הבטחה ריקה: אז מה אם במכון הביולוגי הבטיחו להקדים את העולם בייצור חיסון?

זה שנתיים שאני חושף מעל גבי עמודים אלו את הנעשה בתוככי המכון הביולוגי בנס ציונה, ובין השאר את התנהלותו השערורייתית של מנהל המכון, פרופ' שמואל שפירא. כשליו היו ידועים במערכת המפקחת על המכון במשרד הביטחון, והובילו להקמת ועדת בדיקה מקצועית שהמליצה לבטל חלק מפעילותו, לסגור יחידות מיותרות ולא מתפקדות ולבצע רביזיה בהתנהלותו. 

שפירא ניצל את המשבר הלאומי כהזדמנות לחילוץ המכון מן המיצר שאליו קלע אותו, והבטיח לממשלה כי יוכל לספק לאזרחי ישראל חיסון בתוך "חודשים ספורים". גם רה"מ נתניהו, עם חיבוק גדול למכון הביולוגי, הבטיח שישראל תהיה בין הראשונות לייצר חיסון ואף "הִנחה" לעשות זאת בהקדם. אבל למכון לא היו את הידע והניסיון הנדרשים לפתח חיסון במהירות שהובטחה, ולא את היכולת להתמודד עם התחרות העולמית. למעשה, ההמלצות של ועדת המקצוע הובילו לכך שמחלקת החיסונים בנס ציונה כבר נכנסה לשלבי הקפאה בפירוק. 

מנהל המכון, בתגובותיו, שלל את הטענות, דחה את הממצאים ותוך שהוא מסתתר תחת עננת "המוסד הביטחוני" כדי למנוע שקיפות בנושא אזרחי אקוטי, סירב למסור מידע או פרטים על התקדמות הפיתוח ויכולותיו של המכון. עתה, כשהחל מבצע החיסונים בישראל בהסתמך על הפיתוחים של חברות פייזר ומודרנה, מתרבה הביקורת על התנהלות המכון וההבטחות שפיזר, ומפעם לפעם נשמעים קולותיהם של "גורמים" בתוך מערכת הבריאות שאף קוראים לעצור את פעילותו בפיתוח החיסון לקורונה. 

נשארו מחוץ למשחק

עד כה הושקעו בפיתוח החיסון של המכון הביולוגי יותר מחצי מיליארד שקלים. תקציב המכון השוטף עומד על כ־300 מיליון שקלים, ופעילותו הוסבה כמעט לחלוטין מאתגרי הביטחון הלאומי למגיפת הקורונה. מעבר לכך נוספו לו עם פרוץ המגיפה כ־100 מיליון שקלים בתקציב מיוחד, ואליהם יש להוסיף עוד כ־150 מיליון שקלים שהוקצו לצורך ביצוע השלבים הראשון והשני. 

ניסויים קליניים בשלב 3 צפויים לעלות לפחות כ־120 מיליון שקלים נוספים. לכך יש להוסיף את עלות ייצור החיסונים עצמם. על פי הערכות שונות, עלויות הייצור של פייזר, למשל, עומדות על כ־15 דולר למנה, וזאת כשמדובר בחברה עולמית ענקית הצפויה לייצר ולמכור מיליארדי מנות. גם בהערכה שמרנית, ייצור 15 מיליון חיסונים כפי שמכוון המכון הביולוגי, צפוי לעלות יותר ממיליארד שקלים, ובשל הצורך להקים תשתית תעשייתית לייצור ייתכן שאף הרבה יותר. 

לישראל יש הסכמים עם שלוש חברות חיסונים עולמיות בעלות משוערת של מיליארד שקלים, למנות שיספיקו לכלל האוכלוסייה. מבצע החיסון כבר החל ובמהלך 2021 צפויה מרבית האוכלוסייה להתחסן. המשמעות היא שעד שהחיסון של המכון הביולוגי יאושר לשימוש (בהנחה שהניסויים הקליניים יצליחו), ישראל תהיה כבר עמוק בתוך מבצע החיסונים, ובעיצומן של התחייבויות כספיות גדולות מאוד, בזמן משבר כלכלי. בנוסף, עד אז יגיע לשוק עוד מגוון חיסונים חדש.

החיסון של המכון הביולוגי יעלה לישראל בין 1.5 ל־2 מיליארד שקלים, על מוצר שכבר לא יהיה בו צורך, בשוק רווי ומלא מתחרים יעילים יותר וזולים יותר, וזאת בעיצומו של משבר כלכלי ובריאותי חסר תקדים בתולדות המדינה. הכישלון של המכון הביולוגי לא מפתיע כמעט איש שמצוי בעניינים. המכון נבנה עבור מתן מענה לאיומים ביטחוניים ממוקדים, לא לתחרות בינלאומית בחברות ענק שמתמחות בפיתוח חיסונים לווירוס שמתפשט בעולם. זו היתה אשליה יקרה שפרופ' שפירא מכר למקבלי ההחלטות, וגררה את מדינת ישראל להרפתקה יקרה ומיותרת. 

עצמאות זה לא הכל

מלבד מורכבות הניסוי השלישי ועלותו הגבוהה, יש את עניין התזמון: המכון הביולוגי יתחיל בו רק בעוד חודשים מספר, כאשר האוכלוסייה כבר תהיה בעיצומו של פרויקט החיסונים. הדבר בעייתי - ראשית, מבחינה אתית: הניסוי מחייב להזריק למחצית מהנסיינים פלצבו. אלו יסתובבו ברחבי המדינה מתוך מחשבה שהם מחוסנים, בשעה שהם עלולים להדביק אחרים. "מילא הנסיינים עצמם שהסכימו לקחת סיכון שיקבלו את הפלצבו, אבל מה חטאם של אחרים שעלולים להידבק מהם?" אומר בכיר לשעבר במכון. 

וגרוע מכך - האישור המהיר לחיסונים הקיימים נבע מכך שהם היו ראשונים ולא היתה אוכלוסייה מחוסנת. ברגע שיש חיסון שנפוץ לכולם, שלב 3 הרבה יותר בעייתי ולוקח כמה שנים לקבלת תוצאות אמינות. יהיה גם הרבה יותר קשה לגייס מתנדבים כשיש כבר אפשרות ליהנות מחיסון זמין ומוכח.

מנהל המכון, פרופ' שמואל שפירא // צילום: מאיר אזולאי

"נראה שלא יוכלו לעשות את ניסוי שלב 3 בישראל", אומר לנו פרופ' עמוס פנט, וירולוג בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית וחבר הוועדה המלווה לפיתוח החיסון של המכון הביולוגי. "יהיה צורך לבצע אותו במדינה אחרת שבה התחלואה עדיין רחבה, במקומות כמו אפריקה או הודו למשל". לדבריו, למרות העיכובים והעלויות, עדיין מוצדק להמשיך לפתח את החיסון הישראלי בשל הצורך ב"עצמאות חיסונית". אם אכן הניסוי יעבור לחו"ל, העלויות שלו עשויות לגדול פי כמה וכמה.

מנגד אומרים אחרים שהחיסון הישראלי לא יוכל להתחרות בחיסונים אחרים: "גם במצבים של חיסון חוזר או מוטציות, החברות הבינלאומיות יספקו מוצרים זולים יותר ומהר יותר מפיתוחי המכון הביולוגי. מוטב לעצור זאת עכשיו ולחסוך הון עתק". 

ומה לגבי אותה "עצמאות חיסונית"? מקור בכיר הבקיא בהתנהלות מערכות המדינה אומר: "אין לנו עצמאות טכנולוגית, כלכלית, חקלאית, רפואית, צבאית ועוד. אלו סיסמאות של שנות ה־50. בעולם של היום קונים חיסונים מחברות ענק בחו"ל, שמתמחות בדיוק בזה. לקחת את המכון הביולוגי הקטן, שאין לו שום יתרון בתחום, ולשפוך עליו מיליארדים בשביל פרויקט מגלומני, בזמן שיש לנו פתרון זמין, יעיל וזול ביד, זה לא פחות ממחדל לאומי". 

בינתיים, מבירור שערכנו, אפילו עובדי המכון הביולוגי לא מתכוונים להמתין והם עומדים בתור לחיסונים של פייזר כמו כולם.

מהמכון הביולוגי נמסר באמצעות דוברות משרד הביטחון: "המכון נועד להבטיח לישראל עצמאות מלאה בפיתוח וייצור חיסונים ללא תלות בגורמים זרים. מיקום עריכת הפאזה השלישית נמצא עדיין בבחינה, לצד קידום הפאזה השנייה שהחלה בימים אלה בבתי החולים. טרם התקבלו החלטות בנושא. 

"התקציב לפאזה 3 נמצא בגיבוש. האומדן יועבר לאישור גורמי הממשלה. המכון ייצר עד כה לפי התוכנית כמיליון מנות חיסון, ובכוונתו להמשיך ולייצר בהתאם לצורך. ייצור החיסונים דורש תקציב ייעודי, שיוצג גם הוא בפני מקבלי ההחלטות". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו