פרופ' גמזו: "נקצר את תקופת הבידוד ביומיים"

ממונה הקורונה, פרופ' רוני גמזו, התייחס בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת שנערך היום (שני) לתוצאות הסגר. לדבריו, "כרגע מקדם ההדבקה עומד על 0.6. בזמן סגר שני עם אוכלוסייה עייפה, להגיע לשיעור כזה זו תעודת כבוד לכל החברות במדינת ישראל. עם כל הקושי הציבור לקח את הנושא ברצינות. האזרחים שלנו אחראים, הם שיתפו פעולה והאמון שלהם בהחלטות היה גבוה".

עוד אמר: "תוך כמה ימים נקצר את תקופת הבידוד ל-12 ימים, זאת על ידי בדיקה שתבוצע אחרי עשרה ימים מתחילתו". יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ התייחס לצעד זה: "לכל יום של בידוד יש השפעה ישירה על המשק. קודם כל הבריאות, אבל אם אפשר לחסוך בימי בידוד ניתן להיטיב עם הכלכלה".

לגבי פתיחת מוסדות החינוך: "המנוע של המגפה הוא נערים וצעירים ששיעור התחלואה הסימפטומטית הקשה שלהם הוא נמוך. הם נדבקים, נושאים, לרוב לא חולים - ודוחפים קדימה את ההדבקה לגילים המבוגרים יותר, שבהם שיעור התחלואה והאשפוז הוא גבוה ונגרמים כמובן מקרי מוות. אין סכר שיכול לעמוד בפני הזרם הזה, ולכן החשיבות במניעת ההידבקות באוכלוסייה הזו גדולה. יש להמתין עם פתיחת מערכות חינוך – יסודי ותיכון - ולעשות זאת בזהירות, כי בסוף אותם ילדים ונערים נמצאים באינטראקציה עם המבוגרים והקשישים, גם אם היא נמוכה".

"האם אנחנו נלחמים בנגיף או בפרנסה?"

ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון, יו"ר ועדת הקורונה, אמרה במהלכה: "צריכים כללים מאוד ברורים שינחו את המתווים השונים ביציאה מהסגר, זה אומר שיש לנו כלל ואחר כך מחריגים ממנו את היוצאים מן הכלל ולא להפך - יוצרים המון החרגות וכתוצאה מכך ההנחיות כלל לא מובנות".

ח"כ שאשא-ביטון התייחסה לפנייה של אזרח לפיקוד העורף שפורסמה אתמול ברשתות החברתיות, לפיה "מותר לקיים אימון של 20 איש עם מאמן, כל עוד הוא אינו מרוויח כסף": "האם אנחנו נלחמים בנגיף או בפרנסה? הדברים צריכים להיות מאוד פשוטים, ואני מוכרחה לומר שבאופן שזה מתנהל היום אנחנו מתריסים נגד הציבור ולא מגייסים אותו. חשוב לי לומר - בואו ננסה לעשות את זה אחרת על פי כללים שיאפשרו לציבור להבין איך הוא יכול לקיים את שגרת החיים שלו ולהיזהר מהדבקה".

ביחס ללמידה מרחוק: "משפט שמלווה אותי הוא 'הילדים מדווחים על כך שנמאס להם להיות קובייה על המסך'. זו אמירה קשה, וצריך שנעשה את כל שנדרש מאיתנו כמערכת כדי להיות מוכנים ללמידה פנים אל פנים".

"יש הרבה התנהגויות תמוהות של שוטרים"

ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת החוקה שהתכנסה גם היא הבוקר, התייחס לעימותים שהתרחשו בין האזרחים למשטרה במהלך פעילות האכיפה, דוגמת החתונה בגבעת זאב: "קורים מקרים שלא צריכים לקרות ולא צריך לעבור עליהם בשקט", קבע. "מטרת הישיבה היא לא הוצאת קיטור, אלא לתקן דברים ולרדת לשורשם. לצערנו מה שקורה בשטח הוא לא מה שאמור לקרות לפי ההוראות. בעקבות ישיבה קודמת שקיימנו לפני שלושה חודשים הייתה ירידה תלולה במפלס התלונות וניתנו הנחיות עוד באותו יום מפיקוד המשטרה לשוטרים בשטח - ולאור כך הדיון חשוב. 

"מטרתו היא לבדוק איך יחלחלו ההנחיות מטה, כך שלא ייווצר חלילה מצב שבו המשטרה בגלל סיבות תקשורתיות או לחצים כאלה ואחרים רוצה לעשות מפגני כוח פעם בציבור כזה ופעם באחר - את זה לא ניתן שיקרה. כחלק מהחקיקה בחוק הקורונה הגדול, נתנו דגש גדול להתנהלות המשטרה ותיקנו כך שאין מצב ששוטר יתפוס מישהו שהמסכה לא מונחת היטב על פניו וייתן ישר דו"ח - וזה נכלל בתקנות. יש הרבה טעויות בשיקול הדעת והתנהגויות תמוהות של שוטרים. בלגן זה טוב לכותרות בעיתונים, אבל רק אכיפה ממוקדת, נחושה ורגישה תביא תוצאות".

"מבלי לגרוע מזכויותיו של ניצב כהן, הגיע הזמן למנות מפכ"ל קבוע שיבנה את המשטרה מתוך ראייה ארוכת טווח", קרא ח"כ אשר.

"בוודאי שיש מקרים שבהם המשטרה טועה"

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד), לשעבר ראש אגף החקירות במשטרה, אמר: "שאלת המשימה במפגש בין השוטר לאזרח מטרידה אותי - הדרך שבה היא מוטלת והאם אנו כמחוקקים נתנו כלים מספיק טובים לביצועה. לטעמי היה צריך להכניס לתקנות מרכיבים משמעותיים נוספים ומפורטים - וזו הייתה עמדתי בוועדה, שלא התקבלה -  צמצום שיקול הדעת של השוטרים בשטח, בשל העובדה שזו לא עבודת שיטור קלאסית".

לדבריו, "בוודאי שיש מקרים שבהם המשטרה טועה, אבל צריך לזכור את המשימה הקשה שניצבת לפתחה בתקופה זו ואת הנורמה המשתרשת של אי ציות לחוק - ויש לנו תפקיד בכך".

לגבי הוראתו של הרב קנייבסקי לפתוח את תלמודי התורה: "החוק אוסר זאת. אני שם עצמי בנעלי המשטרה: דרך פעולה אחת היא לרתך את כל המנעולים במוסדות אלה, ויש גם דרכים אחרות שבהן ניתן לנקוט. אמרתי בדיונים שחייב להיות הסבר מפורט בתקנות איך לטפל בנושאים הללו. יש רק סמכות אחת במדינת ישראל והיא החוק - לא הרבנים או כל גורם אחר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו