מנצלים כל פרצה

"אני מטורקיה. נכנסתי ב־14 בינואר 2019 לישראל בדרך לא חוקית דרך הגבול עם ירדן. יש ערבי מירדן שהביא אותנו לגבול והעביר אותנו, קוראים לו סאלח. אין לי ויזה להישאר בישראל, לא ידעתי שזה אסור, באתי לעבוד... נכון, ניסיתי להיכנס לישראל ב־9 בינואר, הגעתי לשדה (נתב"ג) ולא הכניסו אותי. אני מסכים לחזור לטורקיה".

שבעה חודשים הסתובב בישראל מוחמד מוחסין קוסי, נתין טורקי שהסתנן לישראל, אשר עדותו זו לקוחה מדיון בבית הדין למשמורת של רשות האוכלוסין וההגירה. עד שנתפס. וקוסי לא לבד. במהלך חג הסוכות דווח כי שבעה אנשים, נתינים טורקים, חדרו לישראל דרך גבול ירדן באזור נאות הכיכר. ביוני דווח על מקרה דומה שבו זוהו מסתננים, ולאחר שהכוח הצבאי שהוקפץ למקום לא הספיק לאתר אותם, הצליחו להגיע לכביש הערבה ונעלמו. 

אופיו של הגבול המזרחי, שהגדר לאורכו מאפשרת חדירות בנקודות רבות, מקשה את ההגנה עליו. כדי לסבר את האוזן - לאורך 240 הקילומטרים של הגבול, רק בקטע קצר, שאורכו 40 ק"מ, בין אילת לשדה התעופה רמון, הותקנה גדר מערכת חכמה.

אלא שנראה כי נכון לעכשיו לא די בפעילות הצבאית לאורך הגדר החדירה. על פי גורמים המעורים בנושא, ההסתננות מירדן נעשית באמצעות רשת הברחות מתוחכמת הפועלת משני צידי הגבול ובשיתוף גורמים בארצות המוצא של המסתננים. 

לפי ההערכות, עלות הכניסה לישראל בדרך הזו עשויה להגיע ל־15 אלף שקל לאדם, כאשר האינטרס המרכזי של המסתננים הוא לעבוד בישראל. על פי הגורמים, במהלך השנים 2017-2019 בוצעו 29 אירועי ניסונות חדירה מירדן לשטח הארץ, כאשר מרביתם המוחלט - 22 מקרים - אירעו בשנה האחרונה. 

מעבר לנתוני התפיסה על הגבול, המתאפשרים בזכות השיפור ביכולות צה"ל ללכוד את המסתננים, אין הרבה מידע או פרטים על החדירות מירדן. על פי רשות האוכלוסין מתחילת השנה נכנסו דרך הגבול ונתפסו בתוך שטח ישראל 19 מסתננים, מהם 11 טורקים, 7 גאורגים וסיני אחד. 

מסתנן לא חוקי יכול לעלות על הרדאר של הרשויות בשלוש דרכים - להיתפס בשעת החציה בגבול (נדיר יחסית בגבול המזרחי הארוך והפרוץ); להיתפס על ידי המשטרה בעת ביצוע עבירה פלילית; או להיקלע לידי רשויות ההגירה בדרכים אחרות. בכל המקרים מדובר בטיפה בים, ואין שום דרך להעריך באופן מוחלט את כמות המסתננים הלא חוקיים הלא מתועדת במדינה. 

המספרים שאינם כתובים

פרטים נוספים המעידים על התופעה אפשר לדלות מהחלטות בית הדין למשמורת, שנבדקות באופן שיטתי על ידי המרכז למדיניות הגירה. כך, למשל, עולה כי משנת 2016 התקבלו בבתי הדין למשמורת 15 החלטות הנוגעות לאזרחי ירדן וטורקיה שהסתננו לישראל דרך ירדן, שישה מהם בשנה האחרונה, מה שמעיד על התגברות המגמה. 

למעט שלושה אזרחי טורקיה שנתפסו על ידי כוחות צה"ל בגבול במארס השנה, שאר 12 המסתננים נעצרו על ידי פקחי משרד הפנים בתוך שטח ישראל, חודשים לאחר שהערימו על כוחות הביטחון והסתננו. אגב, מתוך השישה שנכנסו השנה, אחד מהם הוא נתין ירדני שלא נספר במידע שמסרה לנו רשות האוכלוסין. דבר זה מלמד עד כמה לאיש אין בעצם מידע אמין על היקף התופעה. 

המסתננים שנתפסו השנה נכנסו לארץ לפחות בארבעה אירועי חדירה שונים מירדן. לא ידוע כמה מסתננים נוספים נכנסו עימם באותם אירועים, וניתן לשער שהתרחשו מקרי חדירה נוספים. 

כמה דוגמאות ימחישו במה מדובר. מסתנן אחד מירדן דיווח, למשל, כי שחה לישראל מעקבה לאילת. העדות של קוסי, המופיעה בפתיח הכתבה, מלמדת על אפשרות לקיומה של רשת הברחה בהיקפים מסוימים.

כמעט כל המסתננים מטורקיה שהו בישראל בעבר כעובדים זרים או תיירים והורחקו בעקבות שהייה בלתי חוקית, בטרם החליטו לשוב ולהסתנן לישראל. במקרה אחד נתין טורקיה בשם פיראט פרילדר הסתנן ב־2008, ככל הנראה ממצרים, הגיש בקשת מקלט שנדחתה, הורחק, הסתנן שוב ב־2017 מירדן, הורחק שוב, והשנה הסתנן בפעם השלישית מירדן. כמעט כל המסתננים גם הגישו בקשת מקלט בעת שהייתם הלא חוקית הקודמת או לאחר ההסתננות הנוכחית, ושניים אף נעצרו לאחר שהתייצבו בעצמם במשרדי רשות האוכלוסין על מנת להגיש בקשות כאלו. 

המקרים הבודדים הללו יכולים ללמד על קיומה של תופעה רחבה הרבה יותר. מבדיקה של אוכלוסיות אחרות ניתן לראות כי מספר השוהים הלא חוקיים שנעצרים על ידי פקחי רשות האוכלוסין ומגיעים לדיון בבית הדין למשמורת, הוא קטן מאוד ביחס למספרם הכולל. כך, לדוגמה, על פי קובץ נתוני זרים של רשות האוכלוסין, שהו בישראל בסוף 2018 כ־4,500 תיירים מרומניה שנשארו בניגוד לחוק ועוד 275 עובדים זרים לא חוקיים ממדינה זו, אך בכל שנת 2018 התנהלו בבית הדין למשמורת 39 תיקים בלבד בעניינם - פחות מאחוז אחד.

בדומה לכך, שהו בישראל 5,465 עובדים זרים לא חוקיים מהפיליפינים ועוד מספר לא ידוע של עובדים זרים לא חוקיים בתחומים אחרים ותיירים לא חוקיים ממדינה זו. למרות זאת, במהלך 2018 התקבלו 109 החלטות בלבד בנוגע לנתינים הפיליפינים.

אין ענישה, אין הרתעה

התופעה המסתמנת מזכירה את תחילתה של ההסתננות מגבול מצרים, עד שנת 2006, לפני גל ההסתננות הגדול מאפריקה. בשנים אלו הגיעו דרך הגבול הדרומי מסתננים אזרחי מצרים וטורקיה, במה שסלל את הדרך ליצירת רשתות הברחה ששימשו בהמשך את נתיני אריתריאה וסודאן. 

אחד הגורמים המאפשרים את גל ההסתננות החדש הוא היעדר כמעט מוחלט של ענישה. כפי שעולה מהחלטות בית הדין, כלפי רוב המסתננים מטורקיה ומירדן, לא מופעלת שום סנקציה והם נשלחים חזרה לארץ המוצא בטיסה על חשבון משלם המסים הישראלי. על רקע זה קורא המרכז למדיניות הגירה ליועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין פלילי את המסתננים בגין עבירה על החוק למניעת הסתננות, שעונשה חמש שנות מאסר, על מנת לייצר הרתעה שתמנע את התרחבות התופעה. 

יונתן יעקובוביץ, מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית: "יונתן יעקובוביץ מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית: "בניגוד לעבר, הניסיון המר שנצבר מלמד כי מרגע שנתיבי הסתננות מתבססים, מה שמתחיל כטפטוף הופך לשטף כמעט בלתי ניתן לעצירה. מדינת ישראל עדיין לא הצליחה להתאושש מגל ההסתננות מגבול מצרים ולהשיב את המסתננים לארצם ותחושת חיים נורמליים לתושבי דרום תל אביב. אסור לה לישון בעמידה בזמן שגבול ירדן הופך למוקד הסתננות מחודש, שעלול גם לעודד הסתננות ממדינות נוספות, כולל אפילו אריתריאה וסודן. כיום, מסתננים אינם משלמים כל מחיר על ההסתננות שלהם ולכן אנו קוראים לממשלה וליועץ המשפטי לממשלה להעמיד את המסתננים לדין פלילי בכל החומרה בגין עבירה על החוק למניעת הסתננות, שהעונש עליה הוא חמש שנות מאסר, על מנת לעצור את התופעה הזו לפני שיהיה מאוחר מדי".

מדובר צה"ל נמסר: "השנה חיזקנו את תשתיות ההגנה בגבול וחידדנו את התפיסה המבצעית למען שמירה על ביטחון האזרחים ולמניעת פח״ע בגבול. כוחות הביטחון ימשיכו לפעול למען ההגנה על הגבול".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו