השר אוחנה לא לבד: המקרים שבהם הח"כים ניצלו את החסינות לפרסום דברים אסורים

שר המשפטים אמיר אוחנה ניצל היום (רביעי) את החסינות הפרלמנטרית שלו, כדי לחשוף פרטים על שיטות החקירה שהופעלו על ידי המשטרה כנגד עד המדינה ניר חפץ. הוא עשה זאת למרות צו איסור הפרסום שהוטל על הפרשה על ידי בית המשפט. 

הפעולה הזו של השר, שניצל את חסינותו כחבר כנסת, אינה הפעם הראשונה שבה נציגים של בית הנבחרים הישראלי מנצלים את החסינות שלהם כדי לעקוף הוראות צנזורה או צווי איסור פרסום של בית משפט.

כך או כך, לאור המקרה האחרון, החלטנו לחזור לפרשיות בעבר שבהם ניצלו חברי כנסת את הבמה במליאה לחשיפות מעין אלו. בחרנו להתחיל במקרה המפורסם והקיצוני ביותר, שבו הוטלה צנזורה כבדה על כלי התקשורת בארץ.

פרשת האסיר איקס

בחודש פברואר בשנת 2013 פרסמה רשת ABC האוסטרלית על איש מוסד ישראלי אוסטרלי בשם בן זגייר, שנכלא בישראל ושהוטל על פרטי כליאתו צו איסור פרסום גורף, כדי להימנע ממשבר עם ממשלת אוסטרליה. הדיווח של הרשת האוסטרלית נעשה מחוץ לגבולות המדינה, אך בישראל אסור היה לדווח על הפרשה.  

למעשה, זגייר ככל הנראה נחשף על ידי שירותי הביטחון האוסטרליים ומסר פרטים על פעילותו במוסד, ובהמשך אף לגורם איראני. על הרקע הזה הוא נכלא, אם כי פרטי המקרה לוטים בערפל עד היום. כך או כך, בעקבות הדיווחים השונים והמעורפלים על אסיר ביטחוני בישראל בשם איקס שאסור לדבר עליו, הפנו חברי הכנסת דב חנין, זהבה גלאון ואחמד טיבי שאילתות לשר המשפטים יעקב נאמן הקשורות לפרשה. 

חברי הכנסת ניצלו את החסינות שלהם כדי לחשוף את הפרשה על אף צו איסור הפרסום. השאלות נשאלו בזמן דיון ששודר בערוץ הכנסת, וחשפו בפעם הראשונה את הפרשה בתקשורת הישראלית. הפרוטוקולים ותמלילי השאלות של חברי הכנסת פורסמו לאחר מכן באתר הכנסת, על אף בקשות של גורמי ביטחון מיו"ר הכנסת הזמני בנימין בן אליעזר להטיל עליהם חיסיון.

האסיר איקס - בן זגייר

למרות הביקורת על חברי הכנסת, מי שתמכו בעמדתם היו ראש המוסד תמיר פרדו והצנזורית הראשית של צה"ל שתמכו בפעילותם תחת חסינות. תא"ל סימה ועקנין אמרה בשיחה עם אילנה דיין בגלי צה"ל כי "אני מזדהה עם זהבה גלאון, היא אמרה 'אני מנצלת את זכותי המהותית להעלות שאלות קשות'. בשביל זה יש דמוקרטיה. הסכרים נפרצו וגם אני יכולה לעלות ולהסביר מה אירע. הח"כים בישראל הם דרג נבחר, ואין בכוונתי להתערב בדברים הנאמרים. 

"שאלו אותי אם בגלל שיש צו איסור פרסום צריך להוריד את דבריהם מאתר הכנסת, ואמרתי 'לא יעלה על הדעת כזה דבר'". תמיר פרדו אמר כי "לא יעלה על הדעת שמישהו יעז לנסות ולהגביל את זכותם של חברי הכנסת לפעול או את החסינות שלהם. אם מישהו טוען שיש לעשות זאת זה קשקוש מוחלט".

חברת הכנסת זהבה גלאון עצמה תקפה את מירי רגב מהליכוד על כך שפנתה ליועמ"ש כנגד חברי הכנסת, ואמרה: "אנחנו חברי הכנסת נמצאים כאן כדי לדאוג לאינטרס של הציבור - לא כדי לחסום בינו לבין רשויות השלטון ולהסתיר ממנו מידע, בטח לא כשהמידע הזה מופץ כבר ממילא בכל העולם. אני רוצה גם לספר לרגב, שלשמחתי, זאת לא הפעם הראשונה שחברי כנסת משתמשים בכלי החשוב שניתן להם: כך למשל, חבר הכנסת לשעבר יצחק בן-אהרן קרא במליאה שיר של אלתרמן שנכתב בעקבות טבח כפר קאסם, ונפסל על ידי הצנזורה, ואפילו בנימין נתניהו השתמש בבמת המליאה כדי לחשוף בשנת 1994, את מסמך 'שטאובר' של צה"ל, שכלל המלצות לנסיגה מהגולן".

פרשת כפר קאסם

ב-20 באוקטובר 1956 נרצחו במבואות כפר קאסם 49 אזרחי מדינת ישראל, שחזרו מיום עבודה בחקלאות. השבים לא ידעו שהוטל עוצר, ונורו למוות בעקבות הפרתו במה שהוגדר אחרי כן כפקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה. כך או כך, מערכת הביטחון הישראלית עשתה הכל כדי למנוע את חשיפת הפרשה. רק אחרי 14 חודשים, התחיל משפטם של הקצינים והחיילים שביצעו את הרצח.

ב-1 באוקטובר 1959 הוכיחו השלטונות בישראל שניתן לעבור לסדר היום על הרצח, ושר המשפטים המליץ על חנינה. נשיא המדינה חנן רוצחי אזרחים, שחזרו לביתם אחר יום עבודה. מדובר בפועלים ובפועלות שחזרו מעבודה בשדות ולא הייתה להם כל אפשרות לדעת כי הוטל עוצר על כפרם. הם הורדו על-ידי אנשי מג"ב מהמשאיות ונטבחו בפאתי הכפר. 

הנשיא ריבלין ורעייתו נחמה ז"ל באירוע זיכרון בכפר קאסם, 2014 // צילום ארכיון: מארק ניימן, לע"מ

הראשון שחשף את הפרשה היה ח"כ תופיק טובי, שאמר מעל דוכן הכנסת כי אירע טבח בכפר קאסם. נאומו הופרע בקריאות ביניים ודבריו נמחקו מפרוטוקול הכנסת. ח"כ טובי המשיך להשתמש בחסינותו לפרסום הפרשה וכתב מכתב אישי לכמה מאות אנשים בו חשף פרטים על הטבח. מי שכאמור עוד השתמש בחסינות שלו היה חבר הכנסת יצחק בן אהרן, שהקריא את הטור השביעי של אלתרמן בכנסת שעסק במישרין בפרשה, ובכך הוסיף לחץ על ראש הממשלה דוד בן גוריון לחשוף אותה.

חשיפת מסמך שטאובר

מסמך שטאובר הוא הכינוי שניתן לנייר מטה שהכין ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון בצה"ל, תא"ל צבי שטאובר, בעבור הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק, כהכנה לפגישה בינו ובין מקבילו הסורי ביוני 1995.

יו"ר האופוזיציה באותה העת, בנימין נתניהו, נתן פומבי לתוכן המסמך מעל בימת הכנסת. המסמך עסק בהכנות להסדר שלום עם הסורים במסגרתו תיסוג ישראל מרמת הגולן. נתניהו חשף אותו במסגרת הצעה להצבעת אי אמון בממשלה, אך ראש הממשלה רבין ושר החוץ פרס הכחישו את קיומו. 

מאוחר יותר הם פרסמו הודעה זועמת על החשיפה שבה כתבו: "ראש הממשלה ושר החוץ חוזרים וקובעים, כי לא הוצג בפניהם כל מסמך שהוצע על ידי ראש הממשלה לרמטכ"ל ואשר נוגע לוויתורים במרכיבי הביטחון ברמת הגולן. נראה כי מדובר במסמך פנימי של צה"ל, אחד מני רבים. הממשלה רואה בחומרה ניסיון לקבל ניירות עבודה גנובים מצה"ל, על ידי מי שאינו מוסמך לכך, שנועדו לשימוש פנימי ואפילו לא הובאו בפני מקבלי ההחלטות".

ליל הקלשונים

ליל הקלשונים הוא הכינוי הציבורי לפרשת רציחתם של שלושה חיילי צה"ל על ידי ערבים ישראלים, חברי התנועה האסלאמית, מאזור ואדי ערה. הם חדרו למאהלם באזור קיבוץ גלעד ב-14 בפברואר 1992. הטירונים שנפגעו היו חלק מטירונות שלב ב', המיועדת לחיילים מבוגרים יחסית בסביבות גיל 30, שנערכה במסגרת פיקוד הנח"ל במחנה 80. פיגוע הטרור הוביל למאמץ נרחב וחסוי למציאת הרוצחים שנעצרו. אולם למרות צו איסור הפרסום, חשף ח"כ רחבעם זאבי ז"ל מעל בימת הכנסת שהמשטרה עצרה שני חשודים, פרט שהיה תחת צו  איסור פרסום. לאחר דבריו של גנדי בית המשפט אישר לכלי התקשורת לפרסם את הפרטים.

יחימוביץ' חושפת אנס

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' חשפה ב-2017 חשוד באונס אחרי שעוזרת הוראה באוניברסיטת תל אביב, בר לביא, חשפה שנאנסה. יחימוביץ' אמרה אז כי לא יתכן שהאנס ייהנה מאנונימיות ויפגע בעוד נשים.

חשיפת זהות סא"ל מ'

פעולת יחידות צה"ל שכשלה ברצועת עזה ב-2018 גרמה לשתי חברות כנסת לחשוף פרטים על סא"ל מ' שנהרג בפעולה בניגוד להוראות הצנזורה. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), פרסמה פוסט בדף הפייסבוק שלה שבו ספדה לסא"ל מ'. הפוסט כלל תמונה מטושטשת של סא"ל מ' מחבק את שני ילדיו הקטנים ולא כלל את שמו. "שמו כנראה לא יתפרסם לעולם", כתבה. "בסביבתו אפילו לא ידעו על פעולותיו העלומות וההרואיות למען ביטחון ישראל. משתתפת באבלה הכבד של משפחתו. הלב דואב. יהי זכרו ברוך".

הצנזורה פנתה ליחימוביץ' בבקשה שתסיר את הפוסט. בהמשך גם ח"כ קסניה סבטלובה, מסרה מספר פרטים אך ציינה מאוחר יותר כי "צנזורה לא טורחת לעדכן את חברי הכנסת בפרטים המדויקים האסורים לפרסום".  

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו