משהו לא טוב עובר על הקמפיין של כחול לבן. המציאות לא מרחמת על התעמולה. קחו, למשל, את קמפיין "הליכודניקים המאוכזבים". הרעיון לכאורה נהדר: בואו נמשוך ליכודניקים מתלבטים בכך שנראה להם עוד ליכודניקים שעברו להצביע כחול לבן. ככה מייצרים מומנטום של עריקה המונית, לא? אבל איכשהו בשלב המעבר לביצוע, המציאות התערבה ועשתה את החיים קשים.
"מצביעי ליכוד כל החיים" שכיכבו בקמפיין, נחשפו על ידי גולשים ברשתות החברתיות כפעילי יש עתיד ותיקים. ליכודניקים בולטים שצוטטו בקמפיין כ"מאוכזבי ליכוד" - דרשו מכחול לבן שלא להשתמש בדבריהם. השרה לשעבר לימור לבנת התלוננה שהמפלגה פרסמה "פייק סרטון מבושל" שלה, וזו הסירה את הסרטון לאחר אזהרות. "נולדתי מח"ל ונשארתי מח"ל", הבהירה לבנת. וליכודניק אחר שצוטט בקמפיין, יו"ר הכנסת לשעבר דן תיכון, פנה גם הוא למפלגה בדרישה להסיר את תמונתו וקולו מסרטוני התעמולה, כדי שלא ייווצר רושם שתיכון תומך במפלגת כחול לבן. החיים קשים.
הסרטון המזויף של כחול לבן שהוסר מהרשת
ופלופ רודף פלופ: חברו של גנץ למפלגה, יאיר לפיד, הצהיר שהמפלגה שואפת ל"רוב יהודי" בכנסת, דהיינו: קואליציה שאינה נשענת על קולות המפלגות הערביות. מעבר לעובדה שמדובר בתרחיש דמיוני לעת עתה, מצביעים רבים של גנץ-לפיד לא אהבו את הביטוי ה"גזעני" הזה. חוץ מהסכסוך עם הבייס, גם החבר למפלגה עפר שלח אמר שהוא "לא כל כך אוהב את הביטוי הזה".
רוב יהודי, כזכור, הוא בכלל הדגל של השמאל בכל תוכניות הנסיגות למיניהן, והמשפט "אנו מאמינים בזכותנו לחיות במדינה עם רוב יהודי" עדיין מתנוסס באתר יש עתיד. לפיד הבין את הרמז, חזר בו ואמר שהוא בכלל לא היה צריך להשתמש בביטוי. וכך הצליח לפיד לעצבן גם את התומכים משמאל וגם את המתלבטים מימין ויצא קירח מכאן ומכאן. אגב, הליכוד לא טען שבכחול לבן נשענים על קולותיהם של אזרחי ישראל הערבים - אלא על מפלגות ערביות המגלות הזדהות עם האויב. מי שהפך את הדברים לעניין גזעני, למרבה האבסורד, היו דווקא החברים בכחול לבן.
***
ועוד משהו: המוטיבים האנטי־חרדיים, המזכירים מאוד מוטיבים אנטישמיים, ממשיכים ללבלב בתעמולה של ישראל ביתנו, בעיקר זו שפונה לקהל דובר רוסית. העיתונאי ישי פרידמן מ"מקור ראשון" פרסם שבסרטון תעמולה שפורסם בדף הפייסבוק ברוסית של אביגדור ליברמן, מוצג החרדי בארכיטיפ הישן של היהודי תאב הבצע: החרדי מחבק שק כסף גדול (בכיתוב "התקציב"), בעוד החייל נותר עם כיסים ריקים.
קמפיין שנאה שכזה ראוי שיהיה מחוץ לתחום של התעמולה, אך הנה אנחנו רואים שקמפיינרים סבורים שהוא דווקא גורף קולות. אז אם תהיתם מיהו הציבור שמוכן להצביע למפלגה שבזכותה אין יכולת להרכיב ממשלה, ואיתה נגיע גם לבחירות רביעיות, חמישיות וכן הלאה - ייתכן שהתשובה טמונה כאן, למרבה העצב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו