בג"ץ החליט להיעתר, בלית ברירה, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שביקש מוקדם יותר היום (שלישי) מבג"ץ לדחות את מתן תשובתו ל-7 העתירות שהוגשו נגד הרכבת הממשלה על ידי בנימין נתניהו וההסכם הקואליציוני בינו לבין גנץ. היועמ"ש מסר כי עקב עניינים דחופים המונחים על שולחנו לא יוכל להיענות לדרישת בית המשפט ולהגיש את תגובתו עד היום בשעה 10:00 כיתר העותרים.
לפיד: נחבור לנתניהו למען ביטול הרוטציה עם גנץ // צילום: ערוץ הכנסת
בהחלטת השופט, יצחק עמית, נמתחה ביקורת על כך שלמרות שבג"ץ דחה את בקשת היועץ, הוא לא בהכרח השתכנע: "אך אתמול דחיתי את בקשת היועץ המשפטי לממשלה למתן ארכה, כאשר הטעם העיקרי שהודגש היה רצונות של היועץ המשפטי לממשלה לקבל תחילה את תגובות יתר המשיבים לעתירה".
השופט עמית הדגיש בהחלטתו כי "כעת עולה מהבקשה כי לנוכח צוק העיתים, והעניינים הדחופים הרבים המונחים בימים אלה לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה, לרבות כאלה הקשורים למשבר הקורונה, לא מתאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לעמוד בלוח הזמנים. בנסיבות אלה, איני רואה מנוס אלה להיעתר לבקשה, וזאת מבלי שנעלמה מעיני התנגדותם של חלק מהמשיבים".
עו''ד דפנה הולץ לכנר, שמייצגת 123 מהעותרים, מסרה: "העותרים מתנגדים בתוקף לכל דחיה ולו הקטנה ביותר בהגשת תגובת המשיב 1 (המדינה – י.א) לעתירות. הדחיפות בהגשת התגובה מתחייבת בשים לב למהירות העצומה בה פועלים החתומים על ההסכם הפוליטי לשינוי פניו של 'חוק יסוד: הממשלה', בחטף, שלא לומר במחטף, בשלוש קריאות בכנסת בתוך ימים ספורים בלבד, והכל בניסיון למנוע התערבות שיפוטית במעשיהם ולשם השגת מטרותיהם האישיות של החתומים על ההסכם הפוליטי הנפסד. שונה היה הדבר אילו הכנסת הייתה ממתינה להכרעות השיפוטיות בטרם פעולה.
עוד בנושא
על בג"ץ לאפשר לציבור לממש את בחירתו | דעה
תקדימי העבר מצביעים: בג"ץ לא מתערב בהסכמים פוליטיים | פרשנו.ת
לפיד: נחבור לנתניהו אם ירצה לבטל את הרוטציה עם גנץ
"בנסיבות אלו, הצורך בהגשת תגובת המשיב 1 היום הינו מהותי לשם קביעת מועד דיון דחוף ביותר בימים המעטים שנותרו לפנינו. נזכיר כי המועד להגשת תגובת המשיב 1 נדחה כבר פעמיים וכי רק אתמול סורבה בקשת המשיב 1 לדחיית מועד הגשת תגובתו בנוגע להסכם הפוליטי, תוך שבית המשפט הנכבד הדגיש בפניו את הדחיפות המתחייבת לקבלת תגובתו לעתירות בנסיבות העניין".
מהתנועה לאיכות השלטון, שהגישה גם כן את אחת העתירות, נמסר: "העותרת מתנגדת לבקשה בשל הליכי החקיקה המתקדמים שמבקשים לקבע הסכם לא חוקי. יחד עם זאת, העותרת ציינה בתגובתה כי מטעמים של קדושת היום, תציע דחייה בת מספר שעות, עד לשעה 14:00 היום, וזאת על מנת שיוכלו חברינו לציין כיאות את אירועי יום הזכרון ולכבד את זכר הנופלים".
נזכיר כי אתמול המדינה ביקשה הארכה עד ה-2 במאי, אך נדחתה והיום ביקשה דחייה נוספת עד ה-30 באפריל.
ראש הממשלה, אחד משיבים, הגיש את תגובתו. בדברים מובאים מספר טיעונים החל מהעובדה שהליכוד היא הסיעה הגדולה ביותר באופן ניכר מכל סיעה אחרת עוד נטען כי העיכוב יהווה פגיעה חמורה בשיטת המשטר הדמוקרטי שהיא רצון העם וכן כי יש לדחות על הסף את הטענה בשל היעדר סמכות של בית המשפט.
עוד נטען בתשובה כי "ההסכם הקואליציוני מהווה למעשה הסכם לכינון ממשלת חירום וממשלת אחדות לאומית" כפי שהתרחש מספר פעמים בהיסטורית מדינת ישראל וזאת משום מצב חירום בעקבות משבר מגפת הקורונה.
תשובתו המלאה של ראש הממשלה
מסיעת הליכוד, אחת המשיבות גם כן, הגישו תשובה לבג"ץ בנודע לעתירות. הליכוד מבקשת לדחות על הסף את העתירות ומתנגדת לקיום הדיון כאילו הוצא צו על תנאי: "המשיבה סבורה שדין העתירות להימחק או להידחות על הסף מן הטעם של היעדר עילה או לחילופין משום שבית משפט נכבד זה אינו מתערב בשיקול דעתם של כבוד נשיא המדינה, חברי כנסת והכנסת במהלכים החוקתיים להקמת ממשלה - הרשות המבצעת של המדינה - שתכליתם היא להגשים את רצון העם כפי שבא לידי ביטוי בבחירות לכנסת".
סיעות כחול לבן, העבודה, דרך ארץ (חברי הכנסת צביקה האוזר ויועז הנדל -י.א) ויו"ר הכנסת בני גנץ הגישו את תשובתם לעתירות שהוגשו נגד ההסכם הקואליציוני גם כן.
המשיבים מסכימים בתשובתם שהדיון בבג"ץ בעתירות יתקיים כאילו הוצא צו על תנאי. משמעות הדבר היא שעל המשיבים להתייחס בתשובותיהם לכל טענות העותרים על מנת להגיע להכרעה כבר באותו הדיון. "רק בשל סעד הזמנים ודחיפות העניין ובשל טעמים של יעילות דיונית בלבד... מתכבדים המשיבים להודיע על הסכמתם כי הדיון בעתירות יתקיים כאילו ניתן בהן צו על תנאי".
בתשובה נמסר כי ההסכמה על ממשלת חירום לאומית היא בשל משבר הקורונה והמשבר הפוליטי שנקלעה אליו המדינה: "הימים אינם ימים רגילים. משבר הקורונה תופס את החברה הישראלית בשיאו של משבר פוליטי, יש שיאמרו הקשה ביותר מאז קום המדינה. הנסיבות המאוד מיוחדות שהוכתבו עקב השילוב של מגפת הקורונה, המשבר החוקתי והפוליטי והחובה להביא מרפא לחברה הישראלית ולאחד מחדש את השורות לאחר תקופה ממושכת של קיטוב, חייבו הכרעות קשות ופשרות רבות. ההסכם הפוליטי שנכרת בין כחול לבן לליכוד, להקמת ממשלת חירום ואחדות לאומית היו פרי הצורך החיוני בעת הזו".
התשובה מתייחסת גם לסמכותו של נשיא המדינה: "מלשון החוק עולה משהוגשה לנשיא בקשה בכתב על ידי רוב חברי הכנסת, להטיל את התפקיד על חבר הכנסת פלוני, אשר הסכים לכך בכתב, לא נותר למעשה בידי הנשיא שיקול דעת לסרב לבקשה".
בנוגע למצבו המשפטי של בנימין נתניהו נכתב כי "המחוקק לא נתן דעתו למצב הייחודי שבו מלאכת הרכבת הממשלה מוטלת על מי שהוגש כנגדו כתב אישום. מן הראוי שהמחוקק יידרש לשאלת קביעת תנאי כשירות החלים על חבר כנסת עליו הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה. להערכת המשיבים הנסיבות הפוליטיות הקיימות אינן מאפשרות לממש הסדר חקיקתי בעת הזאת".
עם זאת העותרים סבורים כי הוספת תנאי כשירות על מי שרכיב את הממשלה טומנת אפשרות לסיכול בחירתו הדמוקרטית של הריבון – העם... יתראה מכך, צוק העיתים בו נמצאת מדינת ישראל והחברה הישראלית מחייב התייחסות מיוחדת, במסגרתה האיזון בין הערכים המעצבים את חיינו בדרך שגרה, נסוגים בפני ערכים אחרים חשובים לא פחות בשעת חירום".
לגבי הטיעונים נגד ההסכם הפוליטי שנחתם נכתב כי "לאור העובדה שהסדר הרוטציה קנה לו מקום בשיטת המשטרה בישראל (בעבר - י.א) ביקשו הצדדים ליתן לו עיגון תחיקתי בדרך של תיקוני חקיקה לחוד יסוד: הממשלה וחוק הממשלה ולא להשאירו רק כהסכם פוליטי, הנתון לאמון הצדדים בלבד".
עוד נכתב כי "הסכמים פוליטיים, ובכלל זה הסכמים קואליציוניים, הינם חלק מההתנהלות הפוליטית בישראל" וכי החוק והפסיקה נתנו לכך לגיטימיות".
תגובת כחול לבן לעתירה
מאבק גם בכנסת
הליכוד וכחול לבן מנסות לקדם את השינוי ב"חוק יסוד: הממשלה" בימים האחרונים, ובנושא מתקיימים דיונים סוערים בוועדה הפרלמנטרית המיוחדת לשינוי החוק, שאושר לקראת הבאתו להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ביום חמישי הקרוב. גורמים בליכוד הביעו חשש כי הסחבת בעגינת החקיקה שמסדירה את הסכם האחדות עלולה בסופו של דבר לפוצץ את ההסכם – ולהוביל את ישראל לבחירות רביעיות בקיץ הקרוב.
השתתפו בהכנת הידיעה: גדעון אלון, דניאל רוט-אבנרי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו