"בעזרתנו הצבא יוכל להיות הרבה יותר מדויק"

"קרל פון קלאוזוביץ, אבי תורת הלחימה המודרנית, כתב ששדה הקרב הוא ממלכת אי הוודאות. כמעט 200 שנים לאחר מכן המטרה שלנו היא להפוך את המלחמה לוודאית עד כמה שניתן", כך מסכם תא"ל רמי מלאכי, מפקד החטיבה להתעצמות טכנולוגית־מבצעית (לוט"ם) באגף התקשוב, 28 שנות קריירה צבאית שיבואו בחודש הקרוב אל סיומן. 

"רבות מהאמיתות של סון דזה, קלאוזוביץ והוגים צבאיים דגולים אחרים יישארו נכונות לעד - אבל כורח הזמן מחייב אותנו לבצע את ההתאמות הנדרשות כדי שצה"ל יהיה הצבא הקטלני ביותר ויכניע את האויב במהירות וביעילות האפשרית", אומר מלאכי ל"ישראל היום" בראיון פרישה.

מה הכוונה במונח "התעצמות טכנולוגית־מבצעית", ואיך אתם בסופו של דבר מסייעים בשטח?

"זה בדיוק העניין. אנחנו מבצעים את החיבור הזה בין החילות השונים של צה"ל - היבשה, האוויר והים - ברגעים שהחיבור הזה הכי נדרש, בעיצומה של הפעילות המבצעית. נכון שבתחנות מוניות אומרים 'מי פנוי באלנבי?', או אם תרצה, כשאתה מפעיל אפליקציה אז היא מחפשת לך את המונית הקרובה ביותר? אז אנחנו מאפשרים לצבא לעשות אותו דבר, 'מכרז אש'".

כלומר, מי פנוי או הכי רלוונטי לירות במחבל או לשגר טיל לבית?

"בדיוק. כל הכוחות הרלוונטיים מתקשרים ביניהם באמצעות צ'אט, קבוצת ווטסאפ, שבה אפשר לא רק להעביר מידע אחד לאחר, אלא לקבל מידע מהשטח לרבות תמונות וסרטונים בזמן אמת. כולם רואים הכל - הטנקיסט, הטייס ואנשי הסטי"ל. קשה להפריז בחשיבות של המנגנון הזה גם בהיבט של יעילות מבצעית וכמובן בהפחתת תקלות ונפגעים כמעט לאפס - לאוכלוסייה לא מעורבת של האויב וכמובן לכוחותינו. כולנו זוכרים, למשל, את האירוע הקשה בקרב בג'נין בחומת מגן, שבו כל נושא הקישוריות בין כוחות הקרקע למסוקים לקה בחסר. אנחנו רוצים למנוע ככל הניתן הישנות מקרים כאלו".

אז אתם מתפעלים את המערכת הזו?

"כן, זה הג'וב שלנו - לדאוג לעליונות מידע המהווה מרכיב משמעותי בגילוי אויב ויכולת קטלנית בבידודו ובחיסולו. פעם אגף התקשוב נתפס רק כגורם מסייע, מעין 'בזק' של צה"ל, אבל היום אנחנו לא רק מסייעים אלא משפיעים על ליבת הנושא המבצעי. נגמר עידן התל"קים הגדולים עם החיצים ברוחב הפנטל, היום הפעילות היא סופר ממוקדת מול אויב קטן וזריז שנטמע בשטח אורבני ואנחנו צריכים לחפש אותו. אם המידע לא מגיע לסמל בשטח - פספסנו. עושים את זה באמצעות סגירת אותם מעגלי אש כדי לוודא שהמידע המודיעיני ינוצל לצורך יעילות מבצעית מקסימלית במהירות המרבית". 

הפרסונליזציה של המידע

בשנת 2003, לאחר שסיים שלב נוסף של לימודים אקדמיים, היה מלאכי ממקימי אגף התקשוב. "הקמת אגף התקשוב הוא ביטוי מוחשי להבנה המהירה יחסית של צה"ל שלשדה הקרב העתידי ייכנס הממד הדיגיטלי", אומר מלאכי. "בתקופה שבה הוקם האגף עוד לא היו טלפונים חכמים, אבל האינטרנט כבר נכנס למרבית הבתים בעולם המערבי והיה ברור שהוא יהיה חלק מהעולם החדש, גם בצבא".

בלוט"ם, היחידה שעליה מפקד מלאכי (49), משרתים כ-3,000 חיילים, מהנדסי אלקטרוניקה ומחשב, טכנאים והנדסאים. "אנחנו מובילים את תחילת המהפכה התעשייתית הרביעית בצה"ל", הוא מצהיר, "זו מהפכת הטרנספורמציה הדיגיטלית: הפרסונליזציה של המידע, הביג־דאטה - כלומר היכולת לקחת כמות אדירה של נתונים ולנתח אותם בתוך זמן מינימלי לצרכים שלך. לא רק ארה"ב מעצמה - גם גוגל, פייסבוק ואמזון מעצמות, של מידע. מיקוד המידע קורה כבר היום בתחומי מזון, רפואה, בנקים שרוצים לדעת למי כדאי להציע הלוואות ולמי לא - וכמובן שגם בתחום הביטחון מי שנהנה בתחום הזה מיתרון יחסי יכול אפילו להכריע קרב או מלחמה". 

איך השימוש במידע בא לידי ביטוי?

"פעם היה נהוג לומר - 'אם זה עובד, לא צריך לגעת' - אבל היום אמירה כזו פשוט לא רלוונטית. קח, למשל, תרגיל של פיקוד הצפון. אנחנו חלק בלתי נפרד ממנו - שותפים מלאים בהבנת המעשה המבצעי והמידע. בדיוק כמו שהלוחמים והמפקדים מפיקים לקחים, גם אנחנו מייד כותבים קוד נוסף, בהתאם לצרכים שמתבררים".

אתם מסייעים גם לפעילות ביטחון שוטף?

"כמובן. החי"רניק במחסום יכול לקבל מידע שיש איום קונקרטי מעבר לפינה, ממש בעשר השניות הקרובות, ולהיערך בהתאם. הוא מייד דורך את הנשק ומוכן לקרב. זה יכול להיות הבדל בין חיים למוות". 

איך אתם משיגים את המידע הזה?

"מגוון רחב של חיישנים ושליטה במרחב הקיברנטי. זה מידע שנאסף באמצעות חיישנים והצלבת הררי מידע - הכל כדי לסייע לדרג השטח לדייק את המעשה המבצעי בטווחים של דקות, עשרות שניות ושניות בודדות. אנחנו כמובן לא מחליפים התרעות שב"כ אלא מעניקים שכבה נוספת, קונקרטית יותר".

תיטלו חלק במבצע או במלחמה הבאים?

"בלי להיכנס לפרטים, בעזרתנו הצבא יוכל להיות הרבה יותר מדויק, לדעת למפות ולנטר במהירות האפשרית את מה שצריך מתוך ים הבתים שעומדים מול הלוחמים ובעיקר להשתפר תוך כדי לחימה". 

אז בזכותכם לא תהיינה הפתעות?

"הפתעות תמיד יהיו, אבל על כל הפתעה אחת של האויב, אנחנו נפתיע עשר פעמים, לפחות. זו השאיפה". 

השימוש המוגבר בטכנולוגיה משליך ישראלים רבים למונח השנוי במחלוקת "מפקדי הפלזמות" ממלחמת לבנון השנייה, כשנטען כי הדרג הפיקודי הבכיר ויתר אז על השטח לטובת צפייה בפקודיו דרך המרקע. כמו כן, האלוף (מיל') יצחק בריק, נציב קבילות חיילים לשעבר, גם הזהיר לאחרונה מהסתמכות יתר של הצבא על אמצעים טכנולגיים, לרבות העברת פקודות והודעות מבצעיות בדואר האלקטרוני או בווטסאפ. 

מלאכי מבקש להבהיר כי הטרנספורמציה הדיגיטלית של צה"ל לא נועדה להחליף את הלוחמים - אלא אך ורק לסייע להם. "גם הלוחם האמיץ ביותר יעדיף לדעת היכן ממוקם האויב במקום לנחש את מיקומו ובכך לסכן את עצמו וחבריו", מסביר מלאכי. "בזכות המידע שנספק, המפקדים והלוחמים יידעו באיזה נשק כדאי להשתמש, על איזו גבעה כדאי להסתער ולהכווין לחלון שממנו נורית עליהם אש".

חיזוק לדבריו מקבל מלאכי ממפקדו - האלוף ליאור כרמלי, שהחל מפברואר האחרון משמש ראש אגף התקשוב. כרמלי, בוגר חטיבת הצנחנים, שימש מפקד אגף המבצעים המיוחדים באמ"ן ובאוגוסט 2015 קיבל את הפיקוד על אוגדת איו"ש, בשיאו של טרור הדקירות. במאמר שכתב לאחרונה הוא מסביר כיצד אגף התקשוב מעורב ישירות בפעולה המבצעית. "המציאות שבה האויב משתנה - פועל כנעלם במרחב עירוני, במפלס תת־קרקעי ומאיים על מדינת ישראל בטילים - מחייבת אותנו לדרכי התמודדות חדשות: סגירת מעגלים בזמן אמת והוצאה לפועל של תקיפות מדויקות בתיאום רב־זרועי", טוען כרמלי במאמר שפרסם בכתב העת המקצועי "בין הקטבים". 

ראש אגף התקשוב מתאר כיצד המרחב החכם ותרומתו למאמץ הבט"ש, כפי שהובלו בשנים האחרונות בפיקוד המרכז, "נחוו על ידיי במלוא עוצמתם כמפקד אוגדת יהודה ושומרון, והוכיחו כיצד מימוש הפוטנציאל הדיגיטלי מביא לשינוי משמעותי בתפיסות הפעלת הכוח ובאפקטיביות המבצעית. אם צה"ל יצליח לרתום את הפוטנציאל הדיגיטלי ולעצב את המרחב הקיברנטי, נוכל להפוך את הצבא למכונת לחימה קטלנית יותר, מדויקת יותר ויעילה יותר".

מי שנשאר - תורם ונהנה

מלאכי מסביר במה צה"ל שונה מהותית מצבאות אחרים בתחום הטכנולוגי. "אצלנו יש אלפי מתכנתים 'אין האוס', כחלק בלתי נפרד מהארגון, שהכשרנו בעמל רב להיות הטובים ביותר שיש. אין דבר כזה בעולם. החבר'ה שלנו מסייעים גם לכוחות התמרון ומצד שני אחראים על התרעות צבע אדום. יש היום 1,720 מוקדי התרעה ואנחנו יודעים לדייק שאם טיל ייפול בצפון תל אביב, לא תהיה אזעקה בדרום העיר. יש לזה השלכות אדירות מבחינה תודעתית, מונעים מכל המדינה להיכנס לפאניקה. האחריות האדירה הזו נופלת על כתפי החיילים שלנו".

אתם גם נדרשים להגן על המערכות.

"כמובן, הגנה מפני מתקפות סייבר היא אולי האתגר החשוב ביותר שעומד בפנינו. לכולם ברורים הסיכונים, ולכן אנחנו ב־100% זמינות תמידית. חוץ מזה אנחנו גם פוגשים את מרבית אזרחי ישראל במסגרת הדיגיטציה של רוב מערך הבקשות של מלש"בים, חיילים בסדיר ומילואימניקים. חייל שרוצה למשל לטוס לחו"ל, מזין טופס אוטומטית, כך גם מלש"ב שמעוניין לשנות מועד התייצבות לצו ראשון".

אתה מתקשה להשאיר אנשי קבע איכותיים שאולי מעדיפים את הכסף הגדול באזרחות?

"אני משקיע מאמצים אדירים וחלק נכבד מהזמן שלי בכך, אבל בסופו של דבר השארתי רוב מוחלט ממי שרציתי. מעולם לא נשארו בצה"ל 100% ממי שרצינו, אבל אנחנו יודעים להתמקד באוכלוסיית הליבה ולהביא או להשאיר מתוכה. עם כל הכבוד לרכב היוקרתי ולטיסות, קשה לכמת את הגאווה והסיפוק אחרי מבצע או תרגיל, כשאתה רואה את הערך האדיר לעבודתך".

איך אתה משאיר אנשים בצבא?

"אנחנו יושבים עם כל אדם שרוצים להשאיר ומתאימים לו את התפקיד, כי יש לכל אחד ואחת צורך אחר. בניגוד לתדמית של צבא מקובע, אצלנו כל הזמן מעודדים לחשוב מחוץ לקופסה ולהיות יצירתיים. מי שנמצא אצלנו לא רק תורם אלא גם נהנה". 

בחודש הבא אתה פורש, עם הפנים להיי־טק?

(מחייך) "יש לי עוד הרבה עבודה עד שאעזוב, אחרי זה אני בעיקר רוצה קצת לנוח".  

צה"ל במקום טוב בהיבט העליונות הדיגיטלית?

"בהחלט כן, אנחנו במקום טוב ביחס לצבאות העולם, אבל תמיד נדרשים להיות במקום עוד יותר טוב. בסך הכל אני אופטימי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו