נגיף הקורונה מכה בעוצמה גם בצה"ל. גדודים שלמים נכנסים לבידוד, יחידות מיוחדות עוצרות פעילות, קצינים בכירים, ואפילו שר הביטחון והרמטכ"ל, נאלצים לעבוד מרחוק לאחר שנחשפו לחולה קורונה מאומת. אך את מפקדי החטיבות של אוגדה 162, שעימם נפגשנו בימים האחרונים, הקורונה מטרידה בעיקר בהקשר מוכנותם למלחמה, נוכח הקיצוצים התקציביים הצפויים.
"אני מוטרד מאוד מהאימונים בשנה הבאה", מציין מפקד האוגדה, תת־אלוף סער צור. "אני מניח שזה יפגע לנו בכשירות.
הפגיעה העיקרית תהיה בחטיבות ובאוגדות המילואים, שמן הסתם יזומנו פחות לשירות. אנחנו כבר בחודש יולי ועדיין אין לנו גרף (אימונים) ל־2021. אנחנו עושים הכל שהכשירות תיפגע במינימום, ומצד שני, ברור לנו שנצטרך לתת כתף מתחת לאלונקה".
מפקד חטיבת הנח"ל, אלוף־משנה ישראל שומר, מוסיף. "אנחנו חלק ממדינת ישראל, ונעשה התאמות איפה שצריך. אנחנו לא מנותקים ולא נמצאים בבועה כשכל המדינה נמצאת במצב מסוים מבחינה כלכלית".
הצבא לא יכול להרשות לעצמו להיות מושבת בגלל הקורונה. כמות החולים בצבא מטרידה מאוד.
תא"ל צור: "אנחנו חיים לצד הקורונה, וכבר די רגילים לכך. כבר עכשיו יש לנו יותר מכפול חולים מאשר בגל הקודם. עכשיו, כשסיימנו אימון, הכוחות מפוזרים במוצבים קטנים ומרוחקים וקל יותר לשמור על 'קפסולות'. בשל החשש מהדבקה בבית, הרמטכ"ל הנחה שהצבא יסגור 21. אנחנו תמיד 'קליק' אחד קדימה לפני האזרחות, אבל אם אין סגר מוחלט במדינה, לא צריך גם שהחיילים יסגרו 50 או 60 יום בצבא".
המשרתים בצבא, ככלל, הם אוכלוסייה צעירה ובריאה. בגל הקודם שקלו בצמרת הצבא אופציה של "הדבקה המונית" אבל פסלו אותה. זה צעד נכון במטרה למנוע השבתה כללית של הצבא?
תא"ל צור: "אני לא חושב שנכון להדביק את החיילים באופן יזום. עדיין לא יודעים עד הסוף מה המחלה הזו גורמת בהמשך, גם למי שלא סובל מתסמינים. אוכלוסיית החיילים צעירה ובריאה. גם מה שהיה בכפיר (גדוד שלם מהחטיבה שנמצא בבידוד עקב חשיפה לחולת קורונה) לא אומר שהגדוד ירד מהמצבה הצה"לית. גם עם קורונה אפשר להילחם במקרה הצורך. זה לא פוגע בכשירות המבצעית, והחיילים כמעט לא סובלים מתסמינים. מפה ועד הדבקה מכוונת - אנחנו לא שם".
שוויון, אבל בלי התלהמות
מלבד הקורונה מוטרדים המח"טים באוגדה מקיצור שירות החובה לגברים שנכנס לתוקפו החודש. ב־2018 השתחררו החיילים הראשונים ששירתו 32 חודשים במקום 36, וכעת כל מחזור יולי 2020 מתגייס על פי חוק ל־30 חודשים בלבד. הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מתנגד לקיצור השירות מתוך חשש לפגיעה במוכנות הצה"לית למלחמה, ובצמרת הצבא מקווים עוד שיוכלו למנוע את רוע הגזירה באמצעות שינוי חוק הגיוס. גם בשטח, כך נדמה, מחזיקים בעמדה דומה לזו של הרמטכ"ל.

"כשיצטרכו אותנו - נלך ונכריע". חיילים בתרגיל // צילום: יוסי זליגר
"קיצור שירות החובה יהפוך אותנו לצבא לא מקצועי בעליל. נצטרך לעשות הכל אחרת. נצטרך לקצר את ההכשרות עוד יותר", מדגיש תא"ל צור. "אני אומר את זה גם בראייה של מה אנחנו מקבלים למילואים כשהכשרות היסוד שלנו הן 'דרדלה'. ככה בסוף אנחנו ניראה. קיצור השירות יהיה טעות גדולה מאוד. האימונים ייפגעו, כל המחזוריות תשתנה, הצבא יצטרך לעבור לעבוד במחזורים של שלושה חודשים במקום ארבעה. זה ייצר אטרף, יפגע בהכשרות. אני מקווה שלא נגיע להחלטה הזו".
לאחרונה עלתה לכותרות הקריאה לאפשר לנשים להתגייס ליחידות מובחרות. לדעתכם נשים יכולות להיות לוחמות במסגרות שאתם מפקדים עליהן?
אל"מ שומר: "יש לנו נשים בתפקידים משמעותיים. פרמדיקיות, קשר"גיות, רופאות. בצבא יש התקדמות אדירה בנושא הזה. הצבא הרבה יותר מאפשר. אנחנו לא רואים בעיה להכניס כל אישה בעלת תפקיד זה או אחר ללחימה בעזה או בלבנון, אבל צריך לעשות את זה בהיגיון, בצורה תהליכית. לבדוק את הדברים פיזיולוגית, רפואית. יש פה עניין של אחריות לאומית. יש פה עניין של משקלים.
"מח"ט נח"ל מפקד על לא מעט חיילים ומפקדות שייכנסו בלחימה לקרב. אני לא רואה בזה בעיה. עם זאת, להכניס אותן עכשיו לחטיבות החי"ר והשריון בצורה מלאה - אני חושב שצריך לעשות את זה לאחר בדיקות, בצורה מסודרת. לא בהתלהמות ובמהירות. צריך לתת לזה את הזמן של זה. לא צריך להגיד 'לא' לכולם, אלא לעשות את זה בצורה תהליכית".
אל"מ דוד סונגו, מח"ט 401: "יש היום הזדמנות שווה לכולם בשריון, יש החלטת רמטכ"ל. תבואי, תעמדי בכל הדרישות, אהלן וסהלן. תהיי לוחמת שריון בהגנת גבולות, לא ב־401. מה שצריך להכווין בנושא הזה הוא כשירות היחידה ללחימה".
סוגיות כוח האדם בצה"ל אינן מתמצות רק בשירות החובה או בהצבת נשים במחלקה או אחרת. בשנים האחרונות צה"ל מתקשה יותר גם להשאיר את אנשי הקבע הטובים, נוכח הקושי בקיום חיי משפחה לצד קריירה צבאית, משכורות לא כל כך גבוהות וביקורת ציבורית חריפה (שאינה תמיד מוצדקת).
אל"מ דרור, מפקד חטיבת האש: "תמיד יש אתגר להשאיר אנשים, אבל כשמסתכלים על התכנון קדימה, יש תחרות על התפקידים. זה לא אחד לאחד, אנחנו משאירים קצינים טובים בתוך המערכת. אצלי החבר'ה הם עם איכויות גבוהות מאוד, ויש להם אופציות אחרות בראש. אבל יש פה עניין ערכי. הם מבינים מה המשימה שעומדת מולם - להעמיד צבא חזק, מוכן".
אל"מ שומר: "החבר'ה היום רוצים לדעת מה קורה איתם קדימה. הם לא מחפשים כסף. רוצים לדעת שיגבו אותם ויעריכו את מה שהם עושים, ומאוד חשוב להם להיות במקום שעוסק במצוינות. כשיש את זה, נשארים הטובים ביותר ויש תחרות".
"אנחנו קפיץ דרוך"
אוגדה 162 נחשבת לאחת מאוגדות ההכרעה של צה"ל. עד 2016 היתה כפופה לפיקוד המרכז, ובעקבות ארגון מחדש הוכפפה לפיקוד הדרום. כיום נמצאות תחתיה חטיבות הנח"ל, גבעתי, 401 של השריון ואגד ארטילרי 215. לאחרונה סיימה האוגדה אימון מאתגר במתווה צפוני, אך היא נדרשת להיות מוכנה גם לעימות אפשרי בדרום.

תא"ל סער צור // צילום: יוסי זליגר
"האויב שונה - פה זה כוחות רדואן (הכוחות המיוחדים של חיזבאללה), שם זה נוחבא (הכוחות המיוחדים של חמאס). שיטת העבודה שלהם שונה ואנחנו צריכים לעשות התאמות ספציפיות", אומר צור.
מלבד הרקטות והטילים שבהם הצטיידו ארגוני הטרור והמנהרות שנחפרו בשיטתיות, בשנים האחרונות הצטייד הצד השני גם בכלי טיס בלתי מאוישים וברחפנים, שיהיו חלק בלתי נפרד מכל עימות עתידי.
"אנחנו קוראים לזה לחימה ב־720 מעלות - מלמעלה ומלמטה", אומר אל"מ שומר. "לחימה רב־ממדית, תלת־ממדית. אין לנו כוונה להיכנס קילומטרים מתחת לאדמה ולהסתובב שם, אבל כן להסתכל במרחב מסוים שיש בו משהו ערכי מבחינתנו. להיכנס, לבדוק - ולהשמיד אם צריך. גם לנו יש רחפנים. יש לנו עוד כברת דרך לעשות בנושא הזה, למשל לראות איך רחפן שלנו לא פוגע ברוטור של מסוק שמביא אספקה, לקחת פצועים או להנחית כוח. זה דורש מיומנות ומקצוענות גבוהה, אנחנו בעיצומו של תהליך".
כניסת האמצעים החדשים היא חלק מתפיסתו של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, שמאז כניסתו לתפקיד החליט בין השאר לחזק את הקטלניות של הכוחות בקצה, בין השאר כדי לקדם את "תפיסת הניצחון" שהוא מוביל ברחבי הצבא.
"המלחמה הבאה תהיה עם הכרעה ברורה", מחזק תא"ל צור את הקו המנחה. "לא נילחם בזהירות. אנחנו משפרים את יכולות המודיעין, האש והתמרון שלנו. הסירו בתקופה האחרונה הרבה חסמים מהרמה המטכ"לית למטה. היום מטרות עוברות מרמת הפיקוד לרמת הגדוד. הכל נפתח. אנחנו לא נלחמים בזהירות. הכפרים שאליהם ניכנס יחטפו אש משמעותית מאוד".
בשנת 2020, כשלתודעה ולתמונות הניצחון יש מקום משמעותי כל כך, אפשר בכלל לנצח את האויב? מה הוא ניצחון בעיניכם?
אל"מ דוד סונגו, מח"ט 401: "בדרג הטקטי הניצחון ברור. אולי בלבנון השנייה זה היה מונח פלואידי, לא ברור. פה אני יודע לדייק, לאן אני רוצה להביא את החץ שלי, באופן ספציפי, בעיתוי מסוים, ולהגיד - שם אני מכריע. עם מה שאנחנו מתכננים היום, אני לא בטוח כמה תהיה לצד השני מוטיבציה".

אל"מ דוד סונגו // צילום: יוסי זליגר
אל"מ גדי דרור: "כשנידרש, לא נפגע בכמה מטרות בודדות. המוכנות שלנו היא לתמרן לחץ עם הרבה הפעלת אש במרחב, אבל בתמרון ממוקד שיודע לפרק את המערכת היריבה".
אל"מ שומר: "בתחושה שלנו, מחר מלחמה. אנחנו 'קפיץ דרוך'. אנחנו המח"טים היינו בדרום לבנון בתקופת רצועת הביטחון, לחמנו במלחמת לבנון השנייה, עופרת יצוקה וצוק איתן. ההבנה היא שגם אם מישהו לא רוצה, קורים דברים".
אתם מתארים מצב כמעט אוטופי של אמצעים, קטלניות ומוכנות. מה בכל זאת חסר לכם כדי להגיע להישג טוב עוד יותר במלחמה הבאה?
מח"ט גבעתי, אל"מ איציק כהן: "מדאיג אותי דבר אחד. הלוחמים שלנו, המ"מים, המ"פים, לא חוו את עקת הקרב, לא חוו את שדה הקרב. צריך שני דברים כדי לגשר על הפער הזה: האחד הוא כמה שיותר אימונים קרובים ככל הניתן למציאות, ואנחנו עושים את זה בצורה סופר מדויקת ונכונה. והדבר השני הוא מפקדים שכן חוו את עקת הקרב וידעו מהר מאוד לעשות את השינוי ואת הלמידה המהירה כדי להכניס אותם לתוך הלחימה".
לא לפעול לפי הלחץ הציבורי
עד כמה אתם חוששים שהרגישות הגבוהה בחברה הישראלית לנפגעים בקרב החיילים תעצור אתכם?
תא"ל צור: "במלחמה הבאה יהיו יותר הרוגים בעורף מאשר בחזית, הטילים הלבנוניים ייפלו הרבה בעורף. התפקיד שלנו לתמרן כמה שיותר מהר כדי לעצור את זה הכי מהר שאפשר. זו תהיה מלחמה אחרת, עם הרבה יותר רגישות לעורף מאשר לחזית. כולם יהיו בתוך מעגל האש".
אל"מ סונגו: "בדרג שלנו לא היה אי פעם שיח אם עושים את המשימה או לא עושים את המשימה בגלל רגישות כזו או אחרת לנפגעים. ברור שיש רגישות, ברור שאנחנו צריכים לעשות את המשימה בצורה המקצועית ביותר, עם מחיר נמוך ככל הניתן. לחברה הישראלית יש רגש חזק יותר לחיילים שנהרגים. אני מקווה שהלחץ הציבורי לא ישפיע על מקבלי ההחלטות באופן שישפיע על המשימה שלנו".
ניסיון העבר מלמד שהצד השני יעשה הכל כדי לחטוף חיילים. עד כמה אתם עוסקים בהכנות למקרה של חטיפה?
אל"מ שומר: "אנחנו מתאמנים לסיטואציה כזו, לא בהגזמה. אנחנו מדברים על זה, יש שיח בין מפקדים לחיילים סביב זה. השיח הוא לא סביב 'חטופים', אלא סביב 'שבויים'. ההנחיה היא שזה לא יקרה אצלנו. וצריך לעשות הכל כדי שזה לא יקרה - באמצעות איך כוח מתנהל, איך הוא מגן ואיך הוא תוקף. איך מאבטחים, להיות ערוכים ב־720 מעלות - זה יכול לבוא מרחפן נפץ או מתחת לקרקע.
"במלחמה יכול להיות שבוי. אם אנחנו רואים סיטואציה כזו (של חטיפה), אין סיכוי שלא נפעל בה. נעשה את זה בצורה חכמה, בצורה אחראית. לא יורים לכל עבר, לא יורים על אזרחים. אנחנו לא נהרוג את החייל אם אנחנו רואים אותו בעין. עם זאת, אנחנו נעשה כל דבר כדי לעצור את הסיטואציה הזו".
בימים אלו, לאחר סיום תקופת האימון המאתגרת, פוזרו יחידות האוגדה בכל רחבי המדינה. כשברקע דיבורים (בינתיים רק דיבורים) על סיפוח, חלק מיחידות האוגדה מוצבות גם ביהודה ושומרון, אך בשלב זה, מדגישים המפקדים, אין הכנות מיוחדות להסלמה בגזרה זו.
עם זאת, המפקדים מדגישים שהם מעדיפים שיטילו אותם לעימות בעזה או בלבנון מאשר להתמודד עם המורכבות שבהסלמה ביהודה ושומרון. "בניגוד לחבר'ה באזרחות, אותנו לא מודדים בשורת הרווח, אלא בכשירות ובמוכנות למלחמה", מסכם תא"ל צור. "כשיצטרכו אותנו, נגיע ונכריע. אין לנו ספק בכך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו