גופשטיין ומרזל נפסלו מלהתמודד בבחירות

ביהמ"ש העליון קבע: שני מועמדי עוצמה יהודית פסולים מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-22 • מועמדותו של איתמר בן גביר אושרה, כמו גם התמודדות הרשימה

מרזל וגופשטיין // צילום: אורן בן חקון

בית המשפט העליון פרסם היום את פסק הדין בהליכי הערעור על החלטות ועדת הבחירות המרכזית, בעניין פסילת מועמדים ורשימות מהשתתפות בבחירות לכנסת ה-22.

בית המשפט קיבל פה אחד את הערעור בעניינו של מועמד עוצמה יהודית, בנצי גופשטיין, וכן קיבל ברוב דעות (כנגד דעתו החולקת של השופט סולברג) את הערעור בעניינו של ברוך מרזל, גם הוא מועמדה של עוצמה יהודית, וקבע כי שניהם מנועים מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-22.

בית המשפט דחה פה אחד את הערעור בכל הנוגע לראש רשימת עוצמה יהודית, עו"ד איתמר בן גביר, וכן את הערעור הנוגע לאי-פסילתה של רשימת "עוצמה יהודית" בכללותה. כמו כן, נדחה פה אחד הערעור על החלטת ועדת הבחירות שלא לפסול את "הרשימה המשותפת" מלהתמודד בבחירות.  

את חוות הדעת העיקרית כתבה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. ההחלטה לקבל פה אחד את הערעור שהוגש בעניינו של גופשטיין ולמנוע את השתתפותו בבחירות התקבלה על בסיס עשרות ראיות המעלות תמונה ברורה, שמראה כי בהתבטאויותיו הרבות ובמעשיו, כמי שעומד בראש ארגון להב"ה, מסית גופשטיין באופן שיטתי לגזענות נגד הציבור הערבי באופן המצוי הרחק בעומק האזור האסור של הסתה לגזענות. 

כן נקבע, כי גופשטיין מציג את הציבור הערבי בהכללה כאויב וכמי שאין לקיים עמו כל מגע העשוי להתפרש כדו-קיום, ובכלל זה הוא קורא שלא להעסיק ערבים, לא לאפשר להם דיור בשכנות ליהודים וכן להימנע מיצירת כל סוג של קשר עמם. התבטאויותיו, כך נפסק, מגלות נקודת שפל חדשה בשיח הגזעני אשר כמותה לא ידענו בעבר, וגופשטיין אף הצהיר שהוא אינו מתחרט ואינו חוזר בו מן הדברים. 

במקרה שלו היו חילוקי דעות. מרזל // צילום: אורן בן חקון

באשר להחלטה לקבל ברוב דעות את הערעור שהוגש בעניינו של מרזל, נקודת המוצא הייתה כי מרזל אינו חולק למעשה על כך שהראיות שהוצגו בעניינו חוצות את הקו האסור ומהוות הסתה לגזענות, אך טען כי יש לייחס משקל מכריע לכך שלדבריו: "מדובר בפליטות פה", או בדברים אשר יוחסה להם משמעות חמורה מכפי שהתכוון, וכי מכל מקום אין בכוונתו להתמיד בהתבטאויות מסוג זה. 

עם זאת, בהינתן העובדה שסוגיית פסילת מועמדותו של מרזל מלהתמודד בבחירות כבר נדונה בעבר, וגם אז טען כי שינה מדרכיו וכי הוא מקבל עליו את "כללי המשחק הדמוקרטיים", אך בפועל התמיד בהתנהלות שיש בה משום הסתה לגזענות, נפסק כי יש לייחס להצהרות דומות מטעמו עתה משקל נמוך ביותר, אם בכלל. עוד נקבע כי התמונה המצטיירת מעיון ברצף ההתבטאויות של מרזל לאורך השנים היא תמונה הצבועה בצבעים עזים, ברורים וחד-משמעיים של הסתה לגזענות.  

השופט סולברג, בדעת מיעוט, סבר כי אין להורות על פסילת מועמדותו של ברוך מרזל. השופט  סולברג קבע כי הודאתו של מרזל כי כשל בלשונו מעידה כי ייתכן שיש כנות בדבריו על חרטה, ואולי אף מעידה על שינוי אורחותיו לעתיד לבוא, וכי על הספק לפעול לזכותו של מרזל. 

לטענת סולברג, כאשר על הפרק עומדת פגיעה אנושה בזכות החוקתית לבחור ולהיבחר, ומניעת השתתפות בבחירות לכנסת, מוטב שלא להשתמש בזכות הפסילה אלא אם כלו כל הקיצין. כאמור, בסופו של דבר נותר השופט סולברג בעמדת מיעוט, וכמו במקרה של גופשטיין, נלקחה גם ממרזל הזכות להתמודד בבחירות. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר