זה ארבע שנים שאני מנדנד בטרחנות עם השאלה מי שומר על השומרים, ומתברר שאף אחד. השומרים יכולים לעשות כרצונם. כל עוולה או חטא יטויחו. השבוע נפלו למקום עוד כמה פיסות מהפאזל, הסתדרו ברצף לינארי כרונולוגי בעקבות העתירה לבג"ץ של סגן ראש מח"ש, עו"ד משה סעדה, נגד היועמ"ש, ועדת האיתור לפרקליט המדינה ושר המשפטים.
העתירה נדחתה. כצפוי. אולם התמונה העולה ממנה עגומה, מביכה ומפחידה. אמנם בחדשות הנדסת התודעה התעלמו מהעתירה אבל מי שצלל לתוכה מצא עצמו מול התנהלות המוכיחה את המוטו של הסדרה "מנאייכ" - "המערכת תמיד שומרת על עצמה". דיפסטייט אורגינל.
בזמן אמת היו לנו רמזים אולם כעת, התיאורים המפורטים מאחורי הקלעים, תחושת הזבוב על הקיר בשעה שהמערכת מתגלה בקלונה, הופכת את הבטן. המציאות העולה מן העתירה מובילה למסקנה הבלתי נמנעת, עו"ד שי ניצן בשבתו כפרקליט המדינה, חירב, הרס, פוגג, באופן שאפשר לחשוד בו שהוא שיטתי, את כל מנגנוני הביקורת על מערכת אכיפת החוק.
ניצן התחיל בסירוס מוסד הביקורת על הפרקליטות. ואחרי שגירש בבושת פנים את הילה גרסטל מהמערכת נפנה, כך עולה מן התצהירים שהוגשו לבג"ץ, להעביר את מח"ש טיפול דומה.
עו"ד סעדה הוא גיבור, חושף שחיתויות אמיתי, פקיד מדינה אמיץ שהחליט שאסור לשתוק יותר והניח את הדברים על השולחן. במדינה אחרת היו נושאים אותו על כפיים, בישראל 2020 הוא מוקרב למולך תיקי האלפים. "בכהונתו כסגן מנהל מח"ש היה העותר קורבן להתנהלות קשה, דורסנית וייתכן שאפילו פלילית מצידו של מפכ"ל המשטרה לשעבר, רנ"צ רוני אלשיך", נכתב בעתירה, "אשר ראה במח"ש גורם המפריע למשטרה, ופעל שלא כדין נגד מח"ש ובאופן אישי נגד בכיריה".
במקום להגן על מח"ש ועל אנשיה ולגבותם, בחר פרקליט המדינה דאז, עו"ד שי ניצן, לגבות דווקא את המפכ"ל אלשיך, כי לדבריו, "להסלים כעת את המריבה רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק. וד"ל". בעתירה, סעדה נותן את התמונה המלאה. מח"ש הוקרבה על מזבח שלמות חקירות נתניהו. וד"ל. ככה פשוט.
סעדה גם מפרט על המאבק. כיצד בזמן אמת הוגשה לפרקליט המדינה ניצן ובהמשך ליועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט תלונה כתובה, חמורה מאוד, על התנהלות המפכ"ל אלשיך וניסיונותיו לפגוע במח"ש ובעיקר בדמויות מפתח במחלקה, אך שניהם בחרו להתעלם מהתלונה החמורה ו"אפשרו הלכה למעשה את המשך הפגיעה במח"ש ובאנשיה".
לעתירה של סעדה צורף תצהיר של ראש מח"ש לשעבר אורי כרמל. גם הטקסט וגם הסאב־טקסט מטלטלים. עו"ד כרמל, בוגר וקסנר ואיש המערכת על־מלא, מתפתל בין השורות בין נאמנותו ואמונו במערכת לבין ההתנהלות שהיה לה עד במו עיניו.
השנים, כזכור, הן שנות חקירות נתניהו, והמערכת רומסת את ראשי מח"ש. למשל, כיצד המפכ"ל אלשיך מאיים בכוונו למח"ש "אתה הרי יודע שאני מומחה בפירוק ארגונים עוינים". זוכרים פרשת ריטמן? מח"ש המליצה להעמיד לדין את הניצב בגין הטרדה מינית. פרקליט המדינה שי ניצן סגר את התיק ואפשר לאלשיך להחזיר את ריטמן לתפקיד מפקד להב 433. מאוחר יותר בג"ץ יתקן מקצת מן העוול.
"ככלל", נכתב בעתירה, "במסגרת פרשת ריטמן מח"ש מצאה עצמה נתונה ללחצים מצד פרקליט המדינה דאז, עו"ד ניצן, שדרש לסגור את התיק בכל מחיר למרות שהיה ברור שיש בגניזה זו משום עיוות דין ממש וסטייה ממדיניות מח"ש". בעתירה מצוין כי מאז תלונת צ' ועד היום לא התקבלו כל תלונות נגד קצינים בכירים, וכי המהלך שניהלה מח"ש בגזרה זו נבלם.
דומני שהסיפור שמזעזע את כרמל יותר מהכל הוא אירוע הדריסה בפינוי אום אל־חיראן. הקלות הבלתי נתפסת שבה נרמס שמו של אזרח ישראלי שנהרג מירי משטרה. מח"ש טענה כי אין הוכחה להיותו של יעקוב אל־קיעאן מחבל, להפך. שי ניצן נתן גיבוי למפכ"ל לשעבר אלשיך שהתנפל על מח"ש בחרי אף, השמיץ ואף טען שמח"ש מחביאה חוות דעת של השב"כ הקובעת כי הדריסה היתה פיגוע.
לדברי אלשיך אז, העלמת המסמך הגיעה לכדי "בידוי ראיות ושיבוש חקירה". מדובר היה בשקר. משהובא "מסמך השב"כ" בפני חוקרי מח"ש, עלה ממנו כי עמדת השב"כ היא כי האירוע באום אל־חיראן לא היה "פיגוע", בדיוק כפי שסברו במח"ש.
זו היתה האשמה שערורייתית ובמח"ש ציפו שפרקליט המדינה יגנה את המפכ"ל ויגבה את מח"ש. זה לא קרה. להפך. מח"ש נדרשה להבליג "לטובת המערכת", שכן, לדבריו של פרקליט המדינה דאז, "להסלים כעת את המריבה רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק. וד"ל".
בתצהיר, כרמל מציג את התכתובות המדהימות עם ניצן שמהן עולה כי ניצן פשוט מסתובב ומפזר שקרים בלי בושה על אירועי אום אל־חיראן, כולל בראיונות האחרונים.
כרמל מציין זאת אבל יש לו הסברים מקילים עבור ניצן, "למרבה הצער, ככל הנראה, פרקליט המדינה דאז לא זכר את עובדות האירוע ולכן לא דייק". בתצהיר, כרמל מבקר ומגנה את נתניהו על טענתו כי הגיבוי שקיבלה המשטרה מניצן נעשה כדי לפגוע בו.
ראש מח"ש לשעבר כרמל אולי שכח שבנאום הפרישה שלו הוא עצמו הגיע למסקנה דומה וכך אמר: "במקביל לשינוי שחל כמעט בן לילה ביחס המשטרה למח"ש, נקלעה מערכת אכיפת החוק כולה לתקופה מורכבת על רקע הליכים שונים, המוכרים לכל, שהיו אף הם במוקד תשומת הלב המשפטית, הציבורית והפוליטית. בתגובה לאיום המסתמן על המערכת מצד גורמים פוליטיים, שילבו ראשי מערכת אכיפת החוק באופן טבעי זרועותיהם והתייצבו מול מה שנתפס לעיתים כמתקפה משולבת על המערכת בניסיון לשמר חזית אחידה וללכד כוחות".
למה התכוון כשאמר שהמערכות שילבו זרועות בשל "האיום המסתמן מצד גורמים פוליטיים"? כרמל, שנפגע אישית מעוצמתה הדורסנית של המערכת, ראה ורואה את העוול מול העיניים, יודע את סיבותיו ובכל זאת בחר להמשיך ולהגן עליה. בזמן אמת השומרים על השומרים נדרסו בשתיקה. הם לא יצאו לחשוף את השחיתות. הם ראו כיצד הסוסים בורחים מן האורווה.
וגם כעת בזמן שכרמל לא מחריש יותר, הוא בוחר בגישת הביקורת הנקודתית ולא המערכתית. שמו של היועמ"ש, המופקד על המערכת, לא מוזכר. הוא נוכח־נפקד. כרמל לא שובר את השורה.
זהו, אין מי ששומר על השומרים. שי ניצן העלים אותם. אלשיך יכתוב ספרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו