מזרן תיכון חדש

בערב שישי חם אחד של חודש אפריל בשנה שעברה, נערכה במסגרת האירועים אשר סבבו את אליפות אירופה בג'ודו בתל אביב, ארוחת ערב במלון בוטיק בתל אביב. מצד אחד של השולחן ישב מריוס ויזר, יו"ר איגוד הג'ודו הבינלאומי, ומהצד האחר המארח, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי אלכס גלעדי.

השיחה היתה נעימה אבל הדברים היו ברורים. גלעדי הבהיר לוויזר שלא יכול להיות שהעולם הערבי ימשיך להחרים את תחרויות הג'ודו שבהן משתתפת ישראל, ושהוועד האולימפי הבינלאומי לא יוכל להמשיך לעמוד מנגד כאשר תופעות של החרמות וחרמות עדיין מתקיימות במאה ה־21.

שרשרת האירועים שתחל בעקבות השיחה הזו תשנה את פני הג'ודו העולמי ואולי את הספורט האולימפי כולו, כאשר הפרק האחרון אשר נכתב בסיפור המרתק הזה התרחש השבוע כאשר סעיד מולאי, הג'ודאי האיראני הטוב ביותר בעולם במשקל של 81 ק"ג, הודיע שערק מאיראן לדירת מסתור בגרמניה לאחר שלטענתו, "הורו לי להפסיד בחצי גמר אליפות העולם כדי לא לפגוש את הישראלי, שגיא מוקי".

"מריוס ויזר הוא ידיד אמיתי של הג'ודו בישראל", מסביר משה פונטי, יו"ר איגוד הג'ודו הישראלי ומי שנחשב לאדם הקרוב ביותר לאיש הכי חזק בג'ודו העולמי. "אבל צריך לזכור שהספורט האולימפי, והג'ודו בתוכו, מתנהל עם רוב של העולם הערבי. לכן כל צעד שנעשה, כל החלטה שנלקחת על ידיו, בטח כזו שתומכת בישראל או לטובת הספורטאים הישראלים, צריכה להיעשות בצורה חכמה ורגישה".

המוח הרומני

ויזר הוא כיום הדמות הבולטת ביותר בספורט האולימפי ביחסה לישראל. הוא גרם לכך שהספורטאים הישראלים יוכלו להתחרות בקטאר תחת הדגל הישראלי ועם "התקווה" ברקע, כאשר מירי רגב בוכה למרגלות הפודיום. הוא איים על מדינות ערביות שאם לא יאפשרו לספורטאים ישראלים להתחרות בארצן, הן לא יקבלו את האירוח לתחרויות, ובעיקר הביא לישראל את אליפות אירופה וכן תחרות גרנד פרי יוקרתית, שנערכה בישראל בינואר השנה ותיערך גם בשנה הבאה נוכח ההצלחה של הפעם הקודמת.

אז מי הוא בעצם מריוס ויזר, והאם באמת הוא ופונטי הישראלי היו "המוח מאחורי מבצע ההברחה של מולאי שתוכנן בקפידה עוד לפני אליפות העולם ביפן", כפי שטענה השבוע התקשורת באיראן. 

ויזר הוא איש עסקים ממוצא רומני המתגורר בבודפשט. על פי התקשורת הרומנית, ויזר לא מורשה להיכנס חזרה לרומניה, נוכח בעיות "כאלה ואחרות" עם גורמי הממשל הרומניים. כג'ודאי לשעבר, הוא פנה מהר מאוד לעסקים והפך למולטי־מיליונר מעיסוקים שונים. הג'ודו, כאחד מענפי הספורט האהובים על שליטים בעולם, מוולדימיר פוטין ועד נשיא מונגוליה בטולגה קלטמה, פתח עבורו דלתות שעולם העסקים והכסף הגדול לא עזרו לפתוח.

כל הכתבות ב"ישראל השבוע"

פונטי קישר אותו גם עם שרת הספורט הישראלית, מירי רגב, והשניים הפכו לידידים. עובדת היותו ציוני נלהב קשורה כמובן גם ליחסיו עם פונטי. האם השניים באמת תכננו בחדרי חדרים את מבצע מולאי? פונטי צחק השבוע כששאלנו אותו את השאלה. "מריוס ויזר דואג לג'ודו העולמי ולקח את סיפור מולאי באופן אישי, כי מדובר פה בספורטאי שהיה צריך עזרה. האם היתה תחושה באוויר שמשהו כזה הולך לקרות? אני חושב שכל מי שמעורב בג'ודו העולמי הבין שיש סיכוי שזה יקרה".

התשובה הדיפלומטית של פונטי היא בהחלט נכונה. בשנתיים האחרונות העיתונות האירופית דיווחה על כך שג'ודאיות אירופאיות מסרו לה שהאיראני לא מסתיר את רצונו לערוק למערב, אך פוחד מכך ששום מדינה לא יכולה לערוב לביטחונה של משפחתו, ולכן הוא מתעכב עם ההחלטה. כאשר עלה בחצי גמר אליפות העולם ללא מאמנו לצידו, בחדרי ההלבשה בטוקיו חלק מהג'ודאיות הבינו כבר מה מתרחש.

"המשימה שלי היא שמולאי יתחרה במשחקים האולימפיים". ויזר (משמאל) // צילום: אי.אף.פי

"אני רועד מפחד"

"הוא ערק" נשמעו המילים בכמה שפות שונות. שומרי ראש מטעם ויזר דאגו לכך שהצוות האיראני, כולל מאמנו של מולאי, לא יכלו להתקרב לטאטמי (מזרן התחרות), ומייד לאחר יום הקרבות, המבצע המסובך יצא לדרך.

ויזר דאג לעקוב אחר ההתפתחויות באופן אישי, וכשהאיראני נחת בנמל התעופה בפרנקפורט והועבר לדירת המסתור, סיפר ויזר לעיתונות היפנית כל מה שהיה יכול לספר. עם זאת, הסיפור הזה רחוק מלהסתיים. מולאי סיפר בדמעות שהוא "רועד מפחד. גם אם השלטון האיראני יסכים לקבל אותי בחזרה, אני מפחד ממה שיקרה לי ולמשפחתי". 

בשבוע האחרון קיבל מולאי הצעות מכמה מדינות אירופיות לייצג אותן במשחקים האולימפיים בטוקיו בקיץ הבא, אבל הדבר כרוך בכך שמולאי יתחיל מאפס ויאבד את הניקוד והדירוג שלו, ויאבד סיכוי ממשי למדליה אולימפית. הדבר מוביל לכך שהאיראני יתחרה בשנה הבאה תחת דגל המשלחת האולימפית וייצג את משלחת הפליטים.

"החיים מלאים בהפתעות"

במשחקים האולימפיים בריו 2016, התחרתה משלחת הפליטים והורכבה מספורטאים מסוריה, דרום סודאן, אתיופיה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (באליפות העולם באתלטיקה שתחל בסוף החודש בקטאר, ישתתפו שני מבקשי מקלט מדארפור אשר חיים ועובדים בישראל, אך לא יכולים לייצג את המדינה בתחרויות בינלאומיות).

השבוע, בשיחה פרטית עם מקורבים אליו, אמר ויזר: "זו המשימה שלי - שהוא, מולאי, יגיע למשחקים האולימפיים ויתחרה. חלק מהתפקיד שלי כיו"ר איגוד הג'ודו העולמי הוא גם להגן על הספורטאים שלי, לעיתים בכל מחיר. אם צריך שמולאי יתחרה תחת משלחת הפליטים, אז הוא יעשה את זה ויקבל את התנאים הכי טובים עד למשחקים האולימפיים". בכך הודה למעשה ויזר שהוא ערב אישית לביטחונו של הג'ודאי.

עכשיו נותר לנו רק לדמיין את הקרב על מדליית הזהב בינו לבין שגיא מוקי הישראלי, באולם הג'ודו בטוקיו, העתיק ביותר בעולם. איזה סיפור זה עוד עשוי להיות, כאשר שני הספורטאים הללו יסמנו עתיד חדש לא רק לספורט העולמי, אלא אולי למזרח התיכון כולו.

"כל מה שמתרחש זה חלק מהחיים, והחיים מלאים בהפתעות", סיכם היו"ר ויזר את ההתרחשות שממשיכה להסעיר את הספורט האולימפי גם בסוף השבוע הנוכחי. "עוד הפתעות יכולות להתרחש, זה בטוח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו