נתחיל מהסוף: הדברים שלגביהם רמזה אילה חסון בחדשות 13 - צריכים להיחקר, אבל לא בטוח שיש כרגע מי שיוכל לעשות זאת בחופשיות ובעוצמה הנדרשים. רציתי לומר בצחוק - אולי צריך צוות מבחוץ. FBI, סקוטלנד יארד. ובעצם גם לא בצחוק. לחקירה הזו צריך צוות של בלתי משוחדים. אין ברירה אחרת.
הקלטת שנמצאת באחד ממרתפי כספות הפרקליטות - ועכשיו, כזכור, הפרקליט הראשי הוא כוכב הפרשה - השלום לה? האם יש עותקים, ואם כן, אצל מי? הקלטת הזו צריכה להיות בחוץ, ולהישמע בפני הציבור. לא בבית משפט, ולא מאחורי דלתיים סגורות.
זה לא רק אינטרס של הציבור - זה גם האינטרס של ממשלת ישראל שצפויה להיות מושבעת השבוע, כשאחד משריה הבכירים ייכנס ללשכת שר - אולי החוץ - עם עננה עכורה מעל ראשו. הוא חייב לפזר אותה.
על תקשורת הזרם המרכזי לא כדאי לסמוך. השתיקה והאלם שאחזו בסוף השבוע, והיעדר מוחלט של פולו־אפ, מדברים בעד עצמם. אפילו עיתונאים שעתרו לשחרור חלק (אחר) של ההקלטות - השתתקו כצדפה.
שתי שאלות מטרידות מתעוררות: אחת נוגעת להחלטות שקיבל השופט מזוז בשבוע שעבר, שלמעשה אפשרו ליועמ"ש לקבל שליטה על הפרקליטות בנקודת זמן רגישה זו, והשנייה נוגעת למקרה מקביל, שבו ניתן הכשר מלא לחומרים שנלקחו שלא כדין מעו"ד אפי נוה. אם ניתן היה להכשיר חומר זה, מה בדיוק הקושי המשפטי הגדול שמונע את הכשרת הקלטות הסתר, אם אכן מדובר בהקלטות סתר במקרה שלפנינו?
האחריות רובצת על כתפי ממשלת ישראל היוצאת. יש לה עוד זמן לעצב מציאות חדשה ביחס לפרשה הזו, שאולי כדאי להתחיל לקרוא לה - פרשת אשכנזי־מנדלבליט. שרי הממשלה צריכים להוביל להקמת ועדת בדיקה ממשלתית, ואולי אף ועדת חקירה.
עד אז, ד"ר אביחי מנדלבליט צריך לצאת לנבצרות או להשעות את עצמו. מצב שבו הוא עצמו מופקד על המערכת שאחראית לחומר כה משמעותי, "ראיית הזהב" כפי שקראו לזה, אינו מקובל ולא יכול להיות הגיוני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו