודד איתו באמצעות שילוב נשים במערך הלוחם, קיצור מסוים בהכשרות, החתמנו לוחמים לקבע, גייסנו יותר חרדים. ולמרות זאת, סד"כ (סדר הכוחות; ל"ש) צה"ל עדיין מצומצם יותר, היחידות הלוחמות קטנות יותר מבעבר".
בחוק נקבע שבקיץ 2020 הבנים יתגייסו ל־30 חודשים בלבד. להערכתך, צה"ל יוכל להתמודד עם קיצור שירות של חודשיים נוספים?
"ראש הממשלה סיכם שנושא קיצור השירות הנוסף יובא לדיון בקבינט, והצבא צריך להגיד מה עמדתו. יש צוות שבוחן את זה ואמור להמליץ לרמטכ"ל. אני חושב שנוכח האתגרים של צה"ל, כפי שאני מבין אותם, בעת הזו קיצור שירות נוסף מורכב מאוד ליישום ולא נכון. הוא יביא לכך שהמצבות הממוצעות ביחידות הלוחמות ובמערך הטכנולוגי יהיו נמוכות יחסית, והפער שנוצר במארס 2018 ימשיך להיגרר".
בצה"ל מדברים על גידול דמוגרפי באוכלוסייה, שיביא לכך שבעוד כעשור יהיה גידול של כ־17 אלף במספר המתגייסים. למרות זאת, עדיין לא נכון לקצר שירות?
"זו לא אמירה רצינית להגיד שצריך להתנגד לקיצור שירות מעתה ועד עולם, אבל צריך לחכות עם זה עוד כמה שנים, לראות שבאמת יש גידול דמוגרפי ושיש מענה לצורכי הצבא. ייתכן שהצבא צריך לבחון קיצור שירות לחלק מהאוכלוסייה, ואולי לתגמל את מי שלא מקצרים את שירותו. צריך לחשוב על מודלים אחרים. אסור לוותר על מודל שירות לכולם ומודל צבא העם".
לאור הגידול הדמוגרפי הצפוי, והעובדה שבצה"ל יש לא מעט אבטלה סמויה, האם צריך, לדעתך, לגייס את החרדים לצה"ל?
"זו לא שאלה לצה"ל אלא למדינת ישראל. החרדים שמתגייסים היום לצבא עושים עבודה יפה. יכול להיות שהצבא יכול להסתדר בלעדיהם, אבל הצבא לא יכול לבוא ולהגיד שיש מגזר שלם שלא צריך אותו. הם משולבים גם בגבעתי, בצנחנים, ביחידות טכנולוגיות. יש בהחלט מקום לעוד חרדים בצה"ל. באשר לגידול הדמוגרפי, אם לא יהיה שינוי בעניין גיוס החרדים, יתגייסו לצה"ל רק 70 אחוזים מבני הנוער, במקום 74 אחוזים היום.
"בשנתיים האחרונות שבהן הוצבו לצה"ל יעדי גיוס לחרדים לא עמדנו ביעדים, אבל אם לפני עשור גייסנו 300 חרדים בשנה, היום אנחנו מגייסים 3,000. המגמה היא לא בגלל חוק או אכיפה, אלא בגלל שינויים בחברה החרדית. בחברה החרדים מבינים היום שאפשר להתגייס לצה"ל ולהישאר חרדים".
"חייל טוב הוא חייל שטוב לו"
יש שטוענים ש"מודל צבא העם" אנכרוניסטי. כבר כיום צה"ל הוא צבא "חצי העם", כי מחצית מהאוכלוסייה - בעיקר ערבים וחרדים - לא מתגייסת.
"להגיד שצה"ל הוא צבא 'חצי העם' זו פשוט דמגוגיה. הנתון הזה כולל את ערביי ישראל, והם אף פעם לא התגייסו לצבא בהתאם להחלטה של מדינת ישראל. אם מסתכלים על האוכלוסייה שאינה ערבית, הסיכוי להתגייס לצה"ל הוא 74 אחוזים. ואם לא מדובר בערבי או בחרדי, 87 אחוזים מהאוכלוסייה מתגייסת לצה"ל. את רוב הציבור במדינת ישראל לא מעניין שערבים לא מתגייסים, לחלק אכפת שהחרדים לא מתגייסים. אבל כש־87 אחוזים מהציבור הלא חרדי ולא ערבי מתגייס, זו דמגוגיה לומר שצה"ל הוא צבא 'חצי העם'".
לאור השינויים הדמוגרפיים הצפויים, יש שסבורים שמעבר לצבא מקצועי הוא בלתי נמנע.
"צבא מקצועי הוא מצב שבו רק מי שרוצה לשרת - משרת. זה אסון לצה"ל ולמדינה. צה"ל נהנה מאיכות גבוהה של אנשים בגלל חובת השירות. אם לא היתה חובת גיוס, מי שהיה מתגייס הם רק אנשים שהיו רואים בצבא את עתידם הכלכלי. היתרון הגדול של הצבא הוא אנשיו. אנחנו צריכים לעשות שינוי ולהתאים את יכולות הנוער לתפקידיהם בצבא. להביא את החייל הנכון למקום הנכון. חייל טוב הוא חייל שטוב לו. מי שלא חושב כך הוא דינוזאור שלא מבין את פני הדור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו