שלום רבותי,
את כל אחד מכם התאפשר לי להכיר מקרוב בשנים האחרונות.
אני יודע, ככל שאדם יכול לדעת את נפש זולתו, שהמניעים שלכם כנים, שאתם מעוניינים בטובת המדינה והעם.
שלושתכם עברתם חוויות שונות עם בנימין נתניהו במרוצת העשור האחרון.
הן הביאו אתכם לקרוא תיגר על מנהיגותו, אף שפערי ההשקפות ביניכם לבינו זניחים.
גם רגשות הדדיים, של כל אחד מכם כלפיו, ושלו כלפיכם, מיקמו אתכם במפלגה היריבה לו.
כמובן שהבחירה הפוליטית שלכם לגיטימית, אבל המחנה הפוליטי שאליו הצטרפתם לא השיג רוב בבחירות, ממש כמו שהצד של נתניהו לא הגיע אליו.
גם אצלכם, גם אצלו, זהו כבר התיקו השלישי.
אף צד לא יכול להכריע את המאבק, אף צד לא מסוגל לממש את מאווייו – כל עוד הוא נאמן להבטחותיו ולעקרונותיו המוצהרים.
הצדדים לופתים זה את גרונו של זה כבר שנה, מנתקים את המיתרים האחרונים שעוד מחזיקים אותו כאן ביחד, עד כדי כך שיו"ר המפלגה שלכם נדרש להבהיר ש"לא תהיה מלחמת אחים" – אין לך ראיה גדולה מזו לחומרת המשבר.
אכן, יש צדק רב בטענותיכם נגד נתניהו אך תוכלו להבין, ואני יודע שאתם מבינים גם אם לא מסכימים, שיש צידוקים לעמדות הצד שמנגד. ככה זה בחיים.
העניין הוא שבתוך הכאוס הזה אתם הגשר האחרון שאולי נותרה לו אפשרות למנוע את הקרע הסופי. בסוף, אתם היחידים שרגליהם נטועות, איך שהוא, בשני הצדדים.
כאילו לא די בכל אלה באה המציאות והולמת בדלת. בצל מגפת הקורונה המאיימת, הולכת ומתבהרת הזדמנות היסטורית שעשויה לא לחזור, להרחבה משמעותית של הריבונות היהודית בארץ ישראל. הכוונה כמובן לאור הירוק שמעניק ממשל טראמפ לישראל להחיל את החוק הישראלי בבקעת הירדן, בהתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון ובאזורי ביטחון חיוניים לעתיד ישראל.
אחרי הפרסום בסוף השבוע בחדשות 13, כי גם יועצו של הנשיא ג'ארד קושנר יסכים למהלך הריבונות, ברור שכבר לא מדובר רק ב"ספין של ביבי". על פיו של קושנר יישק דבר. הצעת הריבונות ממשית ובהישג יד. אין לי ספק שכל אחד משלושתכם, כמו גם עמיתים רבים שלכם בכחול לבן, היו רוצים לראות ביישומו של מהלך הריבונות. אך אליה וקוץ בה. הממשל האמריקני מעדיף שאת הצעד ההיסטורי תעשה ממשלה ישראלית שנהנית מרוב לגיטימי בכנסת.
בעוד חצי שנה יסיים הנשיא טראמפ את כהונתו הראשונה. אין כל ערובה שייבחר שנית ואף אם ינצח, אין לדעת אם יסכים בינואר 2021 למה שישראל לא השכילה לקחת ממנו קודם לכן. כלומר, מלבד השיתוק הלאומי בן השנה, המתח האדיר בחברה והאתגרים השוטפים, ישראל עלולה להחמיץ הזדמנות היסטורית שלא הייתה כמותה מאז מלחמת העצמאות, אם לא תקום ממשלה.
זה מה שמונח על כפות המאזניים. זו ההתלבטות שעליכם להכריע בה. האם להתגבר על עכבות אישיות וערכיות, מוצדקות ככל שיהיו, לטובת הבקעה היסטורית בדברי ימי ישראל, או לבחור בכינון ממשלה שבשקר יסודה, שנשענת על אויבי ישראל והמוסר, שקורעת העם בישראל ושכופרת בעקרונות היסוד של חיינו כאן – עקרונות שאתם עצמכם מאמינים בהם.
ידוע לכם שאיני "שליח של נתניהו". אני מתועד בכתובים כמי שסבר שלנתניהו לא יהיה סיכוי לנצח את הבחירות השלישיות ומספיק עיתונאים אף שמעו אותי אומר לנתניהו פנים אל פנים שעליו לפרוש.
אבל הוא רצה אחרת וכך גם בוחרי הליכוד ושני מיליון אזרחים, מחצית מהעם. נרצה או לא, ביבי כאן.
אז מה אני מציע? ממשלת ריבונות.
במקום לכונן ממשלה שיסודה בשקר הנשענת על הרשימה המשותפת, היכנסו עם נתניהו לממשלת אחדות בת חצי שנה, כזו שכהונתה תפקע עם החלת הריבונות ישראל והכרת ארה"ב בה. עם השלמת המהלך, בתוך לא יותר מחצי שנה, נתניהו יפרוש למשפטו שממילא יתחיל בפועל רק אז, ובמקומו יכנס בני גנץ ללשכת ראש הממשלה.
זה מה שנדרש בעת הזו לעם ישראל. זו ההכרעה שדורשת מכם ההיסטוריה היהודית. זהו הפשרה הסבירה לשני הצדדים לחלץ אותנו מהבוץ. או כמו שבוגי אומר, זו הדרך להחזיר את המדינה אל המסילה.
אמרו לא לשנאה.
אמרו כן לתקווה ולאחדות.
אריאל כהנא
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו