עצומת חברי הליכוד כי בנימין נתניהו הוא המועמד היחיד שלהם לראשות הממשלה, למרות החוכא והאטלולא שעשו באופוזיציה מהמהלך, עומדת בטווח הלגיטימי של קמפיין בחירות מפלגתי. בחודשים האחרונים ויתרו בשמאל על הוויכוח האידיאולוגי ועל הפערים בהשקפת העולם בינם לבין הימין, והלכו ישירות על ראשו של ראש המחנה, מתוך כוונה להפריד בינו לבין מחנהו.
זה לא אתם, הם מסבירים לאנשי הימין, זה הוא. תיפרדו ממנו ונוכל לחיות יחד בשלום. "הצהרת הנאמנות" של חברי הליכוד השבוע אינה תקפה חוקית ולא תעמוד בשום מבחן מעשי אם תגיע לשם, אבל היא כן עשויה להעביר מסר מהליכוד לשמאל שלא קנה את הבלוף.
בינתיים ההיסטוריה רצופה המוני בכירים לשעבר שלעגו לנתניהו שהוא פרנואיד, רגע לפני שהביט בהם נעלמים לתהום הנשייה של אנשי הציבור הנשכחים.
הציבור לא מעוניין בממשלת אחדות
אבל למרות הצהרת הליכודניקים, משהו בקמפיין השמאל מתחיל לחלחל. העובדה שכל עוד נתניהו בראש הליכוד, ניצחון מחנה הימין כמעט מובטח, מתחילה להישכח בקרב תומכיו.
עוד בנושא:
ליברמן־לפיד תקועים בשנאות האתמול
סערת ליברמן והסרטון נגד החרדים
אסטרטגיית הליכוד נגד ליברמן: "מנציח את בעיית העולים"
נתניהו מגיב לסערת הסרטון: "ההסתה של לפיד מנוסחת בנימה אנטישמית"
קמפיין השמאל על כך שנתניהו נטל, לא היה יכול להצליח לעולם בזכות עצמו. את הרוח הגבית שלו הוא מקבל מנתניהו עצמו. מחוסר ההכרעה ברצועת עזה. מפינוי חאן אל־אחמר המבושש לבוא. וגם בשל המו"מ לצירוף מפלגת העבודה לקואליציה, שלא צלח בסוף. לכל אירוע יש הסבר, אולי אפילו כזה שיניח דעתם של רבים, אולם ההצטברות עשויה להגיע למסה קריטית. לתחושת חמיצות. אולי אפילו אכזבה.
דוחף לאחדות, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן // צילום: אורן בן חקון
הדרך לתקן את המצב, ויש עוד הרבה זמן לתקן, גם היא עוברת דרך הצהרת נאמנות. הצהרת נאמנות לערכי הימין ולקואליציית ימין. לרגע היה נדמה שהציבור רוצה ממשלת אחדות.
אולם הסקרים האחרונים לימדו אחרת. רוב הציבור מעוניין בקואליציית ימין, בראשות נתניהו. גם ראש הממשלה מדבר על קואליציית ימין ושלילת ממשלת אחדות, אולם התחייבות נחרצת יותר, ברורה יותר, שלו ושל שאר מרכיבי הקואליציה העתידית המתוכננת, תוכל לטשטש את הרושם כאילו יש כוונה אחרי הבחירות לערב בין בשאינו מינו, ימין ושמאל.
הצהרת הנאמנות צריכה להיות אפילו נחרצת יותר. ולכלול התחייבות למינויים מתאימים, כמו שרים שלא יהססו לבצע מדיניות ימין בתחום המשפטים, הביטחון והחוץ. שותפות קואליציוניות שיקדמו בנייה נרחבת ביו"ש, יעמדו בתוקף מול מרכיבים בעייתיים, אם יהיו, בתוכנית מדינית אמריקנית, ויגבו מהלכי סיפוח והחלת ריבונות בכל חלקי ארץ ישראל.
כל אחד בכחול לבן מתבצר במטהו. יאיר לפיד // צילום: דודו גרינשפן
הנתק בכחול לבן
עוד מי שלא יזיק אם יצהירו אמונים זה לזה, הם חברי כחול לבן. בלי להיכנס לשאלה אם הסרטון של יאיר לפיד בעל נימה אנטישמית או לא, עצם שחרורו לאוויר בלי ששיתף את שאר בכירי המפלגה, לפחות לטענתם, מעיד על עוצמת הניתוק ביניהם.
זה כבר לא כחול ולבן המשמשים יחדיו, אלא כל אחד מתבצר בצבעו, במטהו ובאנשי האסטרטגיה שלו. בני גנץ ויאיר לפיד היו אולי חולמים שחברי הסיעה יחתמו להם כמו לנתניהו, אולם בצר להם לא נותר להם אלא ללגלג עליו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
