נתיב הדמים: כך פועל המודל הכלכלי של חמאס

שש עשרה שנים עברו מאז שהשתלט חמאס בכוח על כל זרועות השלטון בעזה, וגירש ממנה או השליך מן הגגות את פעילי פת"ח. לאורך השנים אמרו חוקרים רבים בישראל כי זו היתה נקודת המפנה עבור ארגון הטרור הרצחני. אט־אט, בתמיכת ארגוני סיוע בינלאומיים, ולא מעט גם בתמיכה עקיפה של ישראל, הפך חמאס לארגון טרור שלטוני. כלומר, אף שלא חדל לרגע מהתעצמות צבאית מאיימת לפתחה של מדינת ישראל בכלל ועוטף עזה בפרט - הארגון נהנה מהתחפושת שעטה על עצמו: הנהגה לאומית לפלשתינים בעזה. המעמד השלטוני הקנה לו את מה שחיזבאללה רק יכול היה לחלום עליו לאורך השנים: לגיטימציה והזרמת הון עתק של תקציבים, שמימנו באופן ישיר בניית מנהרות, רכישת טכנולוגיות מתקדמות, אימונים צבאיים והגדלת צבא שכיר. מיליארדי דולרים הכתיבו את הדרך לטבח בשבת השחורה ההיא.

ממשלות ישראל, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, הצבא והשב"כ ראו את נתיבי הדמים, אך היו שבויים בקונספציה שלפיה חמאס הוא כבר גוף שלטוני מבוסס, וככזה יש לו מה להפסיד, ולכן חרף צבירת היכולות והכוח - הוא יימנע משימוש רצחני בהם. חוקרי כלכלה של ארגוני טרור ששוחחנו עימם בימים האחרונים הביעו תסכול וזעם רב. כבר שנים הם רואים את המספרים, את נתיבי הכסף, ומזהירים מפני אותו ההון שמממן את ההתעצמות הצבאית של חמאס. והנה, הנתונים לפניכם. לראות ולא להאמין.

התקציב השנתי הכולל העומד לרשות משטר חמאס בעזה הוא 2.5-2 מיליארד דולר בשנה. כך מעריך יצחק גל, מומחה לכלכלת המזרח התיכון ולכלכלה הפלשתינית, שערך עבודות ייעוץ מקיפות לגבי מימון משטר חמאס. מדובר בסכום עצום בהשוואה לגודל כלכלת הרצועה. הוא מהווה 70-65 אחוזים מהתמ"ג של רצועת עזה (התוצר המקומי הגולמי = ההיקף הכולל של הכלכלה). לשם השוואה, מציין גל, התקציב של הרשות הפלשתינית עבור יו"ש הוא מעט יותר מ־3 מיליארד דולר, המהווים 20 אחוזים בלבד מהתמ"ג של השטח. ולהשוואה נוספת - בישראל התקציב מהווה כיום כ־25 אחוזים מהתמ"ג. בעקבות הטבח בעוטף, במסמך שפרסם לפני שבוע משרד האוצר האמריקני מוערך כיום שווי נכסי חמאס במאות מיליוני דולרים.

ד"ר אודי לוי, חוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מומחה ללוחמה פיננסית ומי שעמד בראש היחידה למלחמה הכלכלית בארגוני טרור (שנסגרה ב־2016), מסביר: "ברצועת עזה מנת פלאפל עולה 7-5 שקלים, יש 50 אחוזי אבטלה - ולכן היה ברור שהתקציב העצום שגלגל חמאס הופנה להעסקת עובדים שבנו את המנהרות, לרכישת נשק, לאימונים ולהעסקת לוחמים - ולא לטובת האזרחים. ראינו את כל משאיות הברזל שנכנסו לרצועה לאורך השנים, והכל בשביל לקנות שקט. צרחתי נגד הקונספציה של הכנסת כסף לרצועה, טענתי שצריך למוטט את חמאס כלכלית - וזה לא עזר. אך עדיין לא מאוחר. גם היום, בסדרה של צעדים שלא יסכנו חייל אחד - ממשלת ישראל יכולה לחנוק כלכלית את חמאס ואת חיזבאללה, והיא צריכה לפעול עכשיו".

ב־2007 עלה חמאס לשלטון ברצועה, ומאז נהנה מתמיכה קבועה של רוב תושביה. עם הזמן הקים את הבנק, גייס פקידים והפך להיות שלטון פלשתיני שני לזה של הרשות ביו"ש. "חמאס הצליחו לבנות לעצמם תקציב כה גדול, בכך שתמרנו את הרש"פ ואת ישראל לאפשר הזרמה של תקציבים גדולים ממקורות חיצוניים לגיטימיים, המכסים את כל ההוצאות האזרחיות של הממשלה בעזה, תוך זליגה של סכומים ניכרים ממקורות אלו גם למימון המערכות הצבאיות שלהם (בעיקר כוח אדם צבאי ומוצרים דו־שימושיים).

"במקביל הם פיתחו מקורות הכנסה עצמיים, בשליטה בלעדית שלהם, הפנויים לשמש באופן מלא להצטיידות צבאית, לבניין הכוח הצבאי ולאחזקת המנגנון השלטוני העליון של חמאס בעזה, המונה שכבה של כמה אלפי מנהלים בכירים". לדברי ד"ר לוי, מבנה בסיסי זה של "תקציב כפול" קיים ברצועה כבר כ־15 שנה.

גל, לוי וגורם בכיר לשעבר בדרג המדיני מציירים את נתיבי הכסף העיקריים שהוזרמו לרצועה במשך עשור וחצי. הראשון - תקציב הרשות הפלשתינית. השני - סיוע כלכלי חיצוני, שהיה בעבר בידי הקהילה הבינלאומית ושנסמך בשנים האחרונות על קטאר. השלישי - קואליציית הצדקה של חמאס, מערך תרומות שמגלגל מיליונים ושמקורו בעיקר בטורקיה. הרביעי - גביית מסים מקומית של חמאס, והחמישי - המימון האיראני נגד ישראל, ששוטף את יהודה ושומרון וגם את הרצועה.

ובפירוט: כך נבנה מערך הכספים של ארגון טרור רצחני, שמגלגל מאות מיליונים בשנה מתחת לאף של ישראל והעולם כולו.

1. תקציב הרשות הפלשתינית:

6.6 מיליארד שקלים בשנה לחמאס

תקציב הרשות הפלשתינית עומד על כ־20 מיליארד שקלים בשנה, 65 אחוזים מתוכם מקורם בישראל - תשלומי מסים ומכס. מתוך כלל התקציב אמורה הרשות להעביר שליש לטובת הממשל החמאסי בעזה, לתשלום מוסדות השלטון, בתי החולים והרשויות המוניציפליות ברצועה. העברות הכספים מתקציב הרשות לעזה נעשות באופן מסודר דרך מערכת הבנקים הפלשתיניים, הנשלטת על ידי בנק ישראל. יתר על כן, הבנקים הפלשתיניים נמצאים בחשש מתמיד שמא יעברו על התקנות הבינלאומיות נגד מימון טרור, וייכנסו לרשימות שחורות של רשויות אמריקניות ואחרות, ולכן העברות הכספים לעזה נעשות תחת הסדרים מיוחדים ו"הכשר" מיוחד של ישראל.

נוסף על ההעברות הישירות לעזה, כמה מאות מיליוני דולר בשנה מתוך התקציב הפלשתיני מועברים ישירות על ידי הרש"פ לישראל, כתשלום עבור חשמל, מים, שירותים רפואיים ועוד המסופקים על ידי המדינה לעזה. מאז שנישל חמאס את אנשי פת"ח מעמדות השלטון, הרש"פ מקזזת לאורך השנים את התקציב לפקידי חמאס - הרי הם, בין היתר, אנשי הזרוע הצבאית.

"הרשות פה בתוך מלכוד", אומר גל. "מצד אחד תושבי עזה הם חלק מהעם הפלשתיני, אז קשה לה לא לממן חינוך ובריאות. מנגד, הרש"פ בגירעון עצום מהתשלומים שהיא משלמת לעזה. 100 אחוז מהגירעון כולו מעזה, כי זה חור שחור. שופכים כסף, אבל את המסים לא היא מקבלת אליה, אלא חמאס".

ממשלת ישראל, שראתה את המשבר הזה מתנפץ לפתחה ב־2018, ארגנה מרצון את מה שכונה לימים "מזוודות הכסף" הקטאריות לרצועה (על כך בהמשך), שנועדו לכסות על הכספים שהרשות קיזזה מיוזמתה. "בנקודת זמן מסוימת, אבו מאזן החליט לקצץ חלק מהתקציבים שנהג לתת לפקידות הממשלתית ברצועה - מורים, שוטרים, רופאים", מעיד מי שהיה בזמן אמת גורם משמעותי בקבלת ההחלטות בישראל. "הוא רצה שישראל תתנגש בחמאס, שלא יהיה להם כסף, והוא יתחיל להשתולל על הגדר ויהיה עימות.

"כשהתחילו הפגנות הגדר עלו הצעות, ואחת מהאפשרויות היתה שאת הכסף שאבו מאזן קיצץ - ייתנו הקטארים. כדי שהם לא יוכלו לעשות בו שימוש לזרוע הצבאית, הוחלט שהכסף ייכנס באמצעות רכש של דלק שמימן את החשמל, כסף לפקידות שאבו מאזן מימן, ובאמצעות תמיכת סעד ישירה לאנשים ברשימות שנבדקו על ידי חמאס".

2. הכסף הקטארי:

30 מיליון דולר בחודש לחמאס + עשרות מיליונים מדי שנה בתרומות

המענק החודשי לחמאס ברצועת עזה, שהחל ב־2018 בממשלת נתניהו הרביעית, נועד כאמור לפצות על כספים שלא הגיעו עוד מהרשות הפלשתינית. הסכום הכולל עומד על 30 מיליון דולר מדי חודש, אך בעוד זהו האפיק המדובר ביותר למעבר כסף בין קטאר לחמאס, שזכה גם ל"תעודת כשרות" ישראלית - לדברי לוי, יש שני מסלולים נוספים שבהם האמירות הערבית הקטנה והעשירה מממנת באין מפריע טרור ברחבי העולם, וגם כאן אצלנו.

במסלול השני, לדברי לוי, קטאר מעבירה תמיכה כספית ישירות להנהגת חמאס שמתאכסנת אצלה. מדובר בהרבה מאוד כסף, שקונה מעמד וכוח וגם מממן את הטרור החמאסי על אדמת טורקיה, לבנון וכמובן ישראל. ובמסלול השלישי - הקטארים, אלו שנחזים כעת להיות מתווכים הוגנים בעסקאות שחרור החטופים הישראלים, מעבירים כספים ישירות למימון טרור דרך אגודות הצדקה של חמאס (הדעווה).

בעבודת מחקר של ד"ר לוי מוצגים בפירוט נתיבי הכסף הקטארי, בין היתר, כפי שהתבררו בתביעת נפגעי טרור ישראלים שהוגשה בשנים 2016-2014 נגד Qatar Charity ,Qatar National Bank ו־Masraf Al Rayan Bank, על כך שהיו מעורבים בתמיכה ובמימון של הפיגועים, וניצלו את הקשרים הבנקאיים בתוך ארה"ב כדי לספק בסופו של דבר דולרים אמריקניים לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. קטאר השתמשה במוסדות הצדקה שלה כדי לנתב כספים בלתי חוקיים לארגוני טרור באמצעות המערכת הבנקאית האמריקנית.

לאחר שהועבר דרך בנקים הממוקמים בניו יורק, הכסף נשלח לכאורה לחשבונות הצדקה הקטארית בבנק פלשתין ובבנק האסלאמי ברמאללה, ושם חולק לחמאס ולג'יהאד. לפי התביעה, בין מארס לספטמבר 2015 הועברו לפחות 28 מיליון דולר על ידי ארגון הצדקה הקטארי לשני הבנקים ברמאללה.

אפיק נוסף ל"השקעה" הקטארית בחמאס הוא השקעה בבכירי ארגון הטרור ומימונם. בעת עסקת שליט שוחררו גם 40 מחבלים שהוגדרו איום בולט על ביטחון ישראל והוגלו. ממשלת קטאר קיבלה אחריות ל־15 מתוכם, והבטיחה להם דיור והכנסה חודשית. מיותר לציין כי הם לא שינו את מוקד התעסוקה שלהם מאז ועד היום. קטאר אף פתחה לפעילים אלה חשבונות בבנק הקטארי QNB. בין אלה שנפתחו להם חשבונות בנק היו מוסא דודין וחוסאם בדראן, פעילי חמאס עם דם על הידיים, ואחלאם עארף אחמד תמימי, שהיה ברשימת המבוקשים של ה־FBI.

"מצעד האיוולת זה פה", אומר גל על שני הנתיבים העיקריים למימון חמאס - הרש"פ וקטאר. "גם ישראל וגם הרש"פ נתנו לארגון, בצורה הכי נדיבה שיכולה להיות, את הכלים לקיים את השלטון שלו. אז הוא בונה קצת בתי ספר, עושה טובה ונותן לקהילה הבינלאומית לבנות מתקן לטיהור שפכים, אלה הדברים שהוא עושה בין המלחמות. ובסופו של דבר, הוא הצליח לתמרן את כולם שיעבדו בשבילו: הרש"פ מחזיקה את המערכות העיקריות, ואירופה והקהילה הבינלאומית נתנו כסף לתחזוקה שוטפת של עזה - עד שהוחלפו בקטארים.

"התרומה העיקרית של מקורות אלו להתעצמות הצבאית של חמאס, היא בכך שהם משחררים את חמאס מלדאוג למימון המערכת האזרחית והשירותים הבסיסיים לאוכלוסייה. דבר זה מאפשר לחמאס להפנות את כל המקורות העצמיים שלו, מגביית מסים עצמית, מסיוע איראני וכדומה, לטובת מימון המערכת הצבאית והתעצמות. ניתן להעריך את ההיקף הכולל של תקציבים 'חופשיים' אלו, המשמשים לצרכים הצבאיים של חמאס, בסדר גודל של כמעט מיליארד דולר בשנה".

3. קואליציית הצדקה (דעווה) ומערך ההשקעות של חמאס:

חצי מיליארד דולר בשנה

"מערך השקעות של חמאס פרוס בכל העולם הערבי, הרבה מאוד ממנו בטורקיה, והוא מגלגל חצי מיליארד דולר בשנה", אומר לוי. טורקיה למעשה משמשת צומת מרכזי לגיוס כספים למימון הטרור באמצעות "קואליציית הצדקה" מצד אחד, ובאמצעות השקעות בחברות שונות כמו נדל"ן, קרנות השקעות ועוד מנגד. בזמן שהסכמי אברהם הובילו הלכה למעשה לצמצום יחסית מהיר של הפעילות הכלכלית של חמאס באותן המדינות - מי שקלטה את פוטנציאל ההשקעות היא טורקיה, שגם בה יושב חלק ניכר מהנהגת הארגון.

מנתוני משרד האוצר האמריקני, שמחיל בימים אלו סנקציות על נתיבי הכסף של ארגון הטרור הרצחני, עולה כי אחת מהדרכים להעברת כספי התמיכה לרצועה היא באמצעות ארנקי מטבעות וירטואליים. אחת מכתובות הארנק שנתפסו ב־2021 על ידי ישראל שייכת לחברת Buy Cash Money and Money Transfer, המספקת שירותי העברת כספים והמרת מטבעות וירטואלית, כולל ביטקוין. בשנת 2017, לצורך העניין, נרשם חשבון Buy Cash על ידי מי שעסקו ברכש עבור ארגון דאעש. דומיין כזה משמש את הפעילות הפיננסית בעזה באמצעות מטבעות וירטואליים והעברת סחורות.

עוזי שעיה, בכיר השב"כ והמוסד לשעבר שעסק במבצעים פיננסיים, מתאר כיצד חמאס בסעודיה הקים רשת מסועפת של עשרות חברות מסחריות בבעלות אנשיו. "הרשת עסקה בהשקעות, והכל נוהל על ידי חברה בערב הסעודית בשם 'אנדה'. בשנתיים-שלוש האחרונות, עם ההתקרבות ביחסים בין ישראל לסעודיה, הם זרקו אותם משם, ומרכז הניהול הפיננסי של חמאס עבר לטורקיה, בניהול סגנו של סאלח עארורי". החברות, על פי נתוניו של שעיה, מגלגלות בין חצי מיליארד ל־700 מיליון דולר, שבנו את עוצמת הארגון גם מחוץ לרצועה. כמו כן, רוב החשבונות של בכירי חמאס נמצאים בבנקים בקטאר, באמירויות ובטורקיה, כ־90 חשבונות המוכרים לישראל. "העולם ראה את עזה מסכנה ומוכה, ואילו חמאס התעשר באין מפריע", אומר שעיה.

ב־2009 הקים לעצמו חמאס ארגון פיננסי קביל - הבנק האסלאמי הפלשתיני. האמריקנים מיהרו להכליל אותו ברשימת הסנקציות, אך לא באמת הצרו את צעדיו. לפי הדוחות הכספיים של הבנק, עברו בו בכל שנה כ־100 מיליון דולר. הבנק היום נמצא בהריסות הרצועה לאחר פעילות חיל האוויר, אך חשבונותיו עדיין פעילים. הדרך העיקרית לשינוע התמיכה הכספית בחמאס אל תוך הרצועה נעשית באמצעות רשת של חלפני כספים גלובלית. מערכת דומה מתקיימת גם ביהודה ושומרון ותומכת את הטרור שם.

לדברי לוי, ישראל מכירה ועוקבת אחר אותם החלפנים, אך לא עושה דבר. והוא יודע. עד 2016 הוא עמד בראש היחידה הכלכלית ללוחמה בטרור, שהקים ראש המוסד לשעבר מאיר דגן ב־2001. באופן תמוה היחידה נסגרה ב־2016, כאמור, והעיסוק האסטרטגי בכלכלת הטרור עבר לפעילויות נקודתיות וטקטיות בלבד.

"בפועל, כוח האדם שעוסק במימון טרור הוא במספרים נמוכים, ונמצא בסדר העדיפות הנמוך ביותר. שרון ואולמרט בזמנם שמו את זה בעדיפות גבוהה מאוד, ואחריהם העיסוק בכלכלת טרור ירד לגמרי". הוא מזכיר את גוף המט"ל שהוקם במשרד הביטחון, אך נחשב גוף חסר שיניים - לאורך השנים האחרונות דווחו פעולות ספורות שעשה במקרים פרטניים, לצד שב"כ. בימים אלו ממש, כהפקת לקחים מהטבח, מקימים ב־8200 גוף חדש שיעסוק באופן בלעדי במעקב אחר הכספים למימון ארגוני הטרור הרצחני.

4. גביית מסים:

300 מיליון דולר בשנה

במסווה של שלטון לגיטימי חמס ארגון הטרור את תושבי הרצועה, שבחרו בו בהמוניהם שנה אחר שנה. כך, למעשה, כל סחורה שנכנסה לרצועה שילמה מס כפול גם לחמאס. עובדים שיצאו לישראל לאחרונה באלפים רבים, לצד האקטיביות שלהם בטבח, בפשטות התניעו את כלכלת חמאס, כשמכל משכורת שנכנסה לרצועה ושולמה על ידי ישראלים נוכה סכום משמעותי, שהועבר למנגנוני ארגון הטרור. "חמאס אוסף בכל שנה יותר מ־300 מיליון דולר במסים - מחלפנים, מעובדים וממשאיות שמעבירות סחורה", אומר לוי.

בשנתיים האחרונות עלה בקצב מבהיל מספר העובדים מהרצועה בשטח ישראל, בהמלצת דרגי המקצוע בצבא ובמתפ"ש. המגמה הפכה בוהקת בממשלת בנט, שאף לקח על זה קרדיט באותם הימים. גורם מדיני לשעבר העריך: "ההכנסות הגדולות ממסים מגיעות מישראל. פועל פלשתיני יכול להרוויח 7,000 שקלים בחודש, שלעיתים שווים לשבע משכורות מקומיות ברצועה, וממשכורת זו נגבה שיעור מסים עצום, ואין לנו יכולת לשלוט בכך או לראות לאן הוא הולך".

לדבריו, אפילו אם אותו פועל היה חוזר עם סוכר וקמח, גם מזה חמאס גוזרים קופון. הכנסת הפועלים, שאמורה היתה לתרום לשיקום הרצועה על ידי ישראל, הובילה הלכה למעשה לשימור כוחו הצבאי של חמאס באופן שבו עובדת הרצועה כולה - כל הכסף שנכנס הופך רעיל.

גל מעריך: "מקור המיסוי תורם כ־20 אחוז מתקציב חמאס, ומשמש באופן מלא את המנגנונים הצבאיים ואת ההתעצמות של הארגון". הוא מוסיף: "מערכת גביית המסים והמכסים העצמית והלא־לגיטימית של חמאס על היבוא לעזה מישראל וממצרים, נעשית תוך עצימת עין מצד ישראל, שהיתה מודעת היטב למערכת הגבייה ואפשרה אותה. לו ישראל רצתה, היה בכוחה לפגוע קשה גם במערכות אלו. חמאס גובים מסים בשיטות של שודדי דרכים מסחורה שמגיעה מישראל. לאחר שהמע"מ כבר שולם לרש"פ, כשהמשאית עוברת את הגבול לעזה עוצר אותה המוכס של חמאס, וגובה עוד כסף. אותו הדבר ברפיח. דלק שעליו יש גבייה גבוהה מובילים דרך מצרים, ואז גובים מסים".

5. המימון האיראני:

250 מיליון דולר בשנה

אם הגעתם עד לשורות אלה בלי לתפוס את הראש בייאוש, הנה עוד נתון נוסף לתוך קלחת הכספים שמימנה את הטבח בעוטף, ואת ההתארגנות אליו ולמלחמה הקרקעית בעזה: איראן לא עוסקת רק בפיתוח יכולות גרעין אי־שם. כבר חודשים ארוכים ראשי מערכת הביטחון מזהירים כי איראן שולחת ליהודה ושומרון, וגם לעזה, כספים ונשק כדי להתניע מערכה נגד ישראל דרך האויבים המקומיים. עד עכשיו היה המיקוד של הדרג הצבאי־הביטחוני במתרחש ביו"ש, מתוך הערכה ששם הכסף האיראני יפעיל במהירות ובקטלניות רבות יותר פיגועי טרור נגד ישראלים.

לדברי לוי, על בסיס מחקר שעשה, הכסף האיראני שמממן את הטרור באזורנו מגלגל ברחבי העולם 250 מיליון דולר בכל שנה. מתחת לאף של האמריקנים והאירופאים. לדבריו, "אין סנקציות ואין כלום" נגד הכסף למימון טרור, וכך איראן, חיזבאללה והסורים השתלטו על שוק התרופות המזויפות והסמים, שמגלגל 30 מיליארד דולר בשנה. והעולם? "עוצם עיניים". לוי מזכיר את הסמים שנמצאו על גופם של מחבלי חמאס שנמצאו בעוטף, ואומר: "אלה בדיוק הסמים שאיתם הם מרעילים את העולם".

לדברי שעיה, "האיראנים הפכו להיות בשנים האחרונות המממן העיקרי של חמאס. הכסף הצליח לעבור באמצעות רשת חלפנים מסועפת: חלקה ברצועה (כעשרה אנשים ידועים לצבא), מול רשת חלפנים בטורקיה ומול זו בלבנון". אז איך זה עובד? הכסף האיראני נוחת בלבנון - חלפנים בשיטת החוואלה (כסף שמועבר דרך גורם שלישי: אם אני חייב לך כסף ולא יכול להעביר אותו, לוקחים אותו מאדם נוסף, ואז הכסף חוזר אליו מהחלפן; שא"כ) מעבירים אותו לטורקיה ומשם לעזה. כך עברו מיליוני דולרים איראניים.

הוכחה חד־משמעית לטביעות האצבע של איראן במימון הפעילות הצבאית של חמאס מוצא שעיה בפעילות סייבר ב־2018. אז הוא מתאר כי בפריצת סייבר לגוף הפיננסי "אל־קארד אל־חסאן" בלבנון נחשפו 400 אלף חשבונות של פעילי טרור של חיזבאללה. "זה גוף פיננסי שמוחרם על ידי האמריקנים, ועדיין עובד נהדר", אומר שעיה בציניות. שם גם אותרו העברות של מיליוני דולרים לסיוע לאינתיפאדה ולפלשתינים.

לדברי גל, "יש קושי להעריך את ההיקף של הסיוע האיראני, שחלקו ציוד צבאי המוברח לרצועת עזה, וחלקו הגדול יותר הוא כספים המועברים דרך חלפנים. במערכות אלו יש כמובן פרצות רבות, אך הפיקוח הבינלאומי עליהן מתהדק והולך כל הזמן. קשה להאמין שמצליחים להעביר בכל הדרכים העקלקלות הללו יותר מכמה מאות מיליוני דולר בודדים בשנה, ועדיין אסור לזלזל בזה, כי כל הכסף הזה מושקע ישירות בטרור, אבל המשקל הכולל של אלמנט זה במכלול של מימון משטר חמאס הוא משני". לדברי גורם מדיני מכהן, לפי הערכות ישראל - 93 אחוזים מהמימון הצבאי של ארגון הטרור מקורם באיראן לבדה.

***

מה עושים עכשיו?

נתיבי הכסף, כאמור, מוכרים לשב"כ, למוסד ולצבא, וכל המומחים שאיתם שוחחנו ממליצים לפעול כעת למיטוט התשתית הכלכלית של הארגון. הם מדגישים, וזה חשוב - פעילות צבאית יכולה לחסל את כוחם, אך עתודות הכסף והבכירים בחו"ל יוכלו לשקם את הארגון הדאעשי בתוך זמן קצר. רק מלחמה אסטרטגית בכלכלת חמאס תמנע ממנו להיבנות שוב כאיום על אזרחי ישראל. בתקווה שבכירינו יציצו בכתבה הזו - הנה כמה דרכי פעולה.

לדברי לוי, יש לנהל "מלחמת חורמה בחלפנים. לבצע מעצרים נרחבים של החלפנים הפועלים בשירות חמאס ביו"ש, ולהתייחס אליהם כמחבלים לכל דבר ועניין. ובעזה - גם בהליך השיקום - לא לאפשר צמיחתו של בנק חדש".

גל ממליץ גם לעצור את כספי הרש"פ לתוך הרצועה, ולגבי קטאר - לוי וגל ממליצים בחום להוציא את האמירות הקטנה חובבת הטרור לחלוטין מהמשחק. אם נדרש גורם מממן זר בעזה ביום שאחרי, לוי ממליץ על הסעודים, ואילו גל ממליץ להחזיר את הרשות הפלשתינית לרצועה. "כל עוד הממשל בעזה לא יוכפף לזה שיושב ברמאללה, על ישראל לכפות עצירה מוחלטת של ההעברות התקציביות, וכן למנוע יבוא למעט מוצרים חיוניים", אומר גל. אל מול שוק המטבעות הדיגיטליים ממליץ לוי "לפעול מול האמריקנים, ולנקוט סנקציות משמעותיות מול אותן בורסות דיגיטליות, שהתעלמו עד כה לחלוטין מהכרזות הטרור של ישראל".

ואם לסכם את המידע בכתבה הזו, שעיה אומר באופן נחרץ: "כדי לחסל את חמאס ואת הרעיון שלו, צריך לחסל את הדעווה ואת המוסדות האזרחיים שלהם. זה לא קרה עד כה, וכאן כשלנו כמדינה. חיסול חמאס כארגון חייב לכלול פגיעה בתשתית הכלכלית שלו".