יומיים בפוליטיקה זה כמו נצח. עד ליום שני בחצות הכל יכול להשתנות. מבחירות ודאיות, שסימנן מתקפה של הליכוד על אשכנזי ויסנקורן, וגם ביקור אחד של רה"מ בשוק מחנה יהודה, יכול יום שני בחצות לסמן שקט ורגיעה (זמנית) לכמה חודשים נוספים.
במידה ותהיה פשרה והבחירות יידחו, יהיה זה בכל מקרה ניצחון של נתניהו. גם אם יתפשר על תקציב דו־שנתי. לפי הפשרה תחנת היציאה לבחירות תישמר לו עוד לפני מועד הרוטציה. סוגיית המינויים נוגעת ישירות בליבת הסכסוך האידיאולוגי שבין הליכוד וכחול לבן.
אלה רוצים להחזיר את הכוח לפוליטיקאים, נבחרי הציבור, לעומת אלה שמעוניינים לשמר את המצב הקיים לפיו הכוח אצל הפקידים והיועמ"שים הבלתי נבחרים. גם אם תהיה פשרה והחוק של צביקה האוזר יתקבל כך שחוק התקציב יוכל להיות מאושר בעוד שלושה חודשים במקום יום שני הקרוב, הסוגיה המהותית לא תיפתר. לא כעת.
עוד בנושא:
הפשרה שתמנע בחירות? ח"כ האוזר מציע להקפיא את המינויים עד למסקנות הוועדה בנושא
יוזמה: הקמת ממשלת מרכז-שמאל עוד בכנסת הנוכחית
הליכוד תקף, ניסנקורן הגיב "עלובי נפש"
בחירות? סופ"ש של הכרעות גורליות
במהלך ההסכמים הקואליציוניים ויתרו בליכוד על תיק המשפטים ועל רפורמות שהחלו במערכת המשפט כשמסרו הכל לכחול לבן. ההתעקשות כעת על ועדת המינויים ראויה לציון. סירוב כחול לבן להקים את הוועדה עליה התחייבו היא בבחינת גזילת כיבשת הרש.
קל להציג את הדרישה ככזו המונעת ממניעים פרסונליים של רה"מ, אולם למען האמת מדובר בצורך של ציבור גדול שמאמין כי השיטה הקיימת מושחתת מהיסוד. ועדות האיתור והמכרזים מנציחים דורות של מינויים בעלי אופי ואג'נדה מסוימים, בשיטת חבר מביא חבר, מכרזים תפורים ועסקאות במחשכים.

די היה לראות את בכירי מערכת המשפט מצדיקים את קידומה האחרון של ליאת בן ארי, במכרז תפור שנרשם על שמה, בטענתם שאין שום פסול בכך שהיועמ"ש ופרקליט המדינה ימנו את מי שלטעמם תמלא באופן הטוב ביותר את תפקידה. למה להם מותר מה שלשרים אסור?
זה נכון שרבים חושבים שלדרג המשפטי והמקצועי במשרדי הממשלה ישנה הארה שמימית מיוחדת שגורמת להם לקבל החלטות אך ורק בצורה אובייקטיבית ונטולת כל פניות, אולם יש גם רבים שחושבים שזה לא כך. ושדווקא נבחרי הציבור, שמעמידים את עצמם פעם בכמה שנים (או חודשים) לבחירת הציבור יעשו עבודת מינויים טובה יותר ושקופה יותר. גם אם תהיה היום או מחר פשרה, על הכלל הבסיסי הזה אסור בשום אופן להתפשר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו