עסקה על מסלול ההמראה

אחד הנושאים הדחופים שהונחו על שולחנו של שר הביטחון הנכנס, בני גנץ, הוא עסקאות הענק לרכישת כלי הטיס החדשים לחיל האוויר הישראלי. ההחלטות בנושא התעכבו במשך חודשים רבים בשל הפלונטר הפוליטי, וכעת, עם הרכבת הממשלה, במערכת הביטחון מחממים מנועים ולוחצים לסגור עסקה עד סוף השנה הנוכחית, על מנת להחליף את מסוקי היסעור המיושנים ואת מטוסי התדלוק העתיקים. על הפרק גם הצטיידות בטייסת קרב נוספת.  

החברות האמריקניות בואינג ולוקהיד מרטין כבר משחיזות סכינים מתוך הבנה שזהו ה"מאני טיים" לקבלת ההחלטה. גם בצה"ל מבהירים שהכוונה היא לחתום על עסקה ברבעון האחרון של 2020, אם כי בשלב זה נוח למערכת הביטחון לדחות כמה שניתן את ההחלטה כדי להלחיץ את החברות המתחרות להוריד את המחיר. 

פערי מחירים משמעותיים

העסקה להחלפת מסוקי היסעור שהגיעו לישראל בשנות ה־60 וה־70 קריטית מכמה סיבות. הצוותים הטכניים של חיל האוויר אמנם הצליחו להאריך את חיי המסוקים שוב ושוב, אך מבקר המדינה קבע בשנה שעברה כי התמשכות התהליך מעבר לשנת 2025 עלולה לסכן חיי אדם. וכדי שעד תאריך יעד זה תגיע לישראל טייסת של מסוקים חדשים, יש לחתום על עסקה בהקדם האפשרי.  

המועמדים הם מסוק ה־CH-53k, או בקיצור ה"K", מתוצרת חברת סיקורסקי שנרכשה על ידי לוקהיד מרטין, ומסוק הצ'ינוק של בואינג. בעבר דובר גם על אופציה לרכישת המטוס־מסוק V-22 כתוספת לאחד מהשניים, אך לפני כמה חודשים הוחלט בצה"ל לרדת מהרעיון. 

היתרון הגדול של מסוקי ה"K" הוא שהם יותר חדשים ודומים במידה מסוימת למסוקי היסעור. 

ל־CH-53k שלושה מנועים וכושר נשיאה כבד פי שניים וחצי מהמסוק הקיים כיום בחיל האוויר הישראלי, וגדול אף מזה של המתחרים מתוצרת בואינג. המצדדים ברכישת ה"K" נתמכים גם בקשר נוסטלגי למסוק היסעור הקיים הדומה לו ומציינים שניתן לתדלקו באוויר בקלות. 

בלוקהיד מרטין מאוד מעוניינים להטביע את סמל חיל האוויר הישראלי על המסוק שלהם, מתוך תקווה שהמהלך יוביל מגמה של עסקאות עם מדינות נוספות המחשיבות מאוד את תהליך קבלת ההחלטות הישראלי ובראשן גרמניה, המתכננת גם היא עסקת הצטיידות חדשה במסוקים.

מח"א, האלוף נורקין // צילום: משה שי

החיסרון הגדול של ה"K" החדש הוא עלותו הגבוהה - פי שניים כמעט מהמתחרה - ויש שטוענים גם שבשל גודלו הוא גם פחות חשאי מהצ'ינוק. המצדדים ברכישתו מציעים לבחון את העלות לאורך זמן - לרבות האחזקה, התקנת האמצעים והתשתיות הנדרשים לתפעולו, ובמודלים שהם מציגים עלות אחזקתו נמוכה יותר בטווח הארוך. 

התומכים ברכישת הצ'ינוק מוכיחים דווקא שעלות האחזקה של מסוק זה נמוכה יותר ומוכחת במשך שנים רבות לאורך שעות טיסה מרובות. צורתו המוכרת של הצ'ינוק הוותיק, שיוצר לראשונה בראשית שנות ה־60 של המאה הקודמת, אינה מעידה דבר על החידושים האחרונים שהכניסה בו בואינג. המסוק המוצע לישראל חדיש לחלוטין, מהיר מאוד, יכול לבצע תמרונים מרשימים ולנחות נחיתה חלקית כשאפו באוויר וזנבו על הקרקע באופן שמאפשר לחיילים לעלות ולרדת ממנו במהירות בתנאי שטח קשים. 

בשלב זה הצדדים בשלב החלפת טיוטות, כאשר הכוונה במערכת הביטחון היא לקבל החלטה סופית בין אוקטובר לדצמבר השנה, לאחר קבלת אישור מהדרג המדיני. יש הסבורים שחיל האוויר מעדיף את ה"K" המוכר יותר לטייסים הישראלים, אך הדעות בתוך מערכת הביטחון עדיין חלוקות. 

תפקיד אסטרטגי מכריע

עסקה נוספת שבה עוסקים בחיל האוויר נוגעת למתדלקים, כמכפילי כוח אסטרטגי. ברשות הטייסת בנבטים יש כיום רק שבעה מתדלקים מיושנים מאוד, בני כ־40 שנה, שחלקם הוסבו בתעשייה האווירית לייעודם הנוכחי בסוף שנות ה־70 ובתחילת שנות ה־80. בשל גילם המתקדם נדיר מאוד שכולם יהיו כשירים לטיסה במקביל. 

בניגוד לעבר, הפעם ממשלת ארה"ב אישרה לישראל לרכוש מטוסי תדלוק ייעודיים, ולא זו בלבד, אלא להצטרף לעסקה שעשה הצבא האמריקני עם חברת בואינג, ובעצם לרכוש את מטוסי התדלוק מהפנטגון. המשמעות: ישראל תוכל לקבל את מטוסי ה־KC-46 במחיר נמוך משמעותית ממחירו במקרה שהיתה רוכשת אותם ישירות מבואינג. ממשלת ארה"ב אישרה לישראל לרכוש שמונה מתדלקים, אך נכון לעכשיו מדברים בצה"ל על ארבעה, ששניים מהם יוכלו להגיע כבר ב־2023 אם העסקה תיחתם בהקדם. 

לרכישת המתדלקים חשיבות אסטרטגית במיוחד נוכח האיום האיראני התמידי והאופציה של טהרן לייצור פצצה גרעינית בתוך כשנתיים. מטוסים אלו יכולים לאפשר לחיל האוויר לטוס רחוק יותר ומכיוונים מפתיעים, באופן שיחשוף פחות את שאר כלי הטיס לסכנה. כמו כן, יש להם חשיבות גם לרציפות התפקודית של חיל האוויר במקרה של מטחי טילים מדויקים על בסיסיו. 

העסקה השלישית, בסדר עדיפות נמוך יותר, היא עסקת טייסת מטוסי קרב נוספת. צה"ל כבר רכש בשנים האחרונות שתי טייסות F-35i, "אדיר", מתוצרת לוקהיד מרטין, אולם לאחרונה הודיע על סגירת טייסת קרב ברמת דוד, ועל הפרק סגירת טייסות קרב מיושנות נוספות. בשנים הקרובות, עד סוף התוכנית הרב־שנתית "תנופה", מעוניין צה"ל להצטייד בטייסת שלישית, ובעוד כעשור בטייסת רביעית. 

בחיל האוויר טרם הכריעו אם הם מעוניינים במטוסי F-35 נוספים, או דווקא במטוסי F-15 מתקדמים מתוצרת בואינג. מטוסי ה־F-35 מביאים איתם יכולת חמקנות שאין ל־F-15, וייתכן שהם אפילו זולים יותר. לכאורה, הטווח של ה־F-35 בתצורתו החמקנית קטן יותר מזה של ה־F-15 (לפחות בשלב זה), וקיימת בעייתיות עם האינטגרציה של מערכות ישראליות למטוס. 

המימון לעסקאות הענק יגיע מתקציב הסיוע האמריקני, שעומד על כ־38 מיליארד דולר על פני עשור, אך יהיה זמין לישראל רק ב־2025, כשהכוונה היא להשקיע אותו לא רק בכלי טיס אלא גם ביכולות נוספות לצה"ל במסגרת התכנית הרב שנתית "תנופה" של הרמטכ"ל אביב כוכבי. הצורך לקבל החלטה עכשיו על מנת שכלי הטיס יגיעו בזמן להחליף את הוותיקים שיוצאים משירות, מתחדד נוכח העובדה שמדובר בשנת בחירות בארה"ב, והחשש, גם אם הקלוש, מפני ממשל חדש שעשוי לשנות את מודל הסיוע. 

את המלצת מערכת הביטחון צריך לאשר גם הדרג המדיני. למפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, יש משקל מכריע בגיבוש הסופי של ההמלצה הצבאית, אך מי שבסוף יכריע הוא הרמטכ"ל כוכבי, שכן חיל האוויר אמנם מפעיל את המסוקים אך אלו נועדו לשרת את כוחות היבשה. 

כעת נדמה כי גם למנכ"ל משרד הביטחון החדש ומפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף אמיר אשל, יהיה מה לומר בנושא. אשל נחשב לאחד המקורבים והאמינים ביותר על גנץ ודעתו בנושא בהחלט תישמע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו