פרופ' מיכל ציון, אנחנו כשבוע לאחר פרסום תוצאות המבחן הבינלאומי "טימס", המתמקד במדעים ובמתמטיקה, שבו נרשמה ירידה חדה למדי בציונים של תלמידי ישראל. הורים ששוחחנו איתם נשמעו מודאגים, שמא חלום האם היהודייה לגדל ילד רופא או הייטקיסט כבר לא יתממש. הדאגות שלהם מוצדקות?
"ודאי שהן מוצדקות, כי היום הורים לתלמידים במדינת ישראל לא יכולים לסמוך רק על מערכת החינוך. הורה שדואג לעתיד ילדיו חייב לחזק אותם בהעשרה מחוץ לשעות בית הספר. אתן לך דוגמה: כשהבת שלי סיימה כיתה א' היא קיבלה אפס בחשבון. כשניגשתי לדבר עם המורה, היא פטרה אותי ואמרה: 'לא כל הילדים שלך חייבים להיות חכמים ומוצלחים'. החלטתי שמאותו הרגע אני לוקחת את עניין המתמטיקה כפרויקט אישי, ולימדתי את בתי. בכיתה ג' כבר הבנתי שהיא עקפה את כולם, ובבגרות היא הוציאה 100 במתמטיקה מוגבר. היום היא חושבת על לימודי רפואה. תאר לעצמך כמה הורים תופסים כאמת מוחלטת את הדברים שאומרים מורים על ילדיהם".
מלבד עזרה במקצועות שבהם הילד מגלה קושי, מה מהווה חיסון כנגד קיבעונות מערכת החינוך?
"מחקרים הראו שיש שני דברים המשפרים את פעילות המוח אצל ילדים ומבוגרים - נגינת מוזיקה ודיבור של יותר משפה אחת. ילדים שנחשפו לכך אינטליגנטים הרבה יותר. גם ספורט משפר את תפקודי המוח. אבל בינתיים, שמעתי שביטלו את שיעורי המוזיקה בגני הילדים בשל בעיות תקציב. זה הדבר האחרון שהייתי מבטלת".
אם לחזור ל"טימס", זה נשמע שהתלמידים לא נכשלו, הם פשוט לא למדו את הדברים הנכונים.
"לחלוטין. הילדים שלנו מוכשרים וזו בוודאי לא אשמתם, הם הרבה יותר טובים מאיתנו. כל דור משובח יותר".
כשראית את הציונים בשבוע שעבר, הופתעת?
"לא הופתעתי, כעסתי על המערכת, על האופן שבו היא בנויה. הבעיה בתוצאות המבחנים קשורה למבנה המערכת - היעדר מורים, למשל. נחרדתי משום שאני אדם מאוד ציוני. החברה והמדינה שלנו חשובות לי, ואני מבינה שאם אנחנו מתרסקים כך, ייתכן שגם המדינה שלנו תתרסק. אז כן, זה מחריד אותי".
מחרידה גם החברה החדשה שבתוכה אנחנו נמצאים – לא רחוק ממדינות פחות מפותחות.
"אם מסתכלים בטבלת דירוג המדינות, בראש הרשימה נמצאות רוב המדינות המצליחות והמפותחות, ובתחתית הרשימה נמצאות המדינות הנחשלות. ישראל ירדה מראש הרשימה לממוצע, שמייד מתחתיו נמצאות מדינות נחשלות, אזור שאליו לא נרצה להגיע".
יש גם תקווה, ודוגמאות הפוכות. פינלנד, למשל.
"ראשית, חשוב לציין שפינלנד שונה מאיתנו, ולכן לא הכל בר יישום בישראל, אבל מהתרבות שלה בוודאי אפשר ללמוד. כשביקרתי שם ראיתי שפע של יצירתיות והשראה. בבתי הספר בונים לכל תלמיד תוכנית לימודים אישית, והדגש הוא על מעבר בין שיעורים בהתאם לתוכנית האישית. בית הספר לא בנוי לפי כיתות־אם, אלא לפי תחומי דעת. בכניסה לבית הספר חולצים נעליים וגורבים גרביים נקיות, וכך הולכים בבית הספר, כדי למנוע משלג ומבוץ ללכלך את המסדרונות. שוחחתי עם מנהלת בית ספר בפינלנד בחדרה, בעודה יחפה. זו תרבות אחרת, וחינוך בנוי גם על תרבות.
"כל המסדרונות מלאים בכלי נגינה, וכל ילד יכול לנגן מתי שמתחשק לו. ראיתי ילדים מנגנים במסדרונות ולרגליהם גרביים בלבד. סוריאליסטי. יש גם שיעורי מוזיקה ייעודיים, חדר בישול, חדר נגרות, חדר מדעים וחדר אנגלית. בכל חדר יש מורה שמומחה לתחום הלימוד. הלמידה היא רב־גילית, כלומר שילוב בין צעירים לבוגרים. הגדולים חונכים את הקטנים ולצעירים יש מקור השראה. בפינלנד מדגישים את חשיבות החינוך לחיי היומיום של הילד. מחנכים אותם כדי להיות בוגרים איכותיים באמצעות הקניית מיומנויות".
בואי נדבר לרגע על אוסטרליה, שהתמקמה במבחנים האחרונים במקומות 11 ו־13 במתמטיקה ובמדעים, בהתאמה. יש מה ללמוד מהם.
"באוסטרליה החליטו שבארבע השנים הראשונות בבית הספר היסודי, כמעט כל השיעורים יהיו קשורים לאוריינות - דיבור, כתיבה וקריאה. מדעים ומתמטיקה נלמדים בשנים מאוחרות יותר. אם ניקח ילד אוסטרלי בכיתה ב' וילד ישראלי בכיתה ב', אז הישראלי כבר יודע פעולות חשבון מסוימות, והאוסטרלי עוד לא יודע דבר".
מה הרציונל?
"הרציונל הוא שברגע שהאוריינות של התלמידים חזקה, יש להם בסיס טוב להשלים את הפערים בחשבון במהירות, משום שגם מתמטיקה ומדעים בנויים לא מעט על אוריינות. קריאה, כתיבה ודיבור הם תשתית להצלחה במתמטיקה ובמדעים, במיוחד במבחנים הבינלאומיים, ובעיקר במבחן הטימס. מדובר במבחן רב־מלל, עם שאלות ארוכות מאוד, וגם שאלות פתוחות שבהן יש לכתוב תשובה מפורטת".
את סבורה שילדי ישראל אינם יודעים קרוא וכתוב ברמה גבוהה מספיק. מדוע?
"כן, זה קשור גם לכך שהילדים שנבחנו במבחן טימס האחרון למדו בשיטה של צילום מילים. למשל, המילה רכבת נלמדת כ'רכבת', באלמנט אחד, בשעה שבעבר לימדו את הילדים את אבני הבניין של הכתיבה, את האותיות ואת סימני הפיסוק. מעבר לכך, ילדים לומדים היום ברשתות החברתיות כיצד לכתוב, לקרוא ולדבר - אבל בשפה אחרת לגמרי. זה רלוונטי גם לתחום טכנולוגי אחר, בינה מלאכותית: כדי שנדע להשתמש בה, עלינו לדעת לקרוא, לכתוב ולחשוב".
"הון פדגוגי לא מנוצל"
ב־2019 ההישגים שלנו בטימס היו גבוהים למדי. בנוגע למבחן האחרון, הסביר שר החינוך כי הקורונה, בין היתר, השפיעה על התוצאות. ההסבר מקובל עלייך?
"ההסבר הזה לא מתקבל על דעתי, וגם לא על דעתם של מומחים נוספים. כל המדינות הנמדדות חוו את הקורונה, לצד סגרים חמורים. ועדיין, מדינות רבות עלו, בשעה שאנחנו התרסקנו. בעיניי, יש שתי סיבות מרכזיות לנפילה: הסיבה הראשונה היא המחסור החמור במורים, במיוחד במתמטיקה ובמדעים. בוגרי מקצועות המדעים והמתמטיקה מהאקדמיה מעדיפים את תעשיית ההייטק המאתגרת והמתגמלת על פני הוראה. בשל המחסור במורים מעמיסים אחוזי משרה על מורים למתמטיקה ולמדעים. זה שוחק את המורים ויש להם לאן לברוח. סיבה נוספת היא רפורמות שהרעו את מעמד המורה ואת תנאי עבודתו".
לכאורה מדובר ברפורמות שהעלו את השכר ושיפרו את תנאי העבודה.
"לפני הרפורמות, משרה מלאה של מורה בתיכון ובחטיבה עמדה על כ־24 שעות הוראה בפועל בשבוע. במשרה שכזאת, אפשר היה לקחת יום חופשי, ללמוד לתואר מתקדם באוניברסיטה, או להשתתף בפיתוח מקצועי של מורים. אלה דברים חשובים לקידום מורים בטווח הארוך, וברפורמות החדשות הזמן הזה לא קיים.
"מורה חייב להיות בבית ספר, כי חשבו שאין סיטואציה שבה השכר יעלה והמורה יהיה מעט שעות בבית הספר. מורים נמצאים משמונה עד ארבע בבית הספר, ואת ההשתלמויות עוברים בחדר המורים. אלה השתלמויות אזוטריות שנערכות באותה סביבת מורים מוכרת, מה שלא מאפשר לפגוש בדרכי חשיבה שונות וייעודיות לתחום הדעת של המורה. מעבר לכך, אפילו ששכר המורה עלה כביכול, הוא עדיין נדרש לעבודה רבה אחה"צ ובערב".
בכל זאת, הפכנו לאומת ההייטק. מה אנחנו כן עושים היטב?
"אנחנו חזקים ביצירתיות, ביזמות, בחשיבה מחוץ לקופסה. במבחן פיז"ה האחרון, ישראל סיימה במקום גבוה מאוד בפן היצירתי. חשוב שנשמר את זה. בתחומי המדעים והמתמטיקה, ורק בתחומים האלה, הקימה מדינת ישראל מערך של מרכזי מורים. בכל אוניברסיטה יש לפחות מרכז מורים אחד, לאחד התחומים - מדעים, פיזיקה, ביולוגיה, מתמטיקה, מדעי המחשב. המרכזים האלה מהווים תנופה לתחום הוראת המדעים, המתמטיקה והטכנולוגיה בישראל, ואנחנו ייחודיים בזה. האבסורד הוא שלמורים אין עכשיו הזדמנות להשתלם במרכזים האלה כמו שצריך. יש לנו הון פדגוגי אדיר, שלא מנוצל מספיק. יש מקומות להכשרת המורים, העניין הוא להעלות את קרנו של מקצוע ההוראה ובכך להביא מורים נוספים. מובן שיש להעניק תמריצים למורי מדעים ומתמטיקה שיתבטאו בשכר ובתנאים".
לדלג בין כיתות
יש לא מעט מדינות שהשקיעו פחות כסף ושעות לימוד בחינוך, והשיגו תוצאות גבוהות יותר: הונגריה, פינלנד, יפן וקוריאה הדרומית. בקוריאה הדרומית, למשל, לומדים 25% פחות שעות, והישגיהם היו גבוהים מישראל ב־%12. מה ההסבר לכך?
"זה קשור להשקעה גדולה יותר באוריינות, שמהווה יתרון במבחן הטימס, וגם לתוכנית הלימודים. בישראל תוכנית הלימודים נמצאת בהלימה של כ־%60 לתוכני המבחן. כששואלים תלמידים על 40 האחוזים שבהם אין הלימה, אז ברור שהם יתקשו. במבחן האחרון, תלמידים התקשו באופן מיוחד בשאלות בתחום מדעי כדור הארץ. ואכן, כמעט לא מלמדים בישראל מדעי כדור הארץ. מצד שני, גם ב־2019 לא היתה הלימה והתוצאות היו גבוהות יותר".
אז מה כן היה שונה?
"ב־2019 הסטנדרט ללימוד מדעים עמד על 4-6 שעות בשבוע, ואילו היום הוא עומד על שעתיים בשבוע. יש גם בתי ספר שלא מלמדים מדעים, ומורים רבים כלל לא הוכשרו במדעים ובמתמטיקה, או שחלקם מלמדים שתי כיתות בו בזמן. המורה נותן לכיתה אחת משימה, יוצא החוצה ועובר לכיתה אחרת, נותן גם לה משימה, וכך מדלג בין הכיתות. זה לא רציני. המגע האנושי עם המורה חשוב. התלמידים לא באמת לומדים כך, ואז מתלוננים על תוצאות המבחנים. מבחינתי, הבעיות הכי שורשיות במערכת החינוך הן היעדר מורים והיעדר אוריינות קריאה וכתיבה. הילדים שלנו לא יודעים לקרוא ולכתוב. אנחנו במשבר חינוכי לאומי.
"דבר נוסף שמדאיג אותי בתוצאות האחרונות הוא הירידה בשיעור המצטיינים. בכל השנים נתלינו במצטיינים וקיווינו שיושיעו את החברה. אבל במבחנים האחרונים גם בהם נרשמה קריסה: במתמטיקה מ־15% מצטיינים ב־2019, ל־8% כיום. במדעים שיעור המצטיינים עמד ב־2019 עד 12%, וכעת עומד על 7%".
איך זה קרה בתקופה של ארבע שנים?
"גם למצטיינים אין מורים, וגם הם חווים את פערי הקריאה והכתיבה. המערכת מחויבת לפתח גם אותם, אבל כשיש פחות מורים זה לא אפשרי".
הקריסה הנוכחית תהווה מכה קלה בכנף, או התחלה של קריסה רבתי?
"הטימס בודק בעיקר ידע. ב־2023 הם הכניסו קצת מיומנויות חשיבה, ואולי זה גרם לקריסה. למרות שאני לא בעד המבחן הזה, כי חשוב יותר לבדוק חשיבה ומיומנות, אני סבורה שאנחנו לא יכולים לצאת ממשפחת העמים ועלינו להוכיח את עצמנו גם במבחנים הבינלאומיים. אם נבצע את התיקון הנדרש במערכת, זו יכולה להיות רק מכה קלה".
מערכת החינוך שלנו מתאימה את עצמה לאתגרי העולם החדש? יש מומחים הסבורים שתפקידי שרים צריכים להיות מקצועיים וארוכי טווח, כדי שיוכלו ליישם מדיניות אמיתית. כל עוד השיקול הפוליטי קודם לזה החינוכי לא נבצע התקדמות אמיתית.
"אני מסכימה. כך לדוגמה, כשמחשבים כמה כסף מגיע לתלמיד בשטח, וכמה כסף הושקע מלכתחילה בחינוך, רואים שהמון כסף אבד בדרך - לפיקוח, למִנהלות, להסכמים קואליציוניים. צריך להפוך את הפירמידה. זה רק נראה כאילו ההשקעה פר תלמיד גבוהה".
נסיים בנושא שבו פתחנו - אותם הורים מודאגים. מה צריכים לעשות הורים לילדים קטנים שעוד לא נכנסו בשערי בית הספר, כדי לעזור להם להיות חכמים, חדים ומצליחים יותר בעתיד?
"ראשית, זה מתחיל בדיבור עם הילד, כבר מגיל קטן. אני קוראת לזה דיבור מטא־קוגניטיבי. מטא־קוגניציה היא סוג של מיומנות שבה האדם חושב על מה שעשה, על איך שהוא למד. הוא בעצם מנהל את החשיבה שלו, מתכנן את הלימוד שלו, את התהליך, בודק אם הוא בכיוון הנכון, מאתר ומתקן שגיאות, ולבסוף גם מעריך. במתמטיקה ובמדעים החשיבה המטא־קוגניטיבית קריטית. היא מעצימה את הילדים.
"אתן דוגמה לדיבור מטא־קוגניטיבי: אם ילד אומר 'קשה לי, אני לא יודע איך', אז לא בהכרח מראים לו איך לעשות, אלא שואלים אותו 'מה לדעתך צריך לעשות?' אתה מעביר את האחריות אליו והוא מצליח במשימה.
"חשוב לזכור, מהרגע שילד נולד ההורה הוא המורה שלו. צריך לשחק איתו במשחקי חשיבה, להתבונן איתו בגן השעשועים בעצים, בציפורים, בטבע, ולהנגיש לו את החוויה, לרבות מוזיאונים ואירועי תרבות. חשוב לקרוא איתו המון ספרים ולשוחח עליהם. להעשיר את עולמו. בחירת גן גם היא קריטית להתפתחות הילד. בעיניי חשוב לבחור גן עם גננת יצירתית וחדשנית. אם להורים יש אפשרות לבחור בית ספר - עדיף שיהיה כזה עם מורים טובים, פרויקטים ייחודיים ומערכים חדשניים. שם נמצא העתיד".
פרופ' מיכל ציון היא חוקרת הוראת המדעים והוראת למידת חקר מהפקולטה לחינוך של אונ' בר־אילן. עומדת בראש המעבדה הלאומית לחקר הוראת הביולוגיה. זוכת פרס הרקטור לחדשנות מדעית (2017), בעלת דוקטורט בתחום הביולוגיה המולקולרית של חקר הסרטן, מורה ומחנכת לשעבר
