כבר הזהיר אותנו מארק טוויין: "הישמר והיזהר כאשר אתה מעלעל בספר העוסק בנושאי בריאות - אתה עלול למות משגיאת דפוס". ועל זה יש להגיד קל וחומר כשעוסקים בלקחים מההיסטוריה.
איך אמר דוד מלכנו, "בור כרה ויחפרהו וייפול בשחת יפעל" (תהילים ז', טז). וכך, בעוד אדם מתהדר, מתיימר ומתנשא בזכות אבות עם הרבה טקס בישבן ונפיחות פסבדו מלומדת, העבר חוזר בריבאונד על הראש.
עולם הדימויים של השמאל הותאם לגובה שלולית בינארית: או רוע מוחלט שטני או טוב מוחלט מלאכי. בישראל ובעולם, השמאל התמכר לחוק גודווין. לא מפסיקים להשוות לתהליכים אפלים משנות השלושים. מאפס לאושוויץ תוך חצי פסקה. ביבי מושווה להיטלר וטראמפ לליל הבדולח, ב־CNN.
מול הרוע המוחלט, יש טוב מוחלט, לתפיסתם. ההשוואות לאבות המייסדים, או ארבעת האבות אם אתה יאיר לפיד. ראינו את זה בקיבוץ ניר דוד במחלוקת על האסי. בהיעדר טיעון ענייני מזכירים את האבא שהלך בשדות והסבתא שהקימה את המדינה. איזה זכות יתר יש לצאצאי "המייסדים"? מדוע הסוציאליסטים מתנהלים כאריסטוקרטיה בריטית כדי להתגונן מעקרון השוויון? למרקס הפתרונים.
אבל זה עוד מילא. מה קורה כשההשוואות שלהם לא מדויקות ונשענות על פייק מוחלט? בתחילת השבוע, קרן ברל כצנלסון פרסמה בטוויטר ובפייסבוק התנגדות תקיפה למינויו של אפי איתם לתפקיד יו"ר יד ושם. איתם, הם כתבו, הוא "לאומן משיחי התומך בטרנספר ובהרג מכוון של אזרחים ומגדיר את ערביי ישראל כסרטן". הדעות של איתם מפרקות את "הממלכתיות, נשמת אפה של הציונות". כל זאת בצירוף ציטוטים רנדומליים ממגילת העצמאות. והדובדבן, ההשוואה המתבקשת של ימניות לנאציזם. וכך תהתה קרן ברל כצנלסון - "מה בן־גוריון היה חושב על מינוי של גזען למנהל יד ושם?"
אז מה באמת בן־גוריון היה חושב על מינוי של גזענים? קל לבדוק. יש פרוטוקולים. ראש הממשלה דוד בן־גוריון הספיק בימי כהונתו למנות שרים רבים. בואו ונבחן כמה מהם. שר החינוך הראשון של בן־גוריון הוא זלמן שז"ר. בשנת 1951 הוא אמר:
"באה אלינו עלייה [העלייה המזרחית] אשר לא טעמה טעם גימנסיה, הם אינם רגילים לכל כך הרבה חינוך, לכל כך הרבה לימוד... נוכל להשפיע שהם יגמרו בתי־ספר יסודיים, אבל מה תהיה אז הרמה, איך יהיה אז היישוב, האם נוכל להיות אור לגויים? [...] האם היישוב בישראל יוכל להתקיים בלי תוספת אירופית ואנגלו־סכסית, יהודים משלנו? ... מדברים על עלייה כאילו זוהי רק עלייה מתוניס... אולי אפשר שיבוא מישהו אחר פעם? ... כל היהדות ממוצא אירופה היא מחוץ לכל עניין העלייה? זהו התפקיד האקטואלי של הציונות: להכניס... לאו דווקא את יהדות המזרח, למעגל העלייה".
זלמן שז"ר ימונה לתפקיד נשיא המדינה, הדמות הממלכתית ביותר, חודש לפני פרישתו של בן־גוריון מתפקיד ראש הממשלה.
שר החוץ של בן־גוריון הוא אבא אבן, שמביע דאגה ממלכתית: "אחד החששות הגדולים המייסרים אותנו... הוא הסכנה שמא עדיפותם המספרית של עולים ממוצא מזרחי תאלץ את ישראל להשוות את רמתה התרבותית לזו של העולם השכן". שר ממלכתי אחר שמינה בן־גוריון הוא גיורא יוספטל, שהיה גם בכיר בסוכנות היהודית. אמרותיו חזרו לכותרות בסדרה "סאלח, פה זה ארץ ישראל". צר המקום מלהכיל את חוכמותיו, נסתפק רק ב"מדובר בעלייה בעלת משקל מוסרי ירוד, רמה חברתית פחותה ומטען רעיוני דל. הם עלולים להוריד את המדינה למצולות של חברה לבנטינית".
אבל לא רק השמות הנשכחים לקו בגזענות: מה תגידו על ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול, דמות שהפכה עם השנים לנערצת. הוא היה הבולט בשריו של בן־גוריון ויורשו המועדף של הזקן. במהומות ואדי סאליב, אשכול התבטא באופן הבא: "עליכם לדעת, אנשים אלה מוחים בסכינים, יש לירות מסביב על מנת לאיים עליהם במקצת". הוא גם ציין בידענות: "חלק לא קטן מהשכר הם מוציאים על ערק", וקינח בבקשה ל"עלייה קצת סלקטיבית... ממצרים שלחו לנו את הנמושות... אינני יודע את מי מביאים עכשיו מפרס, אבל נגזר עלינו לקבל אותם, נדע איזה ג'ונגל אנחנו מכינים לעצמנו" .
יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית הוא נחום גולדמן. גולדמן עוסק ביהדות הגולה. בעודו בחיים, ובאופן ממלכתי לעילא, הוא מקים את מוזיאון בית התפוצות על שמו. גולדמן, איש התפוצות, ידע על מה הוא מדבר: "בעיני יהודי ממזרח אירופה שקול כפליים מיהודי מכורדיסטן. יש להחזיר לארצותיהם מאה אלף מיהודי המזרח". גזענים בראשות מוזיאונים ממלכתיים. לא נעים.
מנהיגי השמאל ואבות הציונות ברל כצנלסון ובן־גוריון תמכו בהתלהבות בטרנספר. אשכול קיווה שכל הערבים יעופו לברזיל. אז מה בעצם יש בין קרן ברל כצנלסון לאנשים שבשמם היא מתיימרת לדבר?
המתקפה על איתם מוכיחה שכלום. הפרוגרסיביים ניתקו קשר עם חללית האם, וכדי לגייר רעיונות סהרוריים הם משכתבים את הביוגרפיה של כולנו.
אנשי הקרנות חובשים פאה של בן־גוריון לראשה של אלכסנדריה אוקסיו־קורטז ומניחים שלא נשים לב. הקול קול ברני סנדרס והידיים ידי ברל. בחסות הבורות, השמאל המתון משתכנע שדור תש"ח הורכב ממגדלורים מוסריים לוחמי צדק וזכויות אדם.
באותו הזמן, עמדותיהם המקוריות של המגדלורים מוקעות אל מחוץ למחנה ומושוות להיטלר. רעיונות כמו התיישבות ציונית ומדינה יהודית מוקצים מחמת מיאוס. מי צריך לדבר על הדתה כשאפשר להשוות לנאצים. הפוליטיקה של סול אלינסקי והשמאל המודרני מתמקדת באנשים, לא ברעיונות. מספיק לחבר רעיון לגיבור או לנבל. זה עולם של שחור ולבן. האדם הממלכתי והאדם הימני. הסוג הראשון ראוי לשבח גם כשהוא מאיים עלינו בחרם. את הסוג השני צריך להחביא במרתף כשהעולם מגיע לביקור.
כדי להוקיע אותנו החוצה, הם משתמשים בטוב וברוע המוחלט. הם טובים וכל היתר נאצים.
הכל כשר. אין להם כבוד לאבות האומה. אבל אנחנו לא ניסחף להשוואות מיותרות, לא נשתמש בדור המייסדים כדי לטרפד מינוי שאינו לטעמנו או לאנשי שלומנו. בואו נקבל את המורכבות של בן־גוריון. נשפוט אותו כפי שהוא היה, לא כנבל ולא כחוזה הרעיונות שלנו מהעבר. תותח קדוש מול מדים קדושים. תנו לו את הכבוד ואל תעוותו את דמותו, ואת האמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו