"שנאת ישראל מעל שיקולים אקדמיים": זירת הקרב של הקמפוסים בארה"ב

ההצהרה האנטי־ישראלית הקיצונית של סטודנטים בהרווארד, האוניברסיטה היוקרתית בעולם, זמן קצר לאחר מתקפת חמאס על ישראל, נפתחה במלים הללו: "אנו רואים במשטר הישראלי האשם המלא לכל האלימות". יותר מ־30 ארגוני סטודנטים חתמו עליה, ובהם ארגון יהודי פרוגרסיבי ואיתו שלוחת ארגון זכויות האדם אמנסטי. נשיאת האוניברסיטה הנכנסת, קלודין גיי, סירבה לגנות את תוכן ההצהרה תחת "מחויבות האוניברסיטה לחופש הביטוי", והוסיפה כי עמדת החותמים לא משקפת את עמדת מוסד חינוך העילית של אמריקה.

ההצהרה פתחה מתקפת נגד, שהגיעה עד לבכירי המשק האמריקני ולבעלי הון יהודים וישראלים, לשינוי מסורת ארוכת שנים, שאפשרה למוסדות האקדמיה במדינה לדחוק לשוליים את הפעילות הפרו־ישראלית ולהבליט תנועות פלשתיניות והשמעת ביטויי אנטישמיות.

תחת מטריית ההגנה של "חופש הביטוי" הפכו עם השנים קמפוסים בארה"ב לחממת הסתה אנטי־ישראלית. מיעוט קולני שמכנה את ישראל "משטר אפרטהייד" אשר "מבצע רצח עם", קיבל לגיטימציה באופן לא רשמי מהנהלת האוניברסיטאות המובילות, ותנועת החרם BDS היתה לאורחת קבועה באוניברסיטאות, לרבות ב"ליגת העל" של האקדמיה האמריקנית.

סטודנטים יהודים מרגישים כי דעותיהם מושתקות, והחשש מפני סימון כ"פרו־ישראלי" בקרב מרצים ואנשי הנהלה מעמיק את תחושת הנרדפות והפחד. ארגוני פעילים יהודיים ופרו־ישראליים כמו הלל, Stand With Us ו"סטודנטים תומכים בישראל" ניסו, אבל לא תמיד הצליחו לנצח את מכונת הרעל וההסתה.

השערורייה הנוכחית בהרווארד עשויה לסמן את תחילת המהפך, נקודת מפנה בקרב ההסברתי באוניברסיטאות היוקרה, שמחלקן יצאו ויוצאים מנהיגים וראשי התאגידים הגדולים בעולם.

"במשך 50 השנים שבהן הייתי חלק מקהילת הרווארד, לא הרגשתי ניכור ואכזבה כמו שאני מרגיש היום", צייץ לורנס סאמרס, נשיא הקמפוס לשעבר שכיהן כשר האוצר האמריקני. הנשיאה החדשה גיי, שלא ציפתה שכך תיפתח כהונתה, פרסמה שלוש הצהרות שונות, אך באף אחת מהן לא מובעת תמיכה מפורשת בישראל. באחת ההצהרות נכתב כי "האוניברסיטה שלנו דוחה טרור, כולל את מתקפת הטרור של חמאס. האוניברסיטה שלנו דוחה שנאה, שנאה כלפי יהודים, מוסלמים וכל סוג אחר של שנאה המבוססת על דת. והאוניברסיטה שלנו מחויבת לחופש ביטוי.

"המחויבות הזו כוללת גם דעות שרבים מתנגדים אליהן או רואים בהן שערורייתיות. אנחנו לא מענישים אנשים על שהביעו דעות כאלה".

לא עוד ציד מכשפות

"הרווארד נקלעה לשערורייה", טוענת פולינה קמפינסקי, סטודנטת לתואר שני למדיניות ציבורית בקמפוס, ומסבירה את השתלשלות האירוע. "קבוצה פרו־פלשתינית אחת שכתבה את ההצהרה החתימה קבוצות נוספות שרבות מהן לא באמת פרו־פלשתיניות, למשל קבוצת סטודנטים מדרום־מזרח אסיה. ומשום שבהרווארד היו הראשונים מבתי הספר שהוציאו הצהרה, האוניברסיטה תפסה כל כך הרבה כותרות".

מנגד, התגובה של הסטודנטים הפרו־ישראלים בתוך האוניברסיטה לא מתואמת. לטענת קמפינסקי, "אין קבוצה אחת של ישראלים בהרווארד. הסטודנטים למשפטים הוציאו הצהרה על דעתם, וכך גם סטודנטים לתואר ראשון. אחרים פנו מיוזמתם למרצים. המאמץ היה לייצר תשתית משותפת. הקמנו מעין חמ"ל הסברה שפתח את עמוד האינסטגרם survive to tell, שזו יוזמה של סטודנטים מהתואר הראשון יוצאי דובר צה"ל, שפשוט ישבו עם חברים מארגון הלל, וזה תפס מאוד".

העניינים הסתבכו עוד יותר, לטענת קמפינסקי, כשפעילות שהגיעה מגורמים פרו־ישראליים מחוץ לאונבירסיטה דווקא פגעה בפעילות ההסברה בתוך הקמפוס, והכוונה בעיקר ליוזמה של ארגון "דיוק בתקשורת", אשר חשף את זהותם של חלק מהסטודנטים שחתמו על ההצהרה באמצעות הצגת שמותיהם ותמונותיהם על גבי מסכי ענק על משאיות.

במשך כמה ימים נעו המשאיות באזור הקמפוסים של הרווארד, בעוד סטודנטים ותושבים רבים נחשפים לפנים שמאחורי העצומה כביכול. ברשתות פורסמו תמונות של המשאיות בבוסטון, אך בצנזור של המסכים כדי לא לחשוף את הסטודנטים ברשת. "נקלענו לשיח של 'ידם הארוכה של היהודים גורמת לכך שכביכול פלשתינים מסכנים מאבדים משרות'", אומרת קמפינסקי.

וויליאם ג'ולייט, נשיא "דיוק בתקשורת" שעומד מאחורי היוזמה, אמר ל"ישראל היום" כי היה נתון לאיומים על חייו בעקבות הקמפיין הנגדי. "באחד הימים הושלכה לבנה על אחת המשאיות, ונהגת המשאית נאלצה להתמודד עם כינויי גנאי ואיום באלימות נגדה. ספגתי הרבה ביקורת וגילויי אנטישמיות כלפינו בעקבות המיצג של המשאיות, אבל ברשת אני מקבל מאות הודעות ומכתבי תמיכה במה שאנחנו עושים ומיעוט של הודעות נאצה. אנחנו מתכננים לקחת את המשאיות לשכונות של אותם סטודנטים, כדי שההורים שלהם יצטרכו להסביר לשכנים למה הילד שלהם לא אוהב יהודים".

את המוטיבציה לפעולת הנגד שהוביל, הסביר: "כשאני הייתי בקולג' לפני 20 שנה, רוב תאי הסטודנטים בעד ישראל היו נתונים לציד מכשפות ולא עמדו על שלהם, ולכן הם היו ועדיין נתונים לאלימות ולהטרדה".

הדים לתחושה הזו לא קשה למצוא גם מחוץ להרווארד. דניאל (שם בדוי), סטודנט לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, מודה כי חשש להשתתף בעצרת התמיכה בישראל: "זו היתה הפעם הראשונה שפחדתי להיות יהודי וישראלי בקמפוס. לא דמיינתי בחיים שארגיש ככה. צעקו עלינו בזמן העצרת, ולא הבנו איפה הגבולות. אנחנו מבינים שיש 'חופש ביטוי', אבל יש פה שנאה והסתה - וזה חצה את הגבול.

"הרבה סטודנטים ישראלים פוחדים ללכת לקמפוס. יש גם הרבה אנשים שלא מביעים דעה כי הם לא רוצים שזה ישפיע להם על העבודה העתידית, לא רוצים את השמות שלהם בחוץ. הם משלמים המון כסף עבור הלימודים באוניברסיטה, ולא רוצים לסכן את הקריירה שלהם".

"הפעם - היהודים מאוחדים"

כמה ימים לאחר הטבח של חמאס התרחשה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה תקרית, שנדמה לרגעים כאילו נלקחה מגרמניה הנאצית. במהלך שיעור "אזרחות, ליברליות וחינוך עולמי" דרש עוזר ההוראה לדעת מי מהסטודנטים יהודי או ישראלי. כאשר שלושה הזדהו ככאלה, שאל "כמה יהודים נרצחו בשואה?" וכשאחד הסטודנטים ענה "שישה מיליון", תקף עוזר ההוראה ואמר כי "קולוניאליזם רצח יותר מ־6 מיליון. ישראל היא מדינה קולוניאליסטית". נשיא סטנפורד הוציא הבהרה לאחר התקרית ואמר כי עוזר ההוראה הושעה מתפקידו - אם כי לא פוטר מיידית.

"אני בסטנפורד יותר מ־20 שנה, ותמיד היו סטודנטים יהודים מכל קצות הקשת הפוליטית שהיו בעד או נגד המדיניות של ישראל. עכשיו היהודים כאן מאוחדים בתמיכתם בישראל ובהתנגדות לחמאס הנאצי שחייבים להביסו", אומר רבי דב גריינברג, שעומד בראש חב"ד סטנפורד, "כדי להציג את הזוועות שקרו בישראל, סטודנטים הדביקו פוסטרים עם פרטי החטופים, ואז פעילים פרו־פלשתינים תלשו אותם, כולל תמונות של ניצולי שואה, ועל מה שנשאר מהפוסטים כתבו free Palestine ו"מדינה מהים לים", שזה בעצם השמדת כל היהודים.

"מי שפוחד וחושש יותר אלו הסטודנטים היהודים. הפרו־פלשתינים רעשנים, ויש להם כוח והשפעה חזקה. אם עוזר הוראה הרגיש מספיק בנוח לעשות את מה שעשה, זה מעיד על הלך הרוח בקמפוס".

מי שלא חושש לעמוד בפני הפעילים האנטי־ישראלים הוא ביל האקמן, בוגר הרווארד ומנהל קרן הגידור הגדולה פרשינג סקוור, אשר דיבר על חלום הבלהות של כל בוגר אוניברסיטה. "מספר גדול של מנכ"לים שואלים אם הרווארד יפרסמו את השמות של הסטודנטים החתומים על המכתב, כדי לוודא שאף אחד מהם לא יתקבל לעבודה אצלם", צייץ האקמן, שהוא גם תורם גדול של האוניברסיטה היוקרתית. הציוץ זכה לגל תמיכה בקרב מנכ"לים בכירים במשק האמריקני, ובהם ג'ונתן ניומן, מייסד רשת המזון הבריא sweetgreen, וראשי מוסדות פיננסיים שלוחצים על הרווארד לחשוף את שמות הסטודנטים, עד כה ללא הצלחה.

בד בבד, נפתחה חזית נוספת נגד האוניברסיטאות שמסרבות להתנער מהפעילות הפרו־פלשתינית בתוכן. שורת מיליארדים ותורמים גדולים, כמו עידן ובתיה עופר, החליטו למשוך את תרומתם להרווארד. "אנו מאוכזבים מההצהרות הרפות ומחוסר נקיטת עמדה ברורה של בכירי האוניברסיטה נגד הטרור הרצחני של חמאס. לפיכך החלטנו להתפטר מתפקידנו בוועד המנהל של בית הספר לממשל ע"ש קנדי", כך נמסר ממשפחת עופר, שלפי דיווחים בתקשורת תרמה בעבר חןתר מ־20 מיליון דולר למוסד היוקרתי.

סגול: "השינוי יתחיל כשנראה את מאות המיליונים יוצאים מהרווארד. הרבה תורמים יהודים מאוכזבים מהתנהלות האוניברסיטה, ויחד אנחנו פועלים להביא את השינוי. אני מפעיל לחץ על הרבה מחבריי בארה"ב"

יוסי סגול, מבעלי "כתר פלסטיק", גם הוא תורם ותיק להרווארד, המוסד שבו למד מנהל עסקים, החליט למשוך את תרומותיו ולהעבירן לקרן מיוחדת שתסייע למשפחות שנפגעו בטבח. "ברגע שראיתי את התגובה הרופסת של הנשיאה, הבנתי שצריך לפעול", אומר סגול, "הנשיאה נכשלה באמירה שלה. במקום לצאת באמירה נחרצת, היא יצאה בשלוש אמירות שונות. למה היה לה כל כך קשה לומר שהרווארד עומדת לצד ישראל?"

סגול מציין כי עם פתיחת המלחמה באוקראינה הדגיש נשיא האוניברסיטה הקודם את עמידת המוסד היוקרתי לצד המדינה המותקפת. "מה היה קשה להוציא הצהרה זהה ולגנות את רצח העם המתועב שעשה חמאס? תראי מה עניתם בזמן שאוקראינה הותקפה ומה את עונה פה".

"ללא נקיטת עמדה ברורה"

בימים האחרונים מוביל סגול יוזמה בארה"ב, הקוראת לתורמים של האוניברסיטה למשוך את תרומותיהם. חלקם כבר נענו, ובעלי הון נוספים פונים לסגול להתייעץ לגבי המשך דרכם באוניברסיטה. "השינוי יתחיל כשנראה את מאות המיליונים יוצאים מהרווארד. הרבה תורמים יהודים מאוכזבים מההתנהלות של האוניברסיטה, ויחד אנחנו פועלים להביא את השינוי הזה. אני מפעיל לחץ על הרבה מהחברים שלי בארה"ב שהם תורמים גדולים של האוניברסיטה, ואנחנו רואים התעוררות בנושא הזה".

יצרו איתך קשר מהרווארד?

"מה שחשוב לי הוא לא תגובה פרטית מטעמם, אלא אמירה פומבית ברורה וחד־משמעית עם בהירות מוסרית".

גם קרן וקסנר הודיעה על ביטול תוכנית המנהיגות הציבורית, שהיא מקיימת עם בית הספר קנדי במשך שלושה עשורים. "אנו המומים מכישלונה של הנהגת הרווארד לנקוט עמדה ברורה וחד־משמעית נגד הרצח הברברי של אזרחים ישראלים חפים מפשע על ידי טרוריסטים. רבים מחברי התוכנית שלנו מרגישים דחויים וכי נדחקו לשוליים של בית הספר קנדי. הם מרגישים נטושים", נמסר בהצהרת הקרן. רענן אביטל, מנכ"ל הקרן, אמר ל"ישראל היום" כי מאחורי הקרן עומדת משפחה ציונית ואוהבת ישראל, שפשוט היתה "מזועזעת" מהאופן שבו הרווארד התנהלה, אך הקרן תמשיך "לעבוד עם השירות הציבורי בישראל ועם בוגרי התוכנית".

לאודר (בתמונה) הודיע לאוניברסיטת פנסילבניה כי אינו מאשר לאף מרצה או חבר הנהלה שהיה מעורב ב"פסטיבל התרבות" - שבו השתתפו תומכי BDS ושהפך למפגן שנאה - ללמד במכון לאודר שבאוניברסיטה

המיליארדר היהודי רונלד לאודר, שמכהן גם כנשיא הקונגרס היהודי העולמי, הודיע לאוניברסיטת פנסילבניה כי יבחן מחדש את תמיכתו הכלכלית בה, לאחר קיום "פסטיבל תרבות" שבו השתתפו דוברים אנטי־ישראלים, ובהם רוג'ר ווטרס, תומך ה־BDS הידוע, אשר הפכו את האירוע למפגן שנאה נגד ישראל. הפסטיבל התקיים בסוף ספטמבר, למרות בקשות מצד הקהילה היהודית ותורמים כמו לאודר לבטלו. לאודר הודיע גם לנשיאת האוניברסיטה, ליז מגיל, כי אינו מאשר לאף מרצה או חבר הנהלה שהיה מעורב באירוע ללמד במכון לאודר באוניברסיטה. "אלו אנשים ששמים את שנאת ישראל מעל לכל שיקול אקדמי. אנחנו יודעים מי הם ומה הם אמרו", כתב.

השבוע כינס לאודר בזאגרב יותר מארבעים מנהיגי קהילות יהודיות לישיבת חירום של הקונגרס היהודי העולמי. אתמול נפגשו המנהיגים עם ראש ממשלת קרואטיה, אנדריי פלנקוביץ'.

גם באוניברסיטת ניו יורק מתחילים לחשוש מגביית מחיר על תמיכה פומבית בטרור אנטי־ישראלי. ריינה ווקמן, סטודנטית למשפטים המכהנת גם כנשיאת ארגון הסטודנטים למבחני לשכה, הביעה סולידריות עם הפלשתינים. "אני מגנה את האלימות של ההתנחלויות הקולוניאליסטיות, את גניבת הבתים, את הכנסת אלפים ל'כלא באוויר הפתוח' ואת האלימות של צבא ארה"ב", כתבה ולחבריה בארגון וחתמה דבריה ב"פלשתין תשוחרר".  הדברים הובילו לגל מחאות בתוך הקמפוס ומחוצה לו. פירמת עורכי הדין הנחשבת משיקגו "ווינסטון וסטרן" הודיעה לווקמן כי היא מבטלה את חוזה ההעסקה שנחתם איתה. במקביל, הארגון שבו כיהנה כנשיאה הודיע על הדחתה מהתפקיד, וחלק מחבריו הודו כי לא ראו או אישרו את הטור בטרם הפצתו, וכי ווקמן אף לא דיברה איתם על כך לפני שבחרה לפרסם את דבריה.

מחשש לסנקציות דומות, חברים בקבוצות התמיכה הפרו־פלשתיניות הפיצו הנחיות ברורות כיצד להימנע מחשיפתם לציבור: להסיר תמונות ושמות מהרשתות החברתיות של "סטודנטים למען פלשתין"; לבקש מהנהלת הקמפוס להסיר פרטים אישיים מאתרי ארגונים סטודנטאליים הנמצאים תחת האוניברסיטאות; ולהימנע מתקשורת דרך שרתי האוניברסיטה והעלאת תכנים ל"דרייב", ולהקפיד על תקשורת דרך פלטפורמות מאובטחות כמו טלגרם או "סינגל" הנפוץ בארה"ב, תוך טשטוש תמונות ופרטים מזהים. ומה קורה אם זהותם נחשפה? בארגון הלאומי של "סטודנטים למען פלשתין" מבקשים מהחברים "להתעלם ולא להגיב לקמפיינים הציוניים, שרק יחמירו את המצב" - ולפנות לעורך דין ולארגון המקומי בקמפוס דרך קישור שנמצא ברשת.

מתקפת הנגד של תומכי ישראל תפסה את האוניברסיטאות לא מוכנות, והסובלנות לקונספציה של אנטי-ישראליות בוטה במעטה של פלורליזם הולכת ואוזלת, בעיקר, כאמור, מצד התורמים. ועם זאת, רבים חוששים שפעילים אנטישמים יתקפו שוב את הכסף היהודי, ש"שולט" גם באליטה האקדמית.

"אני מקווה שמשיכת התרומות תשפיע על ההנהגה של האוניברסיטאות", אומרת ליאורה רז, מנכ"לית ארגון stop antisemitism. והיא גם מציעה צעד ראשון לשינוי האווירה האנטי־ישראלית: "לאמץ את הגדרת האנטישמיות כחלק מתיקון הנזק שהן יצרו, ולמנוע כל הפגנה שקוראת למוות של יהודים או למוות לישראל בשטחי האוניברסיטאות".