המסמך שמוכיח: ישראל לא תכננה להגדיל את צי הצוללות ליותר משש

ישראל לא התכוונה להחזיק בסד"כ של יותר משש צוללות - כך עולה ממסמך שהגיע לידי "ישראל היום" ונחשף לראשונה.

מדובר בנייר עבודה, שהוכן במשותף על ידי הגורמים הבכירים ביותר במל"ל ובמשרד הביטחון שעסקו נושא. הנייר הוכן לקראת פגישת ראש הממשלה וקנצלרית גרמניה בברלין ב־21 באוקטובר 2015. על בסיס נייר זה הוכנה גם טיוטת מזכר ההבנות עם הגרמנים, שהוצגה בפני מרקל ויועצה לביטחון לאומי כריסטוף הוייזגן בביקור נוסף של בנימין נתניהו בבירת גרמניה, בסוף פברואר 2016. טיוטה זו היא אותו מסמך שנפלט מהפקס האדום בלשכת מנכ"ל משרד הביטחון, ובכירי המשרד הסתכלו בו "בתדהמה מוחלטת" - כפי שנטען בכתבת התחקיר של רונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות".

נייר העבודה, שאושר לאחרונה לפרסום, מפרט את הרקע להבנות בין ישראל לגרמניה לרכישת צוללות בשנים האחרונות ובשנים הקרובות. "התרומה של הצוללות לביטחון ישראל היא גדולה ביותר", נכתב בנייר, "ממשלת ישראל רואה חשיבות גדולה לשיתוף הפעולה המתמשך באזור, במטרה לשמר קווי ייצור בגרמניה ולשמר את מספר הצוללות בעשורים הקרובים".

בהמשך מצוין כי "ממשלת גרמניה סיפקה לממשלת ישראל שש צוללות (חמש בפועל, אחת בעתיד)". מדובר בשלוש צוללות מסוג "דולפין", שהישנה מביניהן תצא משימוש ב־2028, שתי צוללות מתקדמות יותר מסוג דולפין AIP, שנכנסו לשימוש בשנים 2014 ו־2016, וצוללת שישית, שבמקור תוכננה להגיע בשנה שעברה, אך הגעתה מתעכבת מטעמים מקצועיים והיא צפויה כעת להיכנס לשימוש לקראת 2023.

החלק השני של נייר העבודה עוסק ב"הצעה ובקשה", ובו נכתב כי הצדדים "יחתמו על הסכם מסגרת לאספקת שלוש צוללות נוספות (9,8,7) שתישלחנה (מגרמניה לישראל) בשנים 2027־2031". צוללות מתקדמות אלו מסווגות בנייר העבודה כ"עתידיות".

ראש בראש

תרשים המופיע בסוף הנייר מבהיר כי אותן שלוש צוללות מתקדמות (7־9) אינן נוסף על אלו הנוכחיות, אלא במקומן. לדוגמה: הצוללת הישנה ביותר, שתצא משימוש בעוד שמונה שנים, יועדה להתחלף באותה שנה ממש (2028) בצוללת העתידית הראשונה שתספק גרמניה לישראל - דהיינו חילוף ראש בראש. החילופים הבאים היו אמורים להתרחש בשנים 2030 ו־2032. כלומר, כל צוללת חדשה, שאמורה להיכנס לשימוש, תחליף צוללת ישנה הפורשת מסדר הכוחות. המשמעות: בכל זמן נתון ישראל תחזיק בסד"כ מקסימלי של שש צוללות - לא יותר מכך.

בתגובה לפניית "ישראל היום" מבהיר סגן ראש המל"ל עד ינואר 2016 ובהמשך היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל בפועל, תא"ל (מיל') יעקב נגל, כי נייר העבודה "לא הוכן במחשכים", כפי שנטען. לדבריו, עבודת המטה לכתיבתו נעשתה בשיתוף פעולה מלא עם הגורם האחראי במשרד הביטחון לנושא הצוללות, שלא ניתן לחשוף את זהותו מטעמי ביטחון. עוד טוען נגל כי הטיוטה המבוססת על נייר העבודה אשר הוצגה למרקל ולאנשיה, אושרה לפני הנסיעה על ידי שר הביטחון ומנכ"ל משרד הביטחון באותה עת - משה (בוגי) יעלון ודן הראל, והשינויים שהם ביקשו להכניס בה נכללו בטיוטה. כעת יעלון והראל, כמו גם בכירים אחרים במערכת הביטחון, טוענים כי היו עדים להתנהלות לא תקינה המחייבת לחקור את עסקת הצוללות (יעלון אף טוען ל"שחיתות כבדה").

עובדות אלו סותרות לכאורה את הגרסאות שמסר שר הביטחון באותה תקופה יעלון. לטענת יעלון, בפברואר 2016, הוא גילה "במקרה שרה"מ מתכוון לנסוע לגרמניה לפגישה עם הקנצלרית ומתכוון לחתום איתה על חוזה לאספקת עוד 3 צוללות".

בפועל, נייר העבודה שנחשף כאן ועליו התבסס מזכר ההבנות אליו התכוון יעלון, מפריך חלק ניכר מטענותיו. ראשית, נייר העבודה הוכן לפני הפגישה הראשונה בין הקנצלרית מרקל עם ראש הממשלה בברלין באוקטובר 2015, כלומר ארבעה חודשים תמימים לפני שיעלון "גילה במקרה" שנתניהו עומד לנסוע בשנית לגרמניה ולדון בנושא הצוללות; ושנית, מנייר העבודה עולה בבירור כי ישראל תמשיך להחזיק בלא יותר מ־6 צוללות בו בזמן. כלומר, אין מדובר ב"עוד 3 צוללות", באופן שיגדיל את הצי ל־9 כפי שטוען יעלון, אלא ב־3 צוללות שיחליפו 3 צוללות ישנות.

קושי בקבלת התזה

הנייר מפריך גם חלקים בתחקיר "ידיעות אחרונות" של רונן ברגמן מיולי האחרון, שבהם נטען כי תצהירים של בכירי מערכת הביטחון לשעבר "חושפים כי הצוללת הכי ישנה בחיל הים מצויה רק במחצית חייה - ויכולה לפעול בהצלחה עוד כ־15 שנה". על פי התחקיר ב"ידיעות אחרונות", חשיפה זו מוכיחה לכאורה כי הטענה שיש לרכוש בהקדם צוללות חדשות כדי להחליף את הנוכחיות, שבקרוב ייאלצו להחליפן בכל מקרה, "משוללת יסוד".

בפועל, כפי שמלמד נייר העבודה, הצוללת הכי ישנה, מסוג דולפין, פורשת מפעילות בעוד 8 שנים בלבד, לא 15. למעשה, גם שתי הצוללות הבאות בתור לפרוש, ייצאו מפעילות בתוך פחות מ־15 שנים - עד שנת 2032. המשמעות: בניגוד לנטען בתחקיר, בהחלט היה צורך מיידי להיכנס לתהליך שיוביל לרכש של 3 צוללות חדשות על מנת להחליף את הישנות, וזאת על מנת לעמוד בהחלטת הדרג המדיני ולשמור על סד"כ של 6 צוללות.

יצוין כי מינימום הזמן לאספקת צוללת ולהפיכתה למבצעית, מרגע חתימת חוזה פיתוח והצטיידות, הוא תשע שנים, לעיתים אף 12 שנים. נתון זה מקשה מאוד על קבלת התזה, שלפיה ישראל תכננה להגדיל את צי הצוללות שלה ל־9, כפי שטען יעלון וכפי שכתב רביב דרוקר לאחרונה במאמר ב"הארץ". אם זו היתה הכוונה, ישראל היתה צריכה לרכוש 6 צוללות - 3 שיחליפו את הישנות שיופרשו בשנים 2028־2032, ו־3 חדשות נוספות. מנגד, לפי דרוקר, "הרכש תוזמן כך ששלוש הצוללות החדשות יגיעו הרבה לפני שהישנות ייצאו משימוש" - אך כאמור, תרחיש זה לא מתיישב עם לוחות הזמנים וגילי הצוללות המפורטים בנייר העבודה.

יתרה מזאת, מאחר שעד היום לא נחתם ההסכם עם המספנות הגרמניות, כבר עתה ברור בוודאות כמעט מלאה כי הצוללת שתפרוש מפעילות בשנת 2028 לא תוחלף על ידי צוללת חדישה יותר. אם גם בשנתיים הקרובות לא ייחתם הסכם, אזי ב־2030 יירד סד"כ הצוללות של ישראל ל־4, ול־3 צוללות בלבד ב־2032 - אם העסקה לא תיחתם בהקדם.

שר הביטחון והרמטכ״ל לשעבר, ח״כ משה (בוגי) יעלון מסר בתגובה: "בשום שלב, באותה עת, לא עלתה דרישה מבצעית ממשרד הביטחון או מצה״ל וחיל הים, לרכש 3 צוללות ו־2 ספינות נגד צוללות. איני מכיר שום נייר עבודה בנושא זה מאוקטובר 2015. כשגיליתי את טיוטת מזכר ההבנות שנתניהו התכוון לחתום עליו בפגישתו עם הקנצלרית בסך של כ־2 מיליארד יורו, התנגדתי ומנעתי חתימה עליו".

שר הביטחון והרמטכ״ל לשעבר, ח״כ משה (בוגי) יעלון מסר בתגובה: "בשום שלב, באותה עת, לא עלתה דרישה מבצעית ממשרד הביטחון או מצה״ל וחיל הים, לרכש 3 צוללות ו-2 ספינות נגד צוללות. איני מכיר שום נייר עבודה בנושא זה מאוקטובר 2015. כשגיליתי את טיוטת מזכר ההבנות שנתניהו התכוון לחתום עליו בפגישתו  עם הקנצלרית בפברואר 2016 בסך של כ 2 מיליארד יורו, התנגדתי ומנעתי חתימה על מזכר הבנות זה משום שלא עלתה שום דרישה מבצעית לכך. נתניהו התעקש להגדיל את כמות הצוללות ל-9 ולרכוש שתי ספינות נגד צוללות שאיש לא דרש, ללא שום צורך מבצעי, בניגוד לעמדת צה״ל ומערכת הביטחון, ובעיתוי מוקדם גם לטענה בדיעבד של החלפה. אלה העובדות, ובידי המשטרה מסמכים המוכיחים זאת".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו