"ההחלטה בעניין ההתנחלויות היא הטובה ביותר לאינטרס הביטחוני של ישראל"

"שלום, מדבר מייק", פותח שר החוץ של ארה"ב מייק פומפאו את הראיון. גם בירושלים, גם בוושינגטון יודעים לספר שהתפקידים הרמים שמילא פומפאו, כאיש עסקים מצליח, כחבר קונגרס מטעם קנזס ולאחר מכן כראש ה־CIA, לא שינו את הליכותיו השוות לכל נפש. לא פחות חשוב, פומפאו הוא תומך אדוק של ישראל, וכמו בתחומים אחרים, המעשים מדברים אצלו עוד יותר מהמילים. 

דקות ספורות אחרי שהושבע לתפקידו כשר החוץ של ארה"ב, באפריל 2018, יצא פומפאו לטיסת עבודה ראשונה. שום דבר בוער לא עמד על הפרק, למעט קצב העבודה שלו. ישראל היתה בין המדינות שנכללו במסעו הראשון ולא במקרה. 

כך ש־49 שעות אחרי שנכנס לתפקיד כבר נפגש עם נתניהו ועם בכירים נוספים והמשיך ליעד הבא. ואולם, המסר היה ברור. מזכיר המדינה השני של ממשל טראמפ הוא אדם סופר־אקטיבי ורב עוצמה, שמדינתנו הקטנה נמצאת אצלו גבוה בסדר העדיפויות. 

כל זה קרה לפני כשנה וחצי. פומפאו, בניגוד לקודמו רקס טילרסון, בהחלט הפגין מאז בשורה ארוכה של צעדים, הצהרות והחלטות - את עמדותיו המוסריות בכל הנוגע לטוב ורע בעולם. לא פחות מכך, הוא לא היסס לשנות את כיוון הספינה של מחלקת המדינה האמריקנית - גוף שכמו מרבית משרדי החוץ בעולם - הפקידים שלו נוטים לעמדות פרוגרסיביות. 

בין היתר, הנהיג פומפאו מדיניות קשוחה מאוד נגד איראן. נאום 12 הדרישות שלו מאיראן הפך לאבן דרך במדיניות החוץ האמריקנית. רק השבוע הוא שוב הודיע על עיצומים חדשים נגד בכירים ברפובליקה האסלאמית. 

צעד נועז אף יותר שנקט רק לפני עשרה ימים, הוא שינוי הגישה האמריקנית כלפי ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון. פומפאו נגע בקודש הקודשים של התקינות הפוליטית במערב כשהעז לערער על הקביעה שההתנחלויות בלתי חוקיות. כדרכו עשה זאת באופן יסודי ומשמעותי. 

עוד על מזכיר המדינה מייק פומפאו:

• פומפאו: קיבלנו 20 אלף עדויות להפרת זכויות אדם מאיראן

• הצהרה דרמטית: ארה"ב הודיעה כי ההתנחלויות אינן מנוגדות לחוק

• מזכיר המדינה פומפאו: "חשש שאיראן נערכת לפריצת דרך מהירה לפצצה גרעינית"

הוא לא רק הביע עמדה פוליטית כשהצהיר בברכת הנשיא טראמפ ש"ההתנחלויות אינן בלתי חוקיות". אלא, יחד עם השגריר האמריקני דיוויד פרידמן, דאג לרתום את מחלקת המדינה. זמן קצר אחרי כניסתו לתפקיד פומפאו הורה לצוות המשפטי של מחלקת המדינה לבחון מחדש את המעמד המשפטי של ההתיישבות.

התהליך נמשך 14 חודשים וכלל בחינה מדוקדקת של הרקע ההיסטורי והמשפטי של ההתיישבות. ב"ישראל היום" פרסמנו כי העמדה האמריקנית מבחינה בין יישובים שונים ואזורים שונים, וכי בממשל מודעים לכך שחלק מהיישובים ממוקמים על קרקע של אזרחים פרטיים, ערבים או יהודים. בראיון שהעניק לנו, פומפאו מאשר זאת לראשונה. 

"בדרך להצגת התוכנית"

מלכתחילה, השיחה תוכננה להתקיים לפני שבועיים, פנים אל פנים במשרדו של פומפאו בוושינגטון. ואולם, אנשיו ביקשו לדחות אותה למועד אחר ולפיכך הראיון נערך לבסוף שלשום בטלפון. 

לשאלתי, פומפאו הסביר תחילה מה הרקע והמשמעויות של הצהרתו על אודות מעמדה של ההתיישבות הישראלית, ולא דחה את הרעיון שהכרזתו פותחת פתח להחלת ריבונות ישראלית בשטח.

"החשוב ביותר הוא התהליך המדיני". גבעת זאב // צילום: צילום: אי.אף.פי

"מחלקת המדינה עשתה את התהליך, וזה היה ברור מאוד שהתנחלויות בגדה המערבית אינן כשלעצמן בלתי חוקיות על פי החוק הבינלאומי. התוצאה טובה מבחינת מדיניות חוץ כי היא תיצור אפשרות להחלטות מדיניות לנוכח האתגרים שמערערים את האזור זמן רב כל כך. אנו חושבים שההחלטה שנעשתה, שמתירה את האפשרות של התיישבות (התנחלות) חוקית כאשר היא אינה בלתי חוקית לכשעצמה, היא ההחלטה נכונה, הטובה ביותר לאינטרס של ביטחון ישראל, ולמצב בין העם בישראל והעם הפלשתיני".

האם "החלטות פוליטיות" כפי שציינת, שינבעו משינוי המדיניות יכולות להיות מבחינת ארה"ב, החלת ריבונות ישראלית בשטחים? 

"יותר מכל דבר אחר, ההודעה היא ניתוח משפטי. כפי שאתה יודע, בית המשפט העליון של ישראל החליט במקרים מסוימים שההתנחלויות הן חוקיות ובמקרים אחרים קבע שהן בלתי חוקיות. אנחנו חושבים שהתהליך המשפטי הזה הגיוני. אנחנו חושבים שהדבר הבלתי הגיוני הוא להאמין שכל פעילות ההתנחלות היא בלתי חוקית מטבעה, רק כי מדובר בהתיישבות באותו שטח. כך שחוות הדעת שלנו מוגבלת לכך שהיא אומרת שהן לא בלתי חוקיות מטבען, שהן לא בהכרח בלתי חוקיות, שיש מכניזמים אחרים. החשוב ביותר כמובן הוא התהליך המדיני וההחלטות המדיניות שללא ספק צריך להשיג".

אתה רואה החלטות פוליטיות אחרות שניתן לקבל כתוצאה מהמדיניות החדשה?

"בהתייחס לעבודה שנעשית כאן בארה"ב (הכוונה לתוכנית השלום; א"כ), נקודת המבט שלנו היא שאנו מקווים שנוכל להציג אותה בעוד זמן לא ארוך לעולם, ובעיקר לישראלים ולאנשים שחיים בשטח הפלשתיני. אנחנו חושבים שהחזון הזה מציג מפת דרכים קדימה לשיחות יעילות כדי להגיע לתהליך שלדעתי הוא באינטרס של כולם כדי להגיע לפתרון הקונפליקט". 

מה שמביא אותי למשבר הפוליטי כאן בישראל. אני יודע שיש תסכול בצד האמריקני, על כך שבהיעדר ממשלה לא ניתן לקיים תהליכים מדיניים ואחרים. האם גם מהזווית שלך המשבר הפוליטי משפיע על יחסי שתי המדינות?

(צוחק) "ראשית, אני בטוח שהציבור בישראל יגיע להחלטה טובה בכל הנוגע לאתגרים של הפוליטיקה הפנימית בישראל. החשיבה שלנו לגבי זה, היא שבסופו של דבר צריך בשני הצדדים מנהיגים שיכולים לשכנע את העמים שלהם בצורך לנוע קדימה על ידי החלטות מדיניות הגיוניות. גם בישראל וגם העם הפלשתיני צריכים תהליך שיהיה להם ביטחון בו. אנחנו נאפשר לתהליך הפוליטי בישראל לנוע קדימה ואנו מקווים שזה לא ייקח זמן רב מדי עד שנוכל לנוע עם החזון כך שנוכל להציג אותו". 

האם ישראל מחמיצה הזדמנויות משום שאין כאן ממשלה?

"לא הייתי מתאר זאת כך. אני מקווה שנוכל לעשות זאת (להציג את תוכנית השלום; א"כ) מוקדם ולא מאוחר, אך התזמון חייב להיות נכון. הוא צריך להיות נכון לא רק בישראל אלא גם בצד השני, כך שיהיה שם מישהו שיהיה מוכן לשבת ואפשר יהיה לקבל ממנו 'כן' כתשובה". 

"הסנקציות אינן מרכיב יחיד"

בוא נעבור לסוגיה האיראנית. רק השבוע הודעת על סנקציות חדשות נגד איראן, ואין ספק שהעיצומים שממשל טראמפ הטיל הם הקשים אי פעם. אבל האם העיצומים מספיקים נוכח התוקפנות האיראנית שנמשכת?

"אנחנו ללא ספק פועלים ויש עוד עבודה לפנינו. במאמצים האסטרטגיים של הנשיא טראמפ, הסנקציות נכללות כמרכיב אחד במטרה לשכנע את המשטר באיראן לשנות את דרכו. אבל זה רק מרכיב אחד - לדעתנו מרכיב אפקטיבי. הוא מאלץ אותם לקבל החלטות קשות. האם הם מספקים לעם שלהם לאכול? האם הם מספקים לו תרופות? או שהם רוצים להמשיך לחזק את הג'יהאד האסלאמי בעזה ואת חיזבאללה בלבנון? אנו מקווים שהם יתחילו לקבל את ההחלטות הנכונות, ושהעם באיראן יכריח אותם לקבל את ההחלטות הנכונות. 

"אמשיך בתפקיד כל עוד הוא יאפשר לי". טראמפ // צילום: אי.פי.אי

"אבל הסנקציות אינן המרכיב היחיד במדיניות שלנו. מלבדן, יש מאמץ לגייס מדינות נוספות להצטרף אלינו בלחץ על איראן ולהכיר בכך שאיראן היא המדינה תומכת הטרור הגדולה בעולם. רק בשבוע שעבר, האיראנים הוציאו לפועל באיסטנבול שבטורקיה מבצע התנקשות נגד מתנגד המשטר. אלה לא פעולות של מדינה נורמלית. אנו מנסים לאחד את העולם, לרבות אירופה, שהיתה להם מדיניות שונה לחלוטין לגבי הסכם הגרעין". 

מפקד פיקוד המרכז שלכם, הגנרל מקנזי, אמר בתחילת השבוע שהם מתכננים פעולה צבאית נוספת.

"לגבי הדברים שאמר הגנרל מקנזי, הנשיא טראמפ גם פועל להבטיח שהרפובליקה האסלאמית של איראן תדע שהם לא יכולים לנקוט את הפעולות שנקטו (הכוונה לאירועים כגון הפלת המל"ט האמריקני וההתקפה על סעודיה; א"כ) בלי שישלמו על כך מחיר. כך שאתה רואה שאנו מגבירים את הנחישות שלנו באמצעות הפעילות הצבאית שלנו במצרי הורמוז, ובאמצעות פיתוח היוזמה הצבאית האמריקנית האזורית.

"לפני שלושה שבועות ארה"ב הודיעה על הגדלת כוחותיה ויכולותיה בסעודיה. אני הודעתי לפני מספר חודשים על מכירות נשק לאזור, במטרה לסייע לסעודיה ולאיחוד האמירויות. אנו מקווים שהשילוב של הדברים האלה יבסס נחישות ברמה כזו כך שההנהגה של איראן תבין שיש מחיר לפעילות התוקפנית שלה". 

"העם האיראני רוצה חירות"

בוא נעבור ללבנון. עצרת את הסיוע הכלכלי ללבנון, כשבמקביל היתה בקשה ישראלית שכל סיוע לממשלה העתידית בלבנון, יותנה בהתחייבות לפעול נגד התוכנית של חיזבאללה לדיוק הטילים. האם יש קשר בין עצירת הסיוע מצדכם לבין הבקשה הישראלית?

"ראשית, אנו עוקבים אחרי המחאות בתוך איראן, ברחבי עיראק וגם בלבנון. ללא ספק אלה אנשים שרוצים חירות, שלום ויציבות. בכל המקומות האלה, זהו כסף איראני שמערער זאת. אשר ללבנון, העמדה שלנו ברורה. העם הלבנוני צריך לעשות את התהליך הזה. הגדרנו את חיזבאללה כארגון טרור ומדינות נוספות נהגו באותה דרך. אך צריכות להיות החלטות פוליטיות שיובילו לרפורמות כדי שהממשלה תספק מים וחשמל לאזרחים שלה, כפי שקורה בכל מדינה שדואגת לאזרחיה. זה הדבר שאנו מצפים לו". 

"עוקבים אחרי המחאות". הפגנות באיראן // צילום: אי.אף.פי

אם הזכרנו את חיזבאללה, אבקש לשמוע את דעתך על אחד ממנהיגי בריטניה, ג'רמי קורבין, שקרא לראש הארגון הזה "ידידי", וכעת מתמודד בבחירות שם. הרב הראשי של בריטניה גינה את קורבין בשל האנטישמיות במפלגתו. מה העמדה שלך ביחס לאנטישמיות של קורבין?

"העמדה של ממשל טראמפ ברורה מאוד. אנו רואים עלייה של האנטישמיות במקומות רבים מדי ופועלים ללא לאות, במישור הפוליטי והדיפלומטי, כדי להיאבק בה בכל מקום שהיא מופיעה. איני רוצה להתערב בפוליטיקה הפנימית של הממלכה המאוחדת אבל שלא תהיה שום טעות. עמדת ארה"ב ועמדתי שלי היא שחיזבאללה אינו חבר, לא של המערב ולא של אנשים הגונים בכל מקום בעולם שרוצים לחיות את חייהם ללא חשש מפעילויות טרור, וללא חשש שחיזבאללה ינהג בדרך שמונחית על ידי האייתוללה בטהרן".

האם ג'רמי קורבין היה צריך לגנות את האנטישמיות במפלגת הלייבור שבראשה הוא עומד?

"כל אחד צריך לגנות אנטישמיות. זוהי שנאה עתיקה, וארה"ב נחושה לשכנע את העולם שהתנהגות אנטישמית אינה הולמת בכל מקום. לכל אחד מאיתנו יש מחויבות להבהיר זאת". 

לסיום, יש דיווחים שאתה מתכוון לפרוש מתפקידך ולהתמודד לסנאט בבחירות שייערכו בעוד שנה. האם זה נכון?

"התוכנית שלי היא להישאר הדיפלומט מספר אחת של ארה"ב, כל עוד הנשיא טראמפ יאפשר לי להמשיך בזכות הגדולה הזו. אני נהנה מהובלת האנשים הנפלאים של מחלקת המדינה בכל רחבי העולם, אני מנסה לעבוד עם חברות כמו ישראל כדי לקדם ביטחון, לא רק לשתי המדינות שלנו - אלא למדינות בכל האזור ובכל העולם. כך שהכוונה המלאה שלי היא להישאר מזכיר המדינה ככל שיהיו לי הזכות והרשות מטעם הנשיא טראמפ, כפי שהואיל להעניק לי על פני השנה וחצי האחרונות". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו