למרות הודעת הליכוד כי יתמכו בחוק דחיית התקציב שיזמו יועז הנדל וצביקה האוזר, דבר שהיה נראה לרגע כמו תחילתה של פשרה שתביא לסיום המשבר ותמנע בחירות, נראה כי הדרך לרגיעה עוד רחוקה. נתניהו נחוש לקבל תחנת יציאה נוספת לפירוק הממשלה, ואילו גנץ נחוש באותה מידה למנוע זאת ממנו. בתווך, בשל המצב המתוח, נמצאים אנשי האמצע, לשונות המאזניים, אלה שכבר הכריעו מערכות ובכוחם, ככל נראה, יהיה להכריע גם הפעם.
החוק המדובר, לדחיית המועד האחרון להגשת תקציב המדינה, הובא על ידי סיעה של שני ח"כים בלבד. אחרי הודעת הליכוד והחרדים כי הם תומכים בחוק, ואחרי שכחול לבן גם היא אימצה אותו לחיקה, הפכו האוזר והנדל פעם נוספת לציר המרכזי שסביבו נעה המערכת הפוליטית כולה.
בפעם הקודמת זה קרה כאשר סירבו השניים לשבת בממשלת מיעוט, המורכבת ממפלגות השמאל וישראל ביתנו והנשענת על תמיכת הרשימה הערבית המשותפת. הממשלה הנוכחית היא בעיקר פרי נחישותם של השניים, שהביאו את גנץ להכרה שאין לו ברירה אחרת.
גם אחרים היו יכולים לקפוץ על ההזדמנות להיות לשון המאזניים. מפלגת העבודה, למשל. גם היא מונה כיום שניים או שלושה ח"כים, תלוי את מי סופרים. ניצול נכון של המצב היה יכול למצב אותה כמפלגה ממליכת המלכים, כפי שהיתה בעבר הלא רחוק.
עוד בנושא:
בכיר בליכוד: תמיכת כחול לבן ב"חוק לפיד" תוביל לבחירות
נתניהו על גנץ כרה"מ: "זה תלוי בו"
אם יוקדמו הבחירות, לשון המאזניים עשוי להיות נפתלי בנט. הוא אמנם בימין, אבל כבר לא בכיסו של נתניהו. אם יהיה לראש הממשלה מחסור בהמלצות לנשיא לעומת הצד השני, יוכל בנט לקבוע אם יקבל את המנדט או לא.
נתניהו אמר אתמול בראיון לערוץ 20 כי גנץ יוכל לקבל את ראשות הממשלה אם יתחיל להתנהג כמו שותף, ולא יערים קשיים בהחלטות הממשלה שאמורות להתקבל בשיתוף פעולה. ייתכן שנתניהו לא התכוון לשום מילה שאמר, ושבליבו הוא סבור כי הבחירות קרובות בכל מקרה. בפועל, אם גנץ היה משחק את המשחק של שותף אמת למשך שנה וחצי, ראש הממשלה היה מתקשה מאוד לא לקיים את הסכם הרוטציה, והיה נאלץ למסור לו את ההנהגה במועד שנקבע. גנץ חושב שיבנה את עצמו אם יתנהל אחרת, והמחיר יהיה, כך נראה, שאת האקווריום בלשכה הנחשקת הוא יראה מפנים רק כאורח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו