אלון קליבנוב
היסטוריון צבאי
ראש המרכז הישראלי למורשת נפוליאון ותקופתו. חבר באגודה הנפוליאונית הבינלאומית
אלון קליבנוב, בימים אלה יוצא לאקרנים סרטו החדש של רידלי סקוט, "נפוליאון". לדברי מי שקראו על הסרט וצפו בו, קיימים בו חלקים שאינם נאמנים במדויק למציאות. הדברים מתחברים לשאלה רחבה יותר - האומנם מדובר פה במצביא ובמנהיג גדול, או באיש ביחסי ציבור מיומן? לפי הערכות שונות, מתוך כ־2 מיליון החיילים שגויסו לצבאו, כ־900 אלף נהרגו. גם יצירות אמנות שצוירו סביבו היו לעיתים תעמולתיות. כמה אמת יש במיתוס שנוצר סביבו?
"אמת רבה. אנשים לא מודעים לכך שנפוליאון הוא אחד מהאנשים שהשפעתם על חיינו כיום היא הגדולה ביותר. הוא ניצב במקום השני בהיסטוריה מבחינת כמות הפרסומים על אודותיו, והיחיד שעוקף אותו בדירוג הוא ישו. הוא נושא מרכזי בספרים, במאמרים ובתחומי אמנות שונים - ספרות, שירה, תיאטרון, קולנוע, מוזיקה ואופרה. אפילו לתיאטרון העברי הוא הגיע ב'נפוליאון - חי או מת!' של ניסים אלוני".
בתרבות הצרפתית יש הרואים בו דמות שנויה במחלוקת.
"כל דמות משמעותית בהיסטוריה נתונה לאינטרפרטציה ולוויכוחים. עוד בתקופתו תקפו אותו אנשי רוח ואינטלקטואלים, כדוגמת שר החוץ הצרפתי לשעבר, פרנסואה־רנה דה שאטובריאן. אבל ככלל, הוא ללא ספק אחד מהצרפתים הנערצים והפופולריים ביותר. הוא מככב בשני הרומנים המפורסמים ביותר של סטנדל, אחד מהסופרים הגדולים ביותר בספרות הצרפתית, וכן ביצירותיהם של ויקטור הוגו ואלכסנדר דיומא. אל תשכח שסרטו של הבמאי אבל גאנס, אפוס בן שש שעות בשם 'נפוליאון', הוא אחד מהסרטים המרכזיים והחשובים ביותר בתולדות הקולנוע האילם".
הדברים נכונים גם היום? במאי 2021, כשציינו בצרפת את שנת ה־200 למותו, בנאום לציון האירוע ריכך הנשיא מקרון את הצהרתו והדגיש כי האירועים יהיו בגדר הנצחה ולא חגיגה.
"מקרון הוא דמות ממלכתית. אבל ברובד של העם העצמו אני יכול לומר, כמי שפקד את צרפת באותה תקופה, שחזיתי באינספור תוכניות דוקומנטריות, ספרים חדשים ומאמרים, לצד שתי תערוכות גדולות שהוקדשו לו. זו היתה תקופת הקורונה, ולמרות זאת - התערוכות היו מוצפות באנשים".
הציוני הראשון
נפוליאון ראה את העולם דרך עיניו שלו, וגרם לרבים אחרים לראות את המציאות כמוהו.
"זו בדיוק הנקודה. כל מי שצפה בדרמות משפטיות מכיר את הפרקטיקה הידועה על דוכן העדים, שבה אדם שם את ידו על ספר התנ"ך ומתחייב לומר 'את האמת, את כל האמת ורק האמת'. אבל במשפט הצרפתי זה לא קיים, כי נפוליאון אמר שני דברים: ראשית - אדם תמיד ישקר אם זה באינטרס שלו, ושנית - אין דבר כזה 'אמת אבסולוטית'.
"הוא התעקש שהקוד המשפטי של צרפת, קוד נפוליאון, צריך להיות ברור לכולם. הוא תבע שהניסוחים יהיו פשוטים ובהירים, ואף היה מעורב אישית בניסוחים. אחרי הסכמי השלום עם האימפריה ההבסבורגית ועם אנגליה, הוא רתם עצמו לרפורמות מרחיקות לכת בצרפת והפך אותה על פיה - ממדינה שסועה בעקבות המהפכה למדינה המתקדמת ביותר על הגלובוס, שרבות ממדינות העולם אימצו את שיטותיה. זו, כמובן, עוד עדות ליכולת שלו לגרום לאחרים לראות המציאות מנקודת מבטו. אגב, מה שנעדר מהסרט הנוכחי, כך הבנתי מחבריי שצפו בו בחו"ל, זה האימפקט ההיסטורי, ההשלכות ההיסטוריות של פועלו. הוא הפיץ שניים מהעקרונות המרכזיים במהפכה הצרפתית - חירות ושוויון - בכל צעד ושעל על אדמת אירופה, וגם למזרח התיכון".
הוא הפיץ אותם גם לעם היהודי בצורה דרמטית למדי. אפשר לומר שהלאומיות היהודית מושפעת מנפוליאון, במישרין ובעקיפין.
"נכון, בגלל מסעו לארץ ישראל. כניסת צבאו לישראל ב־1799 היתה הפעם הראשונה שצבא אירופי נכנס לארץ אחרי יותר מחצי אלף, לאחר עזיבת הצלבנים ב־1291. הגעתו לכאן היא משמעותית, וממש לא אפיזודה, כפי שנהוג לחשוב".
מדוע בעצם?
"משנת הגעתו לכאן ועד ימינו אנו - המזרח התיכון לא יורד לרגע ממרכז תשומת הלב העולמית, ונפוליאון הוא הטריגר לכך. אבל לפני כן, ב־7 באוקטובר 1571, אני אומר את התאריך הזה ומקבל צמרמורת, התחולל קרב לפנטו באזור מערב יוון. הצי העות'מאני נוצח שם על ידי קואליציה אירופית, מה שהביא להתחלת שקיעתה של האימפריה העות'מאנית ולשקיעתו של אגן הים התיכון המערבי, משום שהאוקיינוסים החליפו את הים התיכון בתור אוטוסטרדת הסחורות. אף אחד לא הגיע למזרח התיכון מלבד טיילים, והאזור נשכח".
יש סברה שלפיה בעת המצור על עכו, נפוליאון תכנן להצהיר כי יש להקים מדינה יהודית בשטח פלשתינה העות'מאנית. האומנם?
"אתה נוגע בנקודה חשובה. ההצהרה הזו שנויה במחלוקת, ויש הטוענים שמדובר בזיוף. מורי ורבי, פרופ' מרדכי גיחון, היה משוכנע שזו אמת, ואני הולך בעקבותיו. אני משוכנע שמדובר במסמך אמיתי, אף שהטקסט המקורי לא נמצא מעולם. לנפוליאון היה אינטרס לעורר את הלאומיות היהודית כדי שתסייע לו בארץ ישראל, בדיוק כפי שהעיר את הלאומיות האיטלקית ב־1796. אגב, אין ויכוח שבעקבות איחוד איטליה משה הס כתב את המאמר 'רומא וירושלים', וזו בהחלט לידת הציונות. כלומר, כפי שאתונה ורומא זכו לעצמאות, הגיעה גם תורה של ירושלים.
"מעבר לכך, כשנפוליאון הגיע לוונציה ב־1797, הוא ראה את הגטו והתקומם. הוא הורה לשבור את שערי הגטו, וכל ההגבלות על היהודים בוטלו, משום שהן נגדו את עקרונות השוויון של המהפכה הצרפתית. 118 שנים לפני הצהרת בלפור, הוא קרא ליהודים לחזור לארץ אבותיהם. יש מספיק חוקרים רציניים שרואים בסיפור הזה עדות לכך שנפוליאון הוא הציוני הראשון".
כיצד הציוני הראשון השפיע על צה"ל?
"שיטת הגיס הנהוגה כיום בכל צבאות העולם נולדה אצל נפוליאון. המהפכה הצרפתית הובילה לגיוס הפומבי הראשון בהיסטוריה המודרנית. גיוס ההמון, מה שקלאוזביץ כינה 'האומה החמושה', מיושם היטב בישראל, המבוססת על צבא המילואים. נפוליאון גם השפיע על יצירת המטכ"ל: הוא אצר במוחו יכולות חריגות, וכשהיכה את הפרוסים שוק על ירך והם הקימו מחדש את צבאם, הם אמרו - אין לנו אדם כמו נפוליאון שמסוגל לשלוט בכל הפרטים, ולכן עלינו לפתח מערכת יעילה כדי להתמודד עם צבאות עדיפים. הם הקימו את ה'גנרלשטאב', כלומר המטה הכללי, שמאפיין כיום את צבאות העולם".
בעזה אנחנו רואים עדויות למשנתו הצבאית?
"נפוליאון הוא אבי תפיסת האש המודרנית. עד להגעתו - אש התותחים והארטילריה היתה כוח מסייע בשדה הקרב. נפוליאון השתמש באש כזרוע עצמאית, והשיג את מטרותיו באמצעות ריכוזי אש גדולים. באופן עקיף, השימוש באש מאסיבית להשמדה בעזה, מהאוויר ומהקרקע, הוא בהשראת נפוליאון. הוא גם יצר את הפינויים משדה הקרב. הוא הקים את כוח הפינוי הראשון של פצועים בשדה הקרב, זה 669 ההיסטורי. גם הלוחמים שניזונים מקופסאות שימורים צריכים להודות לו: הוא ארגן תחרות בקרב אנשי מדע לפיתוח דרכים לשימור מזון בשדה הקרב, מה שהוביל בהמשך להמצאת שימורי המזון. בהחלט, גם הלחימה בעזה מושתתת על עקרונות ששורשיהם בתקופת נפוליאון".
מה בנוגע למטרות הלחימה? מנהיגיה של ישראל שואבים ממנו השראה?
"אולי תופתע, אבל כן. הוא הבין שהשגת המטרה היא לא רק בהשתלטות על שטח ובתמרון, כפי שהיה נהוג לחשוב במאה ה־18, אלא בהשמדת צבא האויב. בעניין עזה, הרי עד שלא נשמיד פיזית את חמאס - ההישג שלנו יהיה מוגבל".
הפתעות אסטרטגיות כמו מלחמת יום כיפור או 7 באוקטובר היו יכולות לקרות לנפוליאון? נאמר עליו שהוא היה יהיר למדי, זה לא בדיוק בסיס טוב להימנעות מהפתעות.
"אבל הוא הקפיד על מודיעין משובח, וסוכניו היו בכל אירופה. אני לא רואה אותו נכנס לעיוורון שלקינו בו ושאפיין אותנו כאן במלחמת יום כיפור וב־7 באוקטובר. ולמען האמת, זה פשוט לא קרה לו. אין 'אילו' בהיסטוריה".
פסגת הליגה הערבית: סעודיה דרשה את פירוז עזה, אלג'יריה תחרים את הכינוס
תחקיר המחדל בכפר עזה: הקיבוץ נכבש בתוך שעה, לוחמים פצועים פונו לפני אזרחים
פרסומת | יכולים על דור ה-Z?
גורמים ישראלים ל"ניו יורק טיימס": חמאס יסרב לשחרר את מרבית החטופים ללא סיום המלחמה
דיווח ערבי: "השיחות על הפסקת האש בעזה עומדות בפני סיבוכים הולכים וגוברים"
היכן נפוליאון הצליח לבצע הפתעה אסטרטגית חשובה ומשמעותית?
"הוא הפתיע את יריביו כמה פעמים. אחת מההפתעות האסטרטגיות הכי מדהימות נרשמו בעת חציית האלפים, כשהפתיע את הצבא האוסטרי בצפון איטליה. הוא חצה שטח שנחשב בלתי עביר והצליח להגיע לעורפו של הצבא האוסטרי, כפי שנראה בציור המפורסם שלו, כשהוא ישוב על סוס שרגליו זקורות. אגב, זה ציור תעמולתי לגמרי. כמו כן, הוא הפתיע אסטרטגית את רוסיה כשפלש לשטחה, אף שהיה בברית עימה. הרוסים מול הצרפתים ב־1812 - מזכיר קצת אותנו מול המצרים ב־1973. הרוסים התעלמו מסימני האזהרה והופתעו אסטרטגית".
את התמונה לראיון הזה צילמנו במבצר קאקון, שקשור גם הוא להפתעה בשדה הקרב.
"ככלל, האתרים המפורסמים ביותר בארץ הקשורים לנפוליאון הם יפו ועכו, אבל ההיתקלות בקאקון היא מרתקת. חודש ויום לפני קרב התבור, קיבלנו צוהר מרתק אל חשיבתו הטקטית, המסוכנת, מחוץ לקופסה. זו היתקלות שהוא כביכול נכשל בה. הוא ניסה לתפוס את יריביו בין שתי להבות ולתת להם מכה מכרעת. יריביו זיהו שמדובר בתרגיל וחמקו, אבל מאותו רגע הם היו מורתעים ממנו ושמרו על מרחק. בקרב תבור, ב־16 באפריל 1799, הוא כבר הצליח בתרגיל: הוא הפתיע את הכוח העות'מאני, שנלכד באש משני כיוונים. כך הושגה מטרת המסע שלו לארץ - נטרול האיום ממזרח על כוחותיו במצרים".
בטריילר לסרט הנוכחי אנחנו רואים אותו כפרש, לוחם מרשים. אמת או מיתוס?
"הוא היה בקו האש, והפגין אומץ לב. בקרב ארקולה הוא תפס את הדגל ורץ ראשון אל הגשר. בקרב ארסי־סור־אובה, ב־1814, מדיו נקרעו מכדורים שנורו עליו. עם זאת, הוא מעולם לא הוביל הסתערות פרשים. הוא היה פרש בינוני ומטה, עוד מימי בית הספר הצבאי. הוא כמובן חיפה על כך בהיותו אסטרטג וטקטיקן מזהיר. הגאונות שלו באה לידי ביטוי בתכנון המוקדם".
"רוח העולם על הסוס"
במסגרת עבודתך במרכז הישראלי למורשת נפוליאון, גוף המונה כ־500 חברים, אתה ודאי לומד רבות על אופיו. כיצד היית מתאר אותו?
"הוא היה בן טוב, ושלח חצי ממשכורתו לאמו, שטיפלה בעוד שבעה ילדים. מעבר לכך, הוא היה אדם מורכב, אינטלקטואל, אוטודידקט שכבר בבית הספר קרא באינטנסיביות רבה. בגלותו הסופית בסנט הלנה, הוא אמר משפט מעניין: 'לחמתי ב־60 קרבות, ואיני יכול לומר היום שאני יודע משהו שלא ידעתי בתחילת דרכי'. זה אולי יומרני, אבל זה רק מעיד על הבסיס האינטלקטואלי שלו, שכלל גם מידע רב על אודות אלכסנדר הגדול, יוליוס קיסר וחניבעל. מעטים הם החיילים בהיסטוריה שהיו כה משכילים".
נכתב עליו שהיה קצר רוח, עובד מסביב לשעון ולא חברותי במיוחד.
"הוא היה חברותי עם חבריו, אבל לצד זאת - היה אדם מעשי ולא הרבה לנהל 'שיחות מסדרון'. כושר העבודה שלו אכן היה קיצוני. הוא עבד 23-20 שעות ביממה. כשהרגיש על סף הירדמות, הוא הקפיד להיכנס לאמבטיה רותחת. באחת מהפעמים המשרת שלו הכניס יד לאמבטיה וכמעט נכווה. כשאיש האשכולות גתה נפגש איתו, הוא יצא מוקסם מהעומק ומהתחכום שלו. הפילוסוף הגל כינה אותו 'רוח העולם על הסוס'. נפוליאון הגיע ממשפחה מרוששת, מאי קטן ושולי, והתייתם מאביו בגיל צעיר. למרות אלה, הוא בנה את עצמו בעשר אצבעותיו".
קומתו הנמוכה העסיקה אותו?
"הוא לא היה נמוך בכלל, זה מיתוס. הגובה שלו היה ממוצע לתקופה, 1.68. מי שיצרו את התדמית שלו כנמוך היו הקריקטוריסטים האנגלים, ששנאו אותו וניסו להלעיג את דמותו".
לאור הסרט החדש, אי אפשר בלי לומר מילה על אהובתו, ז'וזפין.
"היא היתה אהבת חייו, אף שהיחסים ביניהם היו סוערים. היא בגדה בו על ימין ועל שמאל כבר בהתחלה. היא לא רצתה להתחתן איתו, ולבסוף השתכנעה, מה שלא הפריע לה להחזיק את מאהביה. נפוליאון קיבל על כך אינפורמציה ורצה להיפרד ממנה, אבל גם לו היו מאהבות, וככל הנראה חמישה ילדים מחוץ לנישואים. הצרפתים אומרים ש'הנישואים הם עול כבד מכדי לשאת אותו בשניים', והלך רוח זה סייע לנפוליאון ולז'וזפין להכיל את סיפורי הבגידות ההדדיים. בסופו של דבר, נפוליאון החליט להתגרש ממנה משום שרחמה היה יבש, והוא רצה יורש חוקי. הלב של שניהם נשבר, ולמרות זאת, הם נותרו חברים טובים עד סוף חייה. מילותיו האחרונות היו: 'צרפת, הצבא, מפקד הצבא, ז'וזפין'".
להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il