מה בתעמולה: "הורה תורה"

טרקטור חורש בתלמים, דגל ישראל נישא מעל אבני הכותל, בן־גוריון, חיילי צה"ל במלחמות ישראל וקריינות עתירת פאתוס והדר - אלה מרכיבים מרכזיים בתבשילי המטבח התעמולתי הישראלי הקלאסי.

הבוחרים הפוטנציאליים כבר רגילים לפגוש את מנת התעמולה הזו, ולרוב אין דבר מיוחד שניתן ללמוד ממנה או לגביה. אך דווקא סרטוני בחירות בנאליים מהסוג הזה שהופצו בשבוע שעבר, סיפרו סיפור עמוק ורחב על החברה הישראלית וזרמיה הפנימיים. לא בזכות יצירתיות מיוחדת או הפקה מרהיבה, אלא בגלל מי שיצרו אותם, והחליטו להרים על נס את הסמלים והדימויים של הזרם הציוני המרכזי במדינה: מפלגת יהדות התורה.

אין לחשוד בראשי המפלגה החרדית־אשכנזית וביועציה בתמימות. הם לא תרים אחר קהלים חדשים, וברור כי חילונים ציוניים נלהבים לא ינהרו אליהם. הכרזת העצמאות של בן־גוריון, נתניהו לצד טראמפ ומדינת ישראל כהתגשמות חלום בן 2,000 שנה - כל אלה מכוונים דווקא פנימה. הם נועדו לפרוט על רגשות חמימים וגאווה במדינה ובהישגיה, ועל השאיפה החרדית בשותפות ובהשתלבות רבה בנס הגדול - גם אם זה הושג הודות למתנגדיה החריפים ביותר של החרדיות, ואפילו אם צריך להציג את יריבי העבר באור אצילי.

יהדות התורה לא נטשה, כמובן, את תפיסותיה המסורתיות. הסרטונים מדגישים את התורה ומצוותיה ואת העובדה כי מדינת ישראל היא חלק מרצף דתי, חוליה בשרשרת ההיסטורית שהקב"ה מנצח עליה. אך לא ניתן להתעלם מהמסר, שמבטא שבירה של הקו החרדי הנוקשה, ומציף את ההתפעלות וההערכה החרדית לישראליות. לא להיטמע בתוכה לחלוטין, לא לוותר על אורח החיים ועל מרכזיות התורה - אבל כן לנסות להיות חלק פעיל יותר בחברה.  

מדובר בבשורה מצוינת. לפני פחות מ־30 שנה, בבחירות 92', תשדירי הבחירות של יהדות התורה הציגו את ישראל הלא־ חרדית כמי שתרבותה רקובה, חינוכה כושל ובני הנוער שלה מסוממים. הסיסמה היתה: "גם אתה חרד", כשהכוונה לחרדה לגורל הילדים במדינה. היום נראים בתשדירי המפלגה חלוצים ציונים ומעוררי כבוד. הסיסמה אולי לא נאמרת ישירות, אך המשמעות היא: "גם אני ישראלי".

עוד בנושא:

מה בתעמולה: הלמה של העבודה־גשר־מרצ

מה בתעמולה: ד"ר ליכוד ומיסטר מח"ל

מה בתעמולה: "להיות מירי רגב"

ועוד משהו: מרתק לעקוב אחר פעילותו הכעוסה ואחוזת התזזית של מי שהוא לכאורה חבר כנסת, אך בפועל הוא מי שמעולם לא הפסיק לראות בעצמו גנרל, יאיר גולן. בסוף השבוע שעבר הספיק לגנרל גולן ציוץ אחד בטוויטר כדי לכנות את כל הימין לא לאומי, לא ציוני, גלותי, וחבורה קטנה ופנאטית אלימה מילולית ופיזית, וזהו רק חלק משרשור ציוצים כעוס במיוחד שבו המליץ גולן על "התקוממות במקום כניעה".

סגן מפקד הצבא לשעבר, שמסביר כי מי שבאמת שולט בנו הוא "הפריץ שיושב בוושינגטון", מציע התקוממות ומסמן את כל יריביו הפוליטיים כגורמים אלימים ומסוכנים שחותרים תחת הלאום, ומייצגים - במילותיו שלו - "רוע, נכלוליות ושחיתות"? אכן, מבעית לגלות בקרבנו תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו בגרמניה בשנות ה־30. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו