"בראשית השנה האחרונה חשבנו שחלון ההזדמנויות של המב"מ (המערכה שבין המלחמות) מצטמצם, וחיל האוויר יצטרך להפחית את פעילותו ברחבי המזרח התיכון. אבל המציאות והאינטרסים השונים הוכיחו אחרת, ובפועל, זו היתה השנה עם הפעילות המבצעית הכי אינטנסיבית מאז החלה המב"מ, עם מאות תקיפות". כך אומר מפקד בסיס רמון, אל"מ ג'. לדבריו, "קצב הפעולות שלנו נובע מהאתגרים שהצד השני מעמיד לנו".
המב"מ הוא שם הקוד של צה"ל לשורת פעולות התקפיות ואחרות בתקופה שבין המלחמות, שנועדו להרחיק מלחמה. המב"מ החלה באופן רשמי בראשית שנת 2013, בעת שבני גנץ היה הרמטכ"ל, ואלוף־משנה ג' ראש ענף עומק בחיל האוויר, ומתוקף כך אחראי למב"מ בחיל האוויר. התפיסה כולה הוסדרה באופן רשמי על ידי הרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט. מאז תקפה ישראל מאות פעמים ברחבי המזרח התיכון, בעיקר בסוריה, ובשנה האחרונה דווח בכלי תקשורת זרים על הרחבת הפעילות לזירות נוספות, כמו יעדים איראניים בעיראק. "במקום מלחמה גדולה כל עשור, עכשיו כל שנה יש עשירית מלחמה, מחלקים את המלחמה לתשלומים", מסביר אל"מ ג'.
כמעט כל פעולות המב"מ שמבצע צה"ל נותרות עלומות. במקרים נדירים נוטלת ישראל אחריות לפעולותיה, ואז לרוב מתחיל ויכוח ציבורי בשאלה אם היה נכון להסיר את מעטה העמימות.
לאחרונה, באותה יממה שבה דווח שצה"ל תקף את הרחפנים האיראניים בסוריה, דווח גם כי ישראל תקפה בדאחייה בלבנון רכיב בפרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה, שמהווה קו אדום מבחינתה. על פי הדיווחים, בישראל חששו כי המתקן יועבר בתוך זמן קצר למקום אחר שיקשה מאוד את תקיפתו. צה"ל ממעט עד כדי נמנע לחלוטין מתקיפות בשטח לבנון, מתוך הנחה שפעולות מסוג זה עלולות להצית עימות נרחב עם חיזבאללה. אל"מ ג' מדגיש כי פעילות בלבנון היא "עניין של החלטה" בלבד. לדבריו, "אין לנו מגבלה מקצועית לתקוף בלבנון, אבל הטעות הכי גדולה במב"מ היא להידרדר למלחמה".
"נדע להתמודד עם S-300"
אל"מ ג' (43) מלווה את פעילות המב"מ בחיל האוויר מראשיתה. לאחר ששימש ראש ענף עומק בחיל האוויר, היה בין השאר ראש מחלקת התקפה בחיל, ועסק באינטנסיביות בכל הפעילות המבצעית בחיל.
בשנה וארבעת החודשים האחרונים הוא מפקד על הבסיס שממנו מתבצע חלק ניכר מהפעילות ההתקפית של חיל האוויר. לא יהיה זה מופרך לומר שבסיס רמון הוא הבסיס עם הכוח ההתקפי הגדול ביותר במזרח התיכון. מבחינת אל"מ ג', השלטים ברחבי הבסיס, ועליהם "עוצמה בלב הנגב", מבטאים הכל. "בשנה האחרונה יצאו מכנף 25 (בסיס רמון) מאות גיחות, עם מאות חימושים. מתוך זה, רק חלק קטן פורסם בתקשורת", הוא מציין.
"בלי לפגוע בקודמי בתפקיד, הרבה מאוד תהליכים הבשילו בקדנציה שלי בתפקיד. היום יש בבסיס מערכות נשק פורצות דרך, מערכות ייחודיות שיש רק בבסיס רמון. הן מותאמות בצורה פנטסטית למב"מ".
אחד מלילות הלחימה האינטנסיביים יותר שהתרחשו בזמן כהונתו של אל"מ ג' כמפקד בסיס רמון היה בינואר השנה, לאחר שהאיראנים ירו שתי רקטות לחרמון. ממרבית בסיסי חיל האוויר המריאו בין 4 ל־5 מטוסי קרב לתקיפת מטרות איראניות בסוריה, אך מבסיס רמון המריאו בזה אחר זה יותר מטוסי קרב חמושים.
מערכת S-300 רוסית (מימין) // צילום: אי.פי.אי
"אני יודע לדרוך את המערכת בכמה שעות. פעם לאחר המראה של 20 מטוסי קרב חמושים היינו עוצרים את פעילות הבסיס, מתחקרים. עכשיו רק דחינו גיחות אימונים משעה 10 בבוקר ל־12 בצהריים כדי לאפשר לפקחי המגדל לישון קצת לאחר הלילה", ציין.
בפברואר 2018 נפל מטוס סופה שהמריא מבסיס רמון כתוצאה מאש נ"מ סורית. עד כמה ירי הנ"מ הסורי מאיים על מטוסי החיל?
"נפילת הסופה נגרמה בעקבות טעות אנוש של הטייסים. כמות הטק"א (טילי קרקע־אוויר) ששוגרו בשנה האחרונה מסוריה לא נראתה גם במלחמות. שוגרו מאות טילים. הם יורים כל מה שיש להם, ולא מנסים לשמור משהו ליום פקודה. אבל שיטות הפעולה שלנו מאפשרות לנו לפעול בצורה בטוחה גם בזירה הצפונית. צריך להיות שינוי מהותי מאוד כדי שבאמת נוגבל".
אם מערכת ה־300-S הרוסית שהגיעה לזירה תועבר בסופו של דבר לידיים סוריות, העליונות האווירית של ישראל בזירה תיפגע?
"במקרה הצורך אנחנו נדע להתמודד עם ה־300-S. חופש הפעולה של חיל האוויר הוא אחד הדברים החשובים לנו, וכמובן לצמרת הצבא ולממשלה".
עד כמה הנוכחות הרוסית בזירה, במיוחד מאז הפלת המטוס הרוסי על ידי אש נ"מ סורית בספטמבר אשתקד, פוגעת בחופש הפעולה של חיל האוויר?
"הנוכחות הרוסית מחייבת אותנו לשימוש בטכניקות שונות וביצירתיות. אבל בכל מקום שרצינו להיות אפקטיביים, היינו. לנפילת המטוס הרוסי אין קשר להתנהלות שלנו, ואין קשר בין הטיסה שלנו לבין הירי הסורי. אנחנו לא רוצים חיכוך עם הרוסים".
עצרתם פעילויות בשל הנוכחות הרוסית בזירה?
"בכמה מקרים עצרנו פעילויות שכבר היו באוויר. למשל, אם מטוס רוסי נכנס לטווח מסוים, או אם לא התקיימו 100 אחוז מהתנאים שהגדרנו לעצמנו ביציאה לדרך".
מערכת המב"מ המשומנת אמנם עובדת היטב, אך כפי שגם מעיד אל"מ ג', אין משמעות הדבר שבצמרת מערכת הביטחון לא ניטש ויכוח חריף בנוגע ליעילותה ולנחיצותה. המתנגדים להמשך הפעילות ההתקפית של צה"ל במסגרת המב"מ סבורים כי הפעילות הצה"לית מייצרת "חיכוך מבצעי" שחושף את יכולות צה"ל, גורם לצד השני להשתפר, ובסופו של דבר, הפעילות רק מעכבת, ולא עוצרת, את התעצמות הצד השני.
"תהליך של התעצמות כמו של חיזבאללה מ־2006, ניתן לעכב ולשבש, אבל ב'אנד סטייט' הפעילות שלך לא מאוד תשנה. האויבים מאתגרים מאוד ותהליך הלמידה שלהם משוגע", מודה הקצין הבכיר. "השיטות שבהן השתמשנו בתחילת הדרך לא רלוונטיות היום. אם נניח פעם הייתי ממריא, טס בגובה ותוקף מה שאני רוצה, היום בשנייה שאני אעשה את זה הצד השני יידע את זה בתוך דקות, והמטרה תיעלם. אנחנו צריכים תמיד לשפר את השיטות והתחכום שלנו".
לפי אל"מ ג', המתנגדים לגישת המב"מ מציינים עוד כי אם ישראל לא היתה מייצרת "חיכוך גבוה" בזירה הצפונית, ותוקפת, למשל, סוללות הגנה אווירית מסוג SA5, ייתכן מאוד שהמערכות המתקדמות יותר, כמו ה־300-S, לא היו מגיעות כלל לזירה.
מנגד, המצדדים במב"מ, ובהם גם אל"מ ג', סבורים כי התהליכים שהמב"מ מזרז היו מתרחשים ממילא, מה גם שהודות לפעילות המבצעית הצה"לית נשמר חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי. "אני לא יודע אם היינו יכולים לאסוף (מודיעין; ל"ש) בלבנון בצורה שבה אנו אוספים היום, אם לא היינו פועלים בדרך הזו מאז 2013. אם הם היו מצטיידים במערכות הגנה אווירית, והיו לפתע מחליטים שאין יותר טיסות שלנו בשמי לבנון, זה היה מקשה. היום אין להם את היכולת לקבל החלטה כזו, להגן על שמי לבנון", ציין. מצד שני, לדבריו, "היעד הראשון במב"מ הוא לא להידרדר למלחמה, למעט במקרה של חציית קו אדום".
קו אדום שכזה הוא, למשל, הצטיידות הצד השני בגרעין. האם ועד כמה ירדה המוכנות הצה"לית להתמודד עם הגרעין האיראני בעקבות חתימת הסכם הגרעין? והאם בעקבות פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין שינה החיל את סדרי העדיפויות שלו?
"אנחנו לא מזניחים כשירויות של חיל האוויר. יש מקומות שבהם חיל האוויר הוא בלעדי, והחיל לא יכול להרשות לעצמו לרדת מרמת מוכנות מסוימת, לא משנה מה המתאר התקציבי. אבל חלק מהדברים ממתינים להבהרות הפוליטיות".
לאחרונה דווח בתקשורת הזרה שחיל האוויר פועל בזירות נוספות, רחוקות יותר, כמו עיראק. מה חלקו של בסיס רמון בפעילויות הללו?
"אין מקום ברחבי המזרח התיכון שצה"ל נמצא בו ובסיס רמון לא. את יכולה להניח שפעלנו בכל הזירות שהרמטכ"ל מדבר עליהן. כשהוא אומר 'צה"ל פועל', ניתן להניח שלא הצנחנים הם שהגיעו לשם".
תוכנית שירות מיוחד ברמון
הסברה הרווחת היא שאת פעילות המב"מ מבצעים מטוסי הקרב, אך גם למסוקי הקרב ברמון יש חלק לא מבוטל בפעילות המבצעית של החיל. מפקד בסיס רמון מציין כי השנה האחרונה היתה גם השנה עם הכי הרבה פעילות מבצעית של מערך המסק"ר שלא בזמן מלחמה, ובמהלכה שוגרו הכי הרבה טילים ממסוקי קרב.
עד כמה מערך המסק"ר פעל בשנה האחרונה במקומות כמו מצרים?
"אין תגובה. אבל את יכולה להניח שבכל מקום שחיל האוויר נמצא בו, גם בסיס רמון נמצא".
למרות העיסוק המבצעי בבסיס חיל האוויר ברמון, אחד האתגרים המורכבים שעומדים לפתח מפקד הבסיס הוא אתגר כוח האדם. מלבד בסיס חיל האוויר עובדה שנמצא ליד אילת, בסיס רמון הוא בסיס חיל האוויר המרוחק ביותר ממרכז הארץ. ברוב מוחלט של הפעילויות המבצעיות היוצאות מהבסיס משתתפים גם אנשי מילואים, שנדרשים להגיע לבסיס המרוחק מדי שבוע.
עד הקיץ האחרון, מרבית אנשי המילואים היו מגיעים לבסיס רמון באמצעות טיסות תובלה מבסיס שדה דב. מאז סגירת הבסיס והעברתו לחצור, המילואימניקים נדרשים לנסוע כמה שעות טובות לאימון השבועי, ובימים אלה הם באים לחיל האוויר בדרישה למצוא פתרון.
"הם רוצים להגיע לטיסה במצב גופני שמאפשר להם לטוס בצורה בטוחה", מסביר אל"מ ג'. "זה אתגר גדול". מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, צפוי לקיים בימים הקרובים דיון מיוחד בעניין בסיס רמון. בין השאר, נבחנות אפשרויות שונות להבאת אנשי צוות האוויר ממרכז הארץ לבסיס המרוחק. במהלך הדיון תידון חבילה כוללת לבסיס רמון, לרבות שדרוג התשתיות, ואולי אף תוכנית שירות מיוחדת למי שיוצב בבסיס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו