"כל מתיישב יהודי מעבר לקו הירוק הוא פושע מלחמה"

ספק אם יש אדם שיכול לתאר טוב יותר את הצביעות הממוסדת של המערכת הבינלאומית כלפי ישראל מאשר הלל נוייר. המשפטן היהודי בן ה־49, יליד קנדה, ניצב יותר מעשור בחזית נגד האו"ם, בתפקידו כמנהל הארגון הלא־ממשלתי "UN Watch" בז׳נבה, שווייץ. הוא הקים קואליציית ארגונים אזרחיים הנאבקים לקדם את זכויות האדם בדיקטטורות החשוכות ברחבי העולם שמחזיקות - דווקא הן - תפקידי מפתח במוסדות הארגון הבינלאומי.

לפני שבוע הגיעה הצביעות של המערכת הבינלאומית לשיא חדש עם החלטת התובעת הכללית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, על קיומו של בסיס לפתוח בחקירה נגד ישראל על ביצוע פשעי מלחמה. נוייר, בעקבות הדברים, אומר כי אין מנוס מעימות חזיתי בין ישראל לבית הדין בהאג. שופטי בית הדין, להערכתו, לא יוכלו לאמץ עמדה נוגדת לזו של האו"ם שהכיר ב"מדינת פלשתין", ולכן יחליטו על פתיחת חקירה רשמית נגד ישראל, כשההאשמה העיקרית בפשעי מלחמה צפויה לעסוק בהקמת יישובים יהודיים מעבר ל"קו הירוק" - הסיבה הראשונית לכך שישראל סירבה להצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

"התובעת ביצעה במשך כמה שנים חקירה ראשונית, שבה בית הדין החל לחקור האשמות כלפי ישראל בביצוע פשעי מלחמה", מבהיר נוייר. "כעת השאלה העיקרית היא אם שופטי בית הדין יחליטו שיש לבית הדין סמכות לפתוח בחקירה מלאה. העמדה הישראלית היא שהרשות הפלשתינית אינה מדינה, ולכן היא אינה יכולה להגיש תביעות לבית המשפט או להעניק לבית המשפט סמכות שיפוט. לפי ישראל, הרשות הפלשתינית אינה עומדת בקריטריונים של החוק הבינלאומי כמדינה ואין לה שליטה על שטח. לכן, יש כאן ויכוח עקרוני על סוגיית סמכות השיפוט של בית הדין".

בעבר היו כבר שני ניסיונות להעמיד את ישראל, או ליתר דיוק בכירים ישראלים, על ספסל הנאשמים בהאג. ב־2012 דחה בית הדין תביעה נגד ישראל על פשעי מלחמה לכאורה שבוצעו במבצע עופרת יצוקה, על בסיס הקביעה ש"פלשתין" אינה מדינה ולכן אין בסמכותו לדון בתביעות בנושא. מאז, פעלו אויבי ישראל לייצר מצב שיאפשר לתקוף את ישראל בהאג: בסוף 2012 הכירה מליאת עצרת האו"ם ב"פלשתין" כמדינה משקיפה. על בסיס זה, למרות התרעותיה של ישראל, הצטרפה הרשות הפלשתינית לבית הדין בהאג באפריל 2015 ומיהרה להגיש תביעה נגד ישראל. 

לפני כמה שבועות דחה בית הדין בהאג תביעה של מדינת איי קומורו לדון את ישראל על פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה נגד משט ה"מאווי מרמרה" לעזה. טורקיה, שבעצמה אחראית לפשעי מלחמה רבים, אינה חברה בבית הדין בהאג ולכן לא יכלה לתבוע את ישראל, אך משטר ארדואן דאג מראש שהמשט יתבצע תחת דגל מדינה מוסלמית אחרת, שחברה בבית הדין ותוכל לתבוע את ישראל - ללא הצלחה.

עמדות שהפכו לחוק

נוייר מסביר כי ההחלטה הנוכחית של בית הדין בהאג מציבה את ישראל בפני אתגר מורכב במיוחד. "מצד אחד יש פה את הסכסוך הצבאי בין ישראל לפלשתינים, ובמיוחד את העימותים האחרונים ברצועת עזה וההאשמות בדבר ביצוע פשעי מלחמה שם", הוא אומר, "בעניין זה ישראל יכולה לומר שיש לה מערכת משפטית צבאית מוסמכת ואמינה, שיכולה לטפל בעצמה בהאשמות כאלו, בדומה למצב בדמוקרטיות אחרות.

בית הדין בהאג יכול לפעול רק כמוצא אחרון במקרים שבהם לא קיימות מערכות משפט אמינות שיכולות לטפל בטענות לפשעי מלחמה שבוצעו. ברור שישראל היא דמוקרטיה המוכנה להעמיד את נושאי התפקידים הבכירים ביותר לדין כשצריך, ויש מעט מאוד מדינות אחרות בעולם שעושות זאת. כך שישראל תוכל בקלות לטעון שאין לבית הדין סמכות לטפל בנושאים הללו".

"המוטציה העכשווית של שנאת היהודים באה לידי ביטוי באובססיה כלפי ישראל". נוייר // צילום: רויטרס

לגבי ההתנחלויות התמונה שונה. "כאן הוחלט בזמנו, בעת גיבוש אמנת היסוד של בית הדין הפלילי הבינלאומי ובלחץ מדינות ערביות ומוסלמיות, שהעברת אוכלוסייה לאזורים כבושים תיחשב פשע מלחמה", מזכיר נוייר, "עבור ישראל בניית התנחלויות אינה, כמובן, פשע מלחמה. אם יהודי בונה בית בעיר העתיקה של ירושלים, מדובר ביהודי שחוזר לאדמת מולדת אבותיו בהתאם לעקרונות הצהרת בלפור. 

"מנגד, כיום, לפי האו"ם, כל יהודי שמתיישב מעבר לקו הירוק, ולו גם ברובע היהודי של ירושלים, מבצע פשע מלחמה. אין כאן הבדל בין גוש עציון, פסגות או חברון. ההתנחלויות לפי האו"ם הן פשעי מלחמה. ישראל ובתי המשפט שלה לא רואים בכך פשעי מלחמה. לכן יהיה קשה לישראל לטעון שמערכת המשפט שלה תוכל לחקור בסוגיה הזו. כאן, בית הדין הבינלאומי יוכל לומר: אם אינכם מתכוונים לחקור, אנחנו נעשה זאת".

למעשה, שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי מתבקשים לקבל הכרעה פוליטית על מעמד יו"ש ומזרח ירושלים.

"הם יאמרו שהם עוסקים בעניין משפטי, אך כמובן, אם נסתכל על התמונה הרחבה, מה שקורה הוא שמאז 1967 הקהילייה הבינלאומית מצאה דרכים שונות להפליל את ישראל. זה לא קרה ביום אחד. בתהליך הדרגתי נבנתה תשתית שקובעת שיהודים שגרים במולדת אבותיהם הם לפי החוק הבינלאומי פושעים. התהליך הזה בוצע באמצעות החלטות או"ם, הצהרות מדיניות של האיחוד האירופי - כמו ההחלטה האחרונה בעניין סימון מוצרים מההתנחלויות. 

"העמדות הללו הפכו לאמצעים שמוצגים כחוק בינלאומי - בכלל זה החלטה 2334 של מועצת הביטחון, שקבעה בדצמבר 2016 שההתנחלויות אינן חוקיות ושאובאמה לא רק שלא מנע את קבלתה אלא עודד את אימוצה - כשהמטרה היא לומר שכל יהודי שחי מעבר לקו הירוק הוא כובש, בכלל זה במזרח ירושלים. כך שלפי האו"ם ובית הדין הבינלאומי, ישראל מפרה את החוק הבינלאומי".

זכויות גם בירושלים וחברון

לדעתו של נוייר, ישראל יכולה לומר שקידום התפיסה הבינלאומית הזאת מבוצע על בסיס של אג׳נדה פוליטית. "קח את המקרה של האיחוד האירופי", הוא מפרט, "העמדה שלו כלפי ההתנחלויות הישראליות לא תקפה לגבי מצבים דומים אחרים. טורקיה כובשת את צפון קפריסין, יש שם התנחלויות, העברת אוכלוסייה ברורה, והאיחוד האירופי לא רק שאינו מגיב על כך אלא מעביר תקציבים לתושבי קפריסין. כלומר, היחס לישראל שונה. ברור שלאו"ם יש גישה של סטנדרד כפול כלפי ישראל. אבל מהאיחוד האירופי עצמו יש לנו ציפיות גבוהות יותר, מאחר שלא מדובר בארגון שמייצג דיקטטורות כמו מועצת זכויות האדם של האו"ם. 

התובעת פאטו בנסודה // צילום: גטי אימג'ס

"האיחוד האירופי מורכב מדמוקרטיות, ועדיין יש לו יחס של סטנדרט כפול כלפי ישראל. כשאני שואל את הדיפלומטים האירופאים למה הם מצביעים נגד ישראל בעצרת הכללית של האו"ם, הם עונים לי שזה בגלל שהם דואגים לחוק הבינלאומי ולזכויות האדם האוניברסליות. אז למה הם לא מעלים החלטות להצבעה על הכיבוש הטורקי בקפריסין, או על הכיבוש המרוקני בסהרה המערבית? לאיחוד האירופי אין בעיה עם זה. מתנחלים טורקים בצפון קפריסין זכאים לקבל תמיכה מהאיחוד האירופי, אז למה הם לא נותנים כספים גם למתנחלים יהודים? הם טוענים שאכפת להם משטחים כבושים, אך האמת היא שלא אכפת להם. זה רק נשק שפותח ב־50 השנים האחרונות כדי לתקוף את המדינה היהודית".

למעשה, יש שני חוקים בינלאומיים מנוגדים זה לזה: זה ההיסטורי המבוסס על החלטת בלפור, המעניק ליהודים את הזכות להתיישב בארץ ישראל, וזה שהומצא ב־50 השנים האחרונות במטרה למחוק את החוק הבינלאומי הקודם.

"אכן. חשוב להבין שהצהרת בלפור לא היתה מהלך שרירותי של ממשלה אחת, זו של האימפריה הבריטית ששלטה בזמנו על רבע משטח העולם. בעלות הברית שניצחו במלחמת העולם הראשונה פעלו בשיתוף פעולה, וההצהרה אושררה בוועידת סן רמו והפכה למנדט של חבר הלאומים, שהכיר בזכויות ההיסטוריות של היהודים על ארץ ישראל. זו לא היתה התייחסות רק לתל אביב, אלא לירושלים, לחברון, למקומות התנ"כיים המהווים את לב המולדת ההיסטורית של היהודים. ואז, באה שנאת העם היהודי. 

"אנחנו יודעים שהאנטישמיות משנה את פניה. המוטציה העכשווית של שנאת היהודים באה לידי ביטוי באובססיה כלפי ישראל של המערב הנוצרי ושל העולם המוסלמי. הטיעון נגד היהודים היום מבוסס על זכויות אדם, מאבק בגזענות וחוק בינלאומי. ישראל מואשמת בהיותה מדינה גזענית, וכל ההתייחסויות לכיבוש ולשטחים נעשות במונחים שנעשה בהם שימוש כלפי הנאצים. הנאצים כבשו, ישראל כובשת. הנאצים ביצעו רצח עם, ישראל מבצעת רצח עם. אנחנו עדים למחטף של טרמינולוגיה מסוימת שעושה דה־הומניזציה ודה־לגיטימציה לישראל ולעם היהודי".

אתה רואה מצב שבו השופטים בהאג חוזרים לתובעת ואומרים לה שאין לבית הדין סמכות לדון בעניין?

"באופן אובייקטיבי אין מדינת 'פלשתין'. מחמוד עבאס (אבו מאזן) מדבר עליה, ואז הוא אומר שהוא רוצה להעביר את המפתחות חזרה לישראל. לא שמעתי מעודי על ישות אחרת שאומרת שהיא מדינה, אבל ׳מחר נוותר על המדינה שלנו׳. זה אבסורדי. לעבאס אין שליטה לא על רצועת עזה ולא על שטחים נרחבים ביו"ש, שלפי הסכמי אוסלו הם עדיין תחת שליטה ישראלית. ואם הוא שולט על עזה, אז צריך להעמיד אותו לדין על ביצוע פשעי מלחמה בגלל ירי הטילים משם על ישראל. אבל ההחלטה שהשופטים יקבלו תהיה פוליטית, ואין ספק שהם מושפעים מגורמים פוליטיים. אנחנו יודעים שהאו"ם החליט שפלשתין היא מדינה. כך שלא סביר להניח שהם יאמצו עמדה הנוגדת לזו של האו"ם".

אז מבחינה משפטית בינלאומית, יש ל"פלשתין" מעמד של מדינה או לא?

"האו"ם הכריז על פלשתין כמדינה לא חברה. אין לה זכות הצבעה כמו לישראל או ליותר מ־190 מדינות אחרות. ברגע שהם הוכרו כמדינה הם פנו לבית הדין הפלילי בהאג והודיעו שהם רוצים להסמיך את בית הדין לדון בפשעים שבוצעו על ידי ישראל בשטח שלהם. עד כה, בית הדין התנהל כלפי פלשתין כאל מדינה. לכן הוחל בחקירה המקדימה, והצפי שלי הוא שהם יכריעו שיש להם סמכות לטפל בעניין".

כיצד ישראל יכולה להיאבק בכך?

"להיות בטוחה בעצמה, בעברה, ליצור בריתות עם שחקנים שונים בזירה הבינלאומית - מדינות מערביות ולא מערביות. ויש גם את זירת המאבק המשפטי. במסגרת המאבק הכללי, ישראל רשמה לא מעט הישגים בעולם הלא־מערבי. הקשרים של ישראל עם המדינות הלא־מערביות, ובהן מדינות במזרח התיכון, השתפרו. מנגד, עם המערב היחסים הורעו. 

"בפני ישראל עומד מאבק קשה בעניין הלגיטימיות של הנרטיב ההיסטורי שלה. ההצהרות של מנהיגים ישראלים על הכוונה לספח שטחים מסוימים לא מאוד הועילו בכל הקשור לסוגיית החקירה בהאג על ההתנחלויות. המאבק צריך להיעשות בשילוב של מומחים משפטיים מקצוענים ושל המנהיגים הפוליטיים, שהצהרותיהם יכולות להשפיע לרעה על החלטות בית הדין. העימות עם בית הדין הוא בלתי נמנע".

לבית הדין בהאג יש בעצמו בעיה רצינית של לגיטימיות. שתי המעצמות הגדולות, ארה"ב ורוסיה, אינן מכירות בו. כמה מדינות אפריקניות, ובהן דרום אפריקה, עזבו אותו. רוב ארצות אסיה אינן חברות בו, שלא לדבר על העולם הערבי. ייתכן שעימות עם ישראל יחליש עוד יותר את הלגיטימיות הזו?

"בית הדין עסק עד כה בפשעי מלחמה רבים שקשורים לאפריקה. זה יהיה כעת פשוט מאוד לתקוף את ישראל ולשמח מדינות רבות, בעיקר מוסלמיות. השאלה היא איזה מחיר הם ישלמו על הליכה על ראשה של ישראל. די ברור שזה יעלה את חמתה של ארה"ב. מעניין, אגב, שהיתה חקירה מקדימה בעניין ארה"ב בהקשר לפשעי מלחמה לכאורה שצבאה ביצע באפגניסטן. ארה"ב הודיעה שלא תאפשר לאנשי בית הדין בהאג להיכנס לשטחה. זמן קצר לאחר מכן, החקירה בוטלה. 

"אם השופטים בהאג יחליטו להמשיך בהליכים נגד ישראל, הם יאבדו לגיטימיות מסוימת בקרב ממשלות מסוימות. אבל מעבר לכך - באירופה, היכן שאנשי אקדמיה משפטית רק ישמחו לרדוף אחרי ישראל, ובקרב העלית המשפטית העולמית, הם יזכו לתמיכה. אולי כמה מומחים יכירו באבסורדיות, שבית דין שאמור לעסוק בזוועות שמבצעות הדיקטטורות הנוראות בעולם רודף אחר דמוקרטיה בעלת מערך משפטי מוסמך, שנמצאת בעימות ולמרות זאת עושה עבודת לחימה טובה יותר מכל מדינה אחרת בעולם - כפי שהעידו גנרלים אמריקנים ובריטים. אין צבא בעולם שפועל בזהירות כה רבה כצה"ל בעימותים זהים. אבל רבים בעולם לא רואים את האבסורדיות הזו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו