חלמתי חלום רע אבל מצחיק. אתם מכירים את זה? יש חלום רע שאתה מת או מישהו קרוב לך, זה חרא חלום. ויש חלום רע מצחיק. לפני כמה שנים היה לי חלום כזה. הייתי עם אשתי באתונה וראינו הפגנה ליד האקרופוליס. שלטים, שוטרים, צעקות, סוסים. חזרנו למלון, הייתי עייף ונתתי שנת צהריים.
ואז חלמתי על ההפגנה. אני בתוך הקהל. הכל צפוף, אין מקום לזוז. אני שומע צעקות ביוונית, ופתאום אני מוצא שהלחי שלי צמודה לירך של סוס משטרה יווני, חמישה סנטימטר מהתחת שלו. אני נשבע לכם, הרגשתי את השערות של הסוס על הלחי. ואני בחלום לא יודע מה לעשות, אני מתחיל לצחוק בהיסטריה. מצד אחד ההמון הצפוף, מצד שני אני ממש קרוב לתחת של הסוס. ממש. ואז הסוס המשטרתי זז ואני באותו מקום וכבר מרגיש את הזנב מדגדג לי באף. והתעוררתי.
פקחתי עיניים וראיתי את אשתי מתפקעת מצחוק. היא אמרה שישבתי במיטה מתוך שינה וצחקקתי.
יש אפילו חלומות ארוטיים רעים. יש לי חבר שחלם שהוא שכב עם המורה לביולוגיה מכיתה ט', ואז התעורר בתחושת בושה כי נזכר מי היא באמת. כן כן, אלו החיים שלנו, אנחנו חיות מסכנות שלפעמים המוח שלהן מענה אותן בזמן שהן ישנות. בכל אופן, היה לי חלום רע מצחיק השבוע. זה התחיל בהבזק כחול חזק ובלוגו של ערוץ טלוויזיה, שאני בהחלט לא עובד בו. ואז להפתעתי בחלום ניגשת אלי מנהלת הבמה ומזרזת אותי לתוך אולפן מואר, ואני מגלה שאני המנחה כי אני עומד על במת המנחה בתוכנית "אחד מול מאה סקרים".
ומול עיניי המופתעות עומד המתמודד הבלתי נלאה, סופר רב־מכר, ראש ממשלה עם שישה מנדטים, מר נפתלי בנט, האיש שהוכיח שקרחת אותנטית יכולה להיות פחות אמינה מפאה של גבר שנראית כמו חתול על הראש.
השופטים הביטו בנו בציפייה. מומו פילבר, דודו חסיד, מינה צמח, מנו גבע, כולם היו שם. האווירה, החליפה, נפתלי שידר מנהיגות, נמרצות, כאילו לא ראינו את העונה הראשונה של השעשועון. לא בזבזתי זמן וניגשתי ישר לעניינים עם שאלת החימום - מר בנט, האם אתה תומך במינוי העצמי של השופט יצחק עמית לנשיאות העליון? ואז הקראתי מהכרטיסיות את האפשרויות: א. אני בעד, כי יריב לוין בזבז זמן במכוון ומערכת בתי המשפט מתחננת לנשיא כדי להצליח לעבוד בצורה טובה. ב. אני נגד, ההשתלטות העוינת של השופטים על תהליך המינוי של עצמם הגיעה לשיא מופקר חדש, עם נשיא עליון שחצן ויהיר שחשוד בניגוד עניינים. ג. אני שותק.
כל השאלות, וכל התשובות שלו - "אני שותק". כל הפתיים בימין שמימין לימין יאמרו שהוא נגד, כמו בחאן אל־אחמר. הרל"ביסטים והמרכז הממלכתי יאמרו שהוא בעד העסקה. אז כאילו, מה החידוש הגדול?
נפתלי לא היסס לרגע ולחץ על ג. תשובה נכונה! מסמנים השופטים. אני מוחא כפיים ואומר לו, בוא נעבור לשאלה הבאה. עסקת החטופים מול חמאס, כן או לא? א. כן, חייבים להשיב אותם בכל מחיר. ב. לא, זו עסקה מסוכנת עם מחיר שאסור לשלם. ג. אני שותק. נפתלי התלבט והזיע. המוזיקה היתה דרמטית, והקרחת הבהיקה באור התאורה המלאכותית בתוך החלום שלי. נפתלי נשך שפתיים, כיווץ גבינים, ליטף את העורף ואז אסף את עצמו, ולחץ בביטחון על ג. תשובה נכונה!
השאלה הבאה, מר בנט. בזמנו אמרת ש"חיילי צה"ל מפחדים מהפצ"ר יותר מאשר מיחיא סינוואר". א. כן, אני עדיין חושב כך, וההתנהלות של הפצ"רית הנוכחית אפילו חמורה יותר. ב. לא, אני חוזר בי, עמידה בהוראות הדין הצבאי היא מקור עוצמתו של צה"ל. ג. אני שותק. בנט שתק, אז עברנו לשאלה הבאה.
חוק פלדשטיין? שתיקה. ביקורת על השב"כ? שתיקה. קרוקס בעד או נגד, מרק שעועית בשעות הצהריים, מעורבות סינית בשוק הטכנולוגיה, איל גולן, טיקטוק, אלימות במשחק כדורגל. בנט, שמצא פעם תוכי, רק שתק. כאילו קיבל שיתוק זמני בלסת. כשאתה שותק, כל אחד חושב שאתה חושב כמוהו. עוד תשובה נכונה ועוד תשובה נכונה, והמדד בסקרים עלה ועלה, והוא שתק ושתק. לא שיש בזה חידוש. טריק ישן נושן. שרון עשה זאת, ואז גנץ נתן מופע שתיקה לתקופה מסוימת, ואפילו קמלה בארצות הניכר עשתה זאת.
הלכנו לפוליטיקה. איילת שקד, יאיר לפיד, מנסור עבאס, כל החברים של נפתלי ששנה וחצי של מלחמה ושנת רפורמה הצליחו לגרום לי לשכוח כמה הם מחוברים, איך הם הלכו ביחד. שתק.
סמוטריץ', בן גביר, ביבי, החברים הוותיקים. שתק. איך הוא יודע לשתוק ככה, איזה אתלט של גרב בפה, יוסיין בולט של להגיד הרבה מילים שאומרות שום דבר. גם בהיסטוריה היה חזק. ברית אחים, מנהרות, צוק איתן, וינטר, קורונה, רמטכ"ל, סירובים. כל התשובות נכונות. שתיקה שתיקה ושתיקה.
הגענו לשאלה האחרונה. אתה תבגוד שוב במצביעים שלך? לא היה לו מה להגיד. שתק. ראיתי שהוא רוצה לענות, באמת רוצה. השפתיים התחילו לזוז, אבל העיניים אמרו הכל. בסוף הוא שאל אותי בחלום, תגיד, מה אני מרוויח מהשעשועון הזה בכלל? זה החלום שלך לא החלום שלי. אמרתי לו, מה, נפתלי, אתה לא רוצה להיות ראש ממשלת הסקרים? הוא שתק. אז שתקנו עוד קצת.
למען השם, חשבתי לעצמי בתוך החלום, האיש הרי כתב ספר "איך לנצח מגפה", גם שמעתי אותו מדבר לא פעם. אפילו מקרוב. אבל כעת, איזה אלוף עולם. איזו שתיקה מרהיבה, מפוארת, בארוקית ממש.
כאמור, כל השאלות, וכל התשובות שלו - "אני שותק". ישבנו עוד קצת בשקט כמו בודהיסטים מסטולים, עד שמישהו יעיר אותנו מהסיוט הזה. או שפשוט נמשיך לישון, כי בינתיים החלום הזה משלם משכנתא למישהו.
התעוררתי בארבע לפנות בוקר, מזיע כמו מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם. זה עובד לו. כל הפתיים בימין שמימין לימין יאמרו שהוא נגד, כמו בחאן אל־אחמר. הרל"ביסטים והמרכז הממלכתי יאמרו שהוא בעד העסקה. אז כאילו, מה החידוש הגדול?
אני אגיד לכם, לפחות סוס המשטרה בחלום היווני שלי היה אמיתי - הוא היה סוס והתנהג כמו סוס. הוא לא ניסה להיות אריה בבוקר, ג'ירפה בצהריים, ומנזר השתקנים בערב. הוא פשוט היה סוס, עם תחת של סוס, שזה הרבה יותר מכובד מלהיות פוליטיקאי ששותק ומחכה להבין את הסנטימנט הציבורי לפני שהוא נותן את הטייק שלו.
הבדיחה עליכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו