במשך שבע השנים שחלפו מאז הוקמה יש עתיד היא לא התנהלה כמפלגה דמוקרטית. יוזם הקמתה ח"כ יאיר לפיד קבע את הכללים, ניסח את התקנון, החליט על דעת עצמו מי ייכלל ברשימה לכנסת ובאיזה מקום. לאף אחד מחברי הסיעה זה לא הפריע. גם לא כשלפיד הכתיר את עצמו כיו"ר המפלגה עד 2021 ולאחר מכן עד 2025.
ח"כ עפר שלח שתק כל השנים הללו ולא מחה על כך שאין שום הליכים דמוקרטיים ביש עתיד. אולי בחדרי חדרים הוא השמיע דברי מחאה. ח"כים מהמפלגה מספרים שהיו לא פעם ויכוחים סוערים, אבל שום דבר לא יצא החוצה. רק עכשיו כששלח החליט לעמוד על רגליו האחוריות ולצאת לקרב הוא כתב בפייסבוק כי "בימים האחרונים נפגשתי עם לפיד והצגתי לו את הצורך הדחוף בחידוש פניה של יש עתיד".
לדבריו, "דחיית הבחירות לכנסת מאפשרת לנו לבצע את מה שמתחייב כדי לבנות אלטרנטיבה ראויה לקראת הבחירות הבאות. וזה מתחיל, זה חייב להתחיל, מבחירות מקדימות, מיידיות ופתוחות, לתפקיד יו״ר המפלגה. אני אתמודד, ואשמח אם יהיו עוד אחרים".
מדוע שלח התעורר רק עכשיו? מדוע לא השמיע קול מחאה ב-2013 כשלפיד הבטיח לו שיהיה יו"ר ועדת החוץ והביטחון, אך לא קיים את ההבטחה משום שנתניהו התעקש שאיש ליכוד יעמוד בראש הוועדה היוקרתית? מדוע לא דפק על השולחן באותה שנה כשח"כים אחרים של יש עתיד (כמו שי פירון, יעקב פרי, מאיר כהן ויעל גרמן) מונו לשרים והוא נשאר ח"כ?
מדוע לא זעק כשלפיד שינה פעמיים במהלכים חשאיים כהגדרתו ללא שיתוף הח"כים והפעילים את תאריך סיום כהונתו כיו"ר המפלגה? מדוע לא זעם כשלאחר המיזוג עם כחול לבן הוא הוצב במקום השמיני ברשימה לכנסת, לא רק אחרי גנץ, יעלון ואשכנזי, אלא גם אחרי ניסנקורן, מאיר כהן ומיקי חיימוביץ? מדוע לא התרעם על כך שלפיד קבע בכל מערכות הבחירות באופן בלעדי את הרכב הרשימה לכנסת?
יתרה מזו, במהלך השנים הללו, שיבח שלח את לפיד וחילק לו מחמאות ביד רחבה. כששאלתי אותו בראיון (במרס 2018 ) אם לפיד מתאים לכהן כראש ממשלה הוא השיב כי "הניסיון הפוליטי והמיניסטריאלי של לפיד יהיה לא פחות מזה שהיה לנתניהו ב-1996, הוא בהחלט יכול להיות ראש ממשלה מצוין".