הוועדה המיוחדת לחקיקת התיקון לחוק יסוד:הממשלה אישרה היום (שני) לקריאה ראשונה את הצעת החוק, שאושרה בתמיכת כחול לבן, הליכוד, המפלגות החרדיות וימינה. נגד ההצעה הצביעו נציגי יש עתיד והרשימה השותפת. ההחלטה התקבלה לאחר דיון ממושך שהחל אתמול בבוקר והסתיים היום בשעות הצהריים.
מטרת תיקון החקיקה הייתה לאשר לקריאה ראשונה את השינויים הנובעים מהסכם האחדות.
הוועדה התכנסה אתמול עד השעה 01:30 לפנות בוקר. בחצות ביקשו חברי הוועדה מהיו"ר ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) להפסיק את הדיון כי הם עייפים ואינם מסוגלים לקלוט את החומר, אבל היו"ר התעקש להמשיך.
אתמול, מתחילת הדיון בשעה 9 בבוקר ובמשך כ-12 שעות בהן הוא נמשך (עם כמה הפסקות) בלטו יותר מכל האיבה והדם הרע הזורם בין הח"כים של כחול לבן לבין שותפיהם עד לאחרונה מיש עתיד. גורמים בליכוד אף הביעו חשש כי ישראל עלולה להיגרר לבחירות רביעיות בשל הסחבת בהעברת החוקים.
כל הח"כים של "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד ועפר שלח מתחו שוב ושוב ביקורת על עמיתיהם מכחול לבן. הם לעגו להם על כך שנציגי הליכוד אינם נוטלים כלל חלק בדיון ו"זרקו" אותם כדי לבצע את המלאכה. העימות הגיע לשיאו כשח"כ מאיר כהן (יש עתיד) כינה את ח"כ יועז הנדל (דרך ארץ) "גזען", ברמיזה להתבטאותו מעוררת המחלוקת של על "מנטליות של דרבוקות".
הנדל השיב לו כי "היחיד שלא ראוי בינינו הוא זה שיש בעברו חקירות ואירועים מפוקפקים. מתי נחקרת?". העימות בין השניים נמשך הבוקר, כשהנדל תקף בראיון לגלי צה"ל את כהן, ואילו האחרון איים בהגשת תביעת דיבה.
על הפרק: העתירות לבג"ץ
בתוך כך, היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מבקש מבג"ץ לשנות את ההסדר הדיוני בשבע העתירות שהוגשו נגד ההסכם הקואליציוני, כך שתגובתו תוגש רק לאחר שהמפלגות יגישו את תגובתן לעתירות.
בנוסף, היועץ סבור כי לאור מהות העניין, יש מקום שהעתירות יידונו בהרכב מורחב, והוא מודיע לבג"ץ שלשם ייעול הדיון בלבד, ומבלי שיהא בכך כדי להביע כל עמדה ביחס לעמדתו למי מהסוגיות שעל הפרק, הוא מסכים שהדיון בעתירות יתקיים כאילו ניתן בהן צו על-תנאי. בקשתו זו של היועמ"ש הועברה הבוקר תחילה לעותרים ולמשיבים בעתירות השונות כדי לקבל את עמדתם, ולאחר מכן היא תוגש לביהמ"ש.
בבקשה, המוגשת באמצעות עוה"ד ענר הלמן, רן רוזנברג, אבישי קראוס ואודי איתן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נאמר כי מובן שהיועץ המשפטי לממשלה אינו מייצג את הסיעות החתומות על ההסכם הקואליציוני ואת העומדים בראשן, והוא צד לעתירות בעיקר במסגרת תפקידו הכללי כאמון על ייצוג האינטרס הציבורי בתחום המשפטי, והשמירה על קיום החוק.
מטבע הדברים, היועמ"ש יוכל לגבש את עמדתו בנוגע להוראות השונות הכלולות בהסכם הקואליציוני, שנגדן מכוונות חלק מהעתירות, רק לאחר שיידרש, נוסף לטענות העותרים, גם לטענות הסיעות החתומות על ההסכם בעניינם של אותם סעיפים, לפרשנותן שלהן את ההוראות השונות, ולהבהרת הדברים על-ידן ככל הניתן.
לפיכך, ומשסוגיית ההסכם הקואליציוני תידון אף היא במסגרת העתירות, היועמ"ש מבקש לאפשר לו להגיש את תגובתו לעתירות רק לאחר הגשת תגובות הסיעות החתומות על ההסכם הקואליציוני, ולאחר שיינתן לו זמן סביר, בנסיבות העניין, להידרש לאמור בתגובות אלה, ולגבש את עמדתו בעניין הטענות המופנות כלפי הוראות בהסכם הקואליציוני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו