קורונגייט: מחדל החיסונים של המכון הביולוגי

השבוע בישר מנהל המכון הביולוגי בנס ציונה לרה"מ על התקדמות בפיתוח חיסון נגד הקורונה. "חלה התקדמות משמעותית בתכנון קדם החיסון וכעת אנו לקראת מודל לתחילת הניסוי בבעלי חיים", הכריז פרופ' שמואל שפירא. 

ההודעה העמומה הזו זכתה לכותרות אופטימיות, אך בפועל היא חושפת דווקא כשל, לכאורה, גדול ומדאיג. לפני כחודשיים, עם תחילת המשבר, הבטיח מנהל המכון לממשלה כי ביכולתו לספק חיסון במהירות שיא של חודשים ספורים, בתמורה לתקציב עתק. אלא שאפילו הודעתו הנוכחית מלמדת כי הייתה זו יומרה חסרת בסיס. במכון עדיין נמצאים בשלב התיאורטי, ואפילו עוד לא התחילו ניסויים ראשוניים בבעלי חיים, שאחריהם עוד סדרת ניסויים ארוכה בבני אדם, ובהמשך עוד תהליך של אישורים, וכל זה בהנחות האופטימיות ביותר ועוד לפני שאלת הייצור. החודשים הספורים שהובטחו לממשלה מתחילים לאזול, ובזמן הזה בעולם כבר נמצאים בשלבים מתקדמים הרבה יותר. מדוע התחייב המכון ללוח זמנים שאפתני? עד כמה הוא מומחה בפיתוחים כאלה? והאם יש לו בכלל סיכוי להקדים את ענקיות התרופות בעולם?

אלמלא התפרצות הקורונה, המכון בנס ציונה היה ככל הנראה מתקרב השנה לפשיטת רגל. כבר לפני כשנה פרסמנו במוסף זה כי מצבו של המכון מידרדר והקשיים הכלכליים מבטאים ירידה מתמדת בתפוקה וביכולות המדעיות שלו. על פי מקורות בכירים במכון, משרד הביטחון לא מקבל את התוצרת שהוא רוצה ושעבורה הוא משלם מאות מיליונים, והשילוב של הדעיכה המדעית עם הניהול שמוגדר על ידי רבים כבעייתי הוביל לפגיעה גם בשיתופי הפעולה של המכון עם גורמים ביטחוניים אחרים ועם התעשייה. 

האחראי על המכון מטעם משרד הביטחון הוא יועץ שר הביטחון להתגוננות וראש אגף אמצעים מיוחדים, תא"ל משה אדרי. אדרי נקט יוזמה והקים ועדת מומחים מקצועית שנועדה לעזור לו להנחות את המכון לכיוונים מעשיים ויעילים יותר עבור המדינה. בוועדה ישבו אנשי רפואה בכירים יחד עם אנשי ביטחון בכירים.

עבודת הוועדה היתה יסודית ומקיפה. היא בחנה את כל היבטי עבודת המכון ופגשה נציגים מכל התחומים. המסקנה העיקרית שאליה הגיעו היתה שיש לסגור את היחידה במכון שעוסקת בחיסונים, והמכון צריך להציע כיוונים אחרים לצוותי הביולוגיה הרלוונטיים.

המסקנות הללו היו ידועות הן לאנשי משרד הביטחון והן להנהלת המכון. הדו"ח אמנם טרם הוגש באופן רשמי, אבל כפי שפרסם חיים לוינסון בעיתון "הארץ", המכון הביולוגי כבר הונחה להתחיל להטמיע את השינויים הללו. הדבר חולל משבר גדול בין מנהל המכון פרופ' שפירא ואנשיו לבין משרדו של אדרי. במכון כעסו על הוועדה וחלק מהישיבות הגיעו לצעקות רמות. בסופו של דבר, נודע לנו מגורמים במכון, שפירא יישר קו ודרש מהביולוגים למצוא כיוון אחר. 

בלי כיוון ובלי פריצת דרך

ב־2 בפברואר, מעט אחרי שנגיף הקורונה הופיע בישראל, התקיימה בירושלים ישיבת ממשלה ראשונה על המגיפה. בישיבה נכחו שרי ממשלה רלוונטיים, ראש המל"ל וראשי מוסדות שונים, ובהם פרופ' שפירא. בעקבות הישיבה, לצד הצהרות על הפחתת הביורוקרטיה והקצאת תקציבים, הכריז נתניהו על מיזם שאפתני במיוחד: "ישראל הקדימה את העולם בהרבה דברים, גם בטיפול בנושא הזה, ואנחנו מתכוונים להקדים בדבר נוסף - הנחיתי את המכון הביולוגי ומשרד הבריאות לפעול ליצירת חיסון לנגיף וכן להקים מפעל חיסונים".

"אם זה נכון - זו פגיעה בציבור, לכאורה". המכון בנס ציונה // צילום: יהונתן שאול

ההחלטה להטיל על המכון הביולוגי את משימת יצירת החיסון ואולי אף את ייצורו, היתה, כך אומרים גורמים, חסרת בסיס מקצועי והתקבלה על רקע הסתרת מידע קריטי מרה"מ. אולם השפעתה היתה דרמטית. שפירא חווה אופוריה. הוא שב למכון עם הבשורה שנתניהו, על סמך אותה ישיבה, החליט להעביר מיידית למכון כ־100 מיליון שקלים כדי לפתח ולייצר חיסון. "הצלתי את המכון", אמר. השלב הבא היה הזמנות ציוד בסכומים גדולים, על חשבון ההכנסות המתוכננות.

אלא שכמעט כל מומחה שמדבר על הנושא קובע שההבטחה ליצירת חיסון מהיר ופורץ דרך שיעמוד לרשות האוכלוסייה בתוך חודשים ספורים, היא חסרת כיסוי ובתסריט האופטימי מדובר בהליך שייקח לפחות שנה. חברות תרופות וענקיות ביולוגיה עולמיות, בעלות מומחיות בתחום, כבר פועלות במרץ לפתח חיסון והסיכוי שהמכון בנס ציונה, על 50 האנשים שהוקצו למשימה, יצליח להתחרות בהם הוא אשליה. 

"מי שחושב שקבוצת חוקרים קטנה, ללא הרבה ניסיון בפיתוח חיסונים מסוג זה, יכולה להתחרות במיליארדי הדולרים שמושקעים היום בפיתוח חיסון בחברות של עשרות אלפי חוקרים עם עשרות ומאות מרכזים ענקיים של מחקר, פיתוח וייצור חיסונים - חי בסרט", אומר לנו גורם בקיא בשוק החיסונים. "מדינת ישראל תקנה את החיסון בחו"ל, והוא יגיע יותר מהר, איכותי וזול ממה שהמכון הביולוגי יוכל אי פעם לעשות. זאת לא טענה נגד המכון ואנשיו, זאת המציאות".

"הרושם שקיבלתי הוא שאין להם כיוון מיוחד או פורץ דרך יחסית לעולם", אומר לנו מדען בכיר בשירות המדינה, "מנהל המכון אמר שיהיה חיסון בתוך חודשים ספורים, כל מי שאפילו קצת קרוב לתחום יודע שזה לא אמיתי. מדובר בתהליך מורכב וארוך של מחקר, ניסויים ואישורים. מדובר בחוסר מקצועיות או בהטעיה. צריך לזכור גם שהמכון נכנס לעניין הזה בפיגור של חודשים. זה מקסם שווא".

כאן יש להוסיף כי על פי פרסומים, הניסיון של המכון בחיסונים אינו גדול: בשנות ה־50 הוא עסק בנגיף הפוליו, ומתחילת שנות ה־2000, במשך שמונה שנים, עסק בפיתוח חיסון לאנתרקס.

"האמת היא שהמכון לא יכול להתחרות בפיתוח חיסונים כאלה", אומר לנו מקור בכיר במכון עצמו. "יש כאן חוקרים טובים, ויש לנו מה לתרום למלחמה בקורונה. אבל זה מתבזבז על כיוון לא אופטימלי. עם אביגדור (המנהל הקודם של המכון, ד"ר אביגדור שפרמן) זה היה סיפור אחר. גם מבחינה מדעית הוא היה מומחה בתחום וגם מבחינת היכולות של המכון היינו הרבה יותר טובים. היום המצב הפוך".

הטענות הללו מקבלות משנה תוקף במסקנות הוועדה המקצועית שליוותה את המכון ובחנה את תפקודו, והחליטה שיש לסגור דווקא את יחידת החיסונים. ההחלטה לסגור יחידה היא נדירה ומעידה לעיתים - לצד סיבות אחרות אפשריות - על כשלים מהותיים ביכולתה לספק פתרונות יעילים למדינת ישראל מפני אתגרי נגיפים.

לאור הדברים הללו, השאלה מה קרה בישיבה ב־2 בפברואר הופכת לדרמטי. מדוע החליטה מדינת ישראל בזמן חירום להקצות משאבים אדירים וחשובים לפרויקט שלדעת המומחים בתחום הוא חסר תוחלת? 

"מדובר בחוסר מקצועיות או בהטעיה". פרופ' שפירא // צילום: מאיר אזולאי

פרופ' שפירא נוהג להציג את המכון כמקום של מצוינות ופריצת דרך. למרות שהוא אינו ביולוג בהכשרתו אלא רופא מרדים, הוא השתמש במעמדו וגרם לרה"מ להאמין, בניגוד לכל היגיון מדעי ורפואי, שהמכון יכול לייצר חיסון לאוכלוסייה בתוך חודשים ספורים. כל מה שצריך, הוא טען, הוא תוספת גדולה של תקציב. ההבטחות הלהיבו את רה"מ - מי לא היה שמח לפתרון כזה? ושפירא חזר עם הבטחה לכסף גדול. 

לכאורה, על פי הידוע לנו - ובמשרד רה"מ ומשרד הביטחון לא מכחישים זאת - שפירא לא עדכן את רה"מ במידע חיוני ורלוונטי להחלטה להקצות לו כמעט 100 מיליון שקלים. הוא לא סיפר על מסקנות הוועדה הקשות, שעוסקות ישירות ביחידת החיסונים. הוא לא סיפר על הקשיים התקציביים שאליהם נקלע המכון תחת ניהולו. הוא לא סיפר על הביקורת של משרד הביטחון בנוגע לתפקוד המכון. וכאמור, הוא הציג מצג שווא בנוגע למשך האמיתי של הגעה לחיסון בר שימוש לאוכלוסייה.

האם אכן מדובר בהסתרת מידע מהותי וחיוני לצורך קבלת החלטה בסדר גודל משמעותי כל כך, ועוד בשעת משבר בריאותי וכלכלי? אם היה מתברר למדינה שבעל חברה פרטית הסתיר, כביכול, מהמדינה מידע מהותי שכזה לצורך זכייה בתקציבים גדולים, האם היה נקרא במהירות לחקירת משטרה?

"אם המתואר בתחקיר נכון, לכאורה מדובר בעבירה קלאסית של מרמה והפרת אמונים", אומר לנו משפטן שעימו התייעצנו, "עניינה של העבירה הוא פגיעה בציבור על ידי עובד מדינה, ולכאורה במקרה הזה אכן יש פגיעה קשה". 

"שפירא הרגיש כמי שניצח"

מדברי הגורמים השונים עולה כי לו היה שפירא, כגורם המקצועי, אומר שאין חיסון שמיש ולא יהיה בקרוב, יש יסוד להניח שהחלטות הממשלה בעקבות אותה ישיבה היו חריפות יותר. "ימים חשובים מאוד התבזבזו עד שהבינו את חומרת המגיפה", אומר ל"ישראל היום" מקור בכיר. "היה צריך לנקוט צעדי ריחוק חברתי מוקדם יותר". האם יכול להיות שחלק מההשתהות נבע מהאמונה שיצר שפירא, שהמכון הביולוגי יפתור את הבעיה בתוך זמן קצר?

בנקודה זו יש לשאול היכן היה תא"ל אדרי, הממונה על שפירא ומי שיזם את ועדת הבדיקה שזיהתה את בעיות יחידת החיסונים. מקורות שעימם דיברנו טוענים ששפירא עקף את אדרי והגיע לישיבה באופן עצמאי. אדרי, כך רומזים לנו, זעם, ולא התייצב לאותה ישיבה מכרעת. אם הדברים נכונים, האחראי על המכון מטעם משרד הביטחון שגה כאן. חובתו היתה לדאוג שרה"מ ושאר הבכירים לא יקבלו החלטה בעלויות אסטרונומיות על סמך מידע חלקי ושגוי, בנושא שהוא באחריותו הישירה.

משרד הביטחון סירב לענות לשאלות והגיב בכלליות שהמכון הביולוגי "מצוין", אף שהוא עצמו הקים את ועדת המומחים לבחינת עתיד המכון בשל כשלים תפקודיים וניהוליים קשים. מאחורי הקלעים, מדווחים מקורות שעימם שוחחנו, שפירא חש במשך שבועות כמי ש"ניצח" את אדרי. "הוא עשה לו בית ספר", אומרים מקורביו של מנהל המכון. "הלך ישירות לרה"מ והוציא החלטה, ועכשיו אדרי צריך לקבור עמוק את חוות הדעת המקצועית שהזמין. שפירא גם צודק בזה שאדרי נרדם בשמירה בכל מה שקשור למגיפה".

כשאדרי עצמו נדרש להתייחס למסקנות הוועדה הוא נתלה בכך שעוד לא הוגשו פורמלית. אלא שתוכניות העבודה של המכון כבר הטמיעו את המסקנות, ולכן, מרגע שעלה הרעיון לתקצב בהון רב יחידה שהוא הנחה לסגור מסיבות מקצועיות, אדרי היה צריך להיות שם ולספק את התמונה המלאה לרה"מ. ההתנהלות שלו בעניין הפתיעה גם חלק ממקורביו, שמתארים אותו כאדם אחראי. "המשרד והוועדה היו מקצועיים וענייניים", אומר לנו בכיר לשעבר במערכת, "אבל מאז ששפירא מכר לנתניהו תרופות אליל ההתנהלות אחרת".

מקור נוסף במערכת הביטחון מסכם: "שפירא הצליח לנצל את המצוקה של הקורונה כדי לקבל הרבה כסף ציבורי שיכסה על הכישלונות שלו כמנהל. במקום לעזור לנו בהרבה דברים חשובים שצריך עכשיו, המכון מבזבז משאבים". מאז אותה ישיבה נדמה היה שרה"מ הבין את הטעות ובתחילת מארס, בישיבה בביה"ח שיבא, שינה את הנחייתו והורה למכון "לסייע לגורמים המובילים בעולם להגיע במהירות לפיתוח חיסון ונוגדנים". בהתאם לכך, אישר לנו גורם בלשכת רה"מ, המכון יעשה זאת מתוך התקציב הקיים, ללא תוספות. 

פנייה נוספת שלנו העלתה שחלה תפנית נוספת. "בימים אלו עמלים במכון יותר מ־50 מדענים על מחקר ופיתוח המענה הרפואי לנגיף", נמסר ממשרד הביטחון, "לטובת מאמצי המחקר והפיתוח קיבל המכון תקציב ייעודי מהאוצר, שמיועד לשלב הראשון בתהליך". על פי הידוע לנו, מדובר בעשרות מיליוני שקלים. 

ממשרד הביטחון נמסר: "המכון, בהובלתו של פרופ' שמואל שפירא, הוא גוף מחקר ופיתוח בעל שם עולמי, הנשען על חוקרים ומדענים בעלי ניסיון, ידע רב ותשתיות איכותיות. בימים אלו עומלים במכון יותר מ־50 מדענים מנוסים, על מחקר ופיתוח המענה הרפואי לנגיף. מדובר בקבוצה מהמובילות בעולם בהיבטי ידע ומחקר ביולוגי".

בכל הנוגע לייצור החיסון והנוגדנים כנגד נגיף הקורונה, מסתמך המכון בעבודתו על מוקדי ידע ייחודיים שפיתח, לאור יכולותיו המקצועיות לאורך השנים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו