תדהמת השמאל משמירת כוחו של נתניהו מעידה על חולשת דרכו

ראש הממשלה התלבט רבות בעניין החסינות. בניגוד לפרקים הקודמים בסאגת החקירות, שבהם ידע להכין את הקרקע היטב: להמלצות המשטרה, לפרסום כתב החשדות בעיצומה של מערכת הבחירות וכן הלאה, האירוע הנוכחי תפס אותו כמעט לא מוכן.

הדד־ליין קצר - והיריבים הפוליטיים אורבים מאחורי הפינה. אם את המלצות המשטרה פטר במסיבת עיתונאים זריזה שבה לעג לשוטרים ("אז יהיו המלצות, אז מה?"), הרי שהפעם ידע שהמשחק שונה לחלוטין.

זה לא רק העניין המשפטי, אלא בעיקר העניין הפוליטי. העובדה ששתי מערכות בחירות לא ניצח ולא הצליח להרכיב ממשלה, סדקו אצלו את הביטחון העצמי. נתניהו ניצב מול מערכת בחירות שבה נראה שלראשונה כבר מהשלב הראשון אינו יודע איך לפצח אותה; איך להכות את הסקרים ואת שתי תוצאות האמת של השנה האחרונה ולהביא רוב של 61 לגוש הימין. ההחלטה, המתבקשת מבחינתו, להגיש בקשה לחסינות, היא עוד מהמורה בחלל אי־הוודאות המתעתע שבו הוא מצוי.

בכחול לבן הרימו השבוע את נושא החסינות למרומים מתוך כוונה שהנושא יישאר שם במשך שבועות ארוכים, ואם אפשר חודשים, בימי הקמפיין הקריטיים. זאת, אף שהנושא כשלעצמו איזוטרי למדי. האדמה לא רעדה כשהשר חיים כץ ביקש חסינות. ולא איש מחברי הכנסת בעבר הרחוק או הקרוב. החסינות הזמנית אינה יכולה למלט את הנאשם ממשפט אלא רק לעצור את הזמן לתקופת הכהונה. הטחת ההאשמות של בני גנץ בנתניהו היתה צפויה, אולם אם לא היה מבקש חסינות ומודיע שמצידו אפשר להתחיל במשפט כאן ועכשיו - היה תוקף אותו גנץ בחריפות גדולה יותר על כך שראש ממשלה מנהל קבינט בערב ומתרוצץ בבתי משפט בבוקר. 

באופוזיציה, הנתמכת בחלקים נרחבים ומרכזיים באמצעי התקשורת, מתקשים להבין כיצד ייתכן שאחרי החקירות, המלצות המשטרה, המלצות הפרקליטות, החלטת היועמ"ש כפוף לשימוע וההחלטה הסופית על כתב אישום, נתניהו עוד עומד על רגליו. נתמך על ידי חצי עם שמסרב להשתחרר ממנו למרות הכל, ומשתמש בכוחו האלקטוראלי למנוע את העברת השלטון לצד שמנגד. המציאות הזאת מטריפה אותם. משבשת את מחשבתם. בראש ובראשונה כי היא מעידה עליהם. מילא להיכשל בבחירות פעמיים, קורה, אבל להיכשל מול מועמד שנחשד בפלילים חמורים, מה זה אומר עליהם. מה זה אומר על דרכם. 

חוסר האמון שלהם בעצמם מקרין הלאה. לקהל שאליו הם מבקשים לפנות. כי הקמפיין האגרסיבי שהם מנהלים נגד נתניהו כבר מערכת בחירות שלישית, מתבססת על הנחת העבודה שלהם עצמם, כי לא ניתן לנצח אותו בדעת הקהל. בקלפי. בהכרעת העם. ולכן, הדרך היחידה לסלק אותו מהזירה היא באמצעים אחרים.

באמצעות היועמ"ש, הפרקליטות, בג"ץ וכל מי שיכול לבוא ולתת כתף להצלחת המהלך. כי מה בעצם היה אתמול הנאום של גנץ, ששלל חסינות לנתניהו, אם לא מסר חד ותקיף כי בכוחות עצמו לא יוכל להפיל את נתניהו. וכי הוא נדרש, גם בפעם השלישית, לסיוע חיצוני של מערכת המשפט. אם היה מאמין בכוחו היה מודיע שאדרבא, שנתניהו יקבל חסינות ואילו ההתמודדות בינם תהיה במקום שבו מוכרעות הכרעות דמוקרטיות: בקלפי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו