אלה היו אמורים להיות ימים לא פשוטים עבור ניר ברקת. חודשים ארוכים הוא מסתובב ליד ראש הממשלה, מצטלם לידו, מתבשם ממחמאות שנתניהו שופך עליו ומההכרזות שימונה לשר האוצר הבא של מדינת ישראל. אלא שבתחילת השבוע, כשהושבעה הממשלה ה־35, ברקת לא רק שלא קיבל את התפקיד המבוקש, אלא גם נשאר מחוץ לשולחן הממשלה.
נשארת בחוץ. נעלבת?
"ממש לא. אני איש של עשייה, מסתכל קדימה, יש לי המון אנרגיה. בקדנציה הקרובה אני רוצה להיות במקום עם השפעה גדולה, ובמצב שנוצר, להיות ח"כ שיהיה פעיל בתחומים שבהם הוא רוצה לעסוק. להתמקד בנושאי כלכלה וחברה ולהשתתף בוועדות הכנסת - זה גדול יותר מאשר להחזיק בתיק שאין בו יכולת השפעה".
התאכזבת מכך שראש הממשלה לא מינה אותך לשר האוצר, כפי שהבטיח?
"בשיחות שלי עם ראש הממשלה אמרתי לו שאני מבין את האילוצים הפוליטיים. שאם לא מסתדר לו לתת לי את האוצר, אז שייתן לי תיק בכיר אחר שאני יכול להשפיע בו. כשזה לא ניתן, החלטתי שהמקום שאני יכול להשפיע בו הכי הרבה הוא כחבר כנסת מן המניין. שם אני לא עוסק בתיק נקודתי כזה או אחר, אלא בכמה נושאים שחשובים לי".
השיחות בינך לבין ראש הממשלה היו קשות? לא אמרת לו "איך אתה מפר הבטחה"?
"היחסים בין משפחת נתניהו לביני הם יחסים טובים, וככה זה יישאר. ראש הממשלה הסביר את האילוצים שלו, הסביר שיש לו קושי לתת את משרד האוצר".
לא היה לך ברור שלא תקבל את האוצר? כבר כמה שבועות דיברו על כך שהתיק ילך לישראל כץ.
"עד שאני לא שומע את זה מרה"מ, הכל פתוח".
לא אמרת לו שזו הבטחה שלו? לא התקוממת?
"אני צריך להגיד לו? הוא יודע את זה. אני מעריך את ראש הממשלה. הוא מכיר את החשבונות, זו החלטה שלו ואני מכבד אותה. דעתו עלי לא השתנתה. האילוצים הפוליטיים הובילו להחלטה. אמרתי לו שאם דעתו המקצועית עלי לא השתנתה, שייתן לי תיק משמעותי אחר".
למשל?
"חינוך, תחבורה, אנרגיה. אחד משלושתם".
תיק ירושלים היית לוקח? כיהנת כראש העיר.
"לא. טענתי ואני עדיין טוען שזה תיק מיותר. הייתי ראש עיריית ירושלים. אין לתפקיד שר ירושלים משמעות אמיתית, אפשר לוותר על התיק הזה בקלות רבה. כראש עיר אתה מנהל תקציב של 9 מיליארד שקלים ו־10,000 עובדים; תיק ירושלים הוא כמה מאות מיליונים עם כמה עובדים. זו פונקציה מיותרת במערכת".
נתניהו וברקת. "רה"מ יודע מה הוא הבטיח לי" // צילום: אורן בן חקון
וכשסירב לתיקים שרצית, מה הציע לך במקום?
"הוא העלה תיק חדש, תיק סייבר".
תפור עליך, הרי באת מההיי־טק.
"אמרתי לו שגם אם אני רוצה אני לא יכול, כי אני עלול להיתקל בלא מעט ניגודי עניינים. בנוגע לתיק המודיעין או התיק להשכלה גבוהה, הבהרתי שלא בשביל זה באתי. לא היה לי נוח להיכנס לתיקים כאלה, לא רציתי לבזבז כספי ציבור. אני רוצה לעשות דברים גדולים יותר".
שר מודיעין מקבל מקום בקבינט. לא מכובד?
"זה מכובד, אבל אני מעדיף להתעסק בדברים אחרים, בכלכלה ובחברה, בתחום הבינלאומי. אני אתמוך בראש הממשלה עד שיפרוש, ויום אחרי שהוא יחליט לפרוש אני מתכוון להתמודד לראשות הליכוד ולראשות הממשלה, ולנצח".
אתה חושב שהוא שיקר לך, כשבמהלך הבחירות אמר שימנה אותך לשר האוצר?
"ממש לא. נתניהו חזר ואמר שהוא התכוון לכך. אם היתה ממשלה צרה, אז בוודאי הייתי מקבל את משרד האוצר. אבל אני לא חדש במערכת. לא נולדתי אתמול, אני מבין את האילוצים".
עצם העמדה שלך בתפקיד היתה מוזרה. רק נכנסת לכנסת, יש עוד רשימה של בכירים לפניך.
"מישהו מכחול לבן אמר לי, שהם יודעים שלקחתי מנדטים והעברתי מצד לצד. נתניהו יודע את זה, כחול לבן והציבור יודעים את זה. ראינו את זה בסקרים. לשמחתי, אני מקובל בימין וגם במרכז, אנשים מכירים אותי ויודעים מה עשיתי בירושלים. הרבה אנשים אמרו שאם ניר ברקת יהיה בצמרת הליכוד לצידו של ראש הממשלה, זו סיבה טובה להצביע ליכוד".
זה לא גרם לך לבלאגן בתוך המפלגה? האם בכירים ממך ברשימה לא הרימו גבה ותהו, מה פתאום אותך מייעדים לתפקיד שר האוצר?
"אני מרגיש מצוין בתוך המפלגה. מצביעי הליכוד אוהבים שבא מישהו חדש למערכת עם יכולות וכישורים במגזר הציבורי והעסקי, עם רעיונות שראש הממשלה מאמץ. הכניסו אותי בפריימריז לעשירייה הראשונה בפעם הראשונה. זה עושה טוב לליכוד".
בסופו של יום, נתניהו הסביר שלא מינה אותך כי רצה קודם כל למנות שרים שכבר מכהנים. איך זה מתיישב עם העובדה שאתה מספר שהוא הציע לך תיקים ואתה סירבת?
"נכון. אתה צודק".
כשהוא הציע לך תיקים קטנים ומומצאים, נעלבת?
"לא, ממש לא. יש שרים אחרים שזה מתאים להם. לנוכח המטרות והיעדים שהצבתי לעצמי, זה פחות מתאים לי. אבל אין לי שום רגשות של כעס או אכזבה. באמת. אמרתי לראש הממשלה 'נו הארד פילינגז', אפעל בכנסת ואעשה דברים טובים לעם ישראל".
"אתמקד במה שחשוב לי"
יש תזה שנתניהו לא מקדם אנשים שעלולים לאיים על מעמדו. אולי הוא חשש שתהפוך לאיום עליו?
"אני לא נכנס לשיקולים שלו, זה לא מעניין אותי. הוא הסביר לי את השיקולים שלו. אני מכבד אותם ועובר הלאה".
את גלעד ארדן שלח לחו"ל. את גדעון סער כלל לא מינה וגם לך לא נתן תיק. אולי אתה מאלה שמאיימים עליו?
"אני לא מאיים על ראש הממשלה, אני תומך בו. לא התמודדתי מולו, ובאותה נשימה הודעתי שיום אחרי שהוא יפרוש אני מתכוון להתמודד ולנצח. אין סתירה בין השניים".
שוק מחנה יהודה, החודש // צילום: אורן בן חקון
סימנו אותך כחלק מהמורדים, כמו הנגבי ודיכטר.
"ממש לא. השיח מול ראש הממשלה לא היה מאיים. זה היה שיח תומך, מאפשר, יש כאלה שבאו למנף ולאיים על ראש הממשלה בשלל דרכים בשביל להתקדם. זה לא הסגנון שלי".
אז תהיה ח"כ פשוט, לא יהיה משעמם?
"אני הולך להיות חבר בוועדת הכספים, בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת המדע והטכנולוגיה. העבודה שם תאפשר לי להתמקד בנושאים שמעניינים אותי".
מה אומרים חבריך בליכוד על הצהרתך שאתה הולך להיות ראש הממשלה הבא אחרי נתניהו?
"לא יודע. תשאל אותם".
הם כועסים עליך?
"לא יודע. לא מעניין אותי. הדרך שלי היא שותפות ויצירת תכנים, תמיכה בראש ממשלה ועבודת שטח קשה. שכל אחד יבחר את דרכו".
מי התחרות שלך? גדעון סער?
"לא נכנס לזה. כל מי שרוצה להתמודד ביום שאחרי נתניהו - לא נגד נתניהו, אלא אחריו - אין בעיה".
"חבל שימינה נשארו בחוץ"
גם בלי לקבל את תיק האוצר, ברקת עוסק לא מעט באסטרטגיות להתאוששות המשק ממשבר הקורונה. "הצעתי לאנשי משרד האוצר שלל פתרונות לבעיות שנוצרו בעקבות הקורונה. לצערי הרב, הפקידות באוצר לא שם. זו בעיה קשה מאוד. הנחתי הצעת חוק איך לסייע ולטפל בכל נושא הקורונה לעסקים. יותר ממיליון אנשים בחל"ת, ולנוכח ההתנהלות הלא נכונה של האוצר, אני מוטרד. אני צופה שעסקים רבים יפשטו רגל, ולרבים ממיליון האנשים שבחל"ת לא יהיה לאן לחזור. את האוצר צריך לפרק ולבנות מחדש. הפקידות שם בוורטיגו. הם לא מבינים מה צריך לעשות, האירוע הזה גדול עליהם".
אתם בשלטון כבר 13 שנה. יכולתם לשנות.
"יש איזונים לא טובים בין דרג הפקידות מול הדרג הנבחר. באגף תקציבים לא מבינים את גודל האירוע. אני רואה מה הם הגישו, ואני אומר שאנחנו בבעיה קשה מאוד. הם לא מבינים את גודל האתגר".
אתה מותח ביקורת על האוצר, אבל חבר בקואליציה שכוללת יותר מ־30 שרים, ממשלה בזבזנית ומנופחת.
"אני לא מרגיש בנוח עם זה. היה אפשר להסתדר עם פחות. אני ויתרתי על תיק זוטר".
מה דעתך על השארת ימינה בחוץ?
"הייתי רוצה לראות אותם בפנים. הם היו צריכים להיות חלק מהקואליציה. למרות האילוצים, ראש הממשלה נתן להם הצעה מכובדת. צר לי שהם לא בפנים".
הממשלה תשלים את ימיה?
"לא יודע להגיד לך".
מקווה שכן?
"יש יתרונות לממשלת אחדות בעת הזו. אם היא תצליח לעשות דברים משמעותיים - מצוין, אם נגיע לשיתוק זה לא טוב".
אומרים שההיערכות לקורונה כללה הפחדות והגזמות בלי קשר למציאות בפועל. מה דעתך?
"ההתנהלות היתה נכונה, ובזכותה אנחנו נמצאים איפה שאנחנו נמצאים. היציאה צריכה להיות מהירה יותר. הידע שיש היום יביא לכך שהגל השני, אם יבוא, יתנהל אחרת מהגל הראשון. אנחנו יודעים יותר, למשל בתחום של בידוד מקומות ממוקדים, בלי לפגוע בכלל".
ביום ראשון מתחיל משפט נתניהו.
"אני מאחל לו בהצלחה ושיוכיח את חפותו".
ומה חשבת בנוגע לביקורת על מנדלבליט?
"אני אגן על מנדלבליט ועל נתניהו באותה מידה. מבחינתי, כל אדם חף מפשע עד שיוכח אחרת".
"כץ רק עורר אנטגוניזם"
לפני כשבועיים היה ברקת מעורב בחילוץ של 26 ישראלים שנתקעו במרוקו, ולא יכלו לחזור הביתה במשך שלושה חודשים בגלל סגירת השמיים. ברקת מספר שהטיפול שלו בפרשה החל כשפנה אליו אחד מהישראלים באותה קבוצה, אדם שבינו לבין ברקת אין היכרות מוקדמת. "בהתחלה אל על היו מוכנים לשלוח מטוס, אבל זה נתקע כי חברה ישראלית לא יכולה לנחות שם. הלכתי לרב עמאר כדי שישלח מכתב למלך מרוקו; שלח, אבל זה לא עזר. פנינו למשרד החוץ, וזה נתקע. פניתי לראש המוסד שיבדוק בכלים שלו, גם שם לא הצלחנו.
"מכיוון שלא היה אפשר לשלוח לשם מטוס ישראלי הרמתי טלפון לשלדון ומרים אדלסון (גילוי נאות: משפחת אדלסון היא הבעלים של החברה המחזיקה במניות "ישראל היום"), והם אמרו מייד שיעזרו. ניסינו לשלוח מטוס אמריקני שיביא אותם ממרקש לישראל, וגם זה נתקע. בין לבין היה ציוץ של ישראל כץ שבו סיפר שהוא פועל לחלץ את הישראלים ממרוקו; בלשון המעטה - זה לא עזר, רק עורר שם אנטגוניזם. פניתי לשגריר דיוויד פרידמן, שפנה לבית הלבן, וגם ראש הממשלה התערב. בסופו של דבר סוכם שחברת אייר פראנס תוציא אותם ממרוקו, והמטוס של אדלסון הביא אותם לארץ.
"כשהם נחתו בארץ התרגשתי מאוד. היו המון חסמים להוריד בדרך, זה היה לא פשוט. התעקשתי להצליח בזה. חיכינו בנמל התעופה להגעת המטוס, עמדנו למטה, הדלתות נפתחו, ירדו משם אנשים מבוגרים שלא ממש הבינו מה נחת עליהם. אני חושב על הערבות ההדדית של העם היהודי, על זה שלא משאירים אנשים מאחור. לא יכולנו לחבק אותם, אבל רק לראות אותם חוזרים הביתה נתן תחושה של סיפוק".
זמן לא רב לאחר השבעתו כח"כ בשנה שעברה, הגיש ברקת הצעת חוק שתאפשר לח"כים לוותר על השכר שלהם. "אני רוצה לעבוד עבור שקל לשנה, ואני לא יכול. מותר לכל אדם בכל מדינה לוותר על שכרו, חוץ מלח"כים. למה? זה לא הגיוני. אני רוצה לשמש דוגמה אישית, ולא יכול על פי החוק. בינתיים מצטבר סכום של יותר ממיליון שקלים בקופת הכנסת, כי לא נתתי להם חשבון בנק ולא יודעים לאן להעביר. זו ברכה של אבא שלי, 'שתשלמו הרבה מס הכנסה ושתרשו לעצמכם לעבוד בשקל לשנה'. ככה אני פועל כבר 17 שנה".
יש שיגידו שזה פופוליזם.
"שיגידו מה שהם רוצים. ככה אני נוהג. אין לי ציפייה שהחברים האחרים יורידו את השכר".
בתחילת החודש הודיעה ענקית השבבים אינטל באופן רשמי על רכישת חברת מוביט (Moovit) הישראלית תמורת 900 מיליון דולר. באקזיט הענק הזה מעורבים גם ניר ברקת ואחיו. "יש לנו שם אחזקות. אני בנאמנות עיוורת, לא מתעסק בעסקים כבר 17 שנה, אבל מוביט הכניסה מיליארד שקלים מסים לישראל. אמנם לא קיבלתי את תפקיד שר האוצר, אבל נתתי לשר הנכנס ישראל כץ מתנה לסיפתח. בשמחה רבה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו