"בחירת בן סלמאן ליורש העצר היא קפיצת הדור שכה הייתה נחוצה לסעודיה"

לאחרונה, לא עובר שבוע בלי שערב הסעודית תככב בכותרות הראשיות של התקשורת הבינלאומית, ולא מן הסיבות שאליהן התרגלנו. פעם הממלכה הייתה מגיעה אליהן בעיקר בגלל ידיעות על הפקת נפט, הסכסוך עם החות'ים או הגבלה משונה על זכויות נשים. לא עוד. סעודיה של 2024 מבליחה אל המהדורות בגלל חדשות מסוג אחר, יומרני ומעורר השראה: הקמת חברת תעופה שתטיס אל סעודיה מיליוני תיירים, פרויקטים בתחום הבנייה ששוברים שיאים של כמות ואיכות, ואירוח תחרויות ספורט מרהיבות בהיקף שלא נראה מעולם.

אחת הכותרות המפתיעות לאחרונה בישרה על כך שסעודיה המדברית מתכוננת להתמודד על אירוח אולימפיאדת החורף, לא פחות. אז מה אם צריך בשביל זה שלג וקרח, שאינם בנמצא ברוב הימים במרחבים הסעודיים? מוחמד בן סלמאן, יורש העצר והשליט בפועל של הממלכה, הידוע בכינוי MBS, לא ייתן לזוטות כמו אקלים להכתיב לו את העתיד.

אבל קארן אליוט האוס האמריקאית, חוקרת הממלכה ומחברת הספר "ערב הסעודית" (הוצאת שיבולת), שיכולה לדבר על המיזמים פורצי הדרך של יורש העצר במשך שעות, מבינה שעם כל הכבוד לתוכניות הספורטיביות שלו, את הישראלים מעניינת פריצת דרך מסוג אחר - הפריצה החשובה מכולן.

"אני סבורה שההכרה הדיפלומטית בין סעודיה לבין ישראל תקרה במהלך שלוש השנים הבאות", קובעת האוס (77) בשיחה עם "ישראל השבוע". "זה תואם את האינטרסים של ישראל וסעודיה, וזה גם תואם את האינטרס הלאומי של ארה"ב. ובנוסף, דונלד טראמפ רוצה בכך, ו־MBS רוצה בכך. מצבו של יורש העצר מאפשר לו למלא תפקיד מרכזי. הוא מנהל דו שיח עם איראן ועם ישראל, הוא המנהיג הערבי המקושר ביותר לטראמפ. והוא המנהיג בעל האומץ לקבל החלטות ולקחת סיכונים. כל אלה יוצרים תנאים שמבשרים טובות לישראל ולסעודיה ועשויים לסייע לשבור מאה שנות סכסוך אלים, אם שתיהן יסתכנו בשבירת חשיבה ישנה".

אליוט האוס, זוכת פרס פוליצר על דיווחיה מן המזרח התיכון, תולה ב־MBS הרבה תקוות. "בכל ארבעים וחמש השנים שבהן ביקרתי בערב הסעודית כעיתונאית לא פגשתי סעודי כמוחמד בן סלמאן", היא מכריזה בנחרצות, ומיד אחר כך מקפידה להזכיר שוב ושוב שלמרות הכל הצלחתו בניווט הממלכה, ובעיקר בהפיכת בני החברה הסעודית המנומנמת לחברה של אנשים המסוגלים לחשוב ולפעול באופן עצמאי כדי לפרנס ולקיים את עצמם, כלל אינה מובטחת.

בשנת 2012, כשספרה ראה אור באנגלית, מוחמד היה עוד אחד מילדיו של סלמאן, אז שר ההגנה של סעודיה. הבן השישי מבין שניים עשר ילדיו, אם לדייק. בקיץ של אותה שנה סלמאן עצמו מונה ליורש העצר לאחר מותו של אחיו נאיף. גם כשסלמן התמנה למלך סעודיה בתחילת 2015, מוחמד לא היה מוכר לציבור הסעודי. עם זאת, הוא נהפך מהר לכוח המניע של חצר המלך, וכעבור שנתיים הוכרז על ידי אביו כיורש העצר.

"הספר שלי מתאר נאמנה את סעודיה שמוחמד בן סלמאן מנסה לשנות, ושמנהגיה התקבעו במשך עשרות שנים", מסבירה האוס. "האזרחים הסעודים היו תלויים בנדבות מהשלטון. צעירים היו מתוסכלים. אף אחד לא עבד הרבה. מלכים זקנים החליפו זה את זה, וחשבתי שמאוד ייתכן שאם בכל זאת יגיע שליט מסוג אחר – מעין גורבצ'וב של סעודיה - אולי כבר יהיה מאוחר מדי. אולם בחירתו של סלמאן במוחמד הייתה קפיצה של דור, שהייתה כה נחוצה לממלכה. סוף-סוף נעמד ליד ההגה אדם שניחן גם בחזון וגם בהבנה איך לעצב את הדרך להשגתו. שני הדברים האלה לא היו לפניו".

ראש השבט קובע

המון השתנה בערב הסעודית בעשר השנים האחרונות. "זה הבדל של יום ולילה", טוענת האוס. "בביקורים שלי במדינה שלפני MBS פשוט לא היה מה לעשות שם. נניח רצית ללכת למסעדה. קודם כל, לא היו מסעדות טובות, ואם כבר הלכת לאיזה מקום – תמיד הוצבה שם מחיצה בין החלק של הגברים לזה של הנשים. אם משפחה רצתה לבלות ביחד, כל שיכלו לעשות זה ללכת למרכז קניות, שם היו תחת עיניהם הפקוחות של אנשי המשטרה הדתית. עכשיו אפשר ללכת לסרט, לסעוד במסעדות מעולות, לצפות באירועי ספורט מרהיבים מכל הענפים. והנשים עובדות בכל מקום. לפני כן במשרדים הסעודיים לא היו עובדות. עד כדי כך שאפילו שירותי נשים לא היו בהם, ואם ביקרתי במשרד כלשהו נאלצו להכווין אותי לשירותים של אנשי תחזוקה. כעת הנשים בכל מקום – עובדות, נוהגות, מתלבשות כפי שהן חפצות.

"זאת עדיין ארץ שמרנית למדי, ולכן מרבית הנשים עדיין לובשות עבאיה, אבל פוגשים בחבורות נשים, שחלקן מכסות את הראש, חלקן מכסות את הגוף, ולאחרות בגדי ספורט אופנתיות מציצות מתחת ללבוש. בשנת 2007 שוטר משטרת הדת ראה אותי בקניון בריאד, שם לב שהצעיף שלי כרוך סביב צוואר ודרש במפגיע באנגלית מושלמת: "כסי את הראש, את בערב הסעודית!". נלקחתי למלון. השוטר לקח את הדרכון שלי, עיכב את המתורגמן שהיה עמי והביא אותו לתחנה של משטרת הדת לחקירה. אלה היו מקרים נפוצים. לא עוד".

האם השליט יכול לשנות מלמעלה חברה שלמה? הסעודים בבסיסם מאוד צייתנים ופסיביים, מאבחנת האוס, ותולה זאת במבנה השבטי של המדינה: "הם רגילים ומקבלים שראש השבט קובע, ואחרים חייבים לציית, וגם שראש השבט מתחלף – עושים את דברו בלי לחשוב שעוד אתמול היה אחרת. ברור שיש מי שמתנגדים לשינויים של MBS, בהם גורמים דתיים יותר ובני הדודים שלו שאיבדו מכוחם, אך רוב הצעירים (ו־60% מהסעודים צעירים מגיל 30) נהנים שהשינויים שיזם. הנאה הייתה מילה מלוכלכת בסעודיה. וכעת מותר להנות. מוחמד בן סלמאן שחרר את האנשים – לא במובן הפוליטי אלא במובן החברתי: הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. יורש העצר מספק את מה שהם רוצים (מוסיקה, בידור, ספורט) כמוטיבציה שתגרום להם לדאוג לעצמם לעבודה ופרנסה במקום שיהיו נטל על המדינה".

לא בובה אמריקאית

אבל השאפתנות של תוכניות יורש העצר עלולה להתחלף באכזבה מרה, אם הן לא תמומשנה, מה גם שסעודיה למודת תוכניות שהכזיבו. במשך כחצי יובל שליטי הממלכה ניסו – לפחות במילים – להוביל תוכניות חומש כושלות, שנועדו לגמול את הכלכלה של ערב הסעודית מתלותה בתעשיית הנפט. ייתכן שגם הפעם הסעודים נגסו יותר ממה שהם יכולים לבלוע. "חזון 2030" של מוחמד בן סלמאן, אוסף של פרויקטים גרנדיוזיים לפיתוח כלכלי, מבטיח הרבה, כמה מהם כבר לא עומדים בקצב הביצוע המובטח. למרבה האירוניה, כדי להיגמל מהכנסות הנפט הסעודים זקוקים להכנסות הנפט יותר מאי פעם. הדרישה העולמית לזהב השחור עלתה השנה בקצב מתון מאוד. אם המגמה לא תשתנה ב־2025, המחיר של הנפט לא יעלה. כעת הוא עומד על 75 דולר לחבית, שעה שהסעודים צריכים אותו ברמות של 96 דולר לחבית כדי לאזן את תקציב הממלכה.

כל עוד המחיר לא מזנק, הגרעון התקציבי גדל, ולכן חמש השנים הקרובות יהיו השנים הקריטיות: "בסיס התמיכה של MBS הם צעירי הממלכה, ואם הוא יאכזב אותם, למשל לא יצליח ליצור מקומות עבודה חדשים, זאת תהיה בעיה", מודה האוס. "עד כה האבטלה ירדה מ־14% ל־7.1% וכמעט הגיעה ליעד שהוצב ב"חזון 2030". מספר המועסקים בסקטור הפרטי גדל ב־2.4 מיליון בני אדם. אנשים מתחילים לעבוד במשרות, שפעם היו מחוץ לתחום עבורם. אני זוכרת כיצד בשנת 2006 ביקרתי עם מכר סעודי במסעדה, וראיתי כיצד הוא נבוך והושפל כאשר גילה שהמלצר ששירת אותנו היה סעודי. עכשיו הסעודים, גברים ונשים, נכנסים לעבודות כפיים, למשל בתחום התיירות, שמתפתח יפה. לפני תקופתו של MBS זה לא היה עולה על הדעת".

למוחמד בן סלמאן יש תפיסה גאופוליטית סדורה?

"אני חושבת שהוא עשה כברת דרך מראשית ימיו בתפקיד, מן התקופה שהוביל לחימה בחות'ים, ניתק יחסים עם קטאר וככלל ניהל מדיניות לוחמנית. עכשיו הוא מנסה יותר להרגיע ולפייס – ביחס לתימן, לטורקיה וקטאר. הוא נבון מספיק כדי לדעת שארה"ב היא המגנה הטובה ביותר. הוא רוצה להשיג ברית הגנה עם ארה"ב, שהנורמליזציה עם ישראל תכרך בה, אבל המהלך הזה יצריך רוב של שני שליש בסנאט, וספק גדול אם הדמוקרטים יסכימו להעניק לנשיא טראמפ הישג כזה. בינתיים MBS מוביל מדיניות של 'סעודיה במקום הראשון'. הוא מעולם לא היה בובה אמריקאית. הוא שמח להשפיל את ביידן, כאשר זה בא אליו לג'דה בשנת 2022 וביקש להגדיל את הפקת הנפט. מוחמד בן סלמאן בנה יחסים עם רוסיה ודחה את הדרישות להחרים אותה. הוא חיזק את היחסים עם סין, והסינים אף לקחו את הקרדיט על התיווך בינו לבין איראן, אם כי אני לא בטוחה שהקרדיט הזה נכון. MBS הלך לכיוון האיראנים כי הוא איבד את האמון בארה"ב. הוא מדבר עם כולם, ועושה זאת במיומנות".

המכות שישראל הנחיתה על איראן מקרבות את השלום עם סעודיה?

"מחד, האיום של איראן על סעודיה פחת. מאידך, מחקרי דעת הקהל מראים שצעירים סעודים, שלא היה להם דבר נגד ישראל, אימצו דעה שלילית כלפיה בשנה האחרונה, בעיקר כתוצאה מחשיפה לחומרים אנטי-ישראליים ברשתות החברתיות בעקבות המלחמה בעזה, עד כי 96% מהם השיבו כי הם מתנגדים להכרת העולם הערבי בישראל. אבל זה ניתן לטיפול. MBS שולט במצב, ואני לא רואה תסריט שבו הוא לא יוכתר כמלך. עם זאת, הוא חייב להיות זהיר ולפייס את גורמים דתיים ממורמרים ואת הנסיכים שלא שבעים נחת. ככלל, מוחמד בן סלמאן נהיה מחושב יותר וזהיר יותר. אם יבחר ללכת על הסכם שלום עם ישראל, הוא יוכל להעביר אותו".

מה דעתו על טראמפ?

"הסעודים היו מאושרים, כאשר טראמפ בחר בממלכה כיעד לביקורו הנשיאותי הראשון מחוץ לארה"ב, והתאכזבו כאשר ב־2019, אחרי תקיפת מתקני הנפט בשדה אבקייק ושדה ח'ורייס, טראמפ הצהיר שהסעודים צריכים להגן על עצמם או לשלם לאמריקאים על ההגנה. בכל זאת, בסעודיה שמחים עם בחירתו מחדש, ו־MBS בוודאי יסתדר איתו טוב. אחד המקורבים ליורש העצר אמר לי בעקבות ביקורו בסין ופגישתו הראשונה עם שי ג'ינפינג, כי עם טראמפ הוא מסתדר, בשעה שעם המנהיג הסיני נוצרו לו יחסים קרובים יותר. מסתבר שלשני שליטים אוטוריטריים, שכל אחד מהם גם רואה את עצמו כמנהיג של ציוויליזציה ואמון על ביצוע של פרויקטים ענקיים, יש הרבה יותר מן המשותף. ושניהם לא אוהבים את הרעיון האמריקאי".

גם פוטין מנסה להעביר את MBS אל מחנהו.

"MBS יודע ללכת בין המעצמות. כאשר הוזמן על ידי פוטין להצטרף ל־BRICS – לא אמר לא, ולא אמר כן. MBS רואה את עצמו כמי שיכול בזכות מעמדו וכוחו להצטרף אל הקבוצה המצומצמת של המנהיגים הזקנים האלה – טראמפ, שי, פוטין, ובמידה מסוימת מודי – ולהפוך לשווה ערך להם, כי הוא מדבר לא רק בשם סעודיה או הערבים, אלא בשם העולם המוסלמי כולו".

האמביציה של מוחמד בן סלמאן עלולה להוביל להחלטה לפתח נשק גרעיני?

"במשך שנים מדברים על כך שהסעודים מימנו את פרויקט הגרעין הפקיסטני, ובתמורה יוכלו לקבל את הנשק, אם ירצו. הם גם מעוניינים לקנות כור גרעיני כמקור לייצור חשמל. במקביל, סעודיה מקדמת תוכניות להפקה והעשרה של אורניום, ומתרצת אותן בצורך לבנות מקורות הכנסה חלופיים לנפט. עם זאת, אני לא רואה תסריט מידי של הופעת נשק גרעיני בידי הסעודים. זו בטח לא אחת הדאגות הגדולות של העולם כרגע".