בשבועות הקרובים ירשום חיל הים היסטוריה קטנה, כשלחופי מדינת ישראל תגיע בפעם הראשונה אוניית ה"סער 6" החדישה שבנתה חברת טיסנקרופ במספנות הגרמניות. בחיל הים שומרים בסודיות מוחלטת את תאריך הגעתה המדויק, אך מבטיחים ש"אם ירצה ה' ובמגבלות הקורונה וכוח עליון" היא תעגון בנמל חיפה עוד בשנת 2020.
בחיל ממתינים בכיליון עיניים לסיום הבדיקות המקיפות הנערכות בימים אלה לספינה. כשאלו יסתיימו, ייערך בימים הקרובים טקס רשמי במספנה הגרמנית שבמהלכו יימסר כלי השיט לידי מפקד הספינה הישראלי, סגן־אלוף ברוך. בטקס החגיגי יונף לראשונה דגל ישראל על הספינה, ובכך, באופן רשמי, תצטרף ספינת הסער 6 הראשונה, אח"י מגן, לסדר הכוחות של חיל הים הישראלי. עם תום הטקס, צפוי צוות הספינה שנמצא בימים אלה בגרמניה להפליג עימה כמה פעמים בודדות באזור המספנה הגרמנית לשם בדיקות קצרות ואימון, ולאחר מכן לצאת להפלגה ארוכה של כ־4,000 מייל ימי לכיוון ישראל.
ההפלגה לישראל צפויה להיות מורכבת ומרובת איומים, וחיל הים נערך לקראתה כאל מבצע צבאי לכל דבר, במטרה לאבטח את הספינה מהים ומהאוויר. עם כניסתה למים הריבוניים של מדינת ישראל יקיימו אנשי הצוות של הספינה טקס לזכרה של אח"י אילת שטובעה ב־1967 על ידי ספינות מצריות, בהשתתפות מפקד חיל הים ובכירים נוספים. כשתעגון בנמל חיפה, תתקבל אח"י מגן בטקס מכובד בהשתתפות בכירי המדינה, בהתאם למגבלות הקורונה כמובן.
מוכנים לאיום האיראני
כמו מרבית כלי השיט המגיעים למדינת ישראל, אח"י מגן החדישה ושלוש אחיותיה שיצטרפו אליה בזו אחר זו בהפרשים של ארבעה חודשים עד חצי שנה, יגיעו כשלד בלבד, עם מערכות הנעה, השטה ומיזוג אוויר, אך ללא שום מערכת לחימה, מערכות הגנה ואפילו ללא מערכות שליטה ובקרה. לפיכך, עם הגעת אח"י מגן לישראל, צפוי חיל הים בשיתוף התעשיות הביטחוניות להתחיל בהפיכתה למבצעית, ולהתקין עליה מערכות לחימה מרכזיות - כדי שתוכל להשתלב בהקדם האפשרי במשימה המורכבת של הגנה על המים הכלכליים של מדינת ישראל.
בחיל הים אומרים בפה מלא כי מערכות הלחימה שיותקנו על אוניות הסער 6 נועדו בראש ובראשונה לשרת את משימת ההגנה על אסדות הגז הנוכחיות והעתידיות של מדינת ישראל, שהרי לשם כך הן נרכשו בסכומי עתק מגרמניה.
בחיל מחכים להגעת כלי השיט בכיליון עיניים, שכן המשימה שהוטלה עליו בשנים האחרונות להגנה על המים הכלכליים של ישראל - מאתגרת מאוד ומצריכה ספינות בסדר גודל אחר מאלו הקיימות כיום בחיל הים; זאת, כיוון שכעת נדרשת זרוע הים להגן על שטח בגודל של 44 אלף קמ"ר, יותר מפי שניים משטחה היבשתי של מדינת ישראל. לשם המחשה, מדובר בשטח שהוא מעין קובייה במרחק של כ־300 ק"מ מערבה ממדינת ישראל ויותר מ־150 ק"מ מצפון לדרום, שבתוכה אסדות הגז שפותחו ויפותחו עוד בהמשך.
כבר היום אסדות הגז הישראליות מספקות את מרבית האנרגיה למדינת ישראל, ולפיכך הן מוגדרות כנכס אסטרטגי ראשון במעלה, שממוקם מן הסתם גם במקום גבוה ברשימת היעדים של ארגוני הטרור המעוניינים לפגוע במדינת ישראל.
חיל הים נערך לקראת הגעתה כאל מבצע צבאי לכל דבר // צילום: דו"צ
האיומים שעשויים לפגוע באסדות הם רבים ומגוונים. בין השאר, החשש הוא מפני טילי חוף־ים מתקדמים, בעלי טווחים שונים ויכולות שונות, כמו החליג' פארס האיראני והיאחונט הרוסי, או כלי טיס קטנים ובלתי מאוישים שעשויים להגיע לאסדות מהאוויר ולהתפוצץ עליהן.
לכך יש להוסיף ירי תלול־מסלול שככל שחולף הזמן נעשה מדויק יותר, וכמובן איומים ימיים, כמו כלי שטח שיכולים להגיע לאסדות ולהתפוצץ עליהן, או להשתלט עליהן. לא ניתן להתעלם גם מהאיומים התת־מימיים של צוללנים וכלי שיט שעשויים לפגוע באסדות מתחת לפני הים.
"כדי להתמודד עם האתגר כתבנו תפיסה לבניין כוח שתומכת את המשימה", הסביר קצין בכיר בחיל הים. "שכבות של מודיעין, ניטור ימי, ניטור אווירי, יכולת סיור והפגנת נוכחות מול האתגר הזה. בתוך בניין הכוח שמנו מספר וקטורים שמביאים אותנו למוכנות, ובהם הגעת הסער 6 לישראל", אמר הבכיר.
לסער 6, כאמור, תפקיד מרכזי בהגנה על האסדות. "כלי השיט יסיירו באופן קבוע במרחב המים הכלכליים, יסייעו בבניית תמונה אווירית וימית. כמובן שהם יופעלו בהתאם להערכת המצב, ויהיה הבדל בין הפעלתם בשגרה לבין הפעלתם בחירום", הבהיר הקצין הבכיר. "גודל השטח מחייב אותנו להפליג עמוק יותר, רחוק יותר, ולשהות הרבה זמן בשטח, שבוע וחצי, שבועיים, מבלי לשוב לחוף".
בלי פשרות על איכות
בימים אלה, כאמור, נמצא בגרמניה צוות הספינה המונה כמה עשרות קצינים וחיילים, שנשלחו לגרמניה לפני כמה חודשים כדי ללוות את תהליכי הבנייה האחרונים של הספינה ולהיערך לקליטתה. יחד עימם נמצא בגרמניה גם צוות של מהנדסים הבודק את הספינות בקפדנות, טרם טקס העברת הדגל.
תהליכי הבנייה של ה"סער 6" במספנות בגרמניה // צילום: דו"צ
"חשוב לנו למצוא את המקור לחלק מהתקלות שמוצאים עכשיו, ולתקן אותן כמה שיותר מהר", מבהיר מפקד "מערך מגן" בחיל הים, סא"ל ג'. "חשוב לנו שהספינה תגיע כמה שיותר מהר, אבל מצד שני, גם באיכות שאנו רוצים. זו הסיבה לאי הבהירות במועד הגעת הספינה ארצה, אבל אנחנו מעריכים שהיא תגיע ממש בקרוב".
כדי שהסער 6 יוכלו למלא את ייעודן בהגנה על אסדות הגז, ישראל צפויה להתקין עליהן לא מעט מערכות לחימה מתקדמות לגילוי, הגנה, שליטה ובקרה. מדובר בהתקנה של אלפי כבלים באורך כולל של כ־100 ק"מ, כמו גם עשרות קופסאות ומערכות לחימה מהמתקדמות ביותר.
התכנון הוא שבמקביל, בכל רגע נתון, יעבדו על הספינה כ־100 איש, ובהם עובדי מספנה, מהנדסים מזרוע הים ואנשי התעשיות הביטחוניות. "אחד היתרונות הגדולים של הספינה הוא שהיא גדולה, ובעידן הקורונה ניתן לעשות הפרדה בין האנשים", מבהיר סגן־אלוף ג'. "בסיום התקופה הזו המערכות יהיו מותקנות על הספינה ואז ניתן יהיה להתחיל בתהליך שילוב המערכות, האינטגרציה. כוונתנו לצמצם אותו כמה שיותר".
הרוב המוחלט של המערכות הן מתוצרת כחול־לבן, אך זה לא מפשט את העניין, שכן הן יוצרו על ידי תעשיות שונות, בטכנולוגיות שונות. בחיל הים מציינים כי זהו אתגר לא פשוט לחבר את המערכות אחת לשנייה, ולגרום להן לדבר זו עם זו ולעבוד בסנכרון מלא על הספינה.
כדי להתמודד עם הקושי, ולצמצם עד כמה שניתן את זמן התקנת המערכות על הספינות, הקים חיל הים לפני כחצי שנה את ה"לגונה", בניין חדש ומשופץ בבסיס חיל הים בחיפה שבו עשרות של מחשבים, "שידות לחימה", הזהים לאלו שיותקנו במרכז ידיעות הקרב (המי"ק) של הסער 6. בחדר סמוך, בטמפרטורה נמוכה, נשמרים השרתים של אותם מחשבים.
בימים אלה עובדים ב"לגונה" במלוא המרץ כדי להשלים בהקדם האפשרי את האינטגרציה בין המערכות השונות, או לפחות את השילובים שניתן לעשות ביבשה, ללא הספינה. המטרה היא לגלות כבר עכשיו את התקלות, כדי שעם הגעת הספינה ניתן יהיה להתקין עליה כמה שיותר מהר את המערכות.
בסך הכל יותקנו על הספינות החדישות 18 מערכות מרכזיות, ובהן מערכות תשתית, לרבות מערכות תקשורת וניווט, וכן מערכות גילוי, ובין השאר מכ"מ "אדיר" המתואר כ"סטייט אוף דה ארט", כזה שיהפוך את הסער 6 למעין יב"א (יחידת בקרה אזורית) של חיל הים שתאפשר גילוי של איומים אוויריים וימיים כאחד.
עוד יותקנו על הספינות מערכות ל"א (לוחמה אלקטרונית) ומערכות שליטה ובקרה. כמובן שלא ניתן לפרט את כל מערכות הנשק שיותקנו על הספינה, אך בין היתר תותקן עליה "כיפת ברזל" ימית, טילי "ברק 8", תותח, וטיל ים־ים מתקדם.
"לקחת מכ"מ עם פלטות אדירות ולהרכיב אותו, זה מורכב. צריך לוודא שכל מערכות הלחימה מדברות אחת עם השנייה, זה לא פשוט. טיל תוצרת רפאל צריך לדבר עם מכ"מ תוצרת אלתא. זה לא נעשה מעולם במערכות האלה, ברמת תחכום תהליכית כזו", מציין סא"ל ג'.
"אחרי שמחברים את כל המערכות על הספינה, יוצאים איתה לים ומתחילים לבדוק ביצועים. ביצועי מכ"מ, ביצועי טילים. יש סט ניסויים מאוד מורכב להוכיח את הבשלות המבצעית של הספינה הזו. למעשה, ברגע שזה נגמר, יכריזו על הספינה כמבצעית".
חמקניות בלב ים
מלבד ה"לגונה", בבסיס חיל הים בחיפה נבנים בימים אלה רציפים ארוכים וחזקים, משטחים מבטון, לטובת "הספנת" סערי 6, קרי העלאתן במקרה הצורך ליבשה וביצוע פעולות תחזוקה ותיקון. זאת כיוון שהמספנות הקיימות אינן מתאימות לסער 6 משום שהספינה ארוכה יותר ב־10 מטרים מהסער 5. הספינות גם כבדות יותר, המשקל שלהן הוא 2,000 טונות, פי שניים מהסער 5 הקיימות היום בחיל הים.
ארבע ספינות הסער 6 שתגענה לישראל במהלך השנתיים הקרובות צפויות לשמש את ישראל ב־40-30 השנים הבאות. "אחת הסיבות לכך שאנו צריכים את ה'לגונה' היא שאין לנו פריבילגיה לעבוד על ספינה אחת בלבד, אנחנו עובדים על ארבע, ולעבוד על ארבע במקביל זה לא פשוט. גם מבחינת כוח אדם, וגם למשל, אם יש תקלה באחת", אומר סא"ל ג'.
"הכוונה שלנו לצמצם את הזמנים ככל הניתן", מדגיש סא"ל ג', תוך שהוא מעריך שההתקנות הראשוניות שיאפשרו להכריז על מבצעיות ראשונית לאח"י מגן יסתיימו בסוף 2021 בואכה תחילת 2022. לדבריו, "מאות רבות של אנשים עוסקים היום בהכנות לקראת בואה של הסער 6. כלי השיט יביא איתו יכולות שלא היו בחיל הים או במדינת ישראל עד היום".
נדגיש כי מלבד מערכות הלחימה שיותקנו על הסער 6, על סיפונה קיים מנחת מסוקים לטובת מסוקי הסי־הוק החדשים שבהם מצטייד צה"ל (יד שנייה מארה"ב, במצב מצוין), ויופעלו על ידי חיל האוויר. כמו כן, הספינה בנויה כך שהשח"מ (שטח חתך מכ"מי) שלה הוא נמוך, כלומר, היא מעין חמקנית וקשה מאוד לגלות אותה באמצעות מכ"מים וטילים.
קישוריות מול הצבא הגדול
מעבר לשדרוג הניכר במערכות הלחימה וביכולת הישראלית להגן על נכסיה הכלכליים בים התיכון, מביאה איתה הסער 6 בשורה נוספת של שילוביות נשים. זאת כיוון שגודלה הלא קטן של הספינה החדישה מאפשר לצבא לעמוד בכללי "השילוב הראוי" של הפרדה נאותה בין נשים וגברים, לרבות הפרדה בחדרי השינה, השירותים והמקלחות. בחיל הים הציבו לעצמם יעד שאפתני לשילוב של לפחות 25% נשים בסער 6.
בחיל הים מדגישים כי הספינות אמנם נועדו למשימת המים הכלכליים, אך במקרה הצורך ניתן היה לבצע באמצעותן משימות נוספות, בוודאי בראייה של כמה עשורים קדימה. "ראשית הצירים והמוביל המרכזי זו ההגנה על המים הכלכליים. כך הסתכלנו על הכלי ואפיינו אותו. כתבנו אסטרטגיה של חיל הים בראייה של 2030, ותכננו את הסער 6 בראייה הזו", הבהיר בכיר בחיל הים.
"האם היא תדע לעשות עוד דברים חוץ ממים כלכליים? כנראה כן, ואם נצטרך, נדע גם להתאים אותה אל מול תפנית אזורית". לסיכום, ציין: "הסער 6 תביא איתה יכולת אחרת לגמרי. זהו כלי אחר, עם יכולות מתקדמות ויכולת תמונה אווירית וימית גדולה, קישוריות מול שאר הצבא. לא בכל יום מגיע לזרוע הים כלי שיט כזה. זו היסטוריה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו